03. תקנים ומדידות קרינת רדיו בארץ

רמות החשיפה המותרות: 

המשרד להגה"ס, שאימץ בזמנו, את המלצות ICNIRP, משנת 1998, כ- "סף בריאותי" שהתחשב רק בנזק מקרינות חזקות המסוגלות לגרום לרקמות נזק חומני, אך התעלם ממחקרים שהראו נזקים מקרינות שאינן מחממות, וכן, מרגישות היתר של ילדים, זקנים, נשים בהריון, ואנשים אלרגיים לקרינות. המלצות ICNIRP מעולם לא נתקבלו כתקן רשמי, כך שלמעשה אין תקן. הסיכון ב-"סף הבריאותי" שהוא מתיר חשיפת הציבור לקרינות רדיו, סלולרים, וטלפונים אלחוטיים, בהתאם לתדר השידור עד לחימום המוח.  

כך בדור 2 הסלולרי, בתדר סלולרי 800MHz (מגאהרץ), מותרת חשיפת הציבור לצפיפות הספק של   400μW/cm2 , לפי החישוב דלקמן:

  frequency/2000    =   800/2000  =  0.4 mW/cm2    =  400 μW/cm2  =     "הסף הבריאותי" לדור - 2 

בדור ה- 3 הסלולרי, המשדר בתדרים שווים או גבוהים מ-    2000MHz, והסף המותר לחשיפת הציבור, לפי החישוב:

  frequency/2000    =   2000/2000  =  1.0 mW/cm2    =  1,000 μW/cm2  =    לדור - 3 "הסף הבריאותי" 

מחקרים שהופיעו עד אמצע שנות התשעים כבר הוכיחו,  שהקונצנזוס החומני עליו התבססו המלצות ICNIRP היה מוטעה: כי נזקים מקרינות רדיו נתגלו כבר ברמות נמוכות בהרבה, לדוגמא, ב-0.1µW/cm2   כבר ניגרמו במיתנדבים הפרעות בגלי המוח (von Klitzing 1995 , ראה טבלאות להלן), וקרינות מעט גבוהות יותר, כבר גרמו לפגיעות ב- DNA בתאים, שכללו שברים חד ודו גדיליים, סטיות כרומוזומליות, וסרטן, כמפורט להלן.

בישראל, במסגרת ההחלטה להחיל על הטיפול בקרינה הסלולרית את "עקרון הזהירות המונעת", אומצה על ידי המדינה תכנית מיתאר ארצית מיוחדת – תמ"א 36א, וכן אושר חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו- 2006, שנועדו להסדיר את כל ההיבטים הכרוכים בהקמת והפעלת אנטנות סלולריות, להיתרים הנדרשים כתנאי להקמת אנטנות, לסטנדרדים לחשיפת הציבור לקרינה זו, לאופן ביצוע הפיקוח והניטור של קרינה סלולרית ועוד. משרד הגה"ס בישראל קבע בזמנו, כאמור,  מקדם ביטחון נמוך של % 10 בלבד, שנתן בדור ה- 2 הסלולרי "סף הסביבתי" של    40μW/cm2 , ולדור ה- 3, הוא כבר     100μW/cm2 . יש גם מדינות שאינן נוקטות במקדם ביטחון (כגון ארה"ב, בריטניה ואחרות ), בגלל שיקולים הקשורים במערכות אלקטרוניות הפולטות קרינה בעוצמות ניכרות. מפעילים רבים של מערכות אלו ניפגעים, לפי המותר בחשיפתם, ומדינות אלה חוששות מתביעות פיצויים של הניפגעים. 

כאמור, 12 מדינות בהן התחשבו בתוצאות מחקרים שהראו נזקים מקרינות רדיו וסלולרים, כפי שהוצגו להם על ידי פרופ' Cherry המנוח: הפרלמנטים במדינות אלו הורו להפעיל מקדם זהירות חמור בהרבה מישראל, לדוגמא: רוסיה הורידה את הסף ל- 2.4µW/cm2, ואליה הצטרפה בלגיה בתקן זהה, באיטליה ולוקסמבורג הסף - 10µW/cm2, בשווייץ 4.2µW/cm2  ובסין - 6.6µW/cm2. בזלצבורג, אוסטריה, הסף  הורד עד ל- 0.1µW/cm2 בכל תחומיה, ולאחרונה הצטרפה אליה צרפת באותו סף. וינה הורידה  ל- 1.9µW/cm2. יש להדגיש, שהסף ששומרות זלצבורג וצרפת, שווה לרקע עירוני,  בעוד רקע  כפרי, אמור להיות רק כ- 0.01µW/cm2 .

מדידת הקרינה בישראל:

בתקנות לחוק הקרינה הבלתי מייננת (2007), כתובה חובת כיול מדי קרינת רדיו וסלולרים, במעבדות בעלות תו תקן בינלאומי 17025 ISO, אם בפיקוח הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, או במעבדות בעלות תקן זה בחו"ל. בעת כתיבת שורות אלו, התקנות עדיין בעיון היועץ המשפטי לממשלה, ועדיין לא נכנסו לתוקפן. לכן המודדים מטעם המשרד להגה"ס, משתמשים עדיין במכשירים שכוילו במעבדות, שאינן כפופות לרשות הלאומית להסמכת מעבדות. 

במדידה הנוכחית של צפיפות הספק, יש עוד פגם בסיסי: מדי הקרינה מודים צפיפות הספק רק של התדר בו היא הגבוהה ביותר במקום, דהינו, אם המודד ניצב מול 3 אנטנות סלולריות, המשדרות בתדרים A, B, ו- C, וצפיפות הספק של A  מגיעה אליו כ- 10µW/cm2, של B  כ- 8, ושל C  כ- 6, המודד יראה קריאה של 10 בלבד, כי מכשיר המדידה לא מתחשב בקרינות של שתי האנטנות האחרות, דהיינו, אין קריאה מיצרפית אלא של אחת מהן, בה הקרינה בתדר מסויים היתה הגבוהה ביותר.

במצב הקיים הקרינה ברוב המקומות נמוכה, מ-  1.0μW/cm2 , אולם נמצא לפי מדידות מטעם המשרד להגנת הסביבה, שהגיעו לכותב שורות אלו, שאנטנות סלולריות שפלטו קרינה גבוהה מהמותר לפי הסף הסביבתי, פעלו בירושלים, בהרצליה, בחיפה בתל אביב, ועוד, תוך התעלמות מהסעיף הרלוונטי בת.מ.א. 36, שם כתוב בפירוש: 

תחילת ציטוט:  היתר בניה למתקן שידור יינתן רק לאחר שהוכח מעבר לכל ספק, שאין בהקמתו משום גרימת סיכון כלשהו לבריאות הציבור (תמ"א 36, חלק א' סעיף 2.1 א2). סוף ציטוט

אין ספק של גרימת סיכון לבריאות הציבור, והרבה יותר מכך, במתן השירותים החדשים של דור 3 (סרטים, הצגות, כדורגל, שיחות, מניות וכיוב), כולל האינטראקטיביים הרבים של הדור ה- 3 , בטלפונים, במחשבים ניידים, וכיוב'. אלה יתבטאו ברמות קרינה גבוהות בהרבה,  אולם המשרד להגה"ס רואה כרגע "סף הסביבתי" של 40μW/cm2, ולדור ה- 3, הוא כבר   100μW/cm2, לכן הוא מאשר בניית אנטנות במרחק מטרים ספורים מחלונות בתי מגורים. 

במצב הנוכחי, עד שועדת מומחים (שלא קמה מאז הבטחה בועדת הפנים של הכנסת, 2007) תקבע תקן חשיפה בטיחותי למדינת ישראל, מותר עדיין להקרין על האזרח קרינה קטלנית, במסגרת ה-"סף הסביבתי", בצפיפות  הספק  של  40-100µW/cm2   ראה באתר  www.sviva.gov.il את מפת האנטנות, והטבלא של האנטנות שאושרו על ידי המשרד להג"ס. אם האזרח מוצא אנטנה גלוייה המאיימת עליו, או מגלה אנטנה מוסווית על גג שכן (בדמות דוד שמש ללא קולטים, קופסא לבנה="מיתקן גישה", צינור עבה אנכי, כיסוי דמוי מזגן, שלט חוצות, וכיוב'), ורוצה לסלק סכנה זו מתחום ביתו, פתוחה לפניו רק דרך חתחתים מישפטית, שעבורה יש צורך בהרבה שנים (בהן עדיין ממשיך להיחשף עם משפחתו לקרינה הקטלנית), ובממון רב, ובסופה סיכוי סביר, עד שיוכרז כצודק, ימצא עצמו חולה במחלה סרטנית... אנטנות שידור לסוגיהן, נתגלו כמוקדים לתחלואת סרטן ומחלות קשות אחרות ("צבר סרטני"), כמפורט בהמשך.