כימי צאתך מארץ מצרים - פסח בימי מלחמה ותקומה

גליון מספר 13 ניסן תשע"ח

"אז רוב ניסים הפלאת בלילה": אנחנו מפייטים בסוף ההגדה ואחריו הפיוט: "אומץ גבורותיך הפלאת בפסח" – מעלים אנו על נס את גילוי כוחו של הקב"ה וחסדיו עימנו באירועים שנעשו בלילה ובפסח במשך הדורות.

ב'שבת הגדול' שעברנו זה עתה נחשפנו לגילוי כוח של עם ישראל להצטרף לגאולה האלוקית בלקיחת השה, האליל המצרי, וקשירתו לכרעי המיטה לטובת קורבן פסח.

בדור שואה ותקומה בו אנו נמצאים הצטרפו מלחמות וניסים נוספים בהם התגלתה הגבורה הישראלית בפרוס הפסח. המוכר יותר- 'מרד גטו ורשה' שפרץ בערב פסח תש"ג. שני ארגונים, אי"ל ואצ"י, שחרפו נפשם כנגד הצורר הגרמני וריתקו כוחות גרמניים במשך כארבעה שבועות עד נפילתם בגבורה (במשך זמן דומה כבשו הגרמנים את כל פולין עם פרוץ המלחמה).

במלחמת העצמאות היה זה 'מבצע חמץ' ששמו ניתן לו בגלל התאריך בו התקיים, בחול המועד פסח תש"ח, במסגרת תוכנית ד' של ההגנה, שמטרתו היתה לכבוש את הכפרים הערבים מסביב ליפו ולנתק את יפו מהעורף שלה. המבצע התקיים לאחר שהאצ"ל נכנס לקרב בתוככי יפו על מנת לכובשה ובעקבות המבצע הוסר האיום מעל גוש דן.

וממש מקרוב- מבצע 'חומת מגן'- שבא בחול המועד פסח תשס"ב בעקבות הפיגוע הקשה במלון פרק בנתניה. מטרת המבצע הייתה הריסת תשתיות טרור ברחבי יהודה ושומרון. לאחר תקופה של רפיון יצא עם ישראל ב"יד חזקה ובזרוע נטויה" המבצע הצליח מאוד ואחת מהצלחותיו המשמעותיות עד היום היא שבירת המחסום הפסיכולוגי של צה"ל להיכנס לערים שבידי הרשות הפלסטינאית, ומופת לעמים כולם כיצד ניתן להדביר טרור.

בפסח תש"ח כתב אלתרמן (והשיר הולחן לאחר מלחמת יום כיפור, ולא בכדי) על "לילו של אליהו", על הנביא הזקן המבקר את הלוחמים עייפי הקרבות ומברך "את הכוח הקם לאומה שעם חג ראשיתה בשנית היא נולדת" לעיתים הרצון שלנו, עם ישראל, להיגאל גלוי וניכר ואיננו 'משאירים את העבודה' רק לקב"ה, אבל לעיתים יש צורך לעורר אותנו לרצות להיגאל.אז רוב ניסים הפלאת בלילה-בימים ההם בזמן הזה.

ימי פסח תש"ח היו מהימים הסוערים ביותר של מלחמת העצמאות. האש אחזה בכל החזיתות ובשלוש מהם התחוללו ממש ערב החג ובמהלכו קרבות מכריעים וקשים.

בערב החג שוחררה העיר חיפה. לאחר חודשים של מתקפות הדדיות בין היהודים לערבים, הודיעו הבריטים ערב החג על נטישת העיר והתמקמות כוחותיהם באזור הנמל. הודעה הזו היוותה את האות למבצע "ביעור חמץ", שבו השתלטו כוחות חטיבת כרמלי על העיר, ותושביה הערבים נמלטו ממנה ללבנון למרות הפצרות היהודים. לזכר הנופלים בקרבות חיפה הוקם גן הזכרון במרכז שכונת הדר הכרמל וכן אנדרטאות שונות ברחבי העיר. הקרבות בעיר הונצחו בשיר דרור לחיפה, המתאר את השתלשלות הארועים בעיר.

לקראת סופו של חול המועד פסח זכה הישוב היהודי בנצחון חשוב נוסף. לאחר לחימה עיקשת של לוחמי האצ"ל בחזית שכונת מנשיה, ולאחר שחברו אליהם לוחמי ההגנה שכיתרו את העיר במסגרת מבצע "חמץ" ,נפלה יפו בידי הכוחות העבריים. כניעתה של אחת הערים הערביות הגדולות בארץ שאיימה כל העת על ליבו של הישוב היהודי בתל אביב, היוותה את אחד ההשגים החשובים שאפשרו את ההכרזה על הקמת המדינה. הקרב על יפו מונצח במוזיאון האצ"ל בתש"ח, לחוף ימה של העיר, בגן הכובשים בליבה של שכונת מנשיה לשעבר, וכדרכם של המקומות בהם הצטלבו דרכיהם של לוחמי ההגנה והאצ"ל, הזיכרון פה ושם שנוי במחלוקת..

המקום השלישי בו סערו הקרבות במהלך ימי החג הייתה כמובן חזית ירושלים. ערב ליל הסדר ספג הפלמ"ח בנבי סמואל את אחד הקשים שבכשלונותיו (שהונצח גם בשיר המצמרר קרב הראל ) . במהלך החג נכשל הפלמ"ח גם בנסיון לכבוש את שיח ג'ארח, אך כן הצליח בקרב איום בו עמדו הלוחמים על סף שבירה להשתלט על מנזר סן סימון ולכבוש את שכונת קטמון, החשובה שבשכונות דרום ירושלים.

בגן הזיכרון שבמורדות הכרמל, בפארקים המקיפים את יפו ובמדשאות הנאות מסביב למנזר סן סימון שבקטמון יתרוצצו להם מן הסתם בפסח הקרוב אלפי ילדים והורים צוהלים. שבעים שנה בדיוק אחרי קרבות דמים באותם אתרים, זוכים שרידי הלוחמים לראות "ילדים משחקים ברחובותיה". היה שווה.

ניסן, אלפים ארבע מאות ארבעים ושמונה לבריאת העולם. מאחור מרכבות פרעה. מלפנים העם הגדול. מימין ומשמאל המדבר הנורא, ומבפנים כוחות מחלישים ומבוהלים. " כבר היו ר' טרפון וזקנים יושבין בצלו של שובך ביבנה. אמרו לו: למדנו רבינו, באיזו זכות זכה יהודה למלכות? אמר להם - כשעמדו ישראל על הים, זה אמר איני יורד וזה אמר איני יורד. שנאמר "סבבוני בכחש אפרים". מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה קפץ נחשון בן עמינדב ונפל לגלי הים."(מכילתא דבי רבי ישמעאל, בשלח)

ניסן, חמשת אלפים שבע מאות ושמונה לבריאת העולם. מצפון "צבא ההצלה "של קאוקג'י שתותחיו מפגיזים את משמר העמק, מדרום מנותק הנגב ושריוני המצרים חורשים רעה, השיירות בהרי ירושלים, בגליל ובדרך לגוש עציון נופלות בזו אחר זו, ומעבר לים הולכות וגוברות הקריאות לדחות את הקמת המדינה, לסגור את חלון ההזדמנויות ההיסטורי. ומתוך הכורח, כנגד כל הסיכויים ועם מקסימום התקלות האפשריות יוצא לדרך מבצע נחשון. לוחמי ישראל קופצים לים בעקבות נחשון האב הקדמון (וגם בעקבות הלוחם נחום שושני ). תוכנית ד יוצאת לדרך. המהפך במלחמה מתחולל, ובמחיר דמים הנצחון מושג.

האם הכוחות מתגלים רק ב"גבינו אל הקיר"? האם ניתן לבצע את הקפיצה הנחשונית גם בימים של שגרה ללא איום קיומי? האם ניתן לבא ולדבוק באמונה כנגד כל הסיכויים גם בימים של חול?

דומה, כי "התכונה הנחשונית", כמו גם דמותו של גיבור אחר מבני יהודה, כלב בן יפונה שידע לעמוד ולא להסס ולזעוק "עלה נעלה וירשנו אותה" , מלווה אותנו ממדבריות מצרים להרי ירושלים בתש"ח ומשם לאתגרי דורנו מבית ומחוץ. הנדע לקפוץ אל הים בשעת מבחן? הנדע לעשות זאת גם ביום של חול?

פתרון החידה מגליון מס' 12: מה המשותף לקצין חיל הים שהוא ורעייתו הסעירו את המדינה בראשית שנות השבעים, לאיש רחובות, דימונה והנוער שוחר המדע, ולשריונר מכרם שלום.

והתשובה: המילה שליט.

בראשית שנות השבעים הסעירו רס"ן אריה שליט מחיל הים, ורעייתו אן גודס, את הציבור הישראלי עקב דרישתם לרשום את בניהם כיהודים למרות אימם הלא יהודיה. הדיון בנושא הביא לבג"ץ שליט ולשינוי חוק השבות שהגדיר מעתה ולו בצורה חלקית "מיהו יהודי".

השליט השני הוא פרופסור עמוס דה שליט, מראשי מכון ויצמן ומבכירי אנשי המדע בישראל שסייע רבות לפיתוח הכור בדימונה, וממיסדי התוכניות לנוער שוחר מדע. על שמו של דה שליט קרית חינוך גדולה וידועה בעיר מגוריו רחובות .

והשליט השלישי והידוע-הוא גלעד שליט שנחטף בידי החמאס מיחידת השריון בה הוצב בכרם שלום והוחזר לאחר חמש שנים בעסקת חילופין שנויה במחלוקת.

והחידה להפעם: פסח בתולדות מדינת ישראל/יזכר כבילוי (והתיישבות והתנחלות) בגן בעיר האבות בדיוק לפני יובל/ושנים אחר כך מתוך צער ושבר /בדיוק במקום עם אותו שם, ניתן האות לשירו של חיים חפר

ניתן לשלוח תשובות לחידה בעזרת טופס מקוון