.תיאור התהליך אותו עברו הילדים בגן השפתי בנושא פיתוח האוריינות עשוי לעזור לצוותים אחרים      

הקדמה בנושא מערכת הכתב, רכישת הקריאה והקשר שבין קריאה וכתיבה לשפה הדבורה

 מערכות כתב נועדו לייצג את השפה הדבורה, כלומר את מערך הצלילים של השפה, באמצעות סימנים גרפיים. חשוב להבהיר כי מערכות כתב לא נועדו לייצג משמעויות סמנטיות באופן ישיר, אלא לייצג באופן גרפי מילים דבורות בלבד. לפיכך, כמעט כל מערכות הכתב של המין האנושי הנן מערכות כתב המבוססות על עקרון ייצוג פונטי, והן בנויות על התאמה בין הסימנים הגרפיים

והרכיבים הצליליים הבודדים של המילה הדבורה.

השפה העברית שייכת לאותן שפות שלהן מערכת כתב אלפביתי. במערכות כתב אלפביתי מייצגות האותיות בדרך כלל את הפונמות, שהן היחידות הצליליות הבסיסיות של השפה הדבורה. בעברית המנוקדת מיוצגות בדפוס כל הפונמות – עיצורים ותנועות כאחד, בעוד שבעברית בלתי מנוקדת מיוצגים העיצורים באמצעות האותיות, ורק חלק מהתנועות מיוצגות בכתב באמצעות אימות הקריאה.

תנאי בסיסי והכרחי לרכישת הקריאה הוא הבנת העיקרון האלפביתי, והבנה זו בנויה על שלושה מרכיבים עיקריים:

מודעות פונמית 

מודעות פונמית היא הבנת העיקרון לפיו בנויות מילים דבורות. מחקרים רבים מראים את חשיבותו המכרעת של עקרון זה ברכישת הקריאה. השפה הדבורה אינה מפרידה בין עיצורים ותנועות, אלא ממזגת אותם יחדיו על מנת לאפשר ביטוי קולי יעיל ומהיר. התובנה כי במילה "בת", למשל, יש שלוש יחידות צליליות בסיסיות (שלוש פונמות) למרות היותה בנויה על רצף קולי אחד, אינה פשוטה כלל וכלל. היא מבשילה בגיל הגן אצל רוב הילדים, אך אצל חלק מהם היא מתעכבת. מחקרי אורך מראים כי ליקויים במודעות פונמית הנם המקור המרכזי לקשיים ברכישת הקריאה, שהרי כשל בהבנת העיקרון לפיו בנויות מילים דבורות יביא באופן טבעי לכשל בהבנת העיקרון האלפביתי, מאחר שהאחרון מתבסס על הבנה מלאה של מערך הצלילים הבסיסיים של השפה הדבורה. מחקרים בעולם כולו, וגם בשפה העברית, מראים כי ניתן לשפר באופן ניכר את המודעות הפונמית של הילד בגיל גן החובה באמצעות התערבות פשוטה יחסית של מספר שעות. מאחר שגוף המחקרים בתחום זה בארץ ובעולם מראה כי מודעות פונמית הנה מנבא ראשוני בחשיבותו עיכובים ברכישת קריאה, כל תוכנית לתיקון מצב הקריאה בארץ תידרש לטפל במרכיב זה. מודעות פונמית אינה רק מנבא ראשון ומרכזי של קשיים ברכישת הקריאה, אלא שהיא מצויה ביחסי גומלין עם לימודי הקריאה. מחד, מודעות פונמית נמוכה גוררת קשיים ברכישת הקריאה. מאידך, מודעות פונמית ניתנת לפיתוח באמצעות לימוד הקריאה, אם אכן לימוד הקריאה כולל בתוכו הוראה ישירה של העיקרון האלפביתי. כל פירוק של המילה הכתובה המסייע לבידוד הצלילים המרכיבים אותה מסייע לפיתוח מודעות פונמית.

הכרת הקשרים בין האותיות לפונמות שהן מייצגות

המרכיב השני בהבנת העיקרון האלפביתי מבוסס על לימוד והכרת הקשרים בין הפונמות המרכיבות את השפה הדבורה, ובין האותיות המייצגות אותן. יש להדגיש, כי לכל שפה יש מערכת צלילים בסיסיים האופיינית לה בלבד. האותיות של מערכת הכתב מייצגות את הצלילים הבסיסיים הללו בדרך ייחודית לשפה. הכרת הקשר בין האותיות והפונמות שהן מייצגות הנה מרכיב הכרחי בהבנת העיקרון האלפביתי.

התמודדות עם חוסר השקיפות בין מערכת הכתב והמרכיבים הצליליים של השפה

מאחר שאין התאמה מחייבת בין מספר הפונמות שבהן נעשה שימוש בשפה הדבורה ובין מספר האותיות במערכת הכתב, כמעט בכל שפה קיימת מידה של חוסר של שקיפות בין דפוס ופונולוגיה. אי התאמה חד-חד ערכית בין אות וצליל מקשה על רכישת העיקרון האלפביתי, מאחר שיש צלילים בסיסיים שונים המיוצגים על ידי אותה האות, ויש אותיות המייצגות בעת ובעונה אחת צלילים שונים. לכל שפה אלפביתית חוסר שקיפות האופייני לה, ולה בלבד. הבנת העיקרון האלפביתי בעברית חייבת לכלול בתוכה הבנה ברורה של חוסר השקיפות המאפיין אותה. בעברית הבלתי-מנוקדת חוסר שקיפות רב יותר מאשר בעברית המנוקדת, מאחר שבכתב חסר ניקוד מירב התנועות אינן מיוצגות. ככלל, המחקרים בעולם מראים כי שקיפות רבה יותר בדרך בה מייצגות אותיות האלפבית את המבנה הצלילי של השפה מקלה על רכישת הקריאה. בשפות שבהן יש שקיפות מלאה או קרוב למלאה, קל יותר להורות קריאה מאשר בשפות שבהן יש קשר עמום בין מערכת הכתב והשפה הדבורה. על בסיס ממצאים אלה עומדת הטענה, כי הוראת קריאה תוך היעזרות בניקוד יכולה לסייע בלימוד הקריאה.

רכיבים

 בכל שיטה להוראת קריאה המופעלת במערכת חייבים להיות כל הרכיבים הבאים:

 ◄פענוח –הכרת אותיות האלף-בית והצלילים שהן מייצגות כולל שיום שלהן. הוראה ישירה של העיקרון האלפביתי ושליטה בו, פענוח הברות, ופענוח עיצורים ותנועות. פענוח אוטומטי ומהיר של המילה הנו תנאי הכרחי לקריאה יעילה המאפשרת הפניית משאבי קשב להבנת הנקרא.

  ◄קריאת ניקוד – שימוש בניקוד לצורך קריאה. הבנה כיצד מייצג הניקוד את התנועות בשפה העברית.

◄ דיוק בזיהוי ובקריאת מילים- קריאה מדויקת של המילה אשר אינה מתבססת על ניחוש מתוך הטקסט.

   ◄שטף קריאה - קריאה מדויקת של משפטים שלמים והבנתם.

◄ עידוד כתיבה - כולל כתיב נכון, הממחיש את בעיות השקיפות האופייניות לשפה העברית, תוך הבנה כי טיפול בכתיב (תיקון שגיאות) אינו פוגם באיכות ההוראה.

◄ טיפוח הלשון כבסיס תומך להוראת הקריאה: העשרת אוצר מילים, הבנת המבנה של השפה העברית הבנויה על שורשים ומשפחות מילים והבנת האיפיונים המיוחדים של הכתיב העברי.

◄עידוד קריאת ספרים או הקראת ספרים לילדים הצעירים יותר.

הסבר התהליך אותו עברו הילדים ביצירת החוברת:  "אותיות וכוחות יוצרים מילים רבות"

חוברת זו נוצרה במהלך מספר חודשים  של מפגשים שפתיים משותפים שנערכו ע"י הגננת  וקלינאית התקשורת בגן השפתי, תוך יישום העקרונות המפורטים  בהקדמה בנושא מערכת הכתב, רכישת הקריאה והקשר שבין קריאה וכתיבה לשפה הדבורה.

מטרות המפגשים היו:

• 1. פיתוח המודעות הפונולוגית .

  2. פיתוח השיום והשליפה הפונולוגיים והשיום לתיאור.

  3. הכרת שמות אותיות הא"ב בעזרת אסטרטגיות זיכרון המבוססות על צורת האות וההברה התחילית של שמה.

  4. הכרת התנועות הבסיסיות להן קראנו "הכוחות" והמחשתם בעזרת דמויות של ליצנים תוך קישור צורת השפתיים  השונה לכל כוח.

  5. טיפוח הלשון דרך העשרת אוצר המילים ודיבור על משפחות מילים ועל מילים נרדפות.

  6. טיפוח ההבחנה השמיעתית להבדלים מינימליים בין צלילים ומילים.

  7. פיתוח ההבחנה בין אמות הקריאה לעיצורים.

  8. חשיפה לצלילים ההומופוניים בעברית, אותיות שנשמעות אותו הדבר כמו למשל ת/ט.

  9. פיתוח יכולת קריאת מילים עם כל העיצורים והתנועות הבסיסיות.

  10. פיתוח הכתיבה של אותיות הא"ב.

  11. פיתוח כתיבה עצמאית של מילים תוך צרוף עיצור לתנועה.

מהלך העבודה

המפגשים נערכו פעמיים בשבוע לאורך תקופה של מספר חודשים.

בכל פעם בחרנו להתמקד באות הקשורה לנושא הנלמד בגן.

בתחילת התהליך הכרנו לילדים את ליצני הכוחות המייצגים את התנועות הבסיסיות A,E,I,O,U) ). המפגשים נערכו מול מחשב עם תוכנת ה- BM  המאפשרת להקליד מילה ולקבל תמונה מתאימה.

בתחילת המפגש הצגנו את האות עליה אנחנו עובדים . שיימנו את שם האות ודברנו על האסוציאציה שתאפשר לנו לזכור את שמה ואת צורתה.

לאחר מכן השמענו יחד את הצליל שאות זו משמיעה כשאין לה כוח. ניסינו לשלוף מילים המתחילות באות ללא כוח וכתבנו יחד במחשב. חלק מהילדים הצליחו במשך הזמן להקליד בעצמם את מילים ששלפו וחלק אחר אמר איזה צליל צריך לכתוב.  כדי לקבל תמונה, המילה הייתה צריכה להיות כתובה בכתיב הנכון ולכן הילדים שאלו אם לכתוב ת' או ט' ,  א' או ע' וכו...

לאחר מכן לקחנו את הכוח A והילדים הרכיבו את ההברה שנוצרה מצרוף צליל האות לכוח זה.

הילדים שלפו מילים המתחילות בהברה שנוצרה והקלדנו יחד במחשב לקבלת התמונות.

באותו אופן פעלנו עם  הכוחות    E, I, O, U.

בזמן שליפת המילים שאלנו גם חידות עם רמזים כדי לחזק את יכולת השיום לתיאור וכדי לאפשר לכל הילדים להשתתף.

בסיום המפגש הדפסנו לכל ילד את הדף עם כל התמונות שנשלפו באותו מפגש.

הכנו טבלה ובה שם האות וצורות השפתיים של הכוחות השונים.

לאחר הפעילות במפגש עבדנו עם כל ילד על מילוי הטבלה בעזרת התמונות שבחר מהתמונות שנשלפו במפגש.  בפעילות זו, הילד היה צריך לשיים את התמונות השונות, להחליט באיזה כוח המילה מתחילה ולהדביק שתי תמונות שבחר לכל כוח במקום המתאים בטבלה.

חלק קטן  של  המפגשים נערך לצורך מיון תמונות לפי הכוחות השונים , במיוחד בחלק מהאותיות ההומופוניות שידענו שיהיה לילדים קשה לשלוף להן מילים מתאימות.

במהלך השליפה נתקלנו במילים דומות שההבדלים ביניהם מאוד קטנים וחדדנו את ההבחנה  השמיעתית של הילדים. הילדים למדו להקשיב ולהבחין בין הגה קולי לבלתי קולי ולהקשיב לכל צלילי המילה. בזכות פעילויות אילו שיפרנו גם את ההיגוי של הילדים.

לאחר שלב מילוי הטבלה, כל ילד קיבל דף של מחברת חכמה וכתב שורות של האות שעבדנו עליה כדי ללמדו כתיבה נכונה של אות זו וכדי ששליפת הייצוג הגראפי של האות תהיה קלה יותר עבורו.

הילדים הבינו שהאות ו' מתפקדת גם שעיצור וגם כשתי תנועות ובנוסף יש לה תפקיד של ו'  החיבור במשפטים מחוברים. הפננו את תשומת ליבם לה' השותקת בסוף מילה ולחלק מכללי הכתיב . בסוף התהליך, נתנו לילדים תמונות ללא כיתוב ועליהם היה לכתוב את המילים ע"פ סינטזה פונמית תוך התייחסות לעיצורים ולכוחות. כל הילדים התקדמו יחסית למצבם  בתחילת הפעילויות וחלק מהילדים למדו לכתוב מילים ע"פ סינטזה פונמית באופן עצמאי.

בעקבות הפעילות הילדים מתעניינים יותר בספרים ובמילים הכתובות ומנסים לפענחם.

חשוב, להקריא להם סיפורים ולהצביע על המילים תוך כדי הקראתן.

                                                                                                       בברכה

                                                                                                  שרה זיגלבאום            

                                                             עיצוב וניהול האתר:שרה זיגלבאום