חזון מדינת התורה מתש"ח ועד ימינו - גליון מספר 7 טבת תשע"ח

הקמתה של מדינת היהודים, לאחר אלפיים שנות גלות העמידה בפני ההנהגה הרבנית של ימי תש"ח אתגר חסר תקדים. לאחר אלפי שנים בהם לא נדרשה ההלכה לסוגיות העוסקות בטיב המשטר המדינתי, שאלות אסטרטגיה צבאית, התפיסה הכלכלית הממלכתית הרצויה ועוד, נדרשו חכמי ההלכה לבא ולתת מענה, ולהסיק מסקנות מספרות ההלכה לדורותיה למציאות בת ימינו והכל בראייה ממלכתית ולא בראייה קהילתית צרה. הבעיה הגדולה אף יותר הייתה התנגדותם המוחלטת של מרבית מקבלי ההחלטות במדינה הצעירה לקבל על עצמם עולה של תורה.

הפתרון נמצא, או לפחות יכול היה להימצא, בסדרה של דיונים וחיבורים שנערכו בעצם ימי הקרבות בתש"ח ובהם הוצעו הצעות שונות להחלת ערכים ותפיסות של המשפט העברי לגווניו במדינה החדשה, ולו בתחומים שבין אדם לחברו שאינם מחייבים לכאורה הכרה בעול מלכות שמיים.

הבולטים שבכותבים ובהוגים בנושא זה היו הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג הרב הראשי , והרב בן ציון חי עוזיאל הראשון לציון, שניסו עוד טרם הקמת המדינה להכין חוקה למדינת ישראל על פי התורה שתעמוד בפרמטרים דמוקרטים. עוד לפניהם פעל בנושא מנהיגה של תנועת פועלי אגודת ישראל הרב יצחק ברויאר , ובמקביל אליו פעלו הרב שלמה גורן שביסס את האפשרות לניהול צבא על פי ההלכה, הרב שמעון פדרבוש, הרב אליעזר וולנדברג בעל "הציץ אליעזר" ורבים אחרים.

בפועל, בשל אי היכולת של ראשי הציבור הדתי להגיע להסכמות בנושא, כמו גם בשל החילוניות המילטנטית של ראשי שלטון מפא"י, הוקפא החלום ופרנסי הציבור הדתי הפנו את מאמציהם לחקיקה בעלת אופי דתי בתחומים שבין אדם למקום (עניני שבת,חינוך, אישות ועוד) ופחות להעצמת מקומו של המשפט העברי בכל תחומי החקיקה בישראל. בתש"ח עוד לא אכשר דרא. ובתשע"ח?

הרב כלפון משה הכהן זצ"ל (1874-1950) מנהיגה המפורסם של יהדות ג'רבה במאה העשרים נודע באהדתו הרבה לרעיון הציוני, כמו גם בספרות הרבה שיצאה תחת ידו ובה הציע תוכנית מפורטת לעיצוב אופיה של המדינה היהודית ההולכת ונבנית.

לרב כלפון היה ברור כי חוקיה של המדינה הנבנית יהיו ברוח מסורת ישראל ,ולצורך כך הוא ניסה לקדם את רעיון תחייתה של הסנהדרין:" יפתחו בארץ ישראל לשכה לסנהדרין ובה 71 סנהדרין להשיב כל שואל בכתב בכל דבר דת ודין; תהיה ישיבה בארץ ישראל ובה ג' מורים, אחד ספרדי ואחד אשכנזי ואחד הבקי בהוראות רבני ספרד ובהוראות רבני אשכנז. שכל מטרתם רק זאת שכל שואל דבר ה' אם חכם אם דיין אם בארץ אם בחוצה לארץ. ישיבו אותו את הדין וההוראה הדרושה לו במכתב. ויהיה בידם קונטרס להעתקה חתום גם כן מכולם. ויהיו ראויים להורות בכל חלקי השולחן ערוך. ובזה יקויים "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (הפרק 'צרכי ישראל', בקונטרס 'ויקהל משה', תרע"ט, 1919, בתוך: זכות משה, 21). במקביל הציע הרב כלפון שיטת בחירות דמוקרטית שתתבסס על גביית המיסים של המדינה :" לא כל אחד יש לו זכות בחירה אלא אותם שנתנו איש כופר נפשו לשלם מס שנתי להממשלה, רק הם יהיו בפקוד אותם לספור הקולות שלהם" (ערך 'עם ישראל', תורה וחיים, שמג-שמד). הרב כלפון לא הסתפק בהצעה לכינון מוסדות השלטון היהודי אלא שאף להקים בארץ את "משכן המוסד המרכזי בעולם לצדק ושלום שישכון בירושלים" ויהווה מעין מוסד עולמי לבירור סוגיות שבמחלוקת :"כל הפרשי דעות אשר תהיינה בין ממלכה וממלכה נחוצים יחד לבלתי השתמש באמצעות האלימות הכוח והגבורה. רק על פי המשפט והצדק לפניהם יקום דבר. ושני הכוחות הנפרדים יקריבו כל אחד מהם עורך דין ושני עורכי דין יעמדו לפני 'בית דין הגדול'...המדינה אשר יהיה בה הבית דין הגדול הנזכר לדעתי ראויה יותר ירושלים כי שם שאיפה גדולה לכל העמים. לנו היהודים. ולנוצרים. ולישמעאלים. והיא עיר קדושה לכל העולם כמעט. וכן התנבא מאז ישעיה "וכתתו חרבותם לאתים"(ישעיה ב' ד) וגו'. וכן אמר: "כי מציון תצא תורה"(ישעיה ב' ג , מיכה ד' ב) וגו' ולכן היא היותר נאותה. (הפרק 'צרכי העולם', בקונטרס 'ויקהל משה', תרע"ט, 1919) . במהרה בימינו...

דור רבני תש"ח זכה למה שלא זכו דורות אין ספור של רבני ישראל, לחיות ולהתמודד עם אתגריה של מדינת ישראל הריבונית. יצירותיהם וכתביהם של בניו של דור זה משרתות במידה רבה את המוני בית ישראל עד היום, וככאלו הם בוודאי ראויים להנצחה באדמת המולדת.

הראשון שברבנים היה הרב יצחק הרצוג, שעוד בימי חייו זכה להנצחה בשמו של הקיבוץ הדתי משואות יצחק שהוקם בגוש עציון, בנובמבר 1945. שנתיים וחצי מאוחר יותר חרב הישוב עם כיבוש הגוש בידי הלגיון הירדני, ויוצאי הישוב הקימו אותו מחדש בתחומי המועצה האזורית שפיר. עם החזרה לגוש עציון הוקמו במקומה של משואות יצחק הישנה מוסדות תיירות, חינוך ותרבות. מנהיג תורני נוסף שהונצח עוד בימי חייו היה הרב יהודה ליב מימון, מנהיגה של תנועת המזרחי ושר הדתות הראשון שפעל רבות למען תחוקה ברוח התורה וכינון מוסדות הדת במדינת ישראל. הישוב כפר מימון שהוקם לכבודו במערב הנגב נודע בשל הישיבה התיכונית הותיקה השוכנת בו, ובשל הארועים הדרמטיים שהתרחשו בו ערב יישומה של תוכנית ההתנתקות בשנת תשס"ה. גם הראשון לציון באותם ימים, הרב בן ציון חי עוזיאל הונצח בבית עוזיאל שבאזור רמלה, ואילו הרב משה צבי נריה שלצד פעלו החינוכי היה ממניחי היסוד לדיון על מדינת התורה הונצח בישוב בהרי בנימין. ואחרון חביב-הרב שלמה גורן, איש התורה, ההלכה והצבא , הונצח ברחובות וכיכרות רבים, שאחת מהם נודעה ברבים בחודשים האחרונים, אם כי לאו דווקא בהקשר למעשיו הדגולים של מי שהיא קרויה על שמו..

הנסיון של רבני תש"ח לבסס את חוקיה של מדינת ישראל על יסודות המשפט העברי לא צלח. אמנם, חקיקה דתית שהתקבעה בראשית ימיה של המדינה משרתת את החפצים בצביון יהודי ולו מינמלי למדינת ישראל עד היום, ופעילות מוסדות המדינה בשבת בצבא, במערכת הבריאות במערכות התשתיות הלאומיות הוסדרה בהדרגה ולו חלקית, לאורך השנים, אולם תחום המשפט העברי והשפעתו על הליכותיה של המדינה היהודית נשאר מאחור.

נסיון נועז וחיובי לשינוי נעשה בימיו של מנחם בגין ז"ל, עם חקיקתו של חוק יסודות המשפט , שנועד להעצים את מקומו של המשפט העברי במדינת ישראל, אולם היותו של החוק מעט אמורפי ו"ללא שיניים" הביאה לכך שהוא לא השפיע במידה רבה, ונסיונות לשנותו ולהעצימו , לפחות עד לרגע זה, לא צלחו. מנגד, תשתית עיונית רבת היקף נוצרה במשך השנים ודומה כי תשומת לב ציבורית וחינוכית ליצירה תורנית זו עשויה להשפיע גם על מעמדה הציבורי. קריאה ועיון בפעילות הנרחבת של המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים, אתר דין תורה המקדם את המשפט העברי היישומי, מרכז ישומי המשפט העברי (ישמ"ע- בהובלתו של נשיא מכללת אורות דהיום פרופ' יובל סיני), היצירה הנרחבת בתחום בכרכי "תחומין" של מכון צומת בהובלת הרב רוזן זצ"ל, ואתרים ומרכזי מחקר רבים נוספים, מלמדת כי החומר קיים, נגיש ומוכן ליישום. מחנכי דור העתיד של הציונות הדתית, זו שמייסדיה לחמו וחלמו למען הנחלת המשפט העברי לחוקיה של מדינת ישראל, האם חשפתם את תלמידיכם לעושר הרב? האם עוררתם בהם את הרצון לקדם את חזון הגאולה, לא רק בקורסי הטיס ובישיבות הגבוהות אלא גם בתוך עולם החקיקה והמשפט? בידינו הדבר.

הרב משה צבי נריה, איש החינוך והעשייה, וממניחי היסוד לפעילות לכינונה של מדינת התורה נודע גם כמשורר ומלחין. הידוע בשיריו הוא המנונה של תנועת בני עקיבא "יד אחים" (אם כי בנוסח שונה מעט מזה המקובל כיום ). במקביל חיבר הרב למנגינת פיוטי מירון הנודעים שיר הלל לחטיבה 7 משחררת מירון במסגרת מבצע חירם . לימים לאחר פטירתו הולחנו מילותיו האחרונות ודור שלם שר על "קדושת ארץ ישראל, אהבת ישראל ותורת ישראל" (ובלחן הפופולרי יותר).

הרב שלמה גורן הונצח בשירה בסגנון שונה מעט. בימי התהילה והשמחה שלאחר מלחמת ששת הימים כתב יורם טהר לב את השיר על רבנו גורן, המתאר בהומור קליל את פעלו של הרב במלחמת ששת הימים. דמויתהם המרתקות של הרב הרצוג והרב עוזיאל ממתינות עדיין למשורר..

פתרון החידה מגליון מס' 6:

אחד מניצולי השואה שהעמיד איתנים, תלמידים וגרים, ומתורתו כולנו מתברכים

והתשובה היא הרב חיים דרוקמן שליט"א, ניצול השואה, מנהיג ישיבות בני עקיבא בדורנו, המדריך המיתולוגי של שבט "איתנים" שבראשית שנות החמישים החיה את עולם התורה הדתי לאומי, וראש מערך הגיור של מדינת ישראל.

והפותרת היא לא אחרת מנכדתו של הרב -צופיה דרוקמן.

והחידה להפעם:

אמנם הם לא היו מאנשי המשפט העברי, אך שכנות לספסל בבית המשפט, הביאה לשכנות גם ברמות מנשה.

ניתן לשלוח תשובות לחידה בעזרת טופס מקוון