המשך יומן מלחמה

16.10.73

סה"כ גיחות – 11

17.10.73

סה"כ גיחות – 22 

18.10.73

מפצח "22"

תכנון מבצע "מפצח 22" הושלם ב-17 באוקטובר, כהמשך לתוכנית הכוללת של חיל האוויר להשמיד את כל מערך הסוללות בשלבים, מצפון לדרום. בתוכנית המקורית של השלב הראשון, "מפצח 22", תוכנן לתקוף 12 סוללות – שש באזור קנטרה ושש באזור הצליחה ממערב לאגם המר. לאור התקדמות כוחות אוגדה 162 ממערב לתעלה והציפייה שהם ישמידו סוללות נוספות החליט חיל האוויר ערב המבצע לוותר על תקיפת הסוללות באזור הצליחה מבלי ליידע את הרמטכ"ל בכל פרטי התכנית. בתכנון המבצע הוטמעו לקחים מכישלון "דוגמן", בראש ובראשונה הצורך להימנע מטיסה בגובה נמוך מעל ריכוזים של כוחות אויב. מכיוון שמרבית הנ"מ הקני נפרס ממזרח לתעלה, עברו נתיבי התקיפה של הסוללות ממערב לפורט סעיד ומעל שטחי ביצות, והמטוסים תקפו את הסוללות מכיוון צפון-מערב.

מטס התקיפה הראשון כלל מבנה של שישה מטוסי קורנס מטייסת 201 "האחת" ומבנה של חמישה (אחד התקלקל לפני ההמראה) מטייסת 69. המטס נועד לתקוף את כל שש הסוללות של חטיבת הטילים המצרית 107. המטוסים טסו ליעד מעל אזור הביצות בגובה של כ-100 רגל, כאשר כל זוג טס כמבנה נפרד למטרה משלו. הזוג הראשון והזוג השלישי של טייסת 201 תקפו כמתוכנן את מטרותיהם. במהלך הטיסה לקראת המשיכה לתקיפה זיהה הזוג השני להקת ציפורים על הנתיב באותו גובה. במטרה להימנע מהתנגשות עמם נאלץ זוג המטוסים להגביה את גובה הטיסה ובכך לחשוף את המטוסים לשיגור טילי קרקע אוויר. המוביל רס"ן רון חולדאי עם הנווט יורם רומם הגביה ראשון את גובה טיסתו וזמן קצר לאחר מכן ספג פגיעת טיל ששוגר לעברו. הוא הטיל את חימושו בנוהל חירום, וטס פגוע מזרחה לנחיתת חירום ברפידים. מספר שתיים שלו התרומם אף הוא, נפגע משני טילים, והצוות נטש ונפל בשבי (גורי פלטר ויצחק ברעם). גם על שאר המבנים שוגרו טילים ומטוס נוסף נפגע (דורון שלו - יוסי לב ארי) לאחר שהטיל את הפצצות על היעד. שני מטוסים אבדו בתקיפה ועל פי סיכום חיל האוויר הושמדה בוודאות סוללת SA-3 אחת.

בהמשך למטס זה הגיעו שלושה מטסים נוספים, כל אחד של 12 מטוסי עיט (סקייהוק) מטייסת 110 "אבירי הצפון" ומטייסת 109 "העמק" כשהם חמושים בפצצות שימוש כללי. שטסו בנתיב מערבית לפורט סעיד. במטס הראשון אבדו שני מטוסים והושמדו שתי סוללות. במטס שני, שתי דקות אחריו, נפגע מטוס אחד מטיל ונפגעו פגיעה חוזרת סוללות שכבר הותקפו וייתכן שנפגעה סוללה נוספת. במטס האחרון הופל מטוס אחד ונפגעו ארבע סוללות. בסך הכל הושמדו במבצע כל שש הסוללות של מערך קנטרה אבל החשש מנ"מ קני שהביא לחשיפה גדולה מדי לטילים והרצון לוודא את השמדת המטרות שהביא למספר גיחות גדול, הביא לריבוי אבדות. במבצע הופלו שני מטוסי פנטום וארבעה מטוסי סקייהוק, ושלושה מטוסים נוספים נפגעו. טייס ישראלי אחד, סרן גרשון פונק, נהרג, חמישה טייסים נשבו, טייס אחד חולץ משטח מצרים וטייס אחד (חיים גופן) נטש את מטוסו הפגוע וצנח מעל לשטח ישראל.

המחיר הכבד ששולם במבצע "מפצח 22", בחלקו תוצאה של תקלות מקריות ולא של שגיאות יסודיות בתכנון, העיב על הצלחת חיל האוויר להשמיד את כל המערך בקנטרה. סימן השאלה סביב נחיצות המבצע עלה בעוד המבצע נמצא בעיצומו ועורר ויכוח נוקב בין הרמטכ"ל דוד אלעזר לבין מפקד חיל האוויר בני פלד. הרמטכ"ל הבין שהתקיפה לא מתבצעת באזור הצליחה אלא באזור קנטרה, רק בשעה 09:35, חמש דקות לאחר שהחלה התקיפה, ומיד הבהיר שאם היה יודע שחיל האוויר מתכוון לתקוף שם הוא היה אוסר זאת שכן כוחות צה"ל אינם זקוקים לסיוע בגזרה זו. גם שר הביטחון, משה דיין, לאחר ששמע על התקיפה אמר שזו הייתה תקיפה מיותרת. בדיון סוער באותו יום אחר הצהרים בין הרמטכ"ל לבין בני פלד, כאשר רצה הרמטכ"ל להמחיש את חוסר שביעות רצונו מכך שחיל האוויר אינו מתואם עם כוונות המטכ"ל, התבטא דדו ואמר: "למשל קנטרה – קנטרה מעניינת את זקנתי – מבחינתי אני לא מפריעות לי לא הסוללות, ואני לא צריך לתת סיוע קרוב שמה[.לאחר שהוצגה התכנית הכוללת של חיל האויר, יחד עם המבצעים הנוספים, אישר הרמטכ"ל את ההמשך.

סה"כ גיחות – 30   אבדות – 1 טייס 2 מטוס   פגוע – 2 מטוס

19.10.73

סה"כ גיחות – 45

20.10.73

סה"כ גיחות – 49 

21.10.73

"קינוח" - מבצע כיבוש החרמון

המבצע המוסק והקרקעי לכיבוש החרמון החל בשעות אחה"צ של 21.10.73. במקורות האינטרנטים לא נזכר חלקם של התותחנים וח"א בתקיפה אף שמשעות הבוקר המוקדמות ועד אחה"צ בוצע ירי ארטילירי ע"י התותחנים ו - 50 טייסות  תקיפה ע"י טייסת 109. כנראה משום שהשפעתן של אלו הייתה נמוכה אם בכלל נוכח התמקמות הכוחות הסורים בסדקי הסלעים שנתנו להם מכסה כמעט מוחלט מפני פגיעות השטח של פגזי הארטילריה ופצצות המטוסים. הסיוע נמשך גם ביומיים הבאים ובלם מתקפות נגד והגעת כוחות.

"חיילי הצבא הסורי התחפרו בשוחות אישיות ובין הסלעים סביב למוצב החרמון, לא בתוכו, לא לצדי הדרכים כמו ב-8 באוקטובר בעת הניסיון ראשון לכיבוש החרמון ולא בתעלות, ושברו באש מדויקת את התקפות חיילי צה"ל". 

סה"כ גיחות – 51   אבדות – 1 טייס 1 מטוס

22.10.73

סה"כגיחות – 45 

23.10.73

סה"כ גיחות – 53 

24.1.73

סה"כ גיחות – 13

סה"כ גיחות שלגביהן יש תיעוד –  859

מהן 65% ברמה"ג

יום השיא – 82 (7.10)

יום השפל – 13 (24.10)

ממוצע יומי – 45

אבדות טייסים – 7 (מהם 5 ברמה"ג)

שבויים 1 (רמה"ג)

מטוסים שאבדו – 13 (מהם 10 ברמה"ג)

מטוסים שנפגעו – 12 (מזה 9 ברמה"ג)

חזרה ל"טייסת בלחימה"