אנשי הסוד והסתר-על יחידות המודיעין וההסתערבות

גליון מספר 11 אדר תשע"ח

מאז ומעולם הייתה זירת שירותי הביון נושא מושך המצית את הדמיון. החשאיות והמסתורין האופפים אותה רק הגבירו את העניין שמצאו בה חוקרים ,עיתונאים וכלל הציבור הרחב. "המוסד" הפועל בדרך כלל מחוץ לשירות המדינה הפך לאחד משירותי הביון מהמובילים בעולם ונודע ביכולותיו ובמבצעיו הנועזים. אז איך הכל התחיל?

‏עם הקמת המדינה ופלישת צבאותיהן הסדירים של מדינות ערב עלה הצורך ליצור תשתית מודיעין רחבת היקף. אז הוקם, על בסיס יחידות "המוסד לעליה ב'" שאנשיו היו ממארגני תנועת ההעפלה, המוסד "לתיאום וריכוז שירותי המודיעין והביטחון". ה-13 בדצמבר 1949, נקבע כמועד הקמת המוסד, לימים "המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובראשו הועמד בתחילה ראובן שילוח, ולאחריו למשך שנים רבות איסר הראל, שכיהן רוב הזמן במקביל גם כראש השב"כ.

מאז הקמתו עוסק המוסד באיסוף מודיעין על פי צורכי המדינה באמצעים שונים ומגוונים, כמו כן שירות הביון הישראלי פיתח לאורך השנים קשרי מודיעין עם שירותי מודיעין עמיתים של מדינות אחרות. כמקובל בעניני מודיעין רוב פעולותיו של המוסד נחשפות רק במקרה העגום בדרך כלל של חשיפת אנשיו, כמו במקרה של אלי כהן הי"ד., או במקרים של כשלונות כמו פרשת לילהמר. כמו כן, הארגון עוסק בהקמת קשרים חשאיים עם מדינות אשר נמנעות מקשר גלוי עם ישראל. בעבר נחשפו כמה קשרים מסוג זה, דוגמת הסיוע של המוסד לקברניטי המדינה במגעים החשאיים שקדמו להסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן.

המוסד פעל מרחק רב מגבולות המדינה בפעולות ובמבצעים מיוחדים בשירות מדינת ישראל. דוגמה לכך היא המרדף אחר פושעים נאצים, ששיאו היה בלכידתו והבאתו למשפט בישראל של הפושע הנאצי אדולף ‏אייכמן‏ בשנת 1960. דוגמה נוספת היא איתורו של הילד ‏יוסל'ה‏ ‏שומכר‏ ב-1962, לאחר שנחטף מהוריו והוברח אל מחוץ לישראל על ידי סבו. פרשה זו עוררה סערה ציבורית גדולה באותה תקופה ולנוכח הסכנה לפרוץ מלחמת אחים בין דתיים לחילוניים, הורה דוד ב​ן-גוריון‏ למוסד לאתר את הילד ולהחזירו, וכך נעשה. כך גם עם חטיפת הבוגד מרדכי ואננו ברומא.(1986) ועוד פעילויות רבות מעבר לים.

המוסד פעל להצלתם של יהודים מארצות מצוקה והבאתם לישראל, והבולט במבצעים אלו היה "מבצע משה" להעלאת יהודי אתיופיה לישראל, כמו גם מבצעים לחילוצם של יהודי ארצות ערב

כמובן שבמרכז עיסוקו המוסד היה ועודנו גורם מרכזי במלחמה בטרור המכוון נגד יעדים יהודיים וישראלי​ים בחו"ל. למוסד גם תפקיד מרכזי במשך שנים במניעה ממדינות המהוות איום על ישראל להשיג נשק בלתי קונבנציונלי​. המוסד אימץ כסמל את הפסוק הבא, פסוק אשר ראוי שיהיה תמיד מתווה דרך, מעורר יו​זמה ורעיונות, אך גם תמרור אזהרה: "בְּאֵין‏ ‏תַּחְבֻּלוֹת‏ ‏יִפָּל‏ ‏עָם‏ ‏וּתְשׁוּעָה‏ ‏בְּרֹב‏ ‏יוֹעֵץ" ‏(משלי יא, פסוק יד).

במשך השנים לא חסרו בתוככי המוסד כמו גם ביחסים בינו לבין זרועות המודיעין האחרות של ישראל גם תככים, מחלוקות וכשלונות, אולם המסירות והמקצועיות המלווה את אנשיו מזה כשבעים שנה, מאפשרת עם הרבה סיעתא דשמיא את בטחונם של אזרחי ישראל.

במקביל לאתר המרכזי לזכר חללי קהילת המודיעין בגלילות, הוקמו ברחבי הארץ אתרי הנצחה ליחידות המודיעין והמסתערבים השונות. אחד מהם, הוקם להנצחת חלליה של יחידת שמשון.

יחידת "שמשון" הייתה יחידת חי"ר ומסתערבים מובחרת, אשר פעלה באזור רצועת עזה בשנים 1996 – 1986. היחידה פעלה כנגד ארגוני הטרור בשטחי רצועת עזה. במהלך שנות קיומה ביצעה היחידה מאות מבצעים והוענקו 4 צל"שי אלוף פיקוד הדרום ללוחמי היחידה: דורון דניאל דרזי ז"ל שנהרג בקרב, מוטי בר-ששט ז"ל, שנפטר 6 שנים לאחר שנפצע קשה במהלך הפעילות, אופיר אלמגור ועדי שרוני. בשנת 1996, עם נסיגת צה"ל ממרבית שטחי רצועת עזה, והעברת מרבית האוכלוסייה הפלסטינית לאחריות הרשות הפלסטינית, פורקה יחידת שמשון, ולוחמיה פוזרו ביחידות צה"ל השונות.

לפני כשבע שנים הוקם בכפר הנוער עיינות הסמוך לרחובות אתר הנצחה ליחידה. נבנתה אנדרטה שעליה נחקקו שמות הנופלים, נשתל עץ זית לזכר כל אחד מהם ופארק חדש נחנך בשנת 2015.

רועי בר אילן, מנהל הפנימיה בכפר הנוער עיינות ובוגר היחידה, הגה את רעיון ההקמה של אתר ההנצחה בעקבות העובדה שמאז שפורקה היחידה, לפני כמעט עשרים שנה, לא היו להורים השכולים ולבוגרי היחידה אתר הנצחה שישמר את מורשת היחידה ומורשת הנופלים. בנוסף, הקמת אתר הנצחה בתוך כפר הנוער יצרה חיבור אישי ומרגש בין התלמידים לבין בוגרי היחידה ומשפחות הנופלים, וזכר הנופלים חי בקרב התלמידים ואנשי הצוות לאורך כל השנה. תלמידי הכפר משתתפים ושותפים במפעלי ההנצחה של המשפחות לזכר יקיריהן.

ארגון המודיעין הראשון שפעל בישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל היה ארגון ניל"י, שהשנה מלאו מאה לנפילתו. מתנגדים רבים היו בישוב היהודי לפעילות הארגון מסיבות שונות. המעניינת שבסיבות אלו הייתה הטענה המוסרית, או כדבריו של מנחם אוסישקין, ממנהיגי הישוב: "אינני מוכן להושיט יד למרגלים".

במדינה שאלפים מהמובחרים שבבניה משרתים בזרועות המודיעין השונות, נראית טענתו של אוסישקין כהזויה, מיתממת וגלותית בשל סירובה להכיר בצורך שבתחבולות ובמרמה לצורך הנצחון במלחמה, אולם השאלה המוסרית במידה רבה נותרת בעינה.

היא נותרת בעינה כאשר שרותי הבטחון הרשו לעצמם בשנות החמישים למען השגת מידע על ארגוני טרור להשיא סוכנים יהודים המחופשים למוסלמים לנשים מוסלמיות שלא חשדו בדבר, ועם התגלות הארוע, נאלצו הרב גורן ואנשיו למצוא פתרונות יצירתיים במיוחד כדי לפתור את בעיית הנשים והילדים. השאלה הסתבכה אף יותר כאשר בשלהי המאה העשרים בוצע נוהל דומה לגבי נשים יהודיות.

השאלה עולה לגבי שיטות החקירה והעינויים המופעלים בידי גורמי המודיעין. הנושא שפרץ לתודעה הציבורית בפרשת קו 300, הפך למחלוקת נוקבת בין ארגוני "זכויות אדם" המזוהים עם השמאל לבין זרועות הממשל ותנועות הימין, סביב השאלה -את מי ומתי מותר לענות, האם הגדרת "הפצצה המתקתקת" מתירה הכל? ומה קורה כאשר מדובר ביהודים?

שאלת המוסר עולה בהיקפים גדולים בהרבה, ביחס לשיתוף פעולה על בסיס אינטרסים עם מדינות וארגונים שהצדק אינו נר לרגלם . האם קיימים כללים במוסר המחייבים גם את השרותים החשאיים?

מסירותם של אנשי הסוד והסתר היא מדהימה. מיחידות הלוחמים בשטח ישראל (שההתלבטויות המוסריות האמיתיות או המדומות שלהם זכו לתהילה בסדרה טלויזיונית מצליחה..) דרך לוחמי הסתר שמחוץ לגבולות המדינה וכלה במקבלי ההחלטות שצריכים לקבל מדי שעה החלטות של חיים ומוות. והשאלות המוסריות קשות, נוקבות, אבל בלעדי התמודדות אמיתית עימם, והבנה כי לפעמים מה שנתפס כבלתי מוסרי- הוא המוסרי באמת , לא נוכל לשרוד.

בניגוד לשירים הרבים שהוקדשו לחיילי צה"ל הגלויים בדרך כלל בפעילותם ובמעשיהם, הרי רק שירים מעטים אם בכלל, הוקדשו ללוחמי הצללים. יש הטוענים כי השיר "אנשי הגשם" "שכבר למדו להצניע את עצמם", של רחל שפירא, מספר למעשה על לוחמי הצללים ב"מוסד", בשב"כ וביחידות המיוחדות. בשנים האחרונות חובר גם שיר היחידה של יהורם גאון על לוחמי סיירת מטכ"ל, יחידה שעל אחד מלוחמיה הנודעים עמנואל מורנו הי"ד נכתב השיר המרגש "חמש שניות" של אודי דוידי, ולאחרונה זכה גם אגף המודיעין של צה"ל להמנון משלו.

ובכל זאת, עדיין יחידות המסתערבים בהווה ובעבר, אנשי השב"כ לדורותיו ויחידות הסוד והסתר הרבות, מעדיפות להחבא מעין הציבור גם בתחום המוסיקלי.

ובנתיים, עד שיפרחו המוזות גם בשדות הסתר והסוד, מגיעה לה הערכת העם, גם אם טרם זכתה ללחן, כך כתב טל משגב , בן מעלה אדומים את השיר "מתוך הערפל", המוקדש ליחידות המסתערבים של משמר הגבול.

***

הוא נראה בחור רגיל, צנוע וישר

מקווה אני שהוא זהיר, בליבי תמיד נשאר

בזכותו אני יודעת בטוחים הילדים

בזכותכם אנחנו שוב ממשיכים את החיים

***

לוחמי הצללים אומני ההסוואה

תמיד בקו ראשון בתוך המשימה

גיבורים כאריות עזים כנמרים

אנחנו יחידת יחידת המסתערבים

***

הם מתכנסים בתוך עצמם, מוסווים בעגלה

נחבאים מאחורי איפור איפור ורעלה

חולמים וחושבים על האשה והילדה

ועל מעלליהם איש לא ידע .

פתרון החידה מגליון מס' 10:

מה המשותף ל:שב"כ, לנחל, לקניון לכלא לחברה-ולמפעל הנשק?

ישר כח לפותר אמיתי וינר. והתשובה היא כמובן איילון. השב"כ עליו פיקד האלוף עמי איילון, נחל איילון הזורם לו במרחבי השפלה, כלא איילון הנמצא ברמלה, חברת הביטוח איילון ומפעל הנשק שהיה במכון איילון ברחובות .

והחידה להפעם: מי אני- מייסד המסתערבים, ידידו ושלישו של יליד הישוב של דינמו ושגריר בארץ החירות.

ניתן לשלוח תשובות לחידה בעזרת טופס מקוון