רינה ניקובה

היא נולדה בשם רינה רובינוביץ' ב-1898, על גבול פולין-רוסיה, ובגיל 16 החלה ללמוד ריקוד במוסקבה. כעבור שנים אחדות עברה לברלין ויצאה משם להופעות בבתי אופרה בכל אירופה. ב-1925 החליטה עם בעלה הראשון, אריה ספוז'יניקוב, לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בתל אביב. באותה תקופה גם אימצה שם במה – רינה ניקובה. עם עלייתה לארץ נבחרה לרקדנית הראשית של האופרה הארץ-ישראלית, שהחלה לפעול בתל אביב שנתיים קודם לכן, אבל שלוש שנים לאחר הצטרפותה נסגר המוסד בשל קשיים תקציביים. ניקובה, שכבר הייתה גרושה, החליטה בשלב זה של חייה לעזוב את הארץ. יחד איתה עזב גם מי שהיה הפרטנר שלה לריקוד, דוד בריינין: היא עברה לניו יורק, והוא נסע לרקוד בפריז.

"במסגרת התחקיר שערכתי לצורך התערוכה", מספר רז, "מצאתי ביד ושם ציור מתוך עיזבון של אדם שנספה בשואה ב-1942, ובו נראית פרימה-בלרינה לבושה בשמלה פרחונית ובנעלי בלט, לראשה כתר עם נוצות ולצווארה שרשרת לב כמו זו שענדה ניקובה בצילומים שבהם היא רקדה עם בריינין. כך הבנתי שהאדם שבעיזבון שלו אני מביט הוא לא אחר מאשר בריינין. מאז הפרידה שלהם בארץ הם לא זכו לחזור לרקוד יחד".

ניקובה המשיכה לרקוד בניו יורק והופיעה באופרות חשובות, אבל פגישה שלה עם רב מקומי, ד"ר דוד דה-סולה פול, גרמה לה להתקרב לתנ"ך ולשקול חזרה לארץ שאותה עזבה. "היא עברה שינוי", אומר רז, "והבינה שארץ ישראל חשובה לה, ושהיא רוצה ליצור שם ריקוד לאומי, ריקוד מקומי-אותנטי, במקום לרקוד באופרות". ב-1931 חזרה לארץ, השתקעה בתל אביב והקימה שני אולפנים להוראת מחול - האחד בעיר מגוריה והאחר בירושלים. "בתקופה הזו היא זיהתה את הרקדניות ממוצא תימני שפעלו כאן", מוסיף רז, "והקימה הרכב, 'להקת התימניות', שאיתה הופיעה בארץ ובלבנון".

בשנת 1924 עלתה לארץ רינה ניקובה, רקדנית בלט מרוסיה. עם עלייתה לארץ הופיעה כרקדנית מקצועית ב"נשף בלט" בתוכנית בלט קלאסי בת"א ובירושלים.

באותה שנה ייסדה רינה בת"א את בית הספר לבלט בשם "סטודיה" והופיעה כבלרינה בבלטים באופרה הישראלית.

תרומתה הגדולה של רינה הייתה הקמת "הבלט התנ"כי, שהיה מבוסס על פולקלור תימני, לצד מחול מסורתי עממי ואמנותי, והתמקד בנושאים תנ"כיים.

רקדניות "הבלט התנ"כי" היו בנות תימן מכרם התימנים בתל אביב, והבולטות ביניהן היו רחל נדב וצוריה גולני.

להקתה של רינה ניקובה עוררה עניין רב בקרב הקהל הישראלי והקהל הארצות שונות בעולם.

ב-1939 הקימה רינה בית ספר לבלט בירושלים וכן את "הבלט הירושלמי לתנ"ך ולפולקלור".

בהשראתה של רינה ניקובה הקימה שרה לוי-תנאי את להקת "ענבל".

רינה נהרגה מתאונת אופנוע בתל אביב ב1972 ותרמה את גופה למדע. לא השאירה אחריה צאצאים