לשכת התעסוקה

רקע

אדם שהפסיק לעבוד, רשאי לקבל דמי אבטלה לתקופה מוגבלת מביטוח לאומי.

לצורך כך עליו להגיע אחת לשבוע ללשכת התעסוקה ו"לחתום אבטלה".

מלבד העברת האצבע במכשיר המיועד לכך, עליו להיפגש עם עובד הלשכה האמון על מציאת עבודה.

בעיה

חלק ניכר מן המובטלים, אינם רוצים לעבוד וחלק אחר מהם רוצה לעבוד אבל "במקצוע שלי".

כיוון שסירוב להצעת עבודה, גורם לאובדן דמי האבטלה, על המובטלים לשתף פעולה עם הלישכה, קרי שליחת קורות חיים (משופצים לרעה), הגעה לראיונות על מנת לנסות לא להתקבל וכו..

דבר זה גורם לבזבוז שעות עבודה, הן של עובדי הלשכה והן של מקומות העבודה.

פתרון

יש לבטל לאלתר את החוק הנוכחי לשיתוף פעולה. מי שרוצה, יבקש עזרה במציאת עבודה ומי שלא, יחפש בכוחות עצמו (ישנם לא מעט גופים העוזרים בעניין), או פשוט יהנה מתקופת האבטלה שלו עד תומה.

השלב הבא

בחינת החובה להתייצב בלשכה אחת לשבוע. רוב רובם של המובטלים אכן מתייצבים, כך שבסופו של דבר, המדינה מוציאה כספים מיותרים, כמעט לחינם:

• מבנה הלשכה
• הוצאות מבנה (חשמל, מים, ארנונה)
• שכר עובדי הלשכה
• ציוד (מכשיר העברת האצבע, ריהוט, ועוד)

בשורה התחתונה

אילו כל מובטל היה מקבל העברה בנקאית של דמי האבטלה שלו, ללא שום תנאי התייצבות ו/או שיתוף פעולה במציאת עבודה, המדינה הייתה חוסכת הרבה יותר כסף מאשר הכסף שהיא חוסכת היום על אלו שלא מתייצבים ו/או לא משתפים פעולה.