אלזה דובלון

אלזה דובלון נולדה במונטבאוור בגרמניה ב30 בספטמבר 1906.

בשנת 1914 החלה לרקוד בעיר מגוריה והיא בת 8, שנתיים לאחר מכן, למדה בלט בתאטרון העירוני בעיר מנהיים שבגרמניה. בגיל 16 הייתה כבר למורה לבלט מודרני בשלוחה של בית המחול החשוב ביותר של מרכז אירופה דאז הוא בית המחול של מרי ויגמן.

ב 1926 הופיע אלזה בלהקתה של ויגמן, משם המשיכה לתאטרון הלאומי של אאכן בו הופיע כסולנית ומאוחר יותר בשני תאטראות סאטירים בברלין. דובלון גם השתתפה בהצגתו של הבמאי הגדול של התקופה ומייסד התאטרון הלירי ארווין פיסקאטור.

אלזה דובלון המשיכה לפעול בכוח ההשראה שאחזה בה גם לאחר עליית השלטון הנאצי האכזרי. סדיסטים נאציים חיבלו בקרשי הבמה של תאטרון "קוטבוס" בו הופיעה. דובלון נפלה במהלך הריקוד לעיני הקהל ונחבלה קשות. שנה שכבה הרקדנית הפגועה בבתי חולים והשתקמה בהדרגה. להט המחול ניצת בה שוב והיא שבה אל הבמה והופיעה בתאטרון היחידי שאפשר ליהודים להופיע בו בגרמניה הנאצית ה"קולטורבונד".

ב 1935 יצרה האומנית מופע יחיד שריכז אל תוכו את מגוון כישרונותיה: שירה, משחק ומחול . ברסיטל זה היא מיקדה את רעיונות המחול לנושאים יהודיים. היצירה עוררה הדים רבים ולאחר הופעה בניו-יורק הזמינה אותה הניה הולם ממייסדי המחול בארה"ב לחבור אליה וללמד בבית ספרה.

ב 1936 תאטרון "האהל" הזמין את אלזה דובלון ככוראוגרפית. אלזה קיבלה אשרת כניסה ועלתה ארצה, אלא שהסגנון האמנותי של ה"אוהל" לא דיבר אל היוצרת הגדולה והיא העדיפה לחבור אל חלוצי הארץ והצטרפה לקיבוץ יגור בו השתתפה בגידול תפוחי-אדמה. בקיבוץ חברה למלחין יהודה שרת ששיתף אותה בעריכת אירועי תרבות שונים בקיבוץ. המגע עם הקרקע תחת השמש היוקדת עורר בה תחושות עזות ולהט המחול בער בנשמתה.

בשנת 1937 אספה כוח ושבה אל הופעות היחיד שבהן הצליחה על בימות העולם בנעוריה ונחלה אכזבה מרה. הביקורת הכירה בה כאומנית גדולה אך לא הייתה סבלנית כלפי שירתה באידיש.

באותה שנה נמצאו מים בקידוח בקיבוץ נען ואלזה השתתפה בכנת מסכת "חג המים" בנען וחיברה את הריקוד "מים מים" על בסיס שירו של עמנואל עמירן "ושאבתם מים". ריקוד זה היה לאחד מריקודי העם הפופולריים ביותר.

ב 1938 עברה אלזה דובלון לירושלים ופתחה בה את בית המחול היחיד באותם ימים ושם העבירה שיעורי מחול בבית הנציב העליון בהם לקחו חלק ילדים יהודיים וערבים, במקביל המשיכה להופיעה בתוכניות מחול יחיד שיצרה.

בשנת 1947 שבה אלזה להופיעה באירופה. הביקורת התלהבה: 'גופה מתנועע במוזיקליות, קולה יודע להתלונן ולנחם. דובלון רוקדת בתנועות רחבות היוצרות צורות קסומות' והוסיפה כי מדובר לא רק ברקדנית אלא ברקדנית שהיא שחקנית של ממש. דובלון שבה אל הקהל שלה והוא מצידו לא נותר אדיש והתאהב בה מחדש. ההצלחה האירה לה שוב פנים והיא הוזמנה לשוב ארצה כדי להקים את המחלקה למחול באקדמיה הארצישראלית למוסיקה בניהולו של יוסף טל. אלזה עמדה בראש המחלקה עד שנת 1952

דובלון התגוררה במרכז ירושלים סמוך לימק"א והמשיכה ללמד בבית המחול שלה עד יומה האחרון.

יהי זכרה ברוך