06. נאטוקינאז

 נאטוקינאז -  Nattokinase

אנזים חיידקי פיברינוליטי (ממיס קרישי דם), הנוצר בגבינת סויה מסורתית עתיקה "נאטו" בתסיסת חיידק  Bacillus subtilis var. nato. האנזים נתגלה ביפן על ידי הירויוקי סומי, במיצוי גבינה תוססת זו. היא ידועה ביפן למעלה מ- 1,000 שנים, כבעלת סגולות מרפא לחולי לב וכלי דם, מחלצת מתשישות, וממחלת ה- ברי ברי (חוסר ויטמין B1), כי כנראה גם מכילה ויטמינים כולל B1. פעולת הנאטוקינאז דומה לפעולת התרופות warafin, heparin, PA, ו- urokinase, המונעות יצירת קרישי דם, או ממיסות אותם ומקטינות את צמיגות הדם (בלשון עממית: "מדללי דם"). כמוסות נאטוקינאז מנוקה, נימכרות ללא מירשם רופא. האנזים אינו מתפרק במעי, שומר על פעילותו, נספג לזרם הדם. הוא מגיע עם זרם הדם לכל הגוף, ומפרק קרישי דם בכל מקום שישנם. פותח סתימות, ומשחרר זרימת דם בורידים נפוחים ומודלקים, הסתומים חלקית בקרישים. מקטין עיבוי האינטימה (שיכבת התאים הפנימית) של כלי הדם, ומאפשר ירידה בלחץ הדם, הגורמת להקלת העומס על הלב, והקטנת הסיכון ללקות במחלות לב וכלי הדם. לאחר נטילת הנאטוקינאז ניתן לגלות אותו בדם, אף לאחר כ- 5 שעות ויותר, שזה ממושך יותר מהתרופות למניעת קרישים שניזכרו לעיל. חשוב להזכיר, שיצירת קרישי דם, דהיינו, רמות גבוהות של פיברין, עלולה לגרום או להחמיר גם חולאים נוספים, כגון, אנגינה פקטוריס, חוסר זרימת דם ורידי, תרומבוזיס, אמבוליה, מחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי, טרשת עורקים, פיברומיאלגיה \ עייפות כרונית, חיגרות, פגיעות ברישתיות העינים, דליות ורידים, טחורים, ראומטיזם של רקמות רכות, עווית שרירים, ריפוי איטי של פצעים, דלקת כרונית וכאב, מחלת כלי דם הקפיים, לחץ דם גבוה, חוסר חמצן ריקמתי, אי פוריות, בעיות גינקולוגיות, כגון אנדומטריוזיס, ופיברואידים של הרחם.

נאטוקינאז אינו גורם לתופעות לוואי בהמיסו קרישי דם, ומקטין את הסיכון ללקות בתרומבוזיס, בהתקף לב, ובשבץ מוחי. תוסף המתחרה בו, serrapeptase, מופק מחיידקי Serratia, ומסלק גם רקמות שעברו נמק (בפרט בחולי סוכרת מתקדמת) אולם הוא עלול לגרום באנשים מסויימים לתופעות אלרגיות. פעילות הנאטוקינאז מורגשת בנטילת כמוסות המכילות 50 מ"ג, אולם מנה מומלצת יומית היא של 100 מ"ג, ותוצאות חיוביות רואים בכלי דם בעור, כבר לאחר נטילתו במשך 5 ימים. כדאי ליטול בתחילה 2 כמוסות ביום, בבוקר ובערב, ולאחר כחודש לעבור רק לכמוסה אחת בבוקר.

אנזימים פיברינוליטיים נוצרים כל הזמן בתאים של כלי הדם. עם הגיל, יצירת אנזימים אלה דועכת, ואז נוצרים קרישים, בכל מקום בגוף, וזה מסוכן מאד. טרשת עורקים, מתחילה עוד בגיל הילדות המוקדמת ביותר, כבר נוצרות בעורקים פגיעות מוקדמות של פסי שומן. אליהם, עם הזמן, נצמדים באנדותליום (הצד הפנימי של כלי הדם) לאוקוציטים (תאי דם לבנים). הצמדה זו נישלטת על ידי קבוצת מוליקולות הצמדה כגון E-סלקטין, ואחרות, המכוונות לפעולה על ידי סיגנלים מתרכובות כגון CRP וציטוקינים כגון פקטור אלפא, לנקרוזה של גידולים (TNFα), , וגם (interleukin-1β (IL-1β, ו-( interleukin-6 (IL-6. אלה מעודדים יצירת פסי השומן, וצורות מתקדמות של פצעים, הפלאקים, ואלה כבר עלולים לבלום זרימת דם בעורק. אם פלאק נקרע, הוא מוסע בזרם הדם, ועלול להיתקע בכלי דם צר, ולגרום לתרומבוזיס: אם זה קורה באחד מהעורקים הכליליים (המספקים דם לשריר הלב עצמו), זה גורמם לחוסר דם באיבר הניפגע,עלול לגרום להתקף לב (myocardial infarction), ואם זה קורה בכלי דם במוח, זה עלול לגרום לשבץ מוחי (ראה להלן). זהו גורם מוות מס. 3, בארצות הברית, אחרי סרטן והתקפי לב, וצפוי שהשנה ילקו עוד כ- 70,000 אמריקנים בשבץ. מוליקולות של חומרי הצמדת טסיות דם, מופיעות בזרם הדם, בזמן דלקת, בהתקפי לב, ומחלות לב, וריכוזן נמוך באנשים בהם העורקים הכליליים נורמליים. ריכוזן היה גבוה בחולי דלקת המיפרקים, שהם בסיכון ללקות באירועים בעורקים הכליליים, בהשוואה למבוגרים בריאים (לכן מוליקולות חומרי ההצמדה משמשים כסמנים לדלקת, ולטרשת עורקים). הפלאקים נוצרים במשך שנים, ובהם בגלל קריעה, או פגיעה מכנית בכלי הדם, נוצר קריש כדי לבלום דימום: בתהליך זה, טסיות דם מתלכדות לגושים, ומפעילות סידרה של ריאקציות, שבסופו, הפיברינוגן (חלבון מסיס בדם), הופך לסיבי פיברין (בלתי מסיס), המשתלבים לפקק (= תרומבוס). פקק זה חוסם את הפצע, עד להחלפתו עם הזמן בריקמת צלקת. יש להזכיר שהיווצרות קריש מסוכנת, כי כאמור, לעיתים הוא ניתק ומוסע בזרם הדם, ועלול להיתקע בהקדם ולחסום כלי דם. את הקרישים שנוצרים, ממיסים כאמור, אנזימים טבעיים, אולם נמצא שהנאטוקינאז עושה זאת ביתר יעילות מהאנזימים הטבעיים בגוף, שהיא פי 4 מפעילות הפלאזמין. בניסויי השוואת שיחזור זרימת דם בתרומבוזיס שניגרם בחיות, שיקמו נאטוקינאז, פלאזמין ואלאסטאז את זרימת הדם בשיעור 62%, 15% ו- 0% בהתאמה. התוסף נמכר בכמוסות שמכילות 100 מ"ג אנזים מנוקה, שפעילותו 2000 יחידות פיברינוליטיות (FU). הנאטוקינאז נמצא גם כמונע היווצרות קרישי דם, ועדיין לא נלמד כיצד הוא עושה זאת. 

השימוש בנאטוקינאז, בטוח לרוב האנשים, אולם מחייב זהירות, לבעלי רמה נמוכה של טסיות דם, ולנוטלים אספירין או קומדין (=וארפרין) כצעד מונע קרישת דם ("מדלל דם"). אם נוטלים נאטוקינאז במינונים גבוהים, ביחד עם תרופות אלו (שזה מאד לא מומלץ), רק אז הוא עלול לגרום שטפי דם. לאנשים הנוטלים אספירין, או קומדין, מומלץ להפסיק אותו, לפני שנוטלים נאטוקינאז במקומו. לכן לפני נטילת נאטוקינאז, יש להתייעץ עם הרופא המטפל, ולגשת גם לבדיקות דם. כך גם לגבי אנשים הנמצאים לפני ניתוח כלשהו.

קרישי דם נוצרים בכל מקום בו ניזוקים כלי דם, ולעיתים בגלל פגיעה מכנית בגוף, או פגיעה כלשהי בזרימת דם תקינה, כגון לאחר הרכבת שסתום מלאכותי בלב. כל פגיעה בכלי דם גורמת להתלכדות טסיות, ויצירת קרישים. אלה גדלים על ידי כך שאוספים במשך הזמן עוד מרכיבים, ועלולים ליצור אמבוליות (הכוללות טיפות שומן, בועיות אוויר, גושי חיידקים, שברי רקמות, גופים זרים, וכיוב'), עד שהם סותמים כלי דם. הנאטוקינאז מקטין גם את הסיכון ממרכיבי האמבוליזם. כך הוא מפחית לחץ דם גבוה, התפתחות מחלות לב וכלי הדם, התקפי לב, שבץ, אתרוסקלרוזיס (טרשת עורקים), וכן מחלות ורידים, כגון ורידים נפוחים ברגליים, הפרעות זרימת דם בורידים, דלקת ורידים, וכיוב'.

כאשר מתקדמת טרשת העורקים, ונוצרים פלאקים על דפנות העורקים, הם פוגעים במבניהן, כולל גם בעורקים הכליליים המוליכים דם אל הלב. כך עלול להיווצר באחד מהעורקים הכליליים, קריש הסותם אותו לגמרי, וגורם להתקף לב (infarction). במקרה כזה, חלק מתאי שריר הלב, לא מקבלים חמצן וחומרי מזון, והם מתים, ומוחלפים עם הזמן בריקמת צלקת. אספקת הדם מתחדשת בכלי דם עוקפי סתימה. אם עורק כלילי, מאובחן בעוד מועד שישנה בו סתימה חלקית, ניתן להשתיל מעקף, עם וריד מאותו האדם, המורכב הפוך (כי יש בו כיסים המיועדים לעצור בוריד זרימת דם בחזרה), ולחדש אספקת דם טובה ללב המזדקן.

עם הגיל, טרשת העורקים מתקדמת, ניפגעת אספקת הדם לרגליים, ורידים מתנפחים ונוצרים בהם קרישים. אלה גורמים לחץ דם גבוה, דלקת ורידים, וכיוב'. נאטוקינאז פותח את הסתימות ומשקם את זרימת הדם.

הנאטוקינאז הוא תוסף חיוני בטוח ונוח לשמירת תקינות כלי הדם, כי גם מונע יצירת קרישי דם, וגם מסלק אמבוליות, כדאי לשתות הרבה מים, כדי להקטין סיכון ליצירת קרישים, ולהקטין פגיעה בכליות. כאשר צבע השתן צהוב, יש לשתות הרבה, ולבדוק אם יהיה בהיר. שתן צהוב מראה גם שהכליות נמצאות בסיכון. שתיית מים עדיפה על הצורך בהשתלת כלייה...

ספרות על נאטוקינאז - הפותח סתימות בכלי הדם

1. Natto-Traditional Japanese Fermented Soy Beans with Recently Discovered Health Benefits and Novel Industrial Applications, Enzyme Wave, Volume 3, June 2002, Amano Enzyme, Inc., page 2-4. 

2. Maruyama M, Sumi H. Effect of Natto Diet on Blood Pressure. JTTAS, 1995. 

3. Sumi H, Hamada H, Tsushima H, Mihara H, Muraki H. A novel fibrinolytic enzyme (nattokinase) in the vegetable cheese Natto; a typical and popular soybean food in the Japanese diet. Experientia 1987, Oct 15;43(10):1110-1.

4. Sumi H. Healthy Microbe "Bacillus natto". Japan Bio Science Laboratory Co. Ltd. 

5. Fujita et al.: Transport of nattokinase across the rat intestinal tract. Biol Pharm Bull. 1995 Sep;18(9):1194-6.

6. Chang YY, Liu JS, Lai SL, Wu HS, Lan MY.: Cerebellar hemorrhage provoked by combined use of nattokinase and aspirin in a patient with cerebral microbleeds.

7. Intern Med. 2008;47(5):467-9. Epub 2008 Mar 3.

8. Wu S, Feng C, Zhong J, Huan L.: Roles of s3 site residues of nattokinase on its activity and substrate specificity. J Biochem. 2007 Sep;142(3):357-64. Epub 2007 Aug 1. 

9. Law D, Zhang Z. Stabilization and target delivery of Nattokinase using compression coating. Drug Dev Ind Pharm. 2007 May;33(5):495-503.

10. Pais E, Alexy T, Holsworth RE Jr, Meiselman HJ.: Effects of nattokinase, a pro-fibrinolytic enzyme, on red blood cell aggregation and whole blood viscosity. Clin Hemorheol Microcirc. 2006;35(1-2):139-42. 

11. Tai MW, Sweet BV.: Nattokinase for prevention of thrombosis. Am J Health Syst Pharm. 2006 Jun 15;63(12):1121-3. No abstract available.