אפקט הנזק העקיף

כאשר מישהו פוגע בנו באופן ישיר, אנו יודעים מיד להתלונן על כך, לרוץ למשטרה, לתקשורת ולכל מי שביכולתינו, עד שיושב לנו מה שנלקח, נפוצה על עוגמת הנפש, או ימוצה הדין עם המזיק.

לעומת זאת, כאשר הפגיעה היא עקיפה, אנו לא פועלים שום דבר בנדון.

דוגמאות לפגיעה עקיפה יכולות להיות מעילה בכספים של עובד ציבור, גניבה מבתי עסק. ולמעשה, כל גניבה שמצריכה התערבות של המשטרה (שממומנת מכספי ציבור).

אני מניח שהסיבה לכך היא שאת הנזק העקיף אנו לא מרגישים בכיס ולכן הוא לא כזה מפריע לנו.

ופה, אני חושב, הטעות, או אם תרצו, אי הרציונליות הגדולה, שהרי בסופו של דבר כסף הוא כסף. ומה ההבדל אם מישהו גנב לי מאות שקלים מהארנק לבין מישהו שגנב למישהו אחר את הרכב ובגלל זה עלי לשלם ביטוח של מאות שקלים בחודש?

נ.ב. אם מישהו מכיר את האפקט הזה מתחום הפסיכולוגיה, אשמח לדעת.

ראה עוד תפסיקו להיות גנובים