בפסוקים האחרונים של פרק י"א למדנו על מות שלמה.
מה קרה בממלכת ישראל לאחר אירוע זה?
פסוקים 1 - 12: המשא ומתן להפחתת המסים
רחבעם הולך לשכם כדי שהעם ימליך אותו. בהמשך הסיפור הוא משתמש בביטוי הבא: "קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי" (פסוק י').
1. הסבירו את הביטוי.
2. כתבו במילים שלכם את האירוע שקדם לאמירת הביטוי הנ"ל.
3. מדוע בחר רחבעם לומר את הביטוי? למי אמר אותו? לאיזו עצה הקשיב?
4. הביעו את דעתכם על בחירתו של רחבעם. מה לדעתכם, תהיינה תוצאות בחירתו?
5. כתבו אירוע אמיתי או דמיוני ובו השתמשו בביטוי הנ"ל.
פסוקים 13 - 17: בחירתו של רחבעם ותוצאותיה
כך עונה רחבעם לעם המבקש הקלה בעול המיסים: "אָבִי, יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי, אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים" (פסוק י"ד)
1. הסבירו את הביטוי.
2. כיצד הייתם מייעצים לרחבעם לפעול?
3. האם בחירתו תואמת את העצה שקיבל?
פסוק 15 מחבר את הסיפור על המו"מ בין רחבעם לעם לסיפור על הנבואה של אחיה השילוני לירבעם. הפסוק מציג את אחד הרעיונות המרכזיים בתנ"ך, שנקרא "סיבתיות כפולה".
עפ"י תפיסה זו, כל אירוע מתרחש בעולם בגלל שתי סיבות:
א. סיבה אנושית - ריאלית.
ב. סיבה דתית.
3. הסבירו מהי הסיבה האנושית - ריאלית לפילוג הממלכה?
4. מהי הסיבה הדתית לפילוג הממלכה?
5. איזו סיבה מתאימה לתורת הגמול? הסבירו.
6. האם ניתן להסביר אירועים שונים, כגון: כישלון במבחן, לפי רעיון ה"סיבתיות הכפולה". אם כן, הביאו דוגמא. אם לא, הסבירו.
"מַה-לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא-נַחֲלָה בְּבֶן-יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (פסוק ט"ז)
1. מה פירוש הביטוי.
2. מה, בעצם, אומר העם לרחבעם במילים אלה?
3. שבטי הצפון מביעים את מחאתם על החלטת רחבעם. אילו אפשרויות עומדות כעת לפני רחבעם? הציעו לו מה כדאי לו לעשות עכשיו.
שיעורי בית:
1. קראו את פרק י"ב פסוקים 18 - 33.
2. בחוב', עמ' 62 סעיף א' (1-2), עמ' 63 סעיף ב' (1-6)