יומן מלחמה

מפת קוד רמת הגולן

6.10.73

סה"כ – 25 גיחות   אבדו – 1 טייס. 1 מטוס

7.10.73

"תגר" - תקיפת מערך טק"א בצפון הדלתא המצרית ומול ארמייה 2

מבצע "תגר" תוכנן מאז אוגוסט 1970. תוכנית המבצע כללה ארבעה גלי התקפה

• גל התקיפה הראשון תוכנן לפגוע בבסיסי חיל האוויר המצרי ולשתקם כך שלא יוכלו להפריע לגלי התקיפה הבא

• גל התקיפה השני נועד לנטרל את תותחי הנ"מ המצרים ששובצו במערכי הסוללות והגנו עליהם מפני תקיפה מגובה נמוך

• גל התקיפה השלישי נועד לפגוע במכ"ם של הסוללות בעזרת הטלת חימוש רוכב מכ"ם ממרחק. התכנון כלל שימוש במטוסי F-4 פנטום ובמטוסי A-4 סקייהוק וסופר מיסטר המצוידים באמצעי לוחמה אלקטרונית לדיכוי הסוללות

• גל התקיפה הרביעי נועד להתבצע על ידי מטוסי הסקייהוק ולהשמיד פיזית את הטילים

תוכנית המבצע, הייתה מורכבת מאוד וחייבה שימוש מתוזמן באמצעי הלוחמה האלקטרונית השונים בד בבד עם שיגור החימוש.

גם מפקד חיל האוויר, בני פלד, לא היה שלם עם התוכנית, שהייתה לדעתו מורכבת מדי ונסמכה על הנחה מוטעית, לטעמו, כי חיל האוויר הישראלי מסוגל להתמודד לבדו, ללא סיוע קרקעי, עם איום סוללות הטילים המצריות. במועד מאוחר יותר הוא טען: "כשקיבלתי את התפקיד (מפקד חיל האוויר), כל אחד ידע שהתכוונתי לחסל את כל התוכניות דמויות-ה'מוקד' האלה". בהציגו את תוכניות "תגר" לפני שר הביטחון והרמטכ"ל, מיד עם מינויו כמפקד החיל, במאי 1973, הדגיש פלד כי הצלחת המבצע מותנית בהתראה של 48 שעות לביצוע התקיפה ובכך שיוזמת התקיפה תהייה של חיל האוויר הישראלי ולא כתגובה למתקפה ערבית. לטענת פלד, הרגיעו אז שר הביטחון, משה דיין ואמר כי בכל מצב בו ידעו על כוונה ערבית לתקיפה, יאפשרו לחיל האוויר הישראלי להקדים ולתקוף.]

יישומו החלקי של המבצע

ביום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973, בצהריים, פתחו מצרים וסוריה במלחמה כוללת נגד ישראל. בשעה 14:00 חצו מאות מטוסי קרב מצריים וסוריים את הגבול ופתחו במתקפה נרחבת של מטרות איכות צבאיות ישראליות בסיני ובצפון הארץ. בתגובה למתקפה הזניק מפקד חיל האוויר את כל מטוסי הקרב הישראליים למשימת "הגנת שמי המדינה". לאחר שובם של מטוסי חיל האוויר הישראלי ממשימה זו ועד לסוף היום, עסקו בסיוע לכוחות הקרקע של צה"ל.

בערב אותו יום התקבל רושם במטה הכללי מידיעות ראשוניות שכוחות צה"ל הודפים את מתקפות השריון הסורי ברמת הגולן אך מצב כוחות צה"ל חמור בצפון הגזרה המצרית, היא גזרת הארמייה המצרית השנייה. בהערכת המצב הוחלט לבצע בבוקר המחרת, ה-7 באוקטובר, את "מבצע תגר" בחזית המצרית ושעת ה"ש" נקבעה ל-06:45. במשך הלילה נעשו בחיל האוויר ההכנות הדרושות: בוצעו תדריכים לטייסים, המטוסים חומשו בחימוש מתאים לתקיפת שדות תעופה וציוד ל"א נלווה נערך בחצי האי סיני וחולקו משימות לגלי ההתקפה הבאים.

בשעה 03:50 הצטברו ידיעות על המצב הקשה בו נמצאים הכוחות צה"ל ברמת הגולן. נודע על חדירת שריון סורי לרמת הגולן עד ממערב לחושנייה על שחיקת חטיבת השריון הישראלית 188 בקרבות ועל כיתור חלק ממוצבי צה"ל ברמת הגולן. לנוכח הידיעות פנה הרמטכ"ל למפקד חיל האוויר וביקש סיוע. בתגובה הבטיח מפקד חיל האוויר "טייסת סקייהוק כמעט שלמה" החל מהבוקר.

בשעה 05:00 משהוברר שהשריון הסורי פורץ לרמת הגולן במספר מוקדים וכי אין כוח של צה"ל שיכול לבלום אותו, נשאל מפקד חיל האוויר האלוף בני פלד אם יוכל להוציא אל הפועל את מבצע תגר בבוקר ואת מבצע דוגמן באותו יום אחר הצהרים. משהשיב בשלילה, הוחלט לבטל את מבצע תגר ולהוציא ביום ה-7 באוקטובר את מבצע דוגמן בלבד

מאחר שבשלב זה המטוסים כבר חומשו והטייסים היו מתודרכים וערוכים ליציאה לתקיפה, החליט פלד להוציאם בכל זאת את גלי התקיפה הראשונים והגדיר זאת כ"תוספת אש לקו". בשעה 06:40 התקשר שר הביטחון משה דיין ששהה בחפ"ק פיקוד צפון למפקד חיל האוויר והודיע לו שחיל האוויר הוא הכוח היחיד שיכול לעצור את השריון הסורי שצפוי לכבוש כבר בצהריים את עמק הירדן. בשלב זה הודיע מפקד חיל האוויר לרמ"ח מבצעים גיורא פורמן לבטל גם את גל התקיפה השני ולבצע רק את הגל הראשון. בשעה 06:57 הונחו כל טייסות הקרב שהתכוננו לבצע מטס שני על ביטול תגר ועל הפעלה דחופה של דוגמן 5 באותו יום בשעה 11:30 שמטרתו השמדת סוללות הטילים הסוריות על מנת לאפשר לחיל האוויר לפעול בחופשיות בגזרה זו ולסייע לכוחות הקרקעיים, שניהלו קרב נואש לבלימת שטף השריון שהוזרם לרמת הגולן

בגל התקיפה הראשון והיחיד השתתפו כ-80 מטוסי סקייהוק שתקפו את מערך הנ"מ הקני שהגן על סוללות הטק"א ו -40  מטוסי פנטום שתקפו שבעה שדות תעופה. גל התקיפה הזה כלל מטוסי סקייהוק מטייסת העמק, בהובלת יצחק דוד, ומטייסת הדרקון המעופף, בהובלת גיורא רום, וטייסות נוספות. בשלב ההתקפה הראשון, הצליחו המטוסים לפגוע בכ-7 בסיסים של חיל האוויר המצרי ולהוציא ארבעה מהם מכלל פעולה. כן הופלו 6 מטוסים של חיל האוויר המצרי. בתקיפה הופלו באש נ"מ שני מטוסי סקייהוק ישראלים וטייסיהם, שמעון אש וליבי דולר נהרגו.

תוצאות

חיל האוויר הישראלי המשיך לפעול בחזית המצרית תחת איום כבד של סוללות הטילים שכונה "מסך האש" וספג אבדות משמעותיות. בהמשך הלחימה תקף חיל האוויר הישראלי שלוש פעמים את מערך הטילים באזור פורט סעיד ורק בפעם השלישית הצליח לפגוע בו בצורה שהביאה להפסקת פעולתו. לאחר מכן תקף בנפרד את סוללות הטילים בגזרות קנטרה, אסמאעיליה וסואץ-שלופה. הפגיעה במערך הטילים המצרי נמשכה על ידי כוחות הקרקע של צה"ל. תחילה, במבצע פשיטה שנערך ב -16  באוקטובר, לאחר חציית תעלת סואץ ובו נוטרלו חמש סוללות. לאחר מכן, עם התקדמות כוחות צה"ל בגזרה הדרומית בחזית המצרית, פגעו הכוחות הישראלים בכל הסוללות שהיו בגזרת הלחימה בצידה המערבי של תעלת סואץ

ביקורת

לאחר המלחמה נטענו טענות קשות נגד בני פלד בנוגע להחלטתו על ביטול מבצע תגר והעברת מרכז הכוח האווירי של חיל האוויר לצפון. בין השאר נטען כי בניגוד לטענת פלד, היה אפשר לתמוך בכוחות הסדיר בצפון באמצעות מערך הסקייהוקים והנשרים ולהמשיך עם מבצע תגר. טענה נוספת שהשמיעה מחלקת המבצעים בחיל האוויר בראשותו של גיורא פורמן כנגד הביטול הייתה כי תא השטח בגולן קטן מדי להפעלה יעילה של הכוח שהוסט מ"תגר" צפונה וכי במקביל לחוסר יעילות זה תופקר החזית הדרומית לשליטה אווירית מצרית.[11] טענות אלו הושמעו בזמן אמת על ידי פורמן אך נדחו כיוון שהוראתו של דיין הייתה חד משמעית. לאחר ששמע על ההצלחה של גל ההתקפה הראשוני, ניסה בני פלד לעצור את ביטול המבצע, אך דברי דיין היו: "הסיני הוא חולות, כאן יש בתים" ונראה כי חששו מאיבוד "הבית השלישי" הביאו למתן פקודה חותכת ובלתי מתפשרת על נטישת תגר

הוכחה לכך שלו בוצע מבצע תגר היה מצליח היא הצלחת מבצע מפצח 22 שבוצעה כנגד מערך הטק"א של קנטרה ב - 18.7

"דוגמן 5" - תקיפת מערך טק"א הרמת הגולן הסורית

בין מלחמת ההתשה למלחמת יום כיפור בנתה סוריה בעזרת ברית המועצות מערך נ"מ מתנייע שהורכב מטילי SA-2, SA-3 ו-SA-6 וגובה בתותחי נ"מ מסוג "שילקה" ובטילי כתף מדגם SA-7. המערך כלל כ-30 סוללות טילים שנפרסו בשתי רצועות: באזור דמשק (פריסה מצומצמת, כ-5 סוללות שנועדו להגנת העיר), ופריסה באזור רמת הגולן הסורית (העיקרית - 25 סוללות במערך הגנה על כוחות הצבא).

כדי להתמודד עם סוללות הטילים הסוריים, הכין צה"ל תוכנית מגירה שנקראה "דוגמן" לתקיפת המערך. התוכנית כללה מאמץ משולב של הפגזה ארטילרית, תקיפה אווירית באמצעות פצצות, וטילים נגד מכ"מים מסוג שרייק, הפעלת לוחמה אלקטרונית, ומאמץ הטעייה וחשיפה בעזרת מל"טים מסוג "תלם". התקיפה תוכננה לכלול מאות גיחות בשלושה גלים. המתכונת הסופית של התוכנית נקראה דוגמן 5

כשלים מקדימים שפגעו בסיכויי ההצלחה של המבצע

• נוהל קרב חפוז ולחוץ - בסיום יום הלחימה הראשון, הוחלט במטה הכללי כי צריך להתמודד ראשית עם מערכי הנ"מ של מצרים. השלב הראשון של המבצע להשמדתן, שכונה "תגר 4", בוצע בשחר ה -7   באוקטובר, והמשכו תוכנן להמשך היום. אולם עקב פריצת צבא סוריה בדרום רמת הגולן, שנתפסה כמסוכנת אצל מקבלי ההחלטות, ובעיקר בקרב שר הביטחון משה דיין שונו הפקודות והמבצע הופסק. במקום זאת הוחלט לתקוף את סוללות הנ"מ של סוריה, בהתאם לפקודת "דוגמן".

• היעדרות מערך ל"א - יחידות מוסקות של לוחמה אלקטרונית שיועדו למבצע, כאשר תפקידן היה להטעות ולהעמיס על אמצעי הגילוי של האויב, לא שולבו במבצע כיוון שלא הספיקו להגיע מן הגזרה הדרומית, בה נועדו לפעול ב"מבצע תגר".

• תקלה בהפעלת מערך הפיתיונות - טייסת 200 שנפרסה ברמת דלתון ערב המלחמה, התכוננה לביצועו של מבצע דוגמן בשעות הבוקר, כפי שהיה אמור להתקיים בפקודות המלחמה המקוריות. הטייסת לא עודכנה על קידומו של מבצע תגר לפני דוגמן, והדבר הביא לכך שהטייסת שיגרה את כליה אל מול המערך הסורי בבוקר ה-7 באוקטובר, "בזבזה טילים" לסוללות הנ"מ, אך לא הייתה אפקטיבית, כיוון שמטוסי התקיפה לא הגיעו לאחר פעולתה. בנוסף, במהלך דוגמן שהתקיים בשעות הצהריים, הטייסת נשארה ללא מל"טים וכך לא ביצעה את תפקידה.

• תזוזת סוללות הטילים המתנייעות - מערך הטילים הסורי כלל 25 סוללות ניידות מסוג SA-6. צוותי הסוללות ניצלו את הצלחת ההבקעה של הכוחות הקרקעיים, ויצאו ממחפורותיהן לעבר שטח ישראל. עומס הזמנים ועננות מסיבית, מנעו מביצוע גיחת צילום חדשה, וחיל האוויר הסתמך על צילום אווירי מ-5 לחודש. צילום שלא העיד על תזוזת הסוללות ממקומן.

• טיסה בנתיב גישה מסוכן - במהלך ההכנות לתקיפה התברר כי קיים ריכוז נ"מ בנקודת החצייה המתוכננת של טייסת 201 את הגבול הסורי מעל תל פארס. מטה חיל האוויר ומפקד בסיס חצור, עמוס לפידות, התבקשו לאשר נתיב חלופי, אך סירבו עקב מורכבות התכנון וקוצר הזמן

התקיפה

החל מ - 11:00 תקפו מטוסי פנטום מטייסות 201 ("האחת") מבסיס חצור, 119 ("העטלף") מתל נוף, 69 ("הפטישים") וטייסת  109 ("העמק") מרמת דוד, טייסת 107  ("אבירי הזנב הכתום") מחצרים וכן סקייהוק מטייסת 115 ("הדרקון המעופף") מתל נוף, את מערך טילי הקרקע-אוויר הסורי ברמת הגולן . רובן המכריע של עמדות הטילים שנתקפו התגלו כריקות שכן הסוללות כבר נעו מערבה. התקיפה הסתיימה בשעה 14:30 לערך

תוצאות התקיפה

בתקיפה הושמדה סוללת טילים אחת בלבד ועוד אחת נפגעה, מתוך כשלושים סוללות שיועדו לתקיפה

במהלך המבצע הופלו שישה מטוסים, שלושה בדרך ליעד ושלושה בחזרה ממנו. המטוסים נפגעו מתותחי נ"מ, שפגעו בהם בזמן שהנמיכו טוס כדי לא להיפגע מהטילים. שני אנשי צוות אוויר, אהוד חנקין ושאול לוי נהרגו בהתרסקות מטוסם כאשר ביצעו ניסיון חוזר לתקוף מטרה, לאחר שגילו אותה במקום שונה מן הצפוי. שניהם עוטרו לאחר מותם בעיטור העוז. שמונה אנשי צוות נוספים נפלו בשבי הסורי, וצוות אחר נטש בשטח ישראל וחולץ. טייסת 201 ("האחת") נפגעה קשה במיוחד בתקיפה: ארבעה ממטוסיה ננטשו, ושני מטוסים נוספים נפגעו ונאלצו לנחות נחיתת חירום בבסיס רמת דוד (ולא בבסיס האם של הטייסת, חצור).

השלכות התקיפה

בעקבות הכישלון, לא נעשה ניסיון נוסף לתקוף את המערך ברמת הגולן והיא נותרה אזור מוגן נ"מ, עובדה שהגבילה את יכולת הסיוע האווירי הקרוב והאמנעה של מטוסי חיל האוויר

למבצע היו תוצאות מורליות שליליות על טייסי חיל האוויר הישראלי. חיל ההגנה האווירית הסורי ראה בכישלון הישראלי הישג גדול, והוא חוגג את יום מערך הנ"מ בתאריך התקיפה

עם תום המלחמה נמתחה ביקורת על מפקד חיל האויר, בני פלד, שלא עמד על השלמת מבצע תגר כמתוכנן, ואפשר את הסטת הכוחות לרמת הגולן. כמו כן נמתחה ביקורת על מפקד הבסיס עמוס לפידות שלא שינה את נתיב הטיסה של מטוסי טייסת 201 מן המסלול שהוכר כמסוכן

כישלון דוגמן 5 המחיש את הקושי הרב בהתמודדות עם טילי הנ"מ והמריץ את חיל האוויר למצוא פתרונות מבצעיים לבעיה. פתרונות אלו, שכללו נשק לתקיפה מרחוק ואמצעי לוחמה אלקטרונית פותחו בעשור העוקב והובאו לידי ביטוי במבצע ערצב-19 שהשמיד ללא נפגעים את סוללות הטילים הסוריות בבקעת הלבנון במהלך מלחמת לבנון הראשונה

קשיי התפקוד של חיל האוויר הישראלי במהלכי הפתיחה של מלחמת יום הכיפורים לא נחקרו על ידי ועדת אגרנט, והמסקנות מהם לובנו רק בתחקירים פנימיים של החיל

סה"כ 82 גיחות   אבדו – 1 טייס, 1 מטוס    פגועים – 4 מטוס 

8.10.73

סה"כ 61 גיחות   פגועים – 1 מטוס 

9.10.73

סה"כ גיחות – 81   אבדו – 2 מטוסים   פגועים – 4 מטוסים 

10.10.73

ה"כ גיחות – 71 אבדות – 1 טייס 1 מטוסx

מברק מאלוף פיקוד צפון לרמטכ"ל

מאושר להודיעך שלאחר ארבעה הימי קרבות קשים ביותר, הצליח פיקוד הצפון בסיועו המאסיבי של חיל האוויר, לשבור את הצבא הסורי, אשר איבד מאות טנקים 

.בקרבות. קו הפסק האש ברמת הגולן בידנו. אנו מנצלים את ההצלחה ותוקפים מעבר לקו הפסקת האש

החל מהשעה 07:25 עד ל 17:00 ביצע 28 גיחות תקיפה נגד השריון הסורי במרחב חושנייה. בין התוקפים היו 22 מטוסי עיט מטייסות 110, 109 של רמת דוד ושישה מטוסי עיט מטייסת 116 שבתל-נוף. 12 מטוסים ביצעו יעפי תקיפה גבוהים, 6 יעפי חתף ודיווחו על פגיעות טובות בטנקים. 10 ביצעו יעפי קלע. לעבר המטוסים נורתה אש נ"מ ושוגרו סוללות טק"א. מטוס אחד נפגע וחזר לנחיתה.

החטיבה הסורית הממוכנת 58 רותקה לגזרת חושנייה וחטיבת השריון 76 הגיעה למאמץ הדיביזיוני, כשהיא חבולה ופגועה מההפצצות האוויריות עליה.  במצב זה לא נותר למפקד דיביזיה 1 אלא  להסיג את כוחותיו מזרחה.

11.10.73

סה"כ גיחות - 53 

12.10.73

סה"כ גיחות – 73  אבדו – 1 טייס 1 מטוס  פגועים - 1 

13.10.73

סה"כ גיחות – 42, אבדו – 1 טייס נשבה. 2 מטוסים 

14.10.73

סה"כ גיחות – 20 

15.10.73

סה"כ גיחות – 34,  אבדו – 1 טייס, 2 מטוסים

המשך