תרצה הודס

תרצה הודס נולדה בשם אדית רוטביין בגרמניה בשנת 1922 למשפחה ציונית.

מגיל צעיר עסקה בפעילות גופנית והייתה אלופת גרמניה בריצת 100 מטרים לבנות. עם עלייתו של היטלר לשלטון נאלצה להפסיק את ההשתתפות בתחרויות. בליל הבדולח (9 בנובמבר 1938) הרסו הנאצים את בית משפחתה בדיסלדורף, אסרו את אביה, שלחו את אמה ואחיה הקטן פרידריש למחנה ריכוז, והיא נותרה לבדה עם אחיה הגדול יוליוס .

בשנת 1939 עלתה לישראל עם עליית הנוער והצטרפה למשק הפועלות בנחלת יהודה. שהתה שם כשנתיים, עבדה בחקלאות והייתה פעילה בתנועת 'השומר הצעיר'. במסגרת פעילותה בתנועה זו הצטרפה לקיבוץ חצור והחלה לעסוק במרץ רב בתנועה ובהתעמלות. בשנים הראשונות לעלייתה לארץ, תרגמה את אהבתה לפעילות גופנית לעיסוק במחול ובריקודי עם. תרצה הודס השתתפה בקורסים, סמינרים ובסדנאות שונות בהן עסקו ולמדו מחול וריקודי עם ישראליים, שבתקופה זו של תחילת שנות ה-40 היו בתחילת התהוותם. במסגרת הקיבוץ הדריכה והכינה ריקודים לכל החגים והחגיגות. בו בזמן לימדה ריקודי עם במסגרת תנועות הנוער, מורים למחול ויחידות צבאיות שונות. השתתפה בפסטיבלי המחול בדליה.

נבחרה ליו"ר הוועדה הארצית לריקודי עם, שהוקמה בשנת 1945 על ידי גורית קדמן, ואשר בה היו מיוצגים כל הזרמים ההתיישבותיים וכן מוסדות חינוך ותרבות שטיפלו בנושא ריקודי העם.

בשנת 1951 עזבה את הקיבוץ ועברה לתל-אביב.

בשנת 1952 הוקם "המדור לריקודי עם", במסגרת המרכז לתרבות של הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית. תרצה הודס התמנתה למנהלת המדור וניהלה אותו במשך שנים רבות. המדור היה גוף תרבותי-מפלגתי-אידיאולוגי שיצר והפעיל את תנועת ריקודי העם מראשיתה. למדור היו שלוש מטרות עיקריות: מטרה חברתית - ללכד את הרוקדים שהגיעו ממקומות ומרקע חברתי שונים, מטרה חינוכית - ללמד ריקודי עם במסגרות שונות כגון בתי ספר, ומטרה תרבותית - לשמר את הריקודים שנרקדו באותה התקופה. דבר נוסף שהיה חשוב ומשמעותי עבור תרצה הודס היה ההנאה החברתית שמאחורי הריקודים. היא העדיפה תמיד את ההרקדות על פני הופעות על במה. עבדה גם עם ילדים חריגים והצליחה למרות הקושי להעביר להם תחושה של שמחה ושוויון. פעילותו נמשכה כמעט 50 שנה ברציפות והופסקה בתחילת שנת 2000 עקב בעיות תקציביות.

תרצה יזמה והקימה אולפנים להכשרת מדריכים לריקודי-עם בת"א, ירושלים, חיפה וקריית-שמונה, וארגנה השתלמויות למדריכים, תוך הקפדה על הריקודים שהופצו בחוגים, בארגון הרקדות המוניות, בסיוע לוועדות של ימי העצמאות בהפעלת הרקדות, הקמת להקות ייצוגיות, ארגנה את הכנסים למחול בדליה ובצמח. היא גם הרקידה ורקדה עם צעירים ומבוגרים בנשפי פורים, בהרקדות בארץ וברחבי העולם, תמיד עם תחושה של גאווה ושליחות לאומית. הרקידה בארה"ב, באירופה, בדרום אפריקה, ואפילו באיראן. במשך 23 שנים היתה תרצה הודס פעילה במחנות קיץ בארצות הברית ובכל שנה נהגה לנסוע לשם למשך כחודשיים להדרכת ריקודי עם. היא התעניינה בריקודי עמים זרים וביקרה במדינות שונות כדי לראות ולהכיר את הפולקלור בכפרים. היא השתתפה בכנסים בינלאומיים והרבתה לפעול בחו"ל במטרה להפיץ את הריקודים הישראליים לדור ההמשך בכל העולם.

מאות מדריכים לריקודי-עם, כוריאוגרפים ומדריכים לריקודי-עם לגיל הרך קיבלו את הסמכתם לאורך שנות השישים, השבעים והשמונים תחת שרביטה הרם של תרצה ורבים מהם פעילים גם כיום בהרקדות, מתנ"סים, מוסדות חינוך, מרכזים לגיל השלישי ועוד.

תרצה הודס ניהלה את המדור לריקודי עם במשך 35 שנים והצליחה להפוך את התנועה לריקודי עם. מקבוצה קטנה של 'משוגעים לדבר' לתנועה עממית גדולה ותוססת הכוללת רוקדים מכל הגוונים של החברה הישראלית. בזכות מעורבותה המשמעותית בתחום זכתה לכינוי 'האמא של ריקודי העם בישראל' והוענק לה פרס ההסתדרות לאומנויות ולמפעל חיים. בנימוקי צוות השופטים להענקת פרס ההסתדרות למחול ע"ש גורית קדמן בתחום המחול העממי הישראלי לתרצה הודס נכתב:

"תרצה הודס, מראשית דרכה, הייתה והינה רוקדת, מרקידה ומחנכת בתחום מחול העם בישראל. היות שפרס זה נקרא ע"ש גורית קדמן, אנו רואים לעצמנו זכות מיוחדת להעניקו לתרצה הודס, אשר זכתה לעבוד לצידה של גורית ולתרגם לשפת המעשה את חזונה של קדמן, שהייתה בראש מקימי תנועת מחול העם בישראל, לצידם של יוצרים ומורים שונים..."

בשנת 1988 ייסדה ביחד עם יונתן כרמון את פסטיבל המחולות בכרמיאל.

לאחר פרישתה, נסעה תרצה מדי שנה למשך כמה חודשים להדריך בקהילות יהודיות בגרמניה, ושימשה מדריכה קבועה במלון בדרום-גרמניה. היא הפעילה שם את הנופשים בהתעמלות בוקר, שירה וגם ריקודי-עם, כמובן, תוך דגש על חגי ישראל והמסורת היהודית, כפי שנהגה לעשות מתחילת דרכה.

כיום חברת הנהלה בעמותת רע"ים לריקודי עם ישראליים.

בשנת 2018 קיבלה הודס את "אות המופת ואשת השנה לשנת 2018" מארגון "ליונס גבעתיים".

הודס התאלמנה בסוף שנות השבעים מיעקב (טכנאי רדיו ואלקטרוניקה במשטרה).

הודס אם לאילנה, ולד"ר בועז הודס וסבתא לנכדים.