אליהו גמליאל וסעדיה עמישי, שרים בגניגר
אליהו גמליאל עם בתו יסמין
במסיבת הוקרה בבית סוקולוב
נולד בטבריה ב 03/05/1926
נפטר בחיפה ב 10/03/2013
נקבר בבית העלמין בקיבוץ רמת יוחנן
אליהו גמליאל נולד בטבריה, למד ב"תלמוד תורה" ואחר כך למד בבית הספר העממי בטבריה. כבר מגיל צעיר גילה נטייה למוזיקה ובהיותו בגיל 12 ניגן במפוחית פה ובתופים וליווה בנגינתו את ריקודי העם שנערכו בצריף הצופים בטבריה. בנעוריו התחנך בחברת הנוער בעין חרוד וברמת יוחנן, וארגן ערבי ריקוד עם אחרים בקיבוץ בערבי שבת.
ברמת יוחנן פגש את המלחין מתתיהו שלם שהתרשם מכישוריו ושלח אותו ללמוד במדרשה למורים למוזיקה. במקביל ללימודיו המוזיקליים רקד אליהו גמליאל בלהקת המחול "ענבל".
גמליאל התגייס לפלמ"ח ועם הקמת צה"ל שירת ביחידת חבלנים ומאוחר יותר ליווה בנגינת חליל צד את תזמורת צה"ל שהייתה בשלבי התארגנות והקמה ראשונים והופיע עמה ברחבי ישראל.
גמליאל היה חבר ב"חבורת האש" והרבה להופיע עמה וגם בנפרד בשירי רועים ביישובים שונים ברחבי ישראל כשהוא שר, רוקד, מתופף ומחלל בחלילים שונים שחלק מהם יצר במו ידיו. גמליאל השתתף בחוגי ריקודי עם ברחבי ישראל, הדריך וארגן הרקדות עם ושימש מורה למוזיקה בבתי ספר ובסמינר הקיבוצים.
בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1965 היה גמליאל חבר בוועדת בחירת השירים לצד פאול בן חיים, יחזקאל בראון, אהרן מגד, נעמי פולני ונוספים.
בסוף אוקטובר 2011 ערכה אקו"ם בבית אגודת העיתונאים "בית סוקולוב" מסיבת הוקרה לגמליאל ולאמנים ותיקים אחרים. גמליאל, על אף שחצה את גיל ה-80, הופיע עם בתו יסמין שהייתה חברה בלהקת הבנות "מנגו", שר, חילל, ריגש והלהיב את הקהל.
גמליאל התגורר בחיפה עד לפטירתו בגיל 87. נקבר בבית העלמין בקיבוץ רמת יוחנן.
---------------------------------------------------------------------------------
אליהו התחיל את לימודיו ב'תלמוד תורה' והמשיך בבית הספר העממי בטבריה.
מגיל צעיר נתגלתה בו נטיה לתחום המוסיקלי. כבר בגיל שתים עשרה ניגן במפוחית פה, תופף בתופים וליווה בנגינתו את ריקודי ה'צ'רקסיה' וה'קרקוביאק' בצריף הצופים בטבריה.
בנעוריו התחנך בחברת הנוער בעין חרוד וברמת יוחנן.
לאחר שנים אחדות עבר לקיבוץ אלומות, שם פגש את שמעון פרס.
בתחילת המלחמה גויס לפלמ"ח. עם הקמת צה"ל שירת ביחידת חבלנים ויותר מאוחר
עבר לנגן בחליל צד בתזמורת צה"ל המתהווה והופיע עמה ברחבי הארץ.
בקיבוץ רמת יוחנן פגש את מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין שקרבו אותו עוד יותר למחול
ולזמר העממי. נוצר ביניהם קשר חם ורק טבעי היה החיבור בין המחול למוזיקה.
באווירה המיוחדת של רמת יוחנן ובעידודם של מתתיהו ולאה התקיימו מידי יום שישי
בקיבוץ ערבי ריקוד ואליהו תרם בהם את חלקו בנגינה, תיפוף וריקוד והרבה רוח
ישראלית ושמחה.
מתתיהו, שגילה את כישוריו של אליהו שלח אותו לתל-אביב ללמוד במדרשה למורים
למוזיקה. התקופה שלפני מלחמת השחרור הייתה תקופה מאושרת בחייו ומלאת
פעילויות יצירתיות.
הוא למד מוסיקה ורקד בלהקת 'ענבל'. במקביל ניגן בחליל צד בכל הזדמנות (והיו
רבות...), השתתף בקורסים של גורית קדמן, רקד בלהקת הפועל, והשתתף בחוגים
לריקודי עם במקומות שונים. אליהו לא רק ניגן ומנגן בחלילים שונים, הוא אף מתקין אותם
במו ידיו - חלילים מסוגים שונים, מקני סוף ועד צינורות מתכת.
אליהו חיבר ריקודים רבים הנרקדים ברחבי הארץ והעולם, ובהם - 'מי האיש', 'שני שושנים', 'ציון תמתי', 'איילת אהבים',ו 'כל הכבוד', אבל רק ריקוד אחד נתחבר
על ידו לשיר שלו - 'ארץ זבת חלב ודבש'. שיר זה נתפרסם כבר בשנות ה - 50 והוא נהג לשיר אותו ליד המדורה.
נקודות נוספות הראויות לציון בדרכו האמנותית:
* הדרכה במחנה 'בלו סטאר' בניהולו של פרד ברק.
* הרקדות אזוריות בסמינר הקיבוצים בטבעון, שם החליף את שלום חרמון.
* הרקדות בחוגים בעיריית חיפה.
* הוראת מוזיקה בבתי הספר ובסמינר הקיבוצים.
* שעורי אורח באולפנים להכשרת מדריכים לריקודי עם ובהשתלמויות למיניהן.
* סיורים ברחבי הארץ, משובצים בקטעים מהמקורות ובשירים וריקודים
ישראליים.
ה'אני מאמין' של אליהו הוא שהשיר והריקוד מהווים חטיבה אחת והם שני צדדים של
אותה מטבע. לכן יש לחזק את השיר וללמדו עם המלים.
"ריקוד המלווה בשירה ונגינה חיה (ללא מיקרופונים ושינויי מהירות), משרים אווירה
ישראלית שורשית ונעימה".
(מתוך החוברת 'מדור אל דור' באדיבות עמותת 'רעי"ם' )
--------------------------------------------------
גמליאל חיבר ריקודים רבים הנרקדים ברחבי ישראל והעולם, ובהם ריקודים לשירים: "מי האיש", "שני שושנים", "ציון תמתי", "איילת אהבים", "כל הכבוד". גמליאל הלחין את השיר הידוע "ארץ זבת חלב ודבש" שהפך לקלסיקה בזמר הישראלי ואף חיבר לשיר זה ריקוד.
-------------------------------------------------
המוזיקאי והמורה למוזיקה ומדריך הריקודים אליהו גמליאל מי שהלחין את השיר הידוע "ארץ זבת חלב ודבש" נפטר אור ליום אתמול והוא בן 87.
אליהו חיבר ריקודים רבים הנירקדים ברחבי הארץ והעולם, ובהם לשירים: "מי האיש', 'שני שושנים', 'ציון תמתי', 'איילת אהבים','כל הכבוד' וארץ חלב ודבש" שיר אותו הלחין כאמור אליהו גמליאל. השיר הפך לקלסיקה בזמר הישראלי.
אליהו גמליאל נולד בטבריה ולמד ב"תלמוד תורה" ואחר כך למד בבית הספר העממי בעיר.
כבר מגיל צעיר גילה נטייה למוזיקה כשניגן עוד בהיותו בגיל 12 במפוחית פה ובתופים וליווה בנגינתו את ריקודי העם שנערכו בצריף "הצופים" בטבריה.
בנעוריו התחנך ב"חברת הנוער" בעין חרוד וברמת יוחנן. עד היום זוכרים ותיקי רמת יוחנן את ערבי הריקוד שארגן אליהו בקיבוץ בערבי שבת.
ברמת יוחנן פגש את המלחין מתתיהו שלם וזה שהתרשם מכישוריו של אליהו שלח אותו ללמוד במדרשה למורים למוזיקה .במקביל ללימודיו המוזיקליים רקד אליהו גמליאל בלהקת המחול "ענבל".
גמליאל התגייס לפלמ"ח ועם הקמת צה"ל שירת ביחידת חבלנים ומאוחר יותר ליווה בנגינת חליל צד את תזמורת צה"ל שהייתה בשלביה הראשונים והופיע עמה ברחבי הארץ.
נמנה על "חבורת האש" והרבה להופיע בשירי רועים ברחבי הארץ
גמליאל נמנה על אנשי "חבורת האש "המיתולוגית .והרבה להופיע עמה ובנפרד בשירי רועים בישובים שונים ברחבי הארץ כשהוא שר,רוקד,מתופף ומנגן בחלילים שונים שחלק מהם יצר במו ידיו.
בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1965 נמנה אליהו גמליאל על חברי ועדת בחירת השירים לצידם של פאול בן חיים,יחזקאל בראון ,נעמי פולני, אהרן מגד ויוצרים ידועים נוספים.
גמליאל השתתף בקורסים לריקוד של גורית קדמן, השתתף בחוגי ריקודי עם ברחבי הארץ ,הדריך וארגן הרקדות עם ושימש מורה למוזיקה בבתי ספר ובסמינר הקיבוצים.
אליהו גמליאל הוא אביה של הזמרת יסמין גמליאל חברת להקת הבנות "מנגו" ("גרה בשינקין")
בסוף אוקטובר שנת 2011 ערכה אקו"ם בבית אגודת העיתונאים "בית סוקולוב" מסיבת הוקרה לאליהו גמליאל ולאמנים ותיקים אחרים . גמליאל על אף שחצה מזמן את גיל ה-80 הוכיח כי לא נס ליחו הוא הופיע עם ביתו יסמין גמליאל שר וחילל כצעיר ריגש והלהיב את הקהל. כותב שורות אלה נכח באירוע ויכול להעיד כי גמליאל "גנב את ההצגה" באירוע .
הלווייתו של אליהו גמליאל תיערך היום יום ג' (12.3.13) בשעה 15:00 בבית העלמין בקיבוץ רמת יוחנן .
בסוף אוקטובר 2011 נערך לאליהו גמליאל ולאומנים נוספים "בוקר הצדעה" בבית סוקולוב בתל אביב בוקר הצדעה לאמנים ותיקים נערך בת"א.
יהי זכרו ברוך