תקופת החלוצים

התקופה הראשונה (1923-1882)

התקופה הראשונה כוללת את שלוש העליות הראשונות: העליה הראשונה (1882-1903), העליה השנייה (1904-1914) והעליה השלישית (1919-1923).

העליה הראשונה (1882-1903)

עלייה זו כללה את עליית הביל"ויים, "בית יעקב לכו ונלכה", ואת עליית יהודי תימן שכונתה - "אעלה בתמר" בתרמ"ב (1882).

הריקודים שנרקדו אז בארץ היו ריקודיהם של אנשי היישוב הישן (ריקודים אלה היו של קהילת החסידים ושל בני העדות הספרדיות שקדמו לעליה הראשונה).

רוב עולי העלייה הראשונה עלו ממזרח אירופה ורובם היו דתיים. מסורות הריקודים שלהם היו בעיקר ריקודים הקשורים לטקסים דתיים שבחגי ישראל המסורתיים ולטקסי החגיגות המשפחתיות.

בני ה"יישוב הישן" נהגו לרקוד בחגי ישראל, בקבלת שבת וב"מלווה מלכה של שבת" עם צאת השבת. בראשיתם, המחולות היו מחולות קודש (ריקודי חתונה בעיקר בקרב המקובלים בצפת) אך בהדרגה הפכו לריקודי חולין ושעשועים (בהתחלה אסרו עליהם החכמים אך מאוחר יותר התירו הפוסקים לרוק ריקודי מצווה בשבת ובהקפות השניות בשמחת תורה).

החסידים שהגיעו לארץ ממזרח אירופה במאות ה-18 וה-19 סיגלו לעצמם, בנוסף לריקודיהם המסורתיים, גם ריקודים של מקובלי צפת שהיו נהוגים בשבתות, בהלולות, בחגיגות שמחת בית השואבה ובשמחת תורה.

אנשי העלייה הראשונה שמרו על מסורות הריקוד שהביאו מארצות מוצאם, ובנוסף אימצו לעצמם ריקודים ממסורות הריקוד האשכנזיות והספרדיות שרווחו בארץ. הם גם אימצו לעצמם, במפגש עם ריקודי בני עדות המזרח, את הריקודים שנרקדו בטקסי החתונות הבין-עדתיות של אנשי היישוב הישן והעולים החדשים.

אנשי העלייה הראשונה רקדו את ריקודי העמים שמהם באו, את ריקודי בני הקהילות היהודיות שחיו בארץ וגם את ריקודי הערבים, הצ'רקסים, והדרוזים תושבי הארץ.

העליה השנייה (1904-1914) והשלישית (1919-1923)

חלוצי העליות השנייה ושלישית היו ברובם גברים צעירים ששאפו לעבוד עבודת כפיים, "עבודה עברית", "לבנות את הארץ", ו "לכבוש את העבודה".

הם הניחו את היסודות למוסדות החשובים של ה"יישוב" בארץ ישראל שמאוחר יותר תרמו לבניית המדינה.

עולי העלייה השנייה והשלישית הביאו עימם ממסורות הריקוד שהיו נהוגות בארצות מוצאם, כמו גם ריקודים חסידיים. אך הם העדיפו ריקודי עמים של ארצות מוצאם על פני הריקודים שזכרו מהחגים היהודיים בבתיהם.

בין הריקודים הפופולריים באותן שנים בלטו ההורה - ריקוד מעגל שאותו רקדו שעות לאחר העבודה.

ריקוד ההורה

שמקורה מרומניה, התאים לחברה שרוב חבריה היו גברים שחיפשו את הביטחון והתקווה בתחושת השייכות. גם הרונדו היה פופולרי ונרקד גם הוא במשך שעות, בשורות, בזוגות, בשרשראות ובמעגלים.

ריקודים נוספים שהביאו החלוצים מארצות מוצאם:

קרקוביאק

שם זה נגזר משמה של העיר קרקוב אשר בגליציה, דרום פולין

ריקוד עממי פולני, ריקוד ער במקצב שני רבעים עם סינקופה

פולקה

פולקה הוא ריקוד שמוצאו בפולין. הריקוד הומצא באזור הכפרי בשנות השלושים של המאה ה-19. השם נובע מהשפה הצ'כית בה "פולקה" פירושו "חצי", זאת עקב הצעדים הקטנים המאפיינים ריקוד זה, קרי "חצי צעד".

הריקוד העממי התפרסם מאוד והגיע במהרה לסלונים של אירופה המערבית ולאמריקה בהופכו מריקוד עם לריקוד סלוני.

מבחינה מוזיקלית לפולקה יש משקל זוגי וטמפו מהיר. קיימת גם פולקה-מזורקה שבה המשקל הוא משולש עם דגש על התו השלישי

קזצ'וק

הוא ריקוד קוזאקי הנרקד בעיקר באוקראינה וברוסיה.

הקזצ'וק הוא ריקוד מהיר בקצב של 2/4 שמתגבר בהתמדה. האישה מובילה את הריקוד והגבר עוקב אחריה תוך חיקוי תנועותיה. האישה מסמנת את השינוי, שתבצע בתנועות, על ידי מחיאות כפיים.

לקזצ'וק יש גרסאות מעט שונות באזורים שונים, כך ידוע הקזצ'וק של קובאן והקזצ'וק של הקווקז הצפוני. במהלך המאה ה-19 חלו שינויים בריקוד והתחילו לחולל אותו במעגל.

וואלס

ריקוד שמקורו בגרמניה, ריקוד סלוני וריקוד עם במשקל של שלושה רבעים, בין הריקודים הראשונים במשקל זה. בצורתו העיקרית הריקוד נעשה בזוגות. הוואלס נעשה אופנתי לראשונה בווינה בשנות השמונים של המאה ה-18, ומשם התפשט למדינות נוספות בשנים שלאחר מכן. הוואלס הפך למודל ליצירתם של ריקודים סלוניים נוספים. הוואלס הוא ריקוד רגוע ושקט ולכן נחשב גם רומנטי.

אלכסנדרובה

ריקוד שמוצאו מרוסיה

שרלה

ריקוד השֶׁר (Sherele) שפירושו ביידיש: מספריים, הוא ריקוד יהודי מזרח-אירופי בסגנון הכליזמר. הריקוד נכתב במשקל ארבעה רבעים ומיועד לריבוע של ארבעה זוגות מחוללים. הזוגות מתקרבים ומתרחקים, מתחלפים במקומות, מבקרים זה את זה, מסתובבים במעגלים ומפזזים בשורות. תנועות חיתוך המעגל שהזוגות מבצעים הם ככול הנראה מקור שמו של הריקוד.

בקיבוצים רבים היה נהוג לרקוד את השרל'ה במסיבות כלולות של בני ובנות הקיבוצים, ככל הנראה כמעין מחווה לעולם שממנו הגיעו ההורים, מייסדי הקיבוצים. הריקוד בוצע על הבמה, בתחפושות, תוך גילום דמויות ומנהגים ובלבוש חגיגי כמו זה שהיה נהוג באירופה של תחילת המאה ה-20

ריקודים פופולריים נוספים: "דבקה משולשת (מקורה אינו יודע), צ'רקסיה (מקורו מהקווקז).