הקש"ר השמ"ח  שרה זיגלבאום

כלי של קלינאית תקשורת לליקויי שפה  להדרכה וללמידה מרחוק


תפיסה שמיעתית

  קיום קשר ישיר בין תפיסה שמיעתית להתפתחות השפה ולרכישת הקריאה.

את התפיסה השמיעתית ניתן לחלק למרכיבים הבאים:

·                      הבחנה שמיעתית - הבחנה בין קיומם ואי קיומם של קולות וצלילים, הבחנה בין קולות וצלילים זהים>שונים>דומים במאפיינים של עוצמה, גובה, מקור הצליל.

·                      קשב שמיעתי - היכולת להתרכז בגירוי שמיעתי רלוונטי ולהתעלם מגירויים שמיעתיים מסיחים. היכולת להתרכז בעיקר ולא בטפל, בדמות ולא ברקע.

·                      זיכרון שמיעתי - זיכרון לטווח קצר ולטווח ארוך.  מאפשר שמירת הידע (אחסונו) ושליפתו בשעת הצורך.

·                      רצף שמיעתי - קליטת רצף והבנתו. רצף מילים, הברות, צלילים, רצף משפטים, הוראות, סיפור, תוכן.

·                      מודעות פונולוגית - יכולת מטה-לשונית. היכולת לחשוב של השפה ועל המבנים שבה ולהגיב אליהם במודע.

 פונמה- היחידה הקטנה ביותר המבחינה בין שתי מילים. צירוף פונמות יוצר יחידה פונולוגית, וכשהיא נושאת משמעות היא הופכת למילה. המנגנון הפונטי המנתח את המילים הוא אוטומטי וקיים מלידה. במשך הזמן, בתהליך למידה נוצר קשר בין היחידה הפונולוגית המאוחסנת בזיכרון הלקסיקלי (אוצר המילים) לבין המושג שבזיכרון הסמנטי (משמעתי). כך מתקבלת היחידה הפונולוגית משמעות והופכת למילה. המודעות למילה היא ראשונית. בגיל 4 יכולים ילדים לזהות הברה פותחת או סוגרת מילה,  וזאת עקב משחקי חריזה ומשחקי לשון הקיימים בגן.

  למרות היכולת לבצע מיון פונטי ולהבדיל בין מילים, אין הילדים מודעים למבנה הפונטי של המילה ואינם מסוגלים לבודד פונמה המבדילה בין המילים. מודעות זו למבנה הפונמי של מילה - המודעות הפונולוגית - מופיעה בגיל 6-7 ומחייבת התנסות או למידה.

 

הקשר בין מודעות פונולוגית לרכישת הקריאה:

תפיסת הדיבור ותפיסת המילים הכתובות נשענות על היכולת לעורר את המילים כיחידות פונולוגיות. יכולת זו לעורר מילים בזיכרון ולקשר, בתהליך ההקשבה, צלילי דיבור  עם ההרכב הפונמי של השפה המדוברת, היא יכולת הטבועה בנו.

בניגוד לכך, היכולת לייחס אותיות ליחידות פונולוגיות אינה טבעית ויש צורך בלמידה ובאימון - פיתוח המודעות הפונולוגית.

המרת אותיות לפונמות, מחייבת מודעות למבנה הפונמי של המילה המדוברת.

המודעות הפונולוגית חשובה לפענוח הכתוב.

מודעות זו חשובה גם  להבנת הנקרא, שכן כשהפענוח תקין, הקשב נתון כולו להבנה. פיתוח מודעות לקיומן של היחידות הקטנות במילה והיכולת להיעשות בהן פעולות  שונות  תביא לרכישה מוצלחת יותר של הקריאה.

 

 

עיצוב וניהול האתר: שרה זיגלבאום