הרבנות הצבאית

גליון מספר 18 סיוון תשע"ח

תקומת ישראל הביאה להעמקה ועיון בתחומים הלכתיים שכמעט לא עסקו בהם בעבר. הצורך לנהל מדינה מודרנית על כל מערכותיה העמיד אתגר אדיר בפני ציבור לומדי התורה וכבר עסקנו בכך בגליון מיוחד בעבר. . אחד הנושאים הראשונים שאליו נדרשו פוסקי ההלכה היה עניני צבא ומלחמה. תוך כדי סערת קרבות תש"ח ובשנים הבאות בהם התעצב צה"ל, ישבו תלמידי חכמים רבים (ובראשם כמובן הרב הצבאי הראשי הרב גורן ) ועסקו בשאלות הקשורות לפעולות הצבא בשבת, לעניני כשרות ותפילה, דינים של בין אדם למקום ובין אדם לחברו, שכולם עלו מתוך הנסיבות ההולכות ומשתנות של פעילות הצבא.

הרבנים העוסקים בתחום נאלצו לא פעם ליצור יש מאין, תוך התמודדות עם חוסר במקורות הלכתיים בנושא (למעט ספר הלכות הצבא "מחנה ישראל" שכתב החפץ חיים לחיילים היהודים בצבא הצאר הרוסי, כמובן בנסיבות ובהקשר שונים לחלוטין). בית המדרש של הרבנות הצבאית שהוביל הרב גורן, רבני ישיבות ההסדר שנדרשו לתת מענה לשאלות תלמידיהם הלוחמים, וספרים רבים שפורסמו חדשות לבקרים, כל אלו נתנו מענה הולך וגדל לאפשרות ולצורך בהתנהלותו של צבא יהודי המבוסס על אדני ההלכה.

הבירור ההלכתי שעסק בעניני הצבא, השפיע רבות גם על תחומים הלכתיים אחרים. כך העיסוק הרב בדרישות לפעילות בשבת נתן מענה גם לצורך בפעילות בשבת במערכת הבריאות והתשתיות הלאומיות, ולהבדיל הנסיון המצער שנצבר בזיהוי חללים והתרת עגונות, פיתח מאוד גם את "התחום האזרחי" בהקשר זה.

מספרם ההולך וגדל של לוחמים דתיים הביא גם לבירורם של שאלות מוסריות וערכיות הקשורות להתנהלות במסגרות הצבאיות, החל מבנייה מוסרית אישית בתנאי הלחץ השוחקים ביחידות השונות, וכלה בשאלות הגדולות של "טוהר הנשק", והאתיקה הצבאית לגווניה.

ועכשיו נשאר רק לקוות שהבירורים ההלכתיים בעניני צבא ומלחמה ישארו ברמות של "דרוש וקבל שכר", מה שלא נראה כל כך בעתיד הקרוב..

ארבעים שנה נדד העם במדבר עד שהגיע אל ארץ נושבת, ומאז כנראה שלא נפוצה התיישבות יהודית במרחבים האדירים של חצי האי. גם מיקומו של ההר נעלם, ותיאוריות שונות ומשונות נפוצו ביחס לאיתורו. הידועה שבהם הייתה ועודנה הר ג'בל מוסה, שלמרגלותיו מנזר סנטה קתרינה הידוע. לתודעה של מדינת ישראל המתחדשת שב ההר בחורף 1956, כאשר השיר "בשוב העם אל מעמד סיני", שנכתב סמוך לארועי מבצע קדש, הפך ללהיט שסחף מדינה שלמה. השהייה במדבר הקדום הייתה קצרה ולחץ המעצמות לא הותיר לישראל ברירה אלא לסגת. אחת עשרה שנים חלפו ושוב שבה ישראל למרחבי המדבר. ערב חג השבועות שלאחר הניצחון הגדול עלה הרב הראשי לצה"ל הרב גורן במאות המדרגות העולות לפסגת ג'בל מוסה והחל בכתיבת ספר תורה במקום. עם ישראל התאהב במרחבי סיני. בצפון פרחה "האחזות הנח"ל בסיני" שלחופי ימת ברדוויל, ובעקבותיהם חבל ימית על שלל ישוביו ומוסדותיו. ובדרום הרחוק פרחה אופירה ולידה בסיסי הענק של חילות האויר והים.

הסכמי השלום עם מצרים חרצו את גורל ההתיישבות. חבל ימית פונה ובתיו נהרסו. אופירה הפכה להיות שארם א שייח, וחבל סיני לצד השגי השלום הפך לאחת מזירות הטרור הקשות בעולם. השירים על ארץ סיני נותרו על הרשת, כמו גם התחינה (שלא תמיד נענתה..) שלא לעקור שנית נטוע, הישובים והאנדרטאות לאלפי הלוחמים שנפלו במערכות סיני הועתקו , ושמו של חצי האי מוזכר בעיקר כיעד לאזהרות מסע (שכמובן אינן רלוונטיות לרוב הישראלים..).. האם ישוב סיני לימים בהם מלכות ישראל התפרסה ימה ונגבה? ימים יגידו. רוחו של הר סיני, ללא תלות מקום וזמן בוודאי תשאר.

עוד לפני הקמת צה"ל עם קום המדינה כבר הייתה קיימת המחלקה לענייני דת של ארגון ההגנה. בהמשך, עם הקמת צבא הגנה לישראל מקבלת המחלקה את השם 'השירות הדתי' שבשלב ראשון אמון על שירותי הדת בלבד ולא על החיזוק הערכי-רוחני של צה"ל. בראש השירות הדתי עמד איש 'הפועל המזרחי' נתן גרדי ז"ל אולם ימים ספורים לאחר מינויו ב24 באוגוסט 1948 הוחלט על מינויו של הרב שלמה גורן זצ"ל כרב צבאי ראשי ובדצמבר אותה שנה ניתנה פקודת מטכ"ל רשמית להקמת הרבנות הצבאית.

כאמור, במהלך מלחמת העצמאות קיבל על עצמו הרב שלמה גורן את עצתם של הרבנים הרצוג ומימון זצ"ל בהמלצת דוד בן גוריון להתמנות לרב הצבאי של הצבא העברי. הרב גורן הואיל ובלבד שימשיך להיות שותף פעיל בלחימה. במהלך ההפוגה הראשונה נפגש הרב גורן עם דוד בן גוריון ועם הרמטכ"ל יעקב דורי לאישור המינוי ולתיאום ציפיות להמשך התפקיד. הרב דרש שתפקיד הרבנות הצבאית יחרוג משירותי הדת ויעסוק גם בתודעה יהודית.

עיקר עיסוקה של הרבנות הצבאית בשנותיה הראשונות היה בהתמודדות הלכתית וציבורית עם אתגרי השעה. הרב גורן עסק רבות בהכשרת מטבחי הצבא, היתרי עגונות המלחמה והבאת חללי מערכות ישראל לקבר ישראל. מתוך אמונה בצה"ל כגוף מאחד בעם ישראל עסקה הרבנות הצבאית בהוצאת סידור אחיד והגדה אחידה לכלל חיילי צה"ל.

הרבנים הבאים בצה"ל – הרבנים מרדכי פירון – גד נבון והרב ישראל וייס המשיכו בקו דומה של הרחבת השורות ברבנות הצבאית וביצור הכשרות ואתגרי השעה ההלכתיים.

בתקופת כהונתם של הרב אביחי רונצקי זצ"ל ויבדל לחיים הרב רפי פרץ חל מפנה משמעותי בתפקידה של הרבנות כאשר נושא התודעה היהודית והתמיכה במורל הלוחמים חברו באופן משמעותי הרבה יותר למסגרת תפקודה של הרבנות הצבאית. דומה איפה כי במהלך השנים האחרונות נדמה שניתן יותר ויותר לראות את הרבצ"ר בדמותו של "כהן משוח מלחמה" ופחות עסוק בשירותי הדת בלבד. תפיסה זו של תפקיד הרבנות הצבאית זכתה בתמיכה רבה מחד (כמו כאן ) מקצינים וחיילים בשטח, אך מנגד הביאה להתנגדות לא מעטה. עיקרה של זו הגיעה מחוגי חיל החינוך, כמו גם מחוגים פוליטיים שלא ראו בעין יפה את הרוח הלאומית והדתית שנשבה מקרב אנשי מדור "תודעה יהודית" של הרבנות הצבאית. פולמוס ציבורי שהתנהל בנושא, הסתיים נכון לרגע זה בצמצום תפקידה של הרבנות כ"כהן משוח מלחמה". האם העתיד צופן חזרה לימי הזוהר של ענף תודעה יהודית? האם תצטמצם הרבנות בהדרכה הלכתית בלבד?. כך או כך הפולמוס סביב השאלה מהם הערכים שצריכים להנחות את חיילי צה"ל, ומי הוא זה המוסמך להעבירם, ימשיך ותלווה אותנו ככל הנראה בשנים הקרובות.

עמד מול הכותל עימנו

הרב הישיש בתפילה.

אמר לי: "אשרי שזכינו כולנו"

ושב, ונזכר, לא כולם.

עמד בדמעה מנצנצת

יחיד בין עשרות טוראים.

אמר לי: "מתחת לחאקי, בעצם,

כולכם כוהנים ולווים

בשנת 1964, בימי "תור הזהב" של הלהקות הצבאיות הוקמה מקהלת הרבנות הראשית כדי לחזק את הקשר של חיילי צה"ל להווי הדתי. חלק נכבד בהקמת המקהלה שמור לרב הראשי לצה"ל דאז, שלמה גורן שביקש ליצור קבוצה מוסיקלית דתית ואיכותית שתופיע ביחידות צה"ל השונות בימי חול בבסיסי צה"ל, ובימי שבתות וחגים המקהלה הופיעה בבתי כנסת בבסיסים השונים. שמה של המקהלה הלך לפניה והיא נתבקשה ליצור תכנית הופעה בעלת אוריינטציה דתית וייחודית מעבר לשירים ששרה, המונח "הדתה" עוד לא היה קיים בצה"ל, מתסבר, נהפוך הוא, המקהלה הפיקה ארבע תכניות שונות ששילבו מסרים דתיים ומסורתיים . המקהלה ביצעה שירים בעלי גוון ותוכן דתי וגם שאינו דתי, והרבתה להוביל טקסים ממלכתיים מרכזיים בערבי יום הזיכרון, חידון התנ"ך לתפוצות וחידון התנ"ך הבינלאומי, ימי ירושלים, טקסי השבעה בכותל ועוד. מי שנתמנה על ידי הרב גורן להיות מנצח המקהלה היה מנשה לב רן , לימים שימש כמנצח תזמורת משטרת ישראל. מנשה לב רן הצטיין בכושר אירגוני וביחסי ציבור, שקידמו את הצלחת המקהלה. תכניתה הראשונה של הלהקה הייתה "שהחיינו". בין חברי הלהקה דאז היו בני רוזנבאום וישראל גוטסדינר, שהמשיכו את שיתוף פעולתם כ"צמד רעים" גוטסדינר שימש בתוכנית זו כסולן בקטעים מתוך השירים "שיר המעלות", "אלי אלי", ו "מי שעשה ניסים". ברבות השנים זמרים נוספים מהמקהלה המשיכו ופיתחו קריירה מוסיקלית מכובדת בתחום החזנות, התיאטרון ועוד כמו דוד פישר, פרדי פאר ומנחם נאמן. בשנים האחרונות מקהלת הרבנות הצבאית הוסיפה להתפתח בגיוון שיריה ובהשתתפות באירועים למען הקהילה, כגון בערבי התרמה לאירגוני צדקה בארץ בעולם. כיום המקהלה אף מייצגת את צה"ל בתפוצות כמו במסעות לפולין, בקהילות יהודיות באירופה, אמריקה ובאוסטרליה ומרגשת בכל פעם מחדש את קהל צופיה. המראה המיוחד של חיילים חובשי כיפה וביניהם החזן הראשי לצה"ל, כולם עוטי מדים ייצוגיים של צבא ההגנה לישראל, מותיר דמעה ותחושת גאווה מאין כמוה בניגון התפילה לשלום מדינת ישראל, והתפילה לשלום החיילים . השירים הנבחרים בקפידה רבה המושרים במקצועיות רבה, מרגשים בכל פעם מחדש ומפילים את החומות והמחלוקות המיותרות שצצות להן מעת לעת. אך למה נרחיק נדוד מעבר לים.. אחד משיריה המקהלה הכותל" המושר על ידה מזה שנים, בין יחידות צה"ל השונות ובטקסים המתקיימים בחודש אייר, מפעים בכל פעם מחדש את לב כל אחד מן השומעים ומחזק את החיוב והמשותף בין החיילים- טוראי, סמל, קצין, חילוני ודתי, ומזכיר לכולנו שבעתות מלחמה ולא רק, מתחת למדי החקאי, כולם בעצם, כוהנים ולווים.

פתרון החידה מגליון 17:

אביו של זרובבל, הדב המשביר ואיש המעגל סתום העין

התשובה: מדובר בשלושה ממפקדיה של ירושלים במלחמת העצמאות. האלוף דוד שאלתיאל (אביו של זרובבל, מנהיג שיבת ציון) ממקימי שרותי המודיעין, מפקד מחוז ירושלים בחלקה הראשון של מלחמת העצמאות, מייסד משמר הגבול ושגריר. השני הוא דב יוסף, מושל ירושלים בימי המלחמה, שנסיונו בהקצאת והקצבת מזון לעיר הנצורה (בדומה ליוסף "המשביר לכל אחיו" במצרים) סייע בידו לכונן את משטר הצנע בכל רחבי המדינה, כדי להתמודד עם העלייה הגואה. השלישי היה משה (סתום העין..) דיין, יליד דגניה, שגדל בנהלל, המושב הראשון בארץ הידוע בצורתו המעגלית. דיין פיקד על ירושלים מאז ההפוגה השנייה בקיץ 1948 ועד לסוף המלחמה.

והחידה להפעם : המשותף לישיבת הדגל של אור התורה, השדה הצפוני שבפאתי גיא אוני והרבנות הצבאית

ניתן לשלוח תשובות לחידה בעזרת טופס מקוון