Zamir P. Shalita, Ph.D - ד"ר זמיר שליט"א

3. ויטמינים ותוספי תזונה

להיות ירוק גם מבפנים, בעזרת תוספי מזון חדישים

"רופאים רושמים תרופות, עליהן יודעים מעט,

למחלות, עליהן יודעים עוד פחות,

לאנשים, עליהם לא יודעים שום דבר" (קיקרו).

תקציר:

הצרפתים אוכלים שומן למכביר, מן החי, בגבינות, בשר, כבד אווז, שאר שומנים מהחי, ומקנחים ביין אדום, אך שיעור התחלואה במחלות לב כליליות, נמוך אצלם. זהו הפרדוקס הצרפתי, הוא מיוחס לרסבראטרול, נוגד חימצון שנמצא ביין אדום, המנטרל ביעילות רדיקלים חופשיים שנוצרים בגוף, מסלק פסולת שומנית מדפנות כלי הדם, ובכך מרחיב אותם, מקטין לחץ דם, וגם לוחם בתאים סרטניים. הרסבראטרול, נוגדי חימצון נוספים, יחד עם נאטוקינאז, אנזים הממיס קרישי דם, משווקים כיום כתוספי מזון, וניתן להרכיב מהם נבחרת מנצחת: היא ממזערת נזקי גיל ומזהמים כימיים מרעילים ומסרטנים, מהמים, מאוויר מזוהם, מעשן סיגריות מרכב, ותעשייה, מתרופות, מ-"מזון זבל" (שמן שרוף, חומרי שימור, טעם, וצבעים מאושרים), וכן נזקי קרינות לסוגיהן. תוספי המזון המוצעים כאן, מקטינים את נזקי הזיהום, מסלקים קרישי דם וסתימות, משקמים נזקי גיל בלב, בלבלב, בכליות, בכבד, במערכת העיכול, בעצבים, בעיניים ובכלי הדם, מורידים לחץ דם, מפחיתים סוכר ושומני דם, ומגבירים חיסון ואנרגיה. שילוב מרכיבים אלה, עם פעילות גופנית מתונה, יכול לדחות בואן של מחלות גיל קשות, בפרט מחלות לב, שבץ, סוכרת, מחלות ניווניות של העצבים, וסרטן. מי שכבר חולה זוכה לבלימת המחלה, ואיכות חיים משופרת. בלטינית נאמר: עדיפה המניעה על הריפוי - praestat cautela quam medela. ההסברים לפעילות כל תוסף, ומינון יעיל ובטוח שלו, סוכמו להלן, עם טבלא שמציעה חבילת תוספים בסיסית וקצת יותר.

תוחלת החיים ומחלות הזיקנה

אין משפחה שלא נמצא בה מישהו שמת בדמי ימיו(ה) ממחלה קשה, בטרם עת. רבים מאיתנו נימצאים אחרי בדיקה, ובתור לפני בדיקה נוספת ויעוץ, יש שאובחנו בטעות, נוטלים תרופות מיותרות, אבל מצבם לא משתפר, ולבסוף מתים בודאות. אנחנו חיים במאה ה- 21 על כל יתרונותיה, אבל גופנו נשאר כמו קוף, שחי בג'ונגל לפני 4 מיליון שנים. גוף זה מגיב לגירויים חיצוניים בדיוק כמו קוף, ורגיש למזהמים וקרינות, הפוגעים בו ברמות שלא נודעו קודם, אבל רובנו לא מודאגים לגבי מצבו הפנימי של הגוף, ואחזקתו התקינה, אנחנו משלמים לקופת חולים ומוסיפים ביטוח משלים לסוגיו. כל זה טוב עד שחולים באמת, ומשלמים בסבל, בקיצור החיים, ובהרבה כסף. אבל ניתן לשפר את מצב הגוף, אם נכיר את מיפגעי הסביבה, ונמזער את נזקיהם.

בעבר, מזהמי הסביבה לא היו מוכרים, והאנשים ניפגעו, חלו ומתו בגיל צעיר. בני ה- +50, נחשבו לזקנים ממש. רובם חטפו בטרם עת התקף לב, אחריו עוד התקף, ואחריו, ניפטרו. בשנים האחרונות, תוחלת החיים עלתה, אולם רבים מאיתנו אוכלים "מזון זבל" חסר ויטמינים ומינרלים, עתיר משמרי מזון, צבעים (מסרטנים עם תעודות) שהם מאושרים למאכל, חומרי טעם, וקלוריות משומנים שרופים, אלכוהול, סוכר, ממתיקים לסוגיהם, מוצרי חלב מיותרים, נוטלים תרופות מיותרות, וממעיטים בפעילות גופנית אם בכלל. זו הזנחה פושעת, שמזמינה צרות, כי מקדימה הופעת מחלות ניוון של העצבים, מחלות מיפרקים, כליות, לב וכלי דם, וסרטן, הרבה שנים בטרם עת. בימינו, מחלות קטלניות נעלמו מהעולם (וכמה חוזרות...), העישון הוכר כמסרטן, למרות הכחשות מומחים "מטעם", ופחת בהרבה. איבחון מוקדם וחדיש מאפשר לטפל בחולאים רבים בזמן, באמצעי ריפוי מתקדמים, צינתורים, השתלות, וכיוב'. אולם עליית תוחלת החיים, מאפשרת התפתחות מחלות גיל קשות, שבעבר כמעט ולא התבטאו, כי אדם היה מת קודם להופעתן. ביטויין של אלו מואץ על ידי החשיפות לזיהומים שתמיד היו, ולקרינות אלקטרומגנטיות בלתי מייננות, כגון, על סגול מהשמש (שתדריה הגבוהים בתחום קרינה מייננת), רדיו, סלולרים, ומכ"ם, וקרינה מייננת, כגון קרינה קוסמית (בפרט בגבהים), ואיזוטופים רדיואקטיביים, מנפולת גרעינית מכורים גרעיניים, ומפיצוצים אטומיים. אנחנו מעלים משקל, המגביר חולי, ומחפשים להוריד אותו בעזרת דיאטות, וממתיקים (שחלקם מסרטנים), המדכאים את פעילות מערכת החיסון. עם עליית הגיל מתפתחות מחלות הגיל באופן שונה בכל אדם, בגלל השוני בגנים שירש(ה), בתזונה, באורח החיים, ומצב גופני ונפשי. מחלות הגיל ניכרות בעיקר במיפרקים, בלב וכלי הדם: בעליית כולסטרול, לחץ דם, התקפי לב ושבץ מוחי, בלבלב: סוכרת, פגיעות בעצבים, בעיניים, בכליות, ובריאות, מחלות סרטן, ועוד. לרפא את אלה נרשמות תרופות באריזות יפות, ובשמות מעוררי אמון, הגורמות לאשלייה שכבר הן מרפאות אותך... במקום זה המצב רק הולך ומחמיר, ונראה כמשהו שלא ניתן לשינוי, על השימוש המופרז בתרופות, משלמים רבים בבריאותם ובחייהם, הרבה שנים בטרם עת. אבל את זה ניתן לשנות, אם מבינים כיצד.

על תרופות, ותוספי המזון

הזיהום והקרינות מגבירים חולי, והניפגעים הרבים שוגים בכך שמייד נוטלים תרופות: נגד כאבי ראש, כדורי שינה כדי לישון, תרופות ממריצות כדי להישאר ער, תרופות להורדת לחץ דם, תרופות משתנות, תרופות נגד עצירות או נגד שילשול, תרופות נגד רפלוקס, כיוב'. אולם, תרופות אלו, ואחרות, אינן מרפאות אלא רק מפחיתות סימפטומים. לדוגמא, באנשים אלרגיים לאבקת פרחים, שניפגעים מגורם האלרגיה, מופרש היסטאמין, שמיצר את דרכי הנשימה, וגורם להרגשת מחנק. הרופא רושם אנטיהיסטמין, אשר מרחיב את דרכי הנשימה, ומקל על הנשימה, אולם אינו מרפא את האלרגיה. יש תרופות המקילות כאב, מורידות כולסטרול, לחץ דם, ורמת סוכר, מרגיעות, מעלות סרוטונין (למנוע דיכאון, כגון Seroxat), ואחרות. אולם רבות מהן, בפרט תרופות להפחתת כאבים, רעילות וגורמות חולאים נוספים, הנקראים: תופעות לוואי. לדוגמא: האספירין (acetylsalicylic acid) המדכא דלקת, שמופק מצמח ה- Spirea ריפא כבר בתרבויות העתיקות. זו התרופה הראשונה שסונתזה ראשונה במעבדות חברת Bayer בשנת 1897 ונפוצה ביותר בעולם: זהו משכך כאבים, מוריד חום, ומקל כאבי דלקת פרקים, ויעיל בעיכוב קרישת דם, כי מעכב הצמדה של טסיות דם (ומכונה בטעות "מדלל דם"). הוא נימכר ללא מירשם (OTC - over the counter ), ונכלל בקבוצת ה- NSAIDs מדכאי דלקת שאינם סטרואידים (Nonsteroidal anti-inflammatory Drugs). כולם מזיקים, אך נירשמים על ידי רופאים בכל העולם. כך שאם נירשם קומאדין("מדלל דם" ידוע) יחד עם וולטארן שנכלל ב- - NSAIDs, או שאחד מהם היה קודם בבית, ואדם נוטל אותם יחד, ניגרם לו נזק גדול יותר. ה- NSAIDs גורמים לעליית לחץ דם, פוגעים בכליות, וסחוסים, וגורמים להחלפת תפוח ירך, או פיקת ברך, בעוד 10- 15 שנים. גורמים לכשל לב (כ- 100,000בשנה בארה"ב), ובכך קוטלים יותר מסרטן. כאן יש להדגיש שהאופטלגין, שניזכר לעיל, נמצא בשימוש מופרז כמעט בכל בית, תופעות הלוואי שלו עלולות להיות קשות, כגון דיכוי (לעיתים מלא !) של יצירת תאי דם לבנים (לאוקוציטים), וזהו גזר דין מוות מוך ימים ספורים. התופעה נדירה, אולם הרופאים מכירים אותה היטב.

ישנם מפיצי תרופות שמתגמלים רופאים כדי שימליצו על תרופות מסוימות, למרות שנזקיהן גדולים מתועלתן. הגוף, מתייחס לתרופות כאל מזהמים כימיים, ויוצר כנגדם עודף רדיקלים חופשיים. עם הגיל, צריך עוד תרופות, כדי להקל סימפטומים של הקודמות, ועוד תרופות, להקל על סימטומים של החדשות, עד שהורגות את האדם. לדוגמא, האקאמול (Tylenol) מוריד חום, אך פוגע בתיפקודי הכבד. תרופות מורידות לחץ דם גורמות לעליית ריכוז הומוציסטאין בדם, הגורם להתקפי לב, ולהתפתחות מחלות ניוון עצבי, כגון אלצהיימר. הסטטינים, כגון lipitor, lovastatin, simvastatin, המורידים כולסטרול, אך גם ויטמין E, וקואנזים Q10 כי מעכבים את מסלול יצירת הכולסטרול, בשלב ממוקדם, בו הוא משותף ליצירתם. האחרון הכרחי לפעילות שריר הלב ושרירים אחרים, וחוסר בו ממש מסוכן. ה- lipitor פוגע בעצבים, וגורם לשיכחה פתאומית, מוריד רמות סלניום, וחומצה פולית, הנחוצים לתנגודת למחלות, כולל לסרטן. הסטטינים גורמים ל- rhabdomyolysis סינדרום היצטמקות שרירים, הגורם לכאבים. ה- lipitor בולם פעילות נוגדי קרישה כגון plavix, המונעים היצמדות טסיות דם לכלי דם או ביניהן. אולם הרופאים רושמים את שניהם ביחד... נטילת lipitor עם plavix גורמת דווקא לסיכון ליצור קריש דם. תרופות למניעת חומציות בקיבה, גורמות לחוסר בצורה הפעילה של ויטמין B12 (למרות שבדיקה יכולה להראות שרמתו תקינה). שתיית אלכוהול גורמת ליצירת רדיקל חופשי מזיק מאד, וכן לחוסר ויטמינים, בעיקר B1.במקום ליטול סטטינים להוריד כולסטרול, יש חלופות טובות יותר, כגון, זירוז הסילוק של LDL מהפלסמה, על ידי אכילת שורש הג'ינג'ר, או עיכוב בסינתזת כולסטרול על ידי נטילת קרוטינואידים, ואפשר על ידי עיכוב בספיגת הכולסטרול מהמזון באמצעות סיבים תזונתיים, ואפשר לזרז יצירת חומצות מרה מכולסטרול (הנעשית בכבד. ניתן גם ליטול ניאצין (=חומצה ניקוטינית=ויטמין (B3, וראה גם להלן).

תרופות הניתנות בטיפול כימותיראפי, גורמות נזקים גדולים. עליהן חברות התרופות אינן מעוניינות שתדעו, ויש עוד דוגמאות לרוב. במקרים רבים, כאשר אדם מרגיש עייף, יתכן שזו תופעת לוואי מתרופה. זאת כדאי לברר אצל מומחה לרפואה טבעית: אולי הנזק ניגרם מתרופה(ות), אולי מזיהום בפטריה, או ברגישות למזון כלשהו, או למזהמים סביבתיים, או בחוסר ויטמין(ים), או מרכיבי מזון אחרים. העייפות, היא סימפטום המשותף לחולאים רבים, אך זה לא אומר שצריך מייד להציף את הגוף בתרופות, נהפוך הוא. באשר למעשנים (ות), הם יכולים למזער נזקי העישון, על ידי נטילת נוגדי חימצון, המפורטים להלן.

צריכת אוכל "בריא", מירקות ופירות, בלי סוכר ועמילן, אך עם תוספי מזון כגון, ויטמינים, תמציות צמחים ומינרלים, עשויה למזער נזקי מזהמים סביבתיים. צמחים רבים היו ידועים בתרבויות עתיקות, בשל סגולותיהם לריפוי מחלות, וחלקם עברו ניסויי בטיחות בימינו. בכל מקרה יש לשקול את התועלת בנטילת תוסף, ואם קיים סיכון, בתרופות, בתוספים, או בשילוב ביניהם. לדוגמא, נטילת תרופה אנטיביוטית, או אכילת סוכר מורידים פעילות מערכת החיסון בכ- 90%, לשעות רבות, וזה מקשה על ריפוי אינפקציה, ומאט את ההחלמה. כידוע, חיות אינן אוכלות בעת מחלה, עד להחלמתן. נטילת ויטמין C בפרט בשילוב עם ויטמין E עשוייה לסייע בריפוי אינפקציה טוב בהרבה מאנטיביוטיקה, כי הויטמינים מחזקים את תאי מערכת החיסון.

בעבר, כאשר הבישול וחימום הבית במדינות המתקדמות יותר והמתקדמות פחות, היו על פחמים, העשן גרם ליצירת רדיקלים חופשיים (ראה להלן) שהחלישו את תאי מערכת החיסון, ואז כל מחלה זיהומית, כגון, דלקת גרון, נעשתה קשה, והפכה בקלות לסופנית, ותוחלת החיים היתה נמוכה. כאמור, צמחים רבים היו ידועים ממסורות עתיקות כמרפאי פצעים, ומחלות, אולם מסורת זו נותקה ברובה, ואורח החיים והזיהום הסביבתי בדרך כלל לא היטיב עם האנשים, שעד למאה ה- 19 בכלל לא ידעו על ויטמינים.

כדאי לשלב את יתרונות הרפואה הקונבנציונלית, עם אכילת מזון בריא, ותוספי מזון חדישים, אותם והשפעותיהם יש ללמוד, כיצד הם פועלים ומשתלבים עם המסלולים הביוכימיים הפועלים בתאי הגוף. יש להקפיד על מינון בטוח, כמה זמן ליטול כל תוסף, ומה השפעות הגומלין של כל תוסף, על אחרים או על תרופות. יש תוספים שיכולים למזער נזקי הרדיקלים החופשיים, אם ממקור פנימי (פעילות גופנית או נפשית מוגברת, או חולי \ דיכאון \ אבל וכיוב') או ממקור חיצוני (חשיפה לזיהום סביבתי \ קרינות לסוגיהן), או חוסרים בגלל גיל \ חולי, וכיוב') ובכך להגן מפני מחלות גיל ניווניות. מחקרים, מראים כיצד להשתמש בתוספים כדי למנוע התפתחות מחלות ניווניות, ולדחותן בעשרות שנים, בפרט מחלות לב, עצבים, כליות, עינים, כבד, סרטן, ואחרות.

הקנוניה להסתרת הנזקים הניגרמים לציבור מהתרופות, נילמדה מהרצאתו של רופא שהיה תועמלן רפואי, ו-"ערק" מחברת התרופות הידועה, אלי-לילי. לכן מומלץ, במקום ליטול את רוב התרופות, ליטול תוספי מזון באופן מושכל, ובסיוע יעוץ מקצועי. אלה יסייעו למערכות הגוף לתפקד, ויתגברו על חוסרים שהגיל גוזר עלינו. כך נקטין פגיעות הניגרמות מאכילת מזון זבל, נשימת מזהמים סביבתיים, הניפלטים מתעשייה ומרכבים, וחשיפה לקרינות לסוגיהן. הרפואה הקונבנציונלית אינה עוסקת במניעה, אלא ב-"איסטרטגיית התקיפה", של חולאים, באופן סלקטיבי, בעזרת אנטיביוטיקה, כימותיראפיה, או התערבות בחילוף החומרים כגון, העלאת ריכוז מעביר עצבי כגון פארוקסטין (סרוקסאט), האנטי דכאוני, שניזכר לעיל, המעכב באופן סלקטיבי ספיגה מחדש של סרוטונין SSRI ו גורם לעליית רמת הסרוטונין במרווח הסינפטי והגברה של הולכה סרוטונרגית. טיפולים כירורגיים לסוגיהם, חלקם הכרחיים לסילוק גידולים, שינויים ושיפורים, בהנחה שלא ניגרם באלה נזק לגוף המאכסן. גם טיפול במחלות כרוניות, כגון סוכרת, לחץ דם גבוה, מחלות לב, כליות, כבד, ואחרות, ניתנות לכימות (מלשון כמות) במספרים פשוטים שניתנים לתקיפה בתרופות. אולם נשכחה החשיבות של תמיכה בגוף המאכסן, באשלייה, שהזמן עם התרופות, והניתוחים, הם שיקומיים בעצמם. אבל, חולה עשוי להחלים מלאוקמיה, על ידי כימותיראפיה, והשתלת מיח עצם, רק כדי למות באיטיות כתוצאה ממחסור בויטמין 1B, שאליו לא שמו לב. הפרוויטמין CoQ10 (קו"ק10) הוא כאמור, הכרחי, אך כאשר רופא רושם סטטינים להורדת כולסטרול, הם מורידים גם קו"ק10, וזאת רופאים רבים אינם יודעים. רבים מהם זוכים לטובות הנאה מחברת התרופות, כדי להמליץ לך על סטטינים, יחד עם מעכבי קרישה, ועל תרופות רבות אחרות, שלבריאותך לא יועילו, אלא יזיקו.

לכן במקרה מחלה, חשובה תקיפה איסטרטגית נכונה שלה, עם טיפולים תומכים, שעשויים להביא לתוצאות יותר טובות ברפואה קלינית. אולם, אין אפשרות "לתפור טיפול קונפקציה", אלא לפי מידה לכל אדם, לפי הצרכים שלו(ה). כדאי להתחיל מאכילת מזונות בריאים, בעיקר ירקות טריים (ומעט פירות), עם רשימת מינימום תוספי מזון, כמפורט בטבלא להלן. יש להרחיב אותה בהתייעצות עם מומחה לרפואה משלימה, להתחשב ברגישות לחומר מסויים, במיגבלה רפואית, ובתרופות שנוטל(ת). כדאי לבדוק ברשימות אלו, אם היא ניזכרת, או אם ידועים הניגודים בין תוספים לתרופות, או שתוסף עשוי להחליף תרופה: לדוגמא, נאטוקינאז עשוי להחליף בהצלחה ובהצלחה מרובה פי כמה את האספירין, או הקומדין, כמונעי קרישת דם. האספירין המובטח כמונע התקפי לב ושבץ מוח, נתברר כשקר אחד גדול. במחקר קליני באוניברסיטת אוקספורד, גרם האספירין סיכון לדימום מסוכן בקיבה, לפחות כפי שהקטין סיכון להתקף לב או לשבץ מוחי.

נוגדי חימצון המומלצים להלן מונעים חימצון כולסטרול, ובכך עשויים להקטין את הצורך בנטילת הסטטינים, הנירשמים כדי להוריד כולסטרול, מה גם שהסטטינים גורמים נזקים קשים למטופל, כמתואר להלן. כולסטרול ניתן להוריד בפעילות גופנית, ובכלל, אין צורך להורידו, אלא למנוע את חימצונו. ולחפצים בהורדת כולסטרול בכל זאת, בנוסף לפעילות גופנית, כדאי לאכול מזונות מכילי סיבים, כגון ירקות, סובין ועוד, ואלה סופחים את הכולסטרול, ויוצאים איתו בצואה. יש עוד כהנה וכהנה תרופות עליהן ניתן לוותר, כדי למנוע חולי, וכדאי להתייעץ עם הרופא המטפל' ובמומחה לרפואה משלימה.

תוספי מזון רבים נימכרים בתכולה נמוכה של חומר פעיל, מכדי לגרום לשיפור, או מוצגים לצרכן לפי "תצרוכת יומית" נמוכה (RDA) מיושנת, ופסולה מראש. תוספים, כגון כמוסות שום, חסרי ערך, כי בהכנתן אובדת הפעילות של האליצין, החומר הפעיל, בתוך דקות, והתוסף הנימכר, אינו פעיל. את מנת תוספי המזון שכדאי ליטול, צריך להכין, בהתחשב במצב גופני, גיל, משקל, פעילות גופנית, תזונה, מחלות, ותרופות הכרחיות (אם יש כאלו) שנוטלים, וכדאי להתייעץ ברופא, כדי לברר אם התוסף לא יהיה מנוגד לתרופה(ות), ולא יסכן את הנוטל אותו. חלק מהתוספים מאפשרים (לאחר זמן, ובדיקות דם ושתן), להפסיק ליטול תרופות שונות, כגון אלו המיועדות להוריד כולסטרול, שומנים, סוכר, לחץ דם, או להאיט קצב לב, וכיוב' או לטפל בגידול שפיר או ממאיר. אולם, רוב הרופאים אינם מתמצאים בפעילות תוספי המזון, ורבים פוסלים אותן באופן גורף, כי לפי מה שדיווחו רופאים, הם למדו בבית הספר לרפואה שכדי לקבל את כל הויטמינים הדרושים, די לאכול שני עלי חסה, וחצי גזר.

רשויות הבריאות וחברות התרופות, חומדות את נתח הרווחים של תוספי המזון, ושואפים להכניסם לפיקוח כחייבי מירשם. לשם כך מומן "מחקר מטעם" שהראה כביכול, שהויטמינים אינם שומרים על הבריאות, וכדאי להפסיק לצרוך אותם ושאר תוספי מזון. לשם כך בויים מחקר בו הויטמינים ניתנו לניבדקים בהתאם לתקן מאד נמוך ומיושן, RDA, שניזכר לעיל. חלק מהניבדקים היה רגיל לאכול מזון "בריא" עם ויטמינים ומינרלים, ויתר הניבדקים נוטלים בתנאי הנסיון, אחד או שני ויטמינים, בכמות קטנה, כך שלניבדקים חסרים מראש מרכיבים שונים, מראש ברור, שלא יהיה הבדל מובהק ביו נוטלי ויטמינים, ואלה שאינם נוטלים... אם ישתלטו הרגולטור והטייקונים על שוק תוספי המזון, הם יממנו מחקר, שיראה שהתוספים בעלי ערך רפואי רב. במשרד הבריאות, הוחלט ביולי 2007, בתירוץ של פיקוח, לדכא יוזמה פרטית לייבא תוספים לצריכה פרטית, ולהפוך יבוא זה לבלתי כדאי.

ההסברים להלן על תוספי המזון החשובים, והחדישים, הם בסיסיים בלבד. חובה לבדוק מידע על התוספים, כי ישנם אנשים שאסור להם ליטול תרופות מסויימות, או תוספים מסויימים. קל לקבל מידע מפורט דרך Google ולמהדרין דרך PUBMED (ספריית מכון הבריאות הלאומי האמריקני NIH) וכדאי להתייעץ עם דיאטניות ורופאים, ואפילו עם הח"מ בכל עת:

shalita@actcom.com, או בטלפון:03-574-7527.

היכן משיגים את התוספים המתקדמים ?

מומלץ לרכשם דרך האינטרנט, ורק ממקורות אמינים, שרובם בחו"ל. להזמנה, הקלד את שם התוסף, ותקבל תפריט הספקים ומרכולתם. בחר לפי תכולת החומר הפעיל, נקיונו ויעילותו, נוכחות חומר משמר, ומחיר. יש "מיבצעים" מדי יום. המחירים יורדים אפילו לרבע, או שליש מהמחירים בארץ, ובתכולת חומר פעיל עד פי 10 יותר. כדאי להתייעץ במביני דבר, המומחים לרפואה משלימה \ תזונאית, או בח"מ.

להזמנות, לח"מ יש נסיון רב עם האתר http://www.swansonvitamins.com . את האנזים Nattokinase כדאי להזמין ב- Progressive laboratoties. כדאי לבדוק ולהשוות, כי משתנה מדי יום. יש להיזהר מרמאים, וחאפרים, ולקנות רק אצל ספק גדול. מומלץ לבקש מהספק, לשלוח את ההזמנה בשירותי דואר אוויר, ולא בחברות הובלה, כי הן מגזימות בעלות שירותיהן, אם להגיד את המעט. אם ההזמנה מגיעה למכס, לעיתים (לא הצלחתי להבין מתי כן ומתי לא) תוזמן לבוא לשחרר אותה. הליך השחרור נעשה לאחרונה די פשוט, רק יש להביא אליהם את אישור הספק להזמנה שלך. הטירטור שם ממש מינימלי.

הגיל והסביבה, המאיימים עלינו לכלותנו

בישראל גורמי המוות המובילים הן מחלות הסרטן, יחד עם מחלות לב וכלי הדם. אלה ניגרמות מחשיפות לקרינות אלמ"ג לסוגיהן, ולזיהום כימי : באוויר ובמים, עשן תעשייה כלי רכב, וסיגריות, אכילת "מזון זבל" הכולל שומנים שרופים (פלאפל צ'יפס ושניצל), מזון עתיר שומנים מהחי (על האש), ומזונות המזוהמים בחומרי הדברה, או כוללים משמרי מזון, צבעים מאושרים, וכיוב'. עם זאת עלתה תוחלת החיים בישראל, והיא מהמובילות במדינות המפותחות, אולם גם עלה זיהום הסביבה, והתגברו הקרינות להן נחשפים התושבים, ואיתם עולה שכיחות הסרטן, מחלות עצבים, ומחלות לב וכלי הדם, כפי שלא היתה מעולם. וכמו ששאלו בזמנו האזרחים בברית המועצות: "אם כל כך טוב, אז מדוע כל כך רע ?..." התשובה פשוטה, הרפואה המודרנית מאפשרת אבחנה מוקדמת (הכוללת אנליזה של תאי דם, גילוי סמנים למחלות, הצצה לתוך הגוף בקולונוסקופיה, MRI, CT, וכיוב'. ואם מגלים באדם פגמים, ניתן לרפא רבים מהם בעזרת ניתוחים מופלאים, וטיפולים חדישים שלא היו בעבר (השתלות, מעקפים, הקרנות וכימותיראפיה), שמקטינים את התמותה בטרם עת ממחלות רבות. בתוך כל המושגים המנוגדים האלה, האזרחים מבולבלים, ולא מבינים מדוע דווקא עכשיו עלתה שכיחות המחלות הקשות ? מדוע אצלנו רבים מתים ממחלות אלו בטרם עת ? מדוע ירדו הגילים בהם לוקים במחלות עצבים, במחלות לב קשות, ובשבץ ? התשובה הקלה, היא לתלות את האשם באכילת "אוכל זבל", עתיר שומנים מן החי, וחסר ויטמינים, בנוסף לזיהום הסביבתי שמנינו לעיל. אז, מדוע אצל הצרפתים שמפטמים עצמם בגבינות עובש ואחרות, עתירות שומן, וכבד אווז, שיעור התחלואה והתמותה ממחלות לב כליליות נמוכים יחסית ? המציאות מורכבת בהרבה, וחשוב שנכיר מהם הגורמים למחלות הלב והסרטן, כדי להימנע מגורמי הסיכון. יש תוספי מזון שכדאי ליטול, כדי להתגבר על מחסור בגוף, כפי שהוכח בניסויי חיות ובאנשים. יש תוספים היכולים למזער נזקים, ואף לרפא ממחלות קשות, ולגרום לאריכות חיים. חשוב הידע על התפתחות מחלות סרטן, כי מניעתן קלה בהרבה מריפויין. ובהחלט ניתן להקטין את החשיפה לגורמי הסיכון, ובכך לחיות יותר שנים של בריאות טובה. למרות המחלות הקשות הנוחתות על רבים מאיתנו, כדאי לדעת, שניתן לדחות הופעת סוכרת, מחלות פרקים, עצבים, עיניים, לב וכלי הדם, שבץ, וסרטן, בעשרות שנים. הסרטן, כולל יותר מ- 100 סוגי מחלות שונות, ומגוונות, שיש לכל אחת מהן התפתחות משלה, מהלך משלה, ושינויים במהלכה, ובנזקיה, עד שגורמת (ללא טיפול) למוות. מחלות סרטן רבות ניתנות לריפוי, בתנאים מסויימים, וכאשר גנים של המערכת מדכאת גידולים לא ניפגעו בעצמם. כמעט כל ריקמה בגוף עלולה ליצור ממאירות, וכמה מהרקמות עלולות ללקות בכמה סוגי סרטן. התפתחות הסרטן נעשית בשלבים, לדוגמא, תאים בהם ניפגע ה- DNA, נכנסו מוטציות הגורמות להאצת חלוקת התאים, הם יצרו נאדיות, פוליפים, או פפילומות (פטמיות) ותוך שניכנסות בהם עוד מוטציות הם מתפתחים יותר ומתקדמים בממאירותם. הגנים המעורבים בממאירות, הם גנים הנקראים קדם מסרטנים, והם פועלים באופן רגיל בחלוקות תאים. הם מתחילים להיות מסוכנים, כאשר הם עוברים שינויים הגורמים לביטוי מוגבר שלהם, אם בגלל הכפלת המנה הגנית, או שקיבלו מוטציות שונות, או שעברו ניקוע וחיבור לפרומוטר חזק הנמצא על כרומוזום אחר, וכיוב'. הפעלת גנים אלה כגנים מסרטנים, גורמת לממאירות. דהיינו, גנים שנעשים גורמי סרטן, רק לאחר שנכנסו בהם מוטציות, הכפלות, וניקוע של גנים קדם מסרטנים, הגורמים לביטויים המוגבר, המגביר את קצב חלוקת התאים, ללא שליטה, כך שיוצרים "שבטים" של תאים סרטניים, מהם מתפתח הגידול או סרטן מערכתי. כדי לסלק תאים סרטניים, מנצלים את רגישות תאים מתחלקים לפגיעה ב- DNA שלהם, וניתנים לחולים חומרים כימיים הפוגעים ב- DNA (טיפול כימותיראפי). חומרים אלה גורמים לתאים ליצור רדיקלים חופשיים, כדי להמיס כל מזהם ולסלקו מהגוף ועודפיהם גורם נזקי חימצון במרכיבי התאים (בעיקר בחלבונים, בשומנים, וב- DNA). להשוואה, קרינה מייננת (ממכונת רנטגן, או תותח קובאלט) גורמת לסילוק אלקטרונים מאטומים, וכך יוצרת מהם יונים, כולל רדיקלים חופשיים, המצטרפים וגורמים נזקי חימצון במרכיבי התאים, בפרט ב- DNA של תאים המתחלקים ללא פיקוח – תאי הסרטן, ומשמידים אותם. כך ניתן להקרין גידול באלומה מדוייקת, ההורסת את הגידול. גם חומר תיראפויטי, וגם הקרינה משמידים תאי סרטן עכשיו, אך כבר מכינים את הסרטן הבא שיופיע לאחר שנים.

הרדיקלים החופשיים, הם המקצרים את ימינו

רוב המולקולות בתאי הגוף, יציבות וכל האלקטרונים בקליפות החיצוניות של האטומים שלהן נעים בזוגות.אולם בתירכובות רבות בתאי הגוף נוצרים אטומים בלתי יציבים (free radicals) בעלי אלקטרון לא מזווג אחד או יותר בקליפתם החיצונית. הרדיקלים החופשיים, אינם חציבים, ו-"תוקפניים", בשאיפה להשלים ולייצב את הקליפות עם האלקטרונים הבודדים. כך, רדיקלים אלה "גונבים" אלקטרון מאטום שכן, להשלמת מסלול האלקטרונים שלהם. הרדיקלים נמצאים בתוך מוליקולות, ולעתים, המולקולות שניתקפו (כגון שומנים, ואלכוהול) הופכות בעצמן לרדיקלים חופשיים, המסוגלים לתקוף ולהוציא אלקטרונים ממולקולות אחרות בתגובת שרשרת. בהסבר כימי מושכל, הרדיקלים הם אטומים (או מוליקולות הכוללות אטומים) שיש להם אלקטרון ערכי (חיצוני) בלתי זוגי, וזה גורם לחוסר היציבות שלו, לכן הם משתדלים להשלים מייד את הזוג (Dianzani 1992). מקרה מיוחד היא מוליקולת החמצן (המורכבת משני אטומי חמצן) שיש לה שני אלקטרונים בלתי זוגיים בקליפה החיצונית, הנעים בסיבוב מקביל, המונע מהם ליצור זוג יציב מבחינה תרמודינמית (biradical) ולכן הם נעים במסלולים נפרדים. במצב זה המולקולה לא יציבה ויש לה נטייה חזקה ליצור רדיקלים חופשיים. בתהליך לקיחת אלקטרונים ממולקולות בסביבה, הם נחזרים. המוליקולה ממנה נלקח האלקטרון, מחומצנת. לכן, החמצן הוא גם מקור לרדיקלים חופשיים שהם ניגזרות חמצן רעילות, של חמצן מגיב - ROS) reactive oxygen species). כך ההשפעות המזיקות של חמצן, נוצרות כתוצאה מחיזורו המטבולי החלקי, לסוגים פעילים ROS. ביניהם ישנם אי-אורגניים (כגון חמצן), או אורגניים (כגון כינונים, quinones, הגורמים לשחור הנוצר על תפוח שננגס, ונחשף לאוויר), שתכונותיהם ורעילותם שונות, במיגוון רחב מאד. יצירת רדיקלים חופשיים נעשית באופן טבעי בתאי הגוף, בתהליכי חיזור בלתי שלמים של חמצן שמגיע בנשימה, בתוך המיטוכונדריות ((איברונים תת-תאיים היוצרים אנרגייה), שם משתחרר עד 4% מחמצן שניקלט בנשימה כחמצן מוליקולרי O2, שחסר לו אלקטרון אחד (Ischiropoulos 1998) . רדיקלים נוצרים גם בחילוף החומרים התאי במסלולים ביוכימיים שונים. ישנם רדיקלים הפועלים כמעבירי סיגנלים, וחלקם מפעילי גנים שונים, ויש הגורמים ליצירת חיבורים בין סיבי הקולגן בעור. בין הרדיקלים החופשיים, המוכרים ביותר ניכללים האניון סופראוקסיד ( -* O2 ) חמצן יחידני (1O2), מימן פראוקסיד (="מי חמצן" H2O2), והידרוקסיל פעיל ( *OH) אלה ידועים היטב כרעילים לתאי הגוף, ומעורבים בגרימת מיגוון גדול של מחלות קלות וקשות, כולל סרטן. באופן רגיל הם קיימים בכל התאים המקבלים חמצן לנשימתם, והם נמצאים בשיווי משקל של הרדוקס (מצב חימצון-חיזור) עם פעולות נוגדי חימצון ביוכימיים הנוצרים בתאים redox balance)), המנטרלים את עודפי הרדיקלים, ושומרים שריכוזם יישאר נמוך. כאמור, הרדיקלים נוצרים כל הזמן בתוך תאים אווירניים, כחלק מחילוף החומרים הרגיל שלהם, בפרט בתהליכי יצירת אנרגייה, בתהליכי חימצון של רכיבים מהמזון, במיטוכונדריות, בתהליכים של זירחון חימצוני, וגם בתהליכים אחרים של חילוף החומרים. האנרגיה המופקת בתהליכי החימצון, נאגרת במצברים מוליקולריים שהם קשרים תלת זרחניים עתירי אנרגייה כגון, ATP (אדנוזין טרי-פוספט). אלה משמשים להנעת ריאקציות רבות ושונות בתאי הגוף. רדיקלים נוצרים גם כמולקולות ביניים בריאקציות אנזימטיות; יצירת רדיקלים חופשיים היא חלק בלתי נפרד מהתהליך הדלקתי: תאי דם לבנים, כמו נאוטרופילים ומאקרופאגים, יוצרים נגזרות חמצן (ROS) רעילות שונות. אלו נשמרות בתוך בועיות תוך תאיות, לתוכן בולעים תאים אלה אורגניזמים פולשים גורמי זיהום, כגון, חיידקים, ונגיפים, וכך משמידים אותם. תאים כאלה הם למעשה מתאבדים, ואז תכולת הרדיקלים שלהם מתפזרת בריקמה הפגועה, ומרבה נזק. תאי הגוף יוצרים יותר רדיקלים חופשיים כאשר יש עודף או חוסר חמצן, או בזמן מאמץ גופני גדול יותר. כל עוד יצירת הרדיקלים נישלטת היטב, והם נשארים בריכוז נמוך, ובפיקוח, הם עשויים לפעול כמוליקולות סיגנלים תוך תאיים. כאמור מזהמים כימיים החודרים לגוף גורמים ליצירת עודפי רדיקלים חופשיים, וכך גם קרינות אלקטרומגנטיות לסוגיהן. על הרדיקלים החופשיים ונזקיהם, ראה פירוט ברשימה ניפרדת באתר זה.

תאי הגוף מייצרים נוגדי חימצון, המנטרלים את עודף הרדיקלים, ושומרים בכך על מצב מטבולי נורמלי (homeostasis). כאשר נוצר עודף רדיקלים, מופר שווי משקל ביניהם לבין נוגדי החימצון, או בגלל ירידה בנוגדי חימצון, בגלל גיל, או זיהום או קרינות, או כולם, נוצר דחק חימצוני (oxidative stress), ופגיעות של הרדיקלים במרכיבי התאים של הגוף.

דחק חימצוני ונזקיו

הרדיקלים החופשיים מחמצנים את המַקרומוליקולות בתאי הגוף: החלבונים, הפחמימות, השומנים וחומצות הגרעין

(DNA ו- RNA). מטרה ראשונית שלהם, הן חומצות שומן בלתי רוויות, המרכיבות את קרומי התאים: הקרום הציטופלסמטי, קרומי המיטוכונדריות ובאיברונים התאיים. בתהליך המכונה פראוקסידציה של ליפידים, חומצות השומן הבלתי רוויות מתחמצנות (כלומר: מאבדות אלקטרונים) והופכות בעצמן לרדיקלים חופשיים, התוקפים מצדם מוליקולות נוספות, בפעולת שרשרת, המגבירה את הנזק התאי. חומצות השומן המתפרקות הופכות ל-malonaldehyde המופיע בדם ובשתן ויכול לשמש כמדד לנזק החמצוני. הרס חומצות השומן בקרומים מעלה את חדירות התאים וחדירת יוני (+Ca2 ) ומים באופן בלתי מבוקר. הרס קרומי התאים הפנימיים פוגע בסינתזת החלבונים, בתפקוד המיטוכונדריות ובשאר הפעילויות החיוניות של התאים.

גם חומצות אמינו, בפרט פרולין, היסטידין, ארגינין, ציסטאין ומתיונין, רגישות במיוחד לחימצון על ידי הרדיקלים החופשיים, וניפגמות. שילובן בחלבונים המסונתזים בתאים גורם ליצירת חלבונים פגומים, שפעילותם נמוכה או חסרה, הפוגעים בתיפקוד התאים, או למותם.

רדיקלים חופשיים גורמים גם לשינויים בבסיסי ה- DNA, שמתבטאים בהכנסת שגיאות בסדר הבסיסים (=מוטציות), וניגרמים גם שברים בגדיל אחד, ולעיתים בשני הגדילים של ה- DNA, אלה עלולים לגרום למות התא. הרדיקלים גורמים גם ליצירת גשרים בין הגדילים, חוסר בסיס אחד, או כמה, או של קטע גדול, הכפלות קטעים, הכפלת גנים, וכיוב'. הרדיקלים גורמים גם להפעלה של גנים קדם מסרטנים (הקשורים בחלוקה נורמלית של תאים), וביטויים לעיתים גדל, עד שגורמים לחלוקות תאים בלתי נישלטות, דהיינו לסרטן. שינוי רצף הבסיסים גורם לקידוד חלבונים מוטעים, שהם בלתי פעילים, ולא יכולים לתפקד בתאים. הרדיקלים גורמים לחולאים רציניים שמתבטאים בהכרה מעורפלת, פגיעות מוטוריות, פגיעה בתיפקוד העצבים והשרירים, ניוון רשתיות העיניים, קטרקט, פגיעות במיפרקים, ובמערכות גוף רבות אחרות, בפרט במערכת החיסון, עד להתפתחות מחלות גיל שונות כולל מחלות סרטן. כנגד פגיעות הרדיקלים ב- DNA, ישנה מערכת אנזימטית לתיקון השגיאות, אולם חלק מהשגיאות נשאר ולא מתוקן. הצטברות שגיאות היא שמביאה עם הזמן לחוסר תיפקוד תאי, למחלות השונות, ולבסוף למוות. גם במצב שלא ניכרת מחלה, ידוע שיש פגיעות רבות ב- DNA, באדם הן כ- 10,000 פגיעות בתא בממוצע ליממה, וזאת רק בגלל הרדיקלים החופשיים הנוצרים באופן טבעי בגוף. חשיפה לזיהום כימי וקרינות מגדילים את מספר הפגיעות בהרבה. מנגנון נוגדי חימצון צד את הרדיקלים ומקטין את נזקיהם, ומנגנוני תיקון ה- DNA, מתקנים את הנזקים שגורמים הרדיקלים. המזהמים הכימיים השונים פוגעים ב- DNA, גם במנגנונים נוספים, ישירים ועקיפים, שפירוטם חורג מתחום דיון זה.

כאשר פגיעות הרדיקלים בגנים של חלוקת התא (גנים קדם-מסרטנים) גורמות, כאמור, לאובדן שליטה על חלוקת התא, זה מתבטא בהתמרה סרטנית, בה נוצרים שבטים של תאים המתרבים ללא פיקוח (=שבטים סרטניים). כאלה נוצרים למעשה כל הזמן בגוף. אולם ישנו מנגנון המדכא יצירת גידולים סרטניים בעודם באיבם, ואפילו עוצר חלוקה של תאים שה- DNA בהם ניפגע, עד שמתוקנות השגיאות שנכנסו. אם מרוב פגיעות ה- DNA לא ניתן לתיקון, מופעל מנגנון מתוחכם של השמדה עצמית של התא הפגוע (אפופטוזיס), הגורם למות התא. אבל, אם הגנים של המנגנון מדכא הגידולים נפגעים בעצמם מהרדיקלים, הם לא מקודדים לחלבוני אנזימים שידכאו התפתחות גידול סרטני, אז השבטים הסרטניים "מרימים ראש" והופכים לסרטן ממש. ישנם מנגנוני סירטון נוספים, שאינם תלויים ביצור הרדיקלים, הכוללים פגיעות ביכולת התיקון של ה- DNA , אבל פגיעות הרדיקלים הן הרוב.

יצירת רדיקלים חופשיים נעשית כתגובה לחדירת זיהום מים ואוויר, כולל אוזון ותחמוצות חנקן וגפרית; חומרי הדברה, עשן תעשייתי, ופליטות כלי רכב (מכילות עופרת, תחמוצות חנקן, גופרית, וכיוב') עישון, ואפילו תרופות לסוגיהן, מזון זבל עתיר שומנים שרופים, ודל בויטמינים, עתיר חומרי שימור, וצבעים "מאושרים" (מסרטנים), אלכוהול, וממתיקים. הרדיקלים מדלדלים את המאגרים התאיים של נוגדי החימצון התאיים, ומתישים את מנגנוני תיקון ה- DNA, והמערכת לדיכוי גידולים, הלוחמת בתאים הסרטניים שמופיעים.

חשיפה לקרינה מייננת (כולל לקרני על סגול מאור השמש בתדרים הגבוהים שלהם), גורמת ליצירת יונים כולל רדיקלים חופשיים בכל חומר, וגורמים לסרטן עור. חשיפה לקרינה בלתי מייננת, הכוללת תדרים נמוכים יותר של על סגול, וכן, קרינות רדיו, סלולרים, מכ"ם וכיוב' גורמים לתאי הגוף ליצור בעצמם את הרדיקלים חופשיים, אולם הנזק דומה לנזק מקרינה מייננת. הד"ר יוסי פרידמן ועמיתיו במכון ויצמן הוכיחו את המנגנון המדוייק בו גורמת קרינה סלולרית (=בלתי מייננת) חלשה, ליצירה מיידית של רדיקלים חופשיים בתאי אדם (Friedman et al 2007). בעת שיזוף (חשיפה לקרינת על סגול באור השמש, או ממנורת שיזוף), נוצר מימן פראוקסיד ("מי חמצן"), בתאי העור המסייע להתפתחות סרטן עור. אבל, אנזימים בעיקר קאטאלאז, וגלוטתיון פראוקסידאז הנוצרים שם, מפרקים את הפראוקסיד למים וחמצן. מזהמים כימיים מקטינים את ביטוי האנזימים קאטאלאז, וגלוטתיון פראוקסידאז, ומדלדלים את מלאי נוגדי החימצון בתאי הגוף, ואז יש שינוי בפוטנציאל הרדוקס בתאים, וניגרם דחק חימצוני, הגורם נזקי חימצון, המתחילים או מעודדים בואן של מחלות גיל, בעצבים, פרקים, עינים, סרטן, ועוד.

תוספי מזון לתיקון נזקי הגיל ופגיעות גורמים סביבתיים

תוספי המזון שמוצעים להלן, מתקנים ביעילות חוסרים, הניגרמים בגלל הגיל, מצב גופני, פעילות, חולאים, פגיעות מזהמים סביבתיים וקרינות לסוגיהן. הם מומלצים לשימוש ברמות בטוחות. כדאי להוסיף אליהם גם ויטמין C, ויטמין E, ויטמין A (בתור בטא-קרוטן), לייקופן, תמצית גרעיני ענבים, ואחרים, ואחרים, וכן יסודות קורט הנמצאים באתרים הפעילים של אנזימים נוגדי חימצון. אלה, הכרחיים לשמירה על ריכוז רדיקלים נמוך, והגנה על התאים. לרבים נחוצים גם ויטמינים מקבוצת B, ויטמין D, ויטמין K, ואחרים כדי לשמור על מצב הומאוסטזיס נורמלי. יש ללמוד שימוש מושכל ולא מופרז בתוספים, ובתיאום עם תוספים אחרים, או עם תרופות. תוספי המזון הטובים, יקרים, אבל משתלמים, בדחיית בואן של מחלות גיל ניווניות.