עכשיו או לעולם לא?
המלחמה שפרצה לא אפשרה לבריטים לשמור על לוח הזמנים שנקבע באו"ם. הם לא יכלו להעביר את סמכויות השלטון לשתי המדינות המתוכננות, כי א"י כולה הייתה נתונה במלחמה, לכן הקדימו הבריטים את המועד בו יסתיים שלטון המנדט והודיעו כי יצאו מהארץ באמצע חודש מאי 1948.
מנהיגי התנועה הציונית, ובראשם דוד בן גוריון, התכוננו לקראת עזיבת הבריטים. ככל שהתקרב מועד הפינוי של הבריטים את הארץ התחדדה השאלה: האם להכריז מיד על הקמת מדינה יהודית או לא?
1. קראו את תיאור המצב בא"י טרם עזיבת הבריטים:
- מדינות ערב הבהירו כי אם יכריזו היהודים על מדינה, הן יפלשו לשטחה של המדינה ויכבשו את כולה. האזרחים והלוחמים היהודים היו כבר אחרי חודשים ארוכים של מלחמה, והיה חשש גדול שלא יצליחו לבלום את הפלישה של צבאות מדינות ערב.
- האמריקאים, שהצביעו באו"ם בעד חלוקת הארץ לשתי מדינות, ראו שהמצב הביטחוני בארץ מתדרדר, ודרשו מהיישוב היהודי לדחות את ההכרזה על מדינה יהודית ולהכריז על שביתת נשק שבמהלכה תישקלנה האפשרות לפתרון קבע. האמריקאים הודיעו כי אם תוכרז הקמת מדינה, לא יסייעו למדינה הצעירה.
- התנועה הציונית והיישוב היהודי בא"י הכינו את עצמם להקמת מדינה כבר כמה שנים. היו ליישוב בארץ מוסדות לאומיים נבחרים, שניהלו למעשה את ענייניו של העם היהודי והיישוב בא"י. הייתה ליישוב מערכת מפעלים, יישובים, מערכת חינוך, מערכת בריאות ומוסדות נוספים שהתארגנו לקראת הקמת מדינה עצמאית.
2. לאחר שקראתם את המידע המתאר את המצב בא"י, הצביעו בעד הקמת מדינה או נגד הקמת מדינה.
ב - 12 במאי התכנסה "מנהלת העם" ובראשה דוד בן גוריון, בת"א, בבית הקרן הקיימת לדיון קובע גורלות. באותה ישיבה גורלית התכנסו עשרה מחברי "מנהלת העם" (כמה מהחברים "נתקעו" בירושלים הנצורה). הם שמעו חוות דעת מפי אנשי צבא, על מצבם של הכוחות הלוחמים היהודים, ומפי אנשי משרד החוץ, על פגישותיהם עם מנהיגים אמריקאים וערבים.
חברי "מנהלת העם" היו צריכים להחליט - האם להכריז על מדינה יהודית מיד או לקבל את ההצעה האמריקאית להפסקת אש בת שלושה חודשים.
להלן השיקולים של מנהיגי היישוב היהודי שעלו בפגישה זו.
מיינו את הטיעונים לפי טיעונים תומכים בהכרזה על מדינה וטיעונים נגד הכרזת המדינה.
ואלה היו תוצאות ההצבעה, לאחר כ - 13 שעות של דיון מעמיק ומפרך, כפי שרשם זאב שרף - מזכיר מנהלת העם:
נגד שביתת הנשק ובעד הכרזת המדינה: דוד בן גוריון, משה שרת, אהרון ציזלינג, מרדכי בנטוב, משה שפירא, פרץ ברנשטיין.
בעד שביתת הנשק ונגד הכרזת המדינה: אליעזר קפלן, דוד רמז, פנחס רוזנבליט (רוזן), בכור שטרית.
הנעדרים: יצחק גרינבוים, הרב יהודה לייב מימון (פישמן), הרב יצחק מאיר לוין.