הקש"ר השמ"ח  שרה זיגלבאום

כלי של קלינאית תקשורת לליקויי שפה להדרכה וללמידה מרחוק


מהי שפה

                     מהי השפה?                              

                                (עפ"י המודל של Bloom & Lahey )

 

השפה היא ידע של קודים לייצוג רעיונות אודות העולם(התוכן) באמצעות מערכת מוסכמת של חוקים דקדוקיים (הצורה) לצורך תקשורת טובה (השימוש).

חוקרים אילו מתייחסים לשפה כמודל שבו שלושה תחומים עיקריים המתוארים במעגלים המצטלבים ביניהם. מעגלים אלו הם: תוכן-צורה-שימוש, ומראים איך תוכן מסוים מיוצג בצורות לשוניות מסוימות כדי לעשות בו שימוש בהקשר מסוים.

 

א-                 תוכן: הייצוג הלשוני למה שאדם יודע אודות העולם, ידע המתבטא במילים. (אוצר המילים אותו הדובר מכיר, מבין ומשתמש בו).

 

ב-                 צורה: חוקים צורניים לפיהם נחבר מילים מתחום התוכן. תחום זה נחלק ל- 3 קטגוריות: פונולוגיה-מורפולוגיה-תחביר.

 

1)                 פונולוגיה- תורת ההגה: תחום העוסק בחיבור צלילים על-פי חוקים פונולוגיים ליצירת מילים. בתחום זה נבחין בפונמות בודדות- עיצורים ותנועות; בהברות- צירופים של עיצורים ותנועות; ובצירופים של הברות היוצרים מילים. בנוסף נבחין בהטעמה ובאינטונציה.

 

2)                  מורפולוגיה- תורת הצורות.

·                           סוגי מילים (חלקי הדיבור)

מילות תוכן: השם ותחליפיו: כינוי גוף (אני, אתה), כינוי רמז (זה, ההוא), כינוי שאלה (מי, מ , איזה), כינוי קניין (שלי, שלך), תואר השם, הפועל, תואר הפועל- מילים המתארות את טיב הפעולה שנעשתה מבחינת האופן, המקום, הסיבה, הכמות.

מילות שימוש: מילים המקשרות מילים שונות במשפט, מילות יחס (אל, עם, אצל), אותיות השימוש (ב.כ.ל.מ, ו' החיבור, ה' הידיעה, ה' השאלה, ש' השיעבוד), מילות חיבור (אבל, או, אלא), מילות קריאה (הידד, אוי), מילות שאלה.

·                           התאמות והטיות

התאמת חלקים שונים של המשפט. באמצעות הוספת תחיליות או סופיות לפועל לשם ולתואר השם מקבליים  התאמות בין חלקי המשפט: התאמת תואר השם לפי מין (זכר ונקבה) ולפי מספר (יחיד ורבים), התאמת פועל לשם לפי מין, מספר, גוף וזמן.

 

3)      תחביר: ארגון המילים במשפט בהתאם לחוקים כדי לקבל משמעות.

ידיעת סדר המילים במשפט. משפטים מתחלקים לפי תוכנם למשפטי שאלה, חיווי, קריאה, ולפי צורתם למשפט פשוט (החייב לכלול גרעין של נושא ונשוא); למשפט כולל (בו אחד החלקים התחביריים חוזר; למשפט מחובר ולמשפט מורכב (משועבד).

 

ג-                  השימוש- פרגמטיקה: תקשורת בעזרת השפה באופן התואם את הנסיבות. מדובר על מערכת חוקים פרגמטיים, הקובעים איך לנהל שיחה בהתאם לשותף לשיחה ובהתאם לנסיבות ולהקשר.

 

לסיכום: מרכיבי השפה מחולקים לשלושה היבטים:

 

התוכן - מה הפרט אומר או מבין.

הצורה - איך הצלילים   מתחברים למילים ולמשפטים.

השימוש - למה מדברים ואיך הדובר בוחר מבין מספר דרכים אפשריות את הדרך בה יעביר את המסר בהתאם למאזין ולהקשר.

 

  

סדר רכישת מרכיבי השפה השונים ברצף ההתפתחותי

 

להתפתחות הלשונית סדר מחייב של שלבים. קיימים הבדלים בין אישיים בקצב ההתפתחות ובמעברים משלב לשלב . לא ניתן לדלג על שלב התפתחות כלשהו ובכל שלב ההבנה קודמת להבעה.

 

 

א-          קטגורית התוכן:

שמות עצם

פעלים

מושגים - צבע וצורה.

             כמות - (עוד, הרבה, קצת, יותר, פחות)

             מושגי גודל - (גדול-קטן, ארוך-קצר (3.5-4 שנים); גבוה-נמוך (4.5 שנים); עבה-דק                   

                               (5 שנים); רחב-צר (אחרי גיל 6).

             מושגי מרחב-  גיל 3-3.6: למעלה- למטה, על-מתחת, בתוך-בחוץ.

                                 גיל 4-4.6: על-יד, לפני-מאחורי, קרוב-רחוק, מסביב, בין, דרך.

                                 גיל 6+: מול, ימין, שמאל, לקראת.

             מושגי זמן - מתחיל בגיל 3 ומסתיים בגיל 16.

                              ההווה ראשונים (עכשיו, היום).

                              עבר (קודם, אתמול, לפני).

                              עתיד (אחר-כך, מחר, אחרי).

                              בגיל 4 - יום בשבוע.

                              בגיל 5 - בוקר או אחה"צ, אתמול או מחר.

                              בגיל 6 - ימי השבוע.

                              בגיל 7 - חודש ועונה.

                              בגיל 8 - מהי השנה.

                              מגיל 5 ואילך נרכשים ש"ע, משפטים, פעלים ותארים נדירים.

 

 

ב-                קטגוריות הצורה:

 

1)                 פונולוגיה: סדר רכישת העיצורים בעברית:(סדר הרכישה שהיה מקובל בעבר)

תחילה נרכשים: n, ch, f, y, p, b, m

לאחר מכן נרכשים: k, l

אחריהם נרכשים: t, r,  g

לאחר מכן נרכשים: d

ולבסוף נרכשים ההגאים: h, v, ts, z, s, sh

(השמטת עיצור ראשון בין שני עיצורים ללא תנועה ביניהן וסילוף השורקות (  ts, s, z, sh) הם שיבושים אופייניים בגיל 3-5).

 

תהליכי רכישת ההגאים בעברית : אביבית בן- דוד ( סדר הרכישה המקובל כיום)

בתחילה נרכשים ההגאים: p,b,t,d,m,n,j

לאחר מכן ההגאים: f,v,s,z,x

אחריהם: l

לאחר מכן: k, g

וההגאים שנרכשים אחרונים הם: sh,ts,r

 

2)                 מורפולוגיה - סוגי מילים  והטיות

סוגי מילים (חלקי הדיבור):

    מילות תוכן - כינויי גוף: אני, הוא, הם.

    כינויי שאלה: איפה, לאן, כן-לא, מה זה, מי, מה עושה, עם מי, עם מה, איך,

                                         מתי, למה.

    פועל: מקור, ציווי, הווה, עבר, הטיות בניינים, הטיות זמן, עתיד.

    מילות שימוש - ב', ל', את, ו' החיבור, אל, על, עם, ה' הידיעה { עד גיל 3 }.

                         מ' השימוש, ב'+כינוי, על+כינוי { עד גיל 3.6 }.

                        "כש" לציון זמן { גיל 3-3.6 }.

                         אחרי ש, לפני ש { גיל 4 }.

                         תוך כדי ש { גיל 5 }.

   התאמות והטיות: התאמת זכר קודמת להתאמת  נקבה. (זכר, נקבה)

                           התאמת יחיד קודמת להתאמת רבים. (יחיד, רבים, יחידה, רבות)

                            התאמת זמן הווה קודמת להתאמת זמן עבר ועתיד.

                            מגיל 5 ואילך רוכשים מבני סמיכות והטיות שם הפועל.

 

 3)           תחביר-

           ·          משפט של מילה אחת - מבע חד מילי (עד גיל שנתיים).

           ·          מבעים דו מילייים - שמות עצם + מילות תפקוד כלליות (עוד, די, הנה).

           ·          מבעים קצרים המכילים מילות תוכן (שמות עצם ופעלים), וחסרים מילות תפקוד (מילות קישור ומילות  יחס).

           ·          משפטים פשוטים הכוללים משפטי חיווי, שאלה, שלילה.

           ·          משפט מחובר, כשבהתחלה האיבר המשותף אינו מושמט: הילד אכל והילד הלך (3-4 שנים).

           ·          מגיל 5 ואילך, משפטים מורכבים: משפטי זמן (כש') וסיבה (כי, מפני ש), משפטי זיקה ( ש ) (7-8 שנים), משפטי סביל (9-10 שנים).

 

במהלך ההתפתחות ירכשו הילדים תחילה את הכללים הקובעים את סדר המילים ומאוחר יותר, באופן משולב גם את ציוני היחסים הדקדוקיים בין חלקי המשפט. בהמשך ישתלטו על הטיות הזמן וההתאמות בין חלקי המשפט. בהמשך ישולב הידע הלשוני בהקשרים תחביריים מורכבים יותר ויותר, המכילים צירופי משפטים ומשפטים משועבדים. במקביל, יתפתח אוצר המילים ותתפתח השליטה בתצורות השונות של מילים, גזירות והטיות של שמות, תארים ופעלים, סמיכות שמות פעולה ומבני הסביל.

 

 

ג-                 קטגוריות השימוש:

 

·                      בשלב הקדם מילולי יש התקשרויות בלתי מילוליות. תקשורות אלו מהוות שיחות. יש בהן יוזמה להתחלת האינטראקציה, לקיחת תור וסיום. התינוק מתרגל את תפקיד הדובר והמאזין.

·                      בשלב השני, החד מילי, הכוונה התקשורתית מובעת במילה ומלווה באינטונציה תואמת. המילה משנה משמעות בהקשרים שונים.

·                      בשלב השלישי, עד גיל 5, יש שיפור ביכולת השיח. הילד מסוגל  למלא תפקיד גם  של דובר וגם של מאזין, הוא מעלה נושאים ביוזמתו, תומך וממשיך נושא באמצעות מבעים של תיאור, שאלה, מוסר מידע חדש ורלוונטי תוך התחשבות בצרכי המאזין.

·                      בשלב הרביעי, מגיל 5, הילד מסוגל להפיק דיבור עקיף, שומר על זמן דקדוקי נכון לאורך כל השתלשלות המאורעות, והשתמש נכון בכינויי גוף בהתאם לרמת הידע של המאזין. יש שיפור ביכולת להתמקד בנושא, בהתאמת השיחה לידע המאזין וכו'…

 

גם ביכולת הסיפור יש שלבים (עפ"י ברמן):

·                      גיל 3 - הסיפור לא מעוגן בזמן מסוים וישנם מעברים לא שיטתיים בין הווה לעבר ובין עבר להווה. הסיפור מאורגן באופן מרחבי ולא על בסיס זמן. יש שימוש בביטויים של חזרה כמו "עוד פעם", שימוש מוגזם ב- ו' החיבור. התייחסות לכל תמונה כפריט בודד, אין קישור בין התמונות.

·                      גיל 5-7 - הסיפור מעוגן בזמן הווה או עבר לפי בחירת הילד. רמת ארגון הסיפור היא טמפורלית ויש בה שימוש במבעים "ואז", "ואחר-כך".

·                      גיל 7-9 - הסיפור מעוגן באופן עקבי בזמן עבר. רמת ארגון גבוהה- על בסיס סיבתיות תוך שימוש בקשרים סיבתיים. שימוש בקשרי זמן גבוהים יותר- "בינתיים", "לפני זה" "אחרי זה". שימוש ב- ו' החיבור תוך השמטת הנושא המשותף.

 

 

רצף הרכישה של מרכיבי השפה עפ"י גיל:  (עפ"י אתי דורמי)

 

  השלב הקדם מילי:: מהלידה עד גיל 1-1.6 שנים - רכישה של מגוון מיומנויות תקשורת בלתי מילוליות כבסיס לרכישת שפה. התינוק מתרגל תפקידים של מאזין ודובר.

 

  השלב החד מילי: 1-2 שנים - מתחילה הפקה של מילים בודדות מתחומי תוכן הקרובים לילד. יש שמות עצם, פעלים, ומילות תפקוד כלליות (הנה, עוד…) וחברתיות  (שלום, תודה). המילה עומדת במקום משפט שלם, לצורך הבעת שאלה, בקשה וכו'…

 

 השלב הדקדוקי המוקדם: 2-5 שנים - אוצר המילים והמושגים מתרחב. יש הבנה והבעה של תארים ופעלים מופשטים, מילות יחס מרחביות, מילות יחס לזמן, מילות שאלה וכינויי גוף.

מתחילה הפקה של צירופים דו-מיליים של שמות עצם + מילות תפקוד כלליות, וצירופים של מילות תוכן (שמות עצם ופעלים) החסרים מילות יחס וקישור. מבחינה מורפולוגית הילד יוצר מילים חדשות עפ"י חוקים שרכש.

מבחינת השימוש- יש שכלול של מיומנויות שיחה.

 

 השלב הדקדוקי המאוחר" 5-9 שנים - יש שמות עצם, פעלים ותארי שם ופועל נדירים ומופשטים יותר. מבחינה תחבירית, המשפטים מורכבים (משפטי סיבה, זיקה ומשפטי סביל). מבחינה מורפולוגית יש סמיכות והטיות שם הפועל. מבחינת הפרגמטיקה יש שכלול של יכולת השיח.

 

 

 

עיצוב וניהול האתר: שרה זיגלבאום