כימי צאתך מארץ מצרים - פסח בימי מלחמה ותקומה

גליון מספר 13 ניסן תשע"ח

שמחים להביא בפניכם את גליון שבעים מאורות מספר 13, המוקדש הפעם לנושא:

כימי צאתך מארץ מצרים - פסח בימי מלחמה ותקומה

מוזמנים לקרוא, להנות, להרשם ברשימת התפוצה, לקחת רעיונות לעבודה חינוכית וחברתית ולהעביר לקוראים נוספים. קריאה מהנה!

שימו לב: בלחיצה על הפסים בקצה העליון של הגליון ניתן לראות את הגליונות הקודמים וכן לבצע חיפוש בכל המאמרים שהתפרסמו עד כה.

אור חדש: אומץ גבורתיך הפלאת בפסח - הרב נחום דרוקמן


"אז רוב ניסים הפלאת בלילה": אנחנו מפייטים בסוף ההגדה ואחריו הפיוט: "אומץ גבורותיך הפלאת בפסח" – מעלים אנו על נס את גילוי כוחו של הקב"ה וחסדיו עימנו באירועים שנעשו בלילה ובפסח במשך הדורות.

ב'שבת הגדול' שעברנו זה עתה נחשפנו לגילוי כוח של עם ישראל להצטרף לגאולה האלוקית בלקיחת השה, האליל המצרי, וקשירתו לכרעי המיטה לטובת קורבן פסח.

בדור שואה ותקומה בו אנו נמצאים הצטרפו מלחמות וניסים נוספים בהם התגלתה הגבורה הישראלית בפרוס הפסח. המוכר יותר- 'מרד גטו ורשה' שפרץ בערב פסח תש"ג. שני ארגונים, אי"ל ואצ"י, שחרפו נפשם כנגד הצורר הגרמני וריתקו כוחות גרמניים במשך כארבעה שבועות עד נפילתם בגבורה (במשך זמן דומה כבשו הגרמנים את כל פולין עם פרוץ המלחמה).

במלחמת העצמאות היה זה 'מבצע חמץ' ששמו ניתן לו בגלל התאריך בו התקיים, בחול המועד פסח תש"ח, במסגרת תוכנית ד' של ההגנה, שמטרתו היתה לכבוש את הכפרים הערבים מסביב ליפו ולנתק את יפו מהעורף שלה. המבצע התקיים לאחר שהאצ"ל נכנס לקרב בתוככי יפו על מנת לכובשה ובעקבות המבצע הוסר האיום מעל גוש דן.

וממש מקרוב- מבצע 'חומת מגן'- שבא בחול המועד פסח תשס"ב בעקבות הפיגוע הקשה במלון פרק בנתניה. מטרת המבצע הייתה הריסת תשתיות טרור ברחבי יהודה ושומרון. לאחר תקופה של רפיון יצא עם ישראל ב"יד חזקה ובזרוע נטויה" המבצע הצליח מאוד ואחת מהצלחותיו המשמעותיות עד היום היא שבירת המחסום הפסיכולוגי של צה"ל להיכנס לערים שבידי הרשות הפלסטינאית, ומופת לעמים כולם כיצד ניתן להדביר טרור.

בפסח תש"ח כתב אלתרמן (והשיר הולחן לאחר מלחמת יום כיפור, ולא בכדי) על "לילו של אליהו", על הנביא הזקן המבקר את הלוחמים עייפי הקרבות ומברך "את הכוח הקם לאומה שעם חג ראשיתה בשנית היא נולדת" לעיתים הרצון שלנו, עם ישראל, להיגאל גלוי וניכר ואיננו 'משאירים את העבודה' רק לקב"ה, אבל לעיתים יש צורך לעורר אותנו לרצות להיגאל.אז רוב ניסים הפלאת בלילה-בימים ההם בזמן הזה.

אורות מן השטח -סימני תקומת ישראל באדמת ארץ ישראל: סימניו של פסח תש"ח - ד"ר יוסי לונדין


ימי פסח תש"ח היו מהימים הסוערים ביותר של מלחמת העצמאות. האש אחזה בכל החזיתות ובשלוש מהם התחוללו ממש ערב החג ובמהלכו קרבות מכריעים וקשים.

בערב החג שוחררה העיר חיפה. לאחר חודשים של מתקפות הדדיות בין היהודים לערבים, הודיעו הבריטים ערב החג על נטישת העיר והתמקמות כוחותיהם באזור הנמל. הודעה הזו היוותה את האות למבצע "ביעור חמץ", שבו השתלטו כוחות חטיבת כרמלי על העיר, ותושביה הערבים נמלטו ממנה ללבנון למרות הפצרות היהודים. לזכר הנופלים בקרבות חיפה הוקם גן הזכרון במרכז שכונת הדר הכרמל וכן אנדרטאות שונות ברחבי העיר. הקרבות בעיר הונצחו בשיר דרור לחיפה, המתאר את השתלשלות הארועים בעיר.

לקראת סופו של חול המועד פסח זכה הישוב היהודי בנצחון חשוב נוסף. לאחר לחימה עיקשת של לוחמי האצ"ל בחזית שכונת מנשיה, ולאחר שחברו אליהם לוחמי ההגנה שכיתרו את העיר במסגרת מבצע "חמץ" ,נפלה יפו בידי הכוחות העבריים. כניעתה של אחת הערים הערביות הגדולות בארץ שאיימה כל העת על ליבו של הישוב היהודי בתל אביב, היוותה את אחד ההשגים החשובים שאפשרו את ההכרזה על הקמת המדינה. הקרב על יפו מונצח במוזיאון האצ"ל בתש"ח, לחוף ימה של העיר, בגן הכובשים בליבה של שכונת מנשיה לשעבר, וכדרכם של המקומות בהם הצטלבו דרכיהם של לוחמי ההגנה והאצ"ל, הזיכרון פה ושם שנוי במחלוקת..

המקום השלישי בו סערו הקרבות במהלך ימי החג הייתה כמובן חזית ירושלים. ערב ליל הסדר ספג הפלמ"ח בנבי סמואל את אחד הקשים שבכשלונותיו (שהונצח גם בשיר המצמרר קרב הראל ) . במהלך החג נכשל הפלמ"ח גם בנסיון לכבוש את שיח ג'ארח, אך כן הצליח בקרב איום בו עמדו הלוחמים על סף שבירה להשתלט על מנזר סן סימון ולכבוש את שכונת קטמון, החשובה שבשכונות דרום ירושלים.

בגן הזיכרון שבמורדות הכרמל, בפארקים המקיפים את יפו ובמדשאות הנאות מסביב למנזר סן סימון שבקטמון יתרוצצו להם מן הסתם בפסח הקרוב אלפי ילדים והורים צוהלים. שבעים שנה בדיוק אחרי קרבות דמים באותם אתרים, זוכים שרידי הלוחמים לראות "ילדים משחקים ברחובותיה". היה שווה.

לבירור האורות - נקודות לחשיבה וללימוד: בין נחשון ל"נחשון" - הרב אריאל טנא


ניסן, אלפים ארבע מאות ארבעים ושמונה לבריאת העולם. מאחור מרכבות פרעה. מלפנים העם הגדול. מימין ומשמאל המדבר הנורא, ומבפנים כוחות מחלישים ומבוהלים. " כבר היו ר' טרפון וזקנים יושבין בצלו של שובך ביבנה. אמרו לו: למדנו רבינו, באיזו זכות זכה יהודה למלכות? אמר להם - כשעמדו ישראל על הים, זה אמר איני יורד וזה אמר איני יורד. שנאמר "סבבוני בכחש אפרים". מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה קפץ נחשון בן עמינדב ונפל לגלי הים."(מכילתא דבי רבי ישמעאל, בשלח)

ניסן, חמשת אלפים שבע מאות ושמונה לבריאת העולם. מצפון "צבא ההצלה "של קאוקג'י שתותחיו מפגיזים את משמר העמק, מדרום מנותק הנגב ושריוני המצרים חורשים רעה, השיירות בהרי ירושלים, בגליל ובדרך לגוש עציון נופלות בזו אחר זו, ומעבר לים הולכות וגוברות הקריאות לדחות את הקמת המדינה, לסגור את חלון ההזדמנויות ההיסטורי. ומתוך הכורח, כנגד כל הסיכויים ועם מקסימום התקלות האפשריות יוצא לדרך מבצע נחשון. לוחמי ישראל קופצים לים בעקבות נחשון האב הקדמון (וגם בעקבות הלוחם נחום שושני ). תוכנית ד יוצאת לדרך. המהפך במלחמה מתחולל, ובמחיר דמים הנצחון מושג.

האם הכוחות מתגלים רק ב"גבינו אל הקיר"? האם ניתן לבצע את הקפיצה הנחשונית גם בימים של שגרה ללא איום קיומי? האם ניתן לבא ולדבוק באמונה כנגד כל הסיכויים גם בימים של חול?

דומה, כי "התכונה הנחשונית", כמו גם דמותו של גיבור אחר מבני יהודה, כלב בן יפונה שידע לעמוד ולא להסס ולזעוק "עלה נעלה וירשנו אותה" , מלווה אותנו ממדבריות מצרים להרי ירושלים בתש"ח ומשם לאתגרי דורנו מבית ומחוץ. הנדע לקפוץ אל הים בשעת מבחן? הנדע לעשות זאת גם ביום של חול?

אור של שיר - בשורת אביב - שי קהת


ניצנים נראו, נראו בארץ

עת זמיר הגיע, עת זמיר.

ניצנים נראו, נראו בארץ

עת זמיר הגיע, עת זמיר.

כי הנה סתיו עבר, סתיו חלף הלך לו

הגפנים סמדר נתנו, נתנו ריחם.

כי הנה סתיו עבר, סתיו חלף הלך לו

הגפנים סמדר נתנו, נתנו ריחם.


עונות הסתיו והחורף כבר מאחורינו, וימי אביב שהגיעו במלוא חמימותם הזכירו לנו להביט מסביבנו, ולחוש את זמן גאולתנו. "כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו, הניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו. התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי לך רעיתי יפתי ולכי לך". דורות רבים נזקקו לפסוקים משיר השירים כדי לייחל לצפות ולהפעיל את הגאולה. כך עשו עולי תימן "שעלו בתמ"ר", כך עשו המייחלים לגאולה כאשר "קול התור נשמע בארצנו" וכך אנו מוצאים ביחס לגאולת הארץ את שירו של המשורר בן זמננו נחום היימן(נחצ'ה) ניצנים נראו בארץ.

היימן נולד בריגה שבלטביה ועלה לארץ בשנת 1939 כשהוא בן חמש, החל לארגן ערבי שירה בציבור כבר בהיותו בן שבע-עשרה. שירו הראשון היה 'ניצנים נראו בארץ' המבוסס על הכתוב בשיר השירים, הוא ביטוי למשורר ומלחין המחובר לנופי ארצו, וללאומיות המושתתת על העבר ההיסטורי של עמו. כך נכתב לימים, כשקיבל את פרס ישראל.

סיפור יציאת מצרים, הסיפור ההיסטורי של עמנו המשמש בסיס ללאומיות הישראלית, טומן בתוכו ביטוי מובהק ליציאה מעבדות לחרות, ליציאה משעבוד לגאולה ורצון של עם השב מגלות לארצו. שירים רבים נכתבו לאורך הדורות סביב המאוויים והתקוות לחיי ביטחון ויצירה של עמנו על אדמתו, פריחה, שגשוש ותקומה בארצה של לאומיותנו. שירים אלה היוו מאז ומתמיד פלטפורמה לחיבור העם היהודי למורשתו ולגאולתו בשמחה ועצב גם יחד, לעיתים שוזרים בתוכם רעיונות גלות וגאולה, ולעיתים עוצמות של מלחמה ושלום. נעמי שמר המשוררת הלאומית הרבתה לכתוב שירים בנושאים אלה והשיר מחר הוא השיר הראשון באסופת שיריה "כל השירים". הלחן מנוגן כמארש במפגני צה"ל ובטקסים ואירועים ממלכתיים, באירועים צבאיים ומדיניים כחלק מתפיסת העולם היהודית-הישראלית הקוראת לצמיחה ופריחת עמנו בארץ ישראל ותקווה אולי לשלום גם בעתות מלחמה ואבדן. ובימי אביב אלה כשהצפון ירוק והדרום אדום, והיישובים פורחים, גם בשלל מרבדי פרחים, הבית שלישי בשיר "מחר" ממחיש זאת יותר מכול: "ושלל כלניות וצבעונים יעלו מתוך ההריסות." (תמונת הכלניות מפרי מכחולו של שי קהת)

חפש את האור - ד"ר יוסי לונדין


פתרון החידה מגליון מס' 12: מה המשותף לקצין חיל הים שהוא ורעייתו הסעירו את המדינה בראשית שנות השבעים, לאיש רחובות, דימונה והנוער שוחר המדע, ולשריונר מכרם שלום.

והתשובה: המילה שליט.

בראשית שנות השבעים הסעירו רס"ן אריה שליט מחיל הים, ורעייתו אן גודס, את הציבור הישראלי עקב דרישתם לרשום את בניהם כיהודים למרות אימם הלא יהודיה. הדיון בנושא הביא לבג"ץ שליט ולשינוי חוק השבות שהגדיר מעתה ולו בצורה חלקית "מיהו יהודי".

השליט השני הוא פרופסור עמוס דה שליט, מראשי מכון ויצמן ומבכירי אנשי המדע בישראל שסייע רבות לפיתוח הכור בדימונה, וממיסדי התוכניות לנוער שוחר מדע. על שמו של דה שליט קרית חינוך גדולה וידועה בעיר מגוריו רחובות .

והשליט השלישי והידוע-הוא גלעד שליט שנחטף בידי החמאס מיחידת השריון בה הוצב בכרם שלום והוחזר לאחר חמש שנים בעסקת חילופין שנויה במחלוקת.

והחידה להפעם: פסח בתולדות מדינת ישראל/יזכר כבילוי (והתיישבות והתנחלות) בגן בעיר האבות בדיוק לפני יובל/ושנים אחר כך מתוך צער ושבר /בדיוק במקום עם אותו שם, ניתן האות לשירו של חיים חפר


ניתן לשלוח תשובות לחידה בעזרת טופס מקוון

עורכים: ד"ר יוסי לונדין ומר יעקב הופמן