03. נפגעים, הכחשה וסיכום

מדוע רק חלק מהניפגעים מקרינה אלמ"ג חולים ?

אם הציבור מוזהר כאן ובמקומות אחרים מהקרינות הגורמות נזקים לבריאות, מדוע לא חולים כל הנחשפים לקרינות אלמ"ג לסוגיהן? בשרשרות - DNA של הגנום האנושי בכל תא, יש כ- 3 מיליארד בסיסים. בהם נכללים כ- 35,000 גנים הנמצאים בפחות מ- 5% מה- DNA. לכן פגיעות בבסיסים ב- 95% מה- DNA, שיגרמו למוטציות, זה לא יגרום לשום נזק נראה. גם בפגיעות בגנים המקודדים לחלבונים בעלי משמעות, פגיעה בכל בסיס שלישי ב- DNA, ניסבלת על ידי הצופן הגנטי, ולא גורמת לשינוי בקידוד לחלבונים. בגנים המשמעותיים המקודדים לחלבונים, יש כנראה בכל אחד מהם, כמה קטעים (אינטרונים) שרצפיהם בכלל מסולקים מה- mRNA המשלים, הנוצר על גדיל (אחד) של ה- DNA בעת ביטוי הגן. לפי הצופן הגנטי, המראה שהתרגום לחלבונים נעשה לפי שלשות בסיסים, כמעט כל מוטציה שנכנסת בבסיס שלישי, לא תיגרום לשינוי ברצף החלבונים המקודדים, ולא ייראה באדם הנושא מוטציות אלו, שום נזק. כך שבמקרים רבים, הגן יכול לסבול מוטציות שונות, לפני שתיראה פגיעה משמעותית בפעילות החלבון המקודד. מוטציות מצטברות בגלל פגיעות עם הזמן, לכן מחלות ניוון עצבים וסרטן, מופיעות בדרך כלל בגיל גבוה, ונחשבות כמחלות גיל. הופעתן אצל אנשים צעירים, מצביעות במקרים רבים על חשיפה לקרינות או למזהמים כימיים. חשיפות שיגרתיות לשדות מגנטיים חזקים, של שנאים גדולים, פוגעות בגנים של יצירת תאי הדם, וזה מתבטא בפגיעה ביצירת תאי דם לבנים (לאוקוציטים), ומאיץ התפתחות לאוקמיה. כדי לפשט את ההסברים על תהליך הסירטון, לא הוכנסו בדיון זה גורמים נוספים המשפיעים על ביטוי גנים קדם מסרטנים, כגון תהליך אפיגנטי של שינוי המתילציה בשיירי ציטוזין של ה- DNA, השפעת גורמי גידול שונים, ומסלולים ביוכימיים הקשורים בהם, וכיוב'.

הכחשת נזקי הקרינות דומה להכחשת נזקי העישון 

ישנה הכחשה גורפת של נזקי הקרינות, על ידי המקרינים קרינות רדיו, סלולרים, מכ"ם, ומשת"פיהם, בהטעייה מכוונת של הציבור, ושל השופטים בבתי משפט. זוהי חזרה על הכחשת נזקי עישון טבק, במשך עשרות שנים: העובדה שעישון טבק מסרטן נודעה בגרמניה ממחקר שנעשה בשנת 1943 בתוך מלחמת העולם השנייה. ביתר המדינות קשר זה נודע בשנת 1953: מחקר של ד"ר Wynders, הראה בעכברים שבמקומות בהם מרח להם עיטרן סיגריות על הגב, התפתח סרטן. חברת הטבק האמריקנית Reynolds הזמינה סקר ספרות כדי לברר אם עישון טבק מסרטן. התשובה שקיבלה היתה חד משמעית, כן, העישון מסרטן. אז הפעילו חברה זו ואחרות, יחצנים מהשורה הראשונה, בקמפיין מתוקשר, כדי ליצור עמימות בציבור סביב נזקי העישון, וחוסר ודאות מכוון, שנעזר במומחים "מטעם" שתוגמלו היטב. הם הפיגו את חששות הציבור מהעישון, והכחישו את נזקיו בבתי משפט בתביעות נזיקין מחברות הטבק, במשך כ- 40 שנים. לפי הסטטיסטיקה הרשמית, בארה"ב, גורמות מחלות שניגרמו מהעישון, לכ- 400,000 מקרי מוות בשנה, לאלה שהאמינו להכחשת הנזקים על ידי חברות הטבק. ההערכה של פרופ' Cherry ז"ל היתה שמספר קורבנות הזיהום הכימי כולל עישון, לא גבוה ממספר הקורבנות מקרינות אלמ"ג (Cherry 2002, and, personal communication, 2002). הפרופ' Cherry היה המומחה לפגיעות מהקרינות, ולוחם ללא חת במקרינים את הציבור. פרט במאמריו ובשיחות אישיות ארוכות, את האספקטים של פגיעות שדות אלמ"ג בגוף האדם.

דיון ומסקנות (למאמר כולו)

שדות אלמ"ג, גם אם הם חלשים, גורמים לאיבוד יוני סידן מהממברנות של התאים בגוף, וזה מחליש את הממברנות, ועושה אותן בלתי יציבות, וחדירות יותר. בעיקר ניפגעות תעליות היונים, ומשתבש כל מאזן המינרלים, הגורם לפגיעות נוספות, שניכרות בעיקר במוח ובכל מערכת העצבים. אובדן יוני הסידן, מגביר למעשה יצירת נקבים זמניים בממברנות, בגלל לחץ כוחות דחק מכני, הנובעים מהבדלי לחץ בתוך התא, ושיפשוף על ידי התוכן הנע של התא. ניראה שהפגיעות בממברנה ניכרות בכל האפקטים הביולוגיים הניגרמים בחשיפה לקרינות אלמ"ג, כולל השינויים בחילוף החומרים, עידוד יצירת סרטן, נזק גנטי (נזק ל- DNA), אובדן פוריות, נזקים לתיפקוד המוח, ו- "סתם" סימפטומים בלתי נעימים, בהם חשים אנשים הרגישים לקרינות אלמ"ג. יתכן, שכמה מקרים של רגישות לאלמ"ג, עלולים להיגרם מרמות נמוכות של יוני סידן בדם, המחמירים את האפקטים האלמ"ג. אם כך, יתכן שניתן להקל כמה או כל הסימפטומים על ידי טיפול קונבנציונלי להיפוקלצמיה (תת רמה של סידן), דהיינו להעלות את רמת הסידן בדם.

הסיכון לבריאות בשהייה בשדה מגנטי, שהוא מעל 2mG=0.2uT, עולה לאורך זמן, וכן בחשיפות חוזרות. בשהייה במקום בו יש שטף מגנטי של 3mG, עולה הסיכון בילדים ללאוקמיה פי 2, וב- 4mG מעלה בילדים את הסיכון ללאוקמיה עוד פי 2 יותר. גם מבוגרים חשופים לבעייה זו, ויש להימנע ממנה במידת האפשר. נתונים אלה מסתמכים על מחקרים בעיקר, בשוודיה (Ahlbom et al 2000), באנגליה (Greenland et al 2000) ואחרים.

הסיכונים משהייה לייד קווי כוח, אינם רק מהשדות המגנטיים הניכרים סביבם, אלא גם מיוני הקורונה הטעונים שהם משרים באוויר. יונים אלה מסווגים בין החומרים המכילים חמצן פעיל (ROS), המזיקים לגוף החי, בדימוי לנשימת אירוסול של מי חמצן. הם עפים ברוח, וגורמים במרחק עד כ- 600 מטרים עלייה (מובהקת מבחינה סטטיסטית) בשכיחות הסרטן, ועד מרחק כ- 5 קילומטרים, עדיין גורמים, בעיקר בילדים למחלות נשימה, כולל אסתמה, וסרטן. קשה להפריד גורם זה ממזהמי סביבה כימיים מתחבורה ותעשייה, אולם בישראל נוכח כותב שורות אלו שבמקומות כגון פרדס חנה וכרכור, הנמצאים ממזרח למערך אדיר של קווי כוח, יש שכיחות גבוהה של מחלות נשימה בילדים, ושיעור סרטן גבוה, יחסית באוכלוסייה (כנראה, אבק המחצבות בסביבה, ואפר תחנת הכוח בחדרה, מסייעים לתחלואה זו).

שדות מגנטיים מפעילים גנים קדם מסרטנים, ואחרים, וגורמים לתאים ליצור רדיקלים חופשיים המפעילים גם הם גנים קדם מסרטנים שביטויים ניגרם על ידי שינוי הרדוקס בתאים. גנים אלה המופעלים באופן מופרז ומיותר, עלולים להיפגע ביותר מוטציות, לאבד שליטה, ולגרום לביטוי יתר של חלוקות תאים, דהיינו לסרטן.

ההמלצות של ועדת ICNIRP לסף חשיפה בשדה מגנטי מופרז בגובהו, היו בלתי אחראיות, אם להגיד את המעט. ועדה זו שנימצאה בניגוד עניינים, עקב קבלת מימון מהתעשייה, היתה גם חסרת בסיס משפטי, ותוקף חוקי. ההכחשות הגורפות של נזקי הקרינות על ידי מומחים "מטעם", לא הצליחו להסתיר את האמת המוכחת במחקרים. גם הרשויות (משרדי הגה"ס, והבריאות) שגררו רגליים באכיפת תקנות בטיחות לשהייה בשדות אלמ"ג, מודות כיום בפומבי בנזקי הקרינות. הן מזהירות את הציבור מהסיכונים שבחשיפה לקרינות, והמשרד להגה"ס הוריד את הסף לשהייה בשדה מגנטי עד ל- 2 מיליגאוס, וחברת החשמל מסכימה עם זה (ראה פרוטוקול אחרון של ישיבות ועדת הפנים על קרינה במוסדות חינוך, 2010).  

המנגנונים המוליקולריים בהם פועלים שדות אלמ"ג על תאי הגוף החי, באופן ישיר, או באמצעות הרדיקלים החופשיים, בביטוי גנים קדם מסרטנים ואחרים, מראים, שקיימות השפעות מורכבות של שדות אלמ"ג על תאי הגוף החי, שאת מיעוטן רק עכשיו אנחנו מתחילים להבין. הקשר הברור בין קווי כוח, וצברים סרטניים המתפתחים לאורכם (אור עקיבא, נווה יהושע ברמת גן, לייד קוי כוח לייד כביש גהה, ואחרים). המימצאים של סרטן המאובחנים בתושבים לייד קווי כוח גם ברמות נמוכות, כגון בדרך אשכול, בקריית אונו, מצביעים על הסיכון הברור של שהייה בקירבת קווים ומיתקני חשמל, אפילו שמשרים שדות אלמ"ג חלשים יחסית, קל וחומר, באלה המשרים שדות חזקים.

ההכרה של גופים בינלאומיים בסיכונים משדות אלמ"ג, והורדת סף החשיפה, מראים שגם גופים אלה אינם יכולים להתחמק מגוף ההוכחות הגדול שהצטבר, ומצביע על נזקים משדות אלה לגוף החי, בפרט לתאים בחלוקה, דהיינו בעוברים, ובילדים, וגם במבוגרים, בפרט בשורות יצירת תאי הדם, ותאי זרע. הנזקים משדות אלמ"ג חלשים ידועים ממחקרים במעבדתו של דר Adey בארה"ב כבר לפני כ- 35 שנים. הציבור מוזהר להיזהר מהם לא פחות מאשר מהשדות החזקים, ויפה שעה אחת קודם.