ישראל בסטר

ישראל (איריק), בן הדסה וחיים-יהושע, נולד ביום ט"ו בשבט תש"א (14.2.1941), בעפולה 

כשהיה בן ארבע שנים עזרו הוריו את מקום מגוריהם במושב בית-יוסף, ועברו לקיבוץ נוה-איתן. שם למד ישראל בבית-הספר היסודי ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון בבית-ברל, שבצופית

ישראל, שהיה ידוע בכינויו איריק, היה בעל דרך-מחשבה עצמאית ומקורית והצטיין בכושרו לנתח בעיות ולפתור אותן. הוא בחר את דרכו על-פי השקפותיו ודעותיו, שעליהן סרב להתפשר מתוך דבקות בעמדותיו, מעולם לא נהג לפי מוסכמות, אם אלה לא עלו בקנה אחד עם רעיונותיו. הוא היה ידוע ביושרו ובגילוי לבו לא חסך ביקורת משום אדם, שלדעתו היה ראוי לה

ישראל היה מאותם צעירים, שבגלל אופיים הסוער והדינמי נדחפו תמיד להיות בין היוזמים והפעילים, גם בתחום החברי וגם בעבודה היומיומית 

אהבתו הגדולה לתעופה התגלתה בהיותו נער. הוא הצטרף לקורס לטיסנאות בבית-ספרו והיה הרוח החיה בו. אחרי-כן השתתף בקורסים לדאייה, במסגרת גדנ"ע-אוויר

ישראל גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1959

עוד לפני גיוסו עבר מיזמתו ניתוח בבית-החולים בעפולה, כדי להסיר פגם שהיה עלול למנוע את קבלתו לקורס-טיס

הוא סיים בהצלחה את קורס הטיס ובחר לשרת כאיש צבא-הקבע, בחיל האוויר

כיוון שכך, עזב קיבוצו ורצה להקים בית בנווה-רום, ושם לגור עם אשתו ובניו

ישראל בחר בשירות בצה"ל מתוך תחושת ייעוד והכרה עמוקה, כי חיל-אוויר חזק הוא ערובה לביטחון המדינה

השתתף בפעילות המבצעית של חיל-האוויר במלחמת ששת-הימים ובמלחמת ההתשה, ומילא תפקידים של קצין-מודיעין בטייסת והוכשר כטייס ניסוי

תוך כדי שירות בצה"ל עמד בהצלחה בבחינות הבגרות, סיים את לימודיו בפקולטה להנדסת-מכונות בטכניון והוסמך כמהנדס מכונות

לאחר שהוסמך כמהנדס, עסק בתחום הפיתוח

במהלך שירותו הועלה לדרגת רב-סרן

במלחמת יום-הכיפורים לחמה הטייסת שלו ברמת-הגולן ובעיקר באזור החרמון

ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973), יצא לתקוף סוללת תותחים של הסורים ב"מובלעת" שבצפון רמת-הגולן

בפעולה זו נפגע מטוסו והוא נהרג

הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנוה-איתן

השאיר אחריו אישה, שלושה בנים, אם, שני אחים ושלוש אחיות

איריק בסטר

את הפיקוד על טייסת העמק קיבלתי כחודש לפני המלחמה

אף שלא שרתתי בעבר בטייסת זו, היא הייתה מוכרת לי כטייסת שכנה לאלו ששרתתי בן בעבר ברמת דוד וכן כטייסת אחות לטייסות עייט בהן שרתתי

חיל האוויר של שנת 73 היה קטן דיו כדי שאכיר באופן אישי את הטייסים הותיקים של הטייסת ועם חלקם אף שרתתי בטייסות אחרות

המלחמה פרצה כאילו לפתע, אך לא בהפתעה מוחלטת

ביום שישי 5/10 יצא מפקד הכנף – זוריק בדחיפות למטה ונמסר לנו מפקדי הטיסות, כי יש מתיחות גבוהה ועל כן נתכנס כשיחזור

זימנו טייסי מילואים מישובי הסביבה ככל שיכולנו והעברנו את הבוקר באימונים

בצהרים כונסה קבוצת פקודות של הכנף ומשפט המפתח של זוריק היה

"נגמרו לנו האתרעות"

חזרתי לטייסת, כינסתי הטייסים ודווחתי מה ששמעתי

הוצאנו פקודות המבצע ועברנו עליהן לוודא שמוכנות בידנו כהלכה. חימשנו מטוסים על פי הוראות המטה, זימנו אנשי מילואים לחזק הגף הטכני ולבסוף שיחררנו את טייסי המילואים שביתם קרוב, עם הוראה להתייצב באור ראשון

את הבוקר של שבת 6/10 העברנו בכוננות לתקיפה בסוריה, כמכה מקדימה. כשזו בוטלה, עברנו להמתנה ורענון פקודות מבצע אחרות

כשלקחנו פסק זמן לארוחת צהריים, פרצה המלחמה

מרגע שנשמעה הצפירה החלו העניינים להתגלגל שלא כהלכה

מטוסים הוזנקו להגנת הבסיס כשעליהם חימוש כבד לתקיפה ואנחנו עמם. רביעייה בהובלתי להגנת הכנף

מבנה נוסף הוזנק לרמת הגולן והוכנס לתוך תחום טיילי קרקע אויר של האויב

איבדנו מיד טייס ראשון, את חנן איתן

ביום המחרת, יום ראשון 7/10, נראה היה שמטה ח"א התעשת. יוצאים למטס ההכנה שלקראת תקיפת סוללות טילי קרקע אויר במצרים

אני מוביל שמיניה לתקיפת ש"ת שוברה חיט, במערב הדלתא

אני חוזר מהמטס ומוצא שמבצעים תפנית. במקום להמשיך כמתוכנן נגד מצרים, עוברים לבצע את המטס השני כנגד סוללות הטילים בסוריה. ללא איתור מטרות מקדים. ללא מטוסי ל"א. ללא מטס הכנה. התקיפה נכשלת.

במקביל, אנחנו נשלחים תקיפת כוחות קרקע סוריים שפרצו לרמת הגולן

מוביל את  יעקב הניימן ומקבל מטרה – צומת חושנייה

אין לי מושג היכן זה, אבל הניימן בא ומושיעני. הוא הרי תושב נוב

אנחנו תוקפים ברקטות ותותחים את הרכבים שבצומת ומהגבעות שממערב, אש נ"מ

כוחותינו אני חושב, הם אלו שיורים וטועה. הסורים כבר שם

מרגע זה ועד ל – 17/10 המלחמה מנוהלת כאילו מהסוף להתחלה, אנחנו תוקפים כוחות יבשה בלב אזורים מוגני טילים ונ"מ. נאלצים  לבחור בין טיסה בגובה רב שאז הטק"א מאיים ובין טיסה בגובה נמוך שאז אש חיילי האויב וטילי הכתף שלו מאיימים. רק לקראת סופה אנו מבצעים את אותה תקיפת טיילי קרקע אויר שנדחתה מיומה השני

המחיר כבד מאד, כל יומיים מאבדים מטוס וכל שלושה – טייס

טייסי הטייסת מודעים לכשל המטה בניהול המלחמה ועם זאת הם יוצאים שוב ושוב אל החזית, לתקוף, לתקוף ולתקוף

כמפקד הטייסת אני ניצב בפני משימה שלא הכרתיה עד כה, לקיים ולחזק את רוח הלחימה שבלב הטייסים

משענתי הנה הטייסים הותיקים. "סוסי המלחמה" של ששת הימים ומלחמת ההתשה. אלו שכבר פגשו טילים ונ"מ ויכלו להם

מדי יום אנו מקיימים שלושה תדריכים ושלושה תחקירים. מי שנמצא על הקרקע ובטייסת, משתתף

אנו דנים בטקטיקות טיסה שיש בהן כדי להקטין סיכונים בלא שתפחת היכולת לבצע המשימה

שיפור כושר תמרון המטוס ע"י פצצות בתלייה ישירה. ללא נושאי פצצות וללא מיכלי דלק חיצוניים

זוג צופה וזוג נכנס לתקיפה ואחר כך מתחלפים

אחרי יציאה מתקיפה יש לבצע "מספריים" כדי לקיים תמרון ו"לנקות זנב" בן הזוג

חישובי נתיב אחרון ע"י ה – 00 ומסירה למוביל המבנה באווי

שיטות הטיסה חשובות, אך חשוב מזה הנה מעורבות הטייסים בקביעת דרך הביצוע

אם אין בידיהם לנהל את המלחמה בנתיבה הנכון, לפחות הם שולטים על דרך לחימת המבנה והטסת המטוס ומתאימים אותם למצב לחימה שלא נחזה קודם לכן

זה משרה בטחון שניתן לטוס טוב ונכון יותר ובכך להפחית האבדות

זה מקנה תחושה שכאילו גורלך נתון בידיך

ועם זאת מטוסים נפגעים וטייסים יוצאים ואינם שבים

אך הותיקים אינם בין אלו. שועלי הקרבות שורדים לאורך כל הדרך, כמעט

כשנפל איריק, זו הייתה מהלומה אחרת. איש אינו חסין מפני המלחמה

גם לא ותיק שבותיקים כמו איריק. גם לא מנוסה שכמוהו. גם לא אמיץ כאיריק וגם לא בעל רוח לחימה שכמוהו. כל אלו נפרצו פתאום באחת. אם איריק נפל, מי לא

הייה זה יום שלא ישכח. לרגע הקרקע היציבה בזכות תרומת הותיקים ואיריק בכללם, רועדת ומאימת להיסדק

בתחקיר של אותו יום שררה מועקה שלא כרגיל, ועם זאת שבו הותיקים והוכיחו עצמם

המטרה שניתנה למבנה בעודו באוויר, הייתה מרוחקת ובעומק שטח האויב וזאת על אף הבנה שבעל פה שהתקיימה בין מפקד רמת דוד  ובין חפ"ק ח"א בפיקוד צפון, להימנע ממטרות שכאלו. צרכי המלחמה היו כבדים

כוחותינו נמצאו בקרב תקיפה בעומק הרמה הסורית ושוועו לסיוע אוויר

הכרנו בכך. הבנו זאת וידענו שעל אף המחיר הכבד שאנו משלמים יום יום, נשוב ונצא, נשוב ונתקוף

שבעה טייסים אבדו לנו בטייסת העמק, במלחמה זו. כל אחד מהם יחיד ומיוחד, אך גם אינו שונה מאלו שיצאו לתקיפה וחזרו בשלום

ככול צוותי האוויר של ח"א, לחמנו מהרגע הראשון שבו פרצה המלחמה ועד הרגע שהסתיימה

נחבלנו אך לא כרענו. היינו מוכנים לשוב ולצאת, אם רק יידרש

30.9.21

ספרו של מתי פרידמן על לאונרד כהן במלחמת יוה"כ הזכיר לי נשכחות

לצערי כהן לא הופיע ברמת דוד, אבל באחד הימים הראשונים של מלחמת יוה"כ זכינו להופעה של הגששים

בגלל הפופולריות שלהם, הופעתם תוכננה להתקיים באולם הקולנוע הכנפי, שיכול היה להכיל צופים רבים

הכרטיסים להופעה חולקו לפי 'לוח צדק', לנו לטייסי 109 הוקצו 4 כרטיסים, ואני הבנתי, שבערב ההופעה אלך לישון מוקדם

בסוף היום, בסיום התחקיר בטייסת, שאל  מפקד הטייסת אם יש שאלות, ו'איריק' קם מעל ליושבים וקרא בקול זועם מעלבון

"דוד, אני מבקש, שעכשיו תלך למפקד הכנף ותגיד לו, שישלח כבר עכשיו הזמנה למסיבת סיום המלחמה לכל חיילי הכנף - לחיילי התחזוקה, הבינוי, המנהלה, האפסנאות, המטבח, והאבטחה

אותנו הטייסים הוא לא יכול להזמין

לא כולנו נהיה, כדי לבוא למסיבה הזאת

לך עכשיו למפקד הכנף ודרוש ממנו כרטיסים להופעת הגשש הערב לכל הטייסים

בחדר תדריכים נפלה לרגע דממה, דוד הבין את 'הרמז', ובאותו ערב הלכנו כולנו לראות את ה'גשש'. להופעות הבאות אחריהם של 'שוקולד מנטה מסטיק' ואחרים כבר היה ברור לכולם, שאנחנו נהיה ראשוני הצופים

'איריק' (ישראל בסטר) היה מוביל בכיר בטייסת 109 והוביל את השינויים והעדכונים בתורת הלחימה של הטייסת במהלך המלחמה

הוא היה גדול וחזק מאוד, ובמשחקי הכדורגל והכדורסל בכנף היה כדאי לשחק איתו ולא נגדו

השנה 'איריק' היה אמור להגיע ל'גבורות', אבל הוא נהרג בגיל 32 מספר ימים אחרי הופעת הגשש ברמת דוד. מטוסו הופל באש נ"מ אחרי תקיפה ברמת הגולן

יהי זיכרו ברוך

מיכה שי