שבעים לכט' בנובמבר - גליון מספר 3 כסלו תשע"ח

במוצאי שבת, אור לי"ז בכסלו תש"ח, 29 בנובמבר 1947, הצביעה העצרת הכללית של האו"ם בעד חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית. החלטה זו הובילה להכרזה על מדינת ישראל בה' באייר תש"ח, כמו גם לפתיחתה של מלחמת העצמאות.

ההצבעה הדרמטית באו"ם הגיעה לאחר שנים של מאבק הישוב היהודי בשלטון הבריטי. מאבק שגרם לבריטים להציע עוד ועוד פתרונות לבעיית ארץ ישראל שנדחו בידי היהודים והערבים, ולאחר שבסופו של דבר החליטה בריטניה להעביר לידי האו"ם את הדיון בעניינה של ארץ ישראל.

הבריטים העריכו ככל הנראה כי האו"ם יגבה בצורה כזו או אחרת את המשך שלטונם הישיר או העקיף בארץ, אולם ועדת החקירה של האו"ם, אחרי מסע ארוך בארץ ובעולם, ושמיעת עשרות עדויות מכל הצדדים, החליטה על חלוקת הארץ למדינה יהודית ומדינה ערבית, החלטה שהובאה להצבעה בכ"ט בנובמבר',תוך הפעלת כל האמצעים הפוליטיים שהעם היהודי יכל להפעיל מכל סוג שהוא למען אישורה.

בעד אישור התוכנית הצביעו 33 מדינות, 13 מדינות התנגדו ,עשר נמנעו ונציג תאילנד נעדר מהדיון.

הוגים ציונים דתיים הרבו לציין את הניסים הגדולים שהיו כרוכים בהצבעה זו, ובראש ובראשונה, כפי שציין הרב סולובייצ'יק במסתו "קול דודי דופק" (עמ' 16) , העובדה המפליאה שבשיא ימי המלחמה הקרה הצביעו שני הגושים העוינים (ארה"ב ובריה"מ) כאיש אחד בעד ההצעה, כמו גם המדינות הקתוליות, ומדינות שונות ומשונות שנראה היה כי בסבך האינטרסים הבינלאומיים עלולות היו להיות נגד ההצעה.

אף שמפת החלוקה השאירה בידי המדינה היהודית חלק קטן משטחה של ארץ ישראל המערבית, ההחלטה התקבלה ביישוב היהודי בשמחה רבה. כשהגיעה הידיעה בחצות הלילה המונים רקדו ברחובות –'סוף סוף יש לנו מדינה'. כידוע, הערבים לא השלימו עם ההחלטה וכבר למחרת פתחו בהתקפות על יהודים בארץ ובארצות ערב. פרצה מלחמת העצמאות.

וסיפר ר' שמואל הכהן וינגרטן שהרב חרל"פ (תלמיד הרב קוק), למחרת ההחלטה, ציוה שיאמרו למחרת ההחלטה באו"ם, את תפילת ההודיה "נשמת" והלל והדבר עשה רושם רב. בין המתפללים היו שתמהו על השמחה הגדולה ושאלו 'ומה יהיה על היהדות במדינה שבן גוריון בראשה?' הרב שמע ואמר: 'ההחלטה באו"ם נתקבלה אפילו ע"י נציגי הכנסיה. צאו וחישבו כמה כוח השקיע הקב"ה להפוך את ליבם הרע להצביע בעד מדינה יהודית. האמינו לי, עם בן גוריון יהיה לקב"ה יותר קל...!'

יהודי ארצות המזרח, ככל יהודי העולם שמחו וחגגו ביום כ"ט בנובמבר. אולם, בארצות המזרח היווה יום זה, גם יום פורענות שאף זכה לכינוי "ליל הבדולח של יהדות המזרח". הקהילות היהודיות בארצות המזרח בין השאר בקהילת "ארם צובא" (חאלב) העתיקה, (שם ניצל ספר התורה העתיק "כתר ארם צובא" ברגע האחרון מידי הפורעים, ובקהילות בלוב ובראשם טריפולי ובנגאזי שם נערכו הפגנות של תלמידי בתי"ס נגד החלטת החלוקה באו"ם, והושלכו אבנים לחנויות ולבתי המגורים של היהודים. פרעות חמורות במיוחד היו בעיר עדן שבתימן, בהם נרצחו למעלה ממאה יהודים, ובעקבותיהם חיבר הפייטן התימני שלמה צ'חיאני, קינות מיוחדות (מדקה 3:43).

בצילם של ארועים קשים אלו, הבינו יותר ויותר מקרב יהודים מקרב בני הקהילות בארצות המזרח, כי הגיעה העת לתום הגלות. השאיפה הקדומה לשוב לארץ, חברה לפחד מהעוינות המוסלמית ההולכת וגואה, והביאה לתחילת התנועה של העלייה ההמונית לארץ ישראל.

חלום השיבה לארץ נוסח בצורה יפיפיה עוד שנתיים לפני כ"ט בנובמבר בפיו של הפייטן היהודי הגדול מתוניסיה (ומירושלים) אשר מזרחי (מחבר "נגילה הללויה") בשירו :" למולדת שובי רוני", שזכה לביצועים רבים כמו מפיו של עמיר בניון.

למולדת שובי רני

לַמּוֹלֶדֶת שׁוּבִי רָנִּי צַהֲלִי בַּת יְפֵהפִיָּה

בְּתוֹכֵךְ אֶתֵן מִשְׁכָּנִי בָּנוּי עַל הַר הַמּוֹרִיָּה

אוֹרִי נָאוָה כִּי בָא אוֹרֵךְ וְשִׁכְחִי יְמֵי שִׁפְלוּתֵךְ

עוּרִי יָפָה שִׁירִי שִׁירֵךְ כִּי תַמּוּ יְמֵי גָּלוּתֵךְ

וּבְנֵה אוּלַמָּךְ וּדְבִירָךְ שָׁמָּה עַל אֶרֶץ צְבִיָּה

רַעְיָה חֲבִיבָה עֲדִינָה גִּילִי שִׂמְחִי שִׁיר דַּבֵּרִי

פִּרְחִי כְּצִיץ כַּשּׁוֹשַׁנָּה וּדְגִי וּרְבִי עֲשִׂי פֶרִי

כִּי הַגְּאֻלָּה נְכוֹנָה וְאֶשְׁלַח יִנּוֹן וְאֵלִיָּה

שׁוּבִי אֶל מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ שׁוּבִי אַתְּ וַאֲנִי אָשׁוּבָה

וְאֶגְאַל אֶת שְׁבִיּוֹתַיִךְ וְיִהְיוּ לְאַלְפֵי רְבָבָה

אֲרַחֵם עַל אַדְמוֹתַיִךְ וּתְהִי לְגֶפֶן פֹּרִיָּה

תאריך כ"ט בנובמבר הונצח בשמותיהם של רחובות רבים בערי ישראל, ובינהם גם רחוב כ"ט בנובמבר בירושלים שעלה לכותרות לימים, על רקע הסתבכויות השונות של ראש המשלה לשעבר אהוד אולמרט.

בשכונת קרית מנחם שבבירה הוחלט לקרוא את שמותיהם של כמעט כל הרחובות, על שם מדינות שהצביעו בעד החלטת האו"ם המדוברת, או אף נמנעו מלהצביע נגדה. מדינות אלו השתייכו ברובם ליבשת אמריקה הלטינית, ובשל זהותם הקתולית של תושביהם, היה חשש גדול שמא הם יצייתו לעמדת הכנסייה שממש לא חפצה בתקומתה של המדינה היהודית. מציאות זו הביא למאמץ על של נציגי התנועה הציונית והקהילות היהודית בארצות אלו, במגמה לשנות את דפוסי ההצבעה מהתנגדות לבעד או לפחות להימנעות. המאמץ נשא פרי, ונציגי המדינות ברובם לא רק שתמכו אלא אף היטו כתף לסייע במאמץ הדיפלומטי, כאשר בראש המסייעים היה נציג ברזיל אוסוולדו ארניה שניהל את הדיונים ופעל רבות להצלחת ההצבעה. כך הונצחו להם ברחובות השכונה ניקרגואה, קוסטה ריקה, גוטמאלה, הרפובליקה הדומניקנית (ועל הדרך גם איסלנד הקטנה שתמכה בהתלהבות בהצעה) וכבוד אף ניתן למקסיקו וקולומביה שנמנעו על אף הלחצים הכבדים שהופעלו עליהם מצד הערבים להצביע נגד. ברחוב קולומביה שבשכונה שוכן מכון סאלד למדעי החברה, שאחראי בין השאר על חיבור בחינות הבגרות בישראל, כך שבמידה מסוימת כל תלמיד האוחז בידו בחינת בגרות, אמור להזכר גם בארועי כ"ט בנובמבר..

בליל כ"ט בנובמבר חגג העולם היהודי (כמעט) כולו וזאת למרות הכאב בחלוקת הארץ (כולל ירושלים!). הערבים מצידם ברובם המוחלט דחו את ההחלטה, והתוצאה הייתה מלחמה שבסופה התרחבו מאוד גבולותיה של המדינה היהודית, וערביי ארץ נקלעו למשבר הקשה בתולדותיהם. הגישה הערבית שדחתה בעקביות את כל הצעות הפשרה והשלום של ישראל נמשכת כידוע עד היום, וזכתה להגדרה המבריקה של שר החוץ הישראלי המיתולגי אבא אבן: never miss an opportunity to miss an opportunity. (מעולם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות), ומנגד הגישה היהודית שהסכימה לפשרות זכתה להצלחה, ולכאורה אמורה ללמדנו כי עדיפה פרגמטיות על נחישות, הסכמה לפשרה על פני תפיסת "כולה שלי" והויכוח כידוע ממש לא הסתיים בכ"ט בנובמבר 1947..

הויכוח על תוכניות החלוקה השונות החל לרווח בעולם היהודי מאז הצעת החלוקה של ועדת פיל בשנת 1937, וכלל נימוקים מהתחום המדיני, הצבאי, הכלכלי והדתי, שברובם נותרו פחות או יותר גם בויכוחים דומים שהתנהלו בחברה הישראלית שבעה עשורים מאוחר יותר. תוכנית החלוקה של 1937 ירדה בכל מקרה מעל הפרק בשל התנגדות הבריטים להצעה, ואילו בשנת 1947, על רקע אימי השואה והרצון הנואש להשיג מדינה יהודית כלשהיא בכל מחיר, שרר קונצנזוס די רחב בחברה היהודית בזכות החלוקה, זאת למרות התנגדויות שנשמעו מכיוון ראשי האצ"ל , או מקרב הרב צבי יהודה ותלמידיו, כפי שהתברר למפרע, תשע עשרה שנה מאוחר יותר ב"מזמור י"ט למדינת ישראל". בסופו של דבר, ההתנגדות הערבית הותירה בידינו הן את היתרונות של מנצלי ההזדמנויות והן את אי המחויבות להשמע להחלטה על כל מגרעותיה, אך מה היה קורה אם הערבים היו מסכימים להחלטה ומדינת ישראל הייתה קמה בגבולות מגוחכים, ללא ירושלים ועם מיעוט ערבי המהווה עד שליש מהאוכלוסיה?.

שאלות דומות בדבר הויכוח בין יתרונות ה"אף שעל" לבין מצדדי "תפסת מרובה לא תפסת", פוקדות אותנו מאז מלחמת ששת הימים. דומה שעיון בויכוחים של ארועי ועדת פיל בתרצ"ח (1938), תוכנית החלוקה של תש"ח (1948) והויכוח שהתלהט לו מאז ימי ששת הימים החל מתשכ"ח (1968) , יכול גם ללמד משהו את הישראלים בתשע"ח .

ליל ההצבעה באו"ם הפך להיות ארוע מכונן בתולדות הישוב היהודי בארץ, וככזה חרט את רישומו גם על בני הנוער. אחד מהם, אורגד ורדימון, תלמיד הגימנסיה הרצליה בתל אביב, הביע את רגשותיו בשיר "תחי המדינה" , המתאר את ליל ההצבעה בעיניו של ילד. בשנות המדינה הראשונות, לא פעם השמיע "קול ישראל" את השיר סביב ארועי יום העצמאות.

שיר ידוע בהרבה שהפך לטקסט ישראלי מכונן, היה שירו של נתן אלתרמן "מגש הכסף", שנכתב כחודש לאחר החלטת החלוקה, והתבסס על נאומו של חיים ויצמן בפני יהודי ארצות הברית, כשבועיים לאחר ההכרזה. בנאום זה הבהיר ויצמן למארחיו החוגגים, כי אתגרים רבים עוד נכונו לנו וכי "אין מדינה ניגשת לעם על מגש של כסף". השיר, שצפה בדיוק מצמרר את אימי המלחמה הממשמשת ובאה, זכה לביצוע מרגש מפיו של יהורם גאון ומושמע רבות בימי הזכרון לחללי מערכות ישראל.

ובנימה מעט קלילה יותר, אי אפשר להתעלם ממיתוגו השלילי של האו"ם בתרבות הישראלית שלאחר הקמת המדינה. הארגון, שאפשר את החלטת הכ"ט בנובמבר, לא הוסיף מאז יותר מדי נחת למדינת ישראל, וכנגד דרישותיו הקבועות לנסיגה וויתור, בלט שיר פופלרי אחר של יהורם גאון, בו הוא הצהיר כי אל מול דרישות האו"ם "תסוג וגם תחזיר", אנחנו "לא נפסיק לשיר" . בע"ה גם אנחנו.

פתרון החידה מגליון מס' 2:

את הרמז לכהן הגדול תמצאו במושב ליד זכרון יעקב.

הפתרון: מפקדי חיל האוויר (ה"כהנים הגדולים") לדורותיהם. המפקד הראשון היה אהרן ("הכהן הגדול") רמז. המפקד הנוכחי הוא עמיקם נורקין, כשמו של מושב עמיקם שליד זכרון יעקב.

והחידה להפעם קלילה יותר, וקשורה לאחד הסעיפים החשובים ביותר בהחלטה 181 (החלטת החלוקה) של האו"ם: האחד הפך ל-15 (וגם הוא זז בשל השביעי) והשמיני היה לחמישי.

ניתן לשלוח תשובות לחידה בעזרת טופס מקוון