הקש"ר השמ"ח  שרה זיגלבאום

הבנה- פירוש סיטואציה: א. זיהוי קיומה של בעיה: "מה הבעיה של האיש?"

                                                                                   "איך מרגיש האיש ולמה?"

                                            ב. הסבר לפי שימוש ברמזים: "כיצד אתה יודע שהכלב רוצה את ההמבורגר?"

                                                "כיצד אתה יודע שהאיש אינו רוצה שהכלב יאכל את ההמבורגר?"

פתרון בעיות: א. זיהוי הפיתרון: " האיש אינו רוצה שהכלב יאכל את ההמבורגר שלו. מה הוא עושה?"

                         ב. חשיבה היפוטטית-אודיטורית: " לאיש אסור לאכול מלח, כך שאינו יכול לשים מלח על ההמבורגר 

                              שלו.מה הוא יכול לעשות כדי שההמבורגר יהיה יותר טעים?"

                              " הכלב מאוד רעב. מה יכול האיש לעשות כדי שהכלב לא יהיה רעב?"

                         ג. מציאת פתרון נוסף: " לאיש נגמרו לחמניות ההמבורגר. במה עוד הוא יכול להשתמש?"

                         ד. מניעת הבעיה: " הכלב ממשיך לנסות לאכול את ההמבורגר של האיש. מה יכול האיש לעשות לפני 

                         שהוא מתחיל לאכול כדי שהכלב לא יטריד אותו?"

קביעת סיבתיות: א. קביעת הסיבה-על בסיס חזותי: " מדוע הכלב קופץ?"

                                                                                    " מדוע האיש מחזיק את ההמבורגר למעלה?"

                              ב. קביעת הסיבה על בסיס שמיעתי: " האיש שם את ההמבורגר על השולחן. הוא יצא החוצה 

                                                                                        לרגע. כשחזר- ההמבורגר נעלם. מה לדעתך קרה 

                                                                                          להמבורגר?"

                                                                                       " מדוע האיש אינו רוצה שהכלב יאכל את ההמבורגר?"

הכללה: א. יצירת סיפורי רצף: 

                   עתיד- רמה נמוכה: " מה יעשה האיש עם הכלב?"

                   עתיד- רמה גבוהה: " " מה יקרה אחר-כך?"

                  עבר- רמה נמוכה:  " מהיכן השיג האיש את ההמבורגר?"

                  עבר- רמה גבוהה: " מה קרה בהתחלה?"

               ב. משחק תפקידים: " מה אומר האיש לכלב?"

               ג. ידע כללי: " האיש אוכל ארוחת צהריים ולא ארוחת בוקר. כיצד יודעים זאת?"

                                   " כשהאיש הרים את ההמבורגר למעלה, אדום נזל על ידו. מה זה?"

                                   " מה יקרה אם האיש יחזיק את ההמבורגר למטה?" (הצבע על מקום קרוב לכלב)

                                   " מה יכול האיש לאכול  שהכלב לא ירצה בו?"

              ד. ידע אישי: " אתה מכיר מישהו שיש לו כלב או חתול?"

                                  "אתה אוכל המבורגרים? באיזו מסעדה אתה אוכל המבורגרים? מתי אתה אוכל שם?"

התינוק

הבנה- פירוש סיטואציה:א. זיהוי קיומה של בעיה: "מה הבעיה של התינוק?"

                                                                                   "מה הבעיה של הכלב?"

                                           ב. הסבר לפי שימוש ברמזים: "איך אתה יודע שהתינוק לא יכול להיות לבד בבריכה?"                                              

פתרון בעיות: א. זיהוי הפיתרון: " התינוק נכנס לבריכה והתיז החוצה הרבה מים. מה יכולים הילדים האחרים לעשות

                         כדי שיהיו הרבה מים בבריכה?"

                         ב. חשיבה היפוטטית-אודיטורית: " הכלב כל הזמן מנסה להכנס לבריכה עם הילדים. הם לא רוצים 

                         שהכלב יהיה איתם בפנים. מה לדעתך הם יכולים לעשות לגבי זה?"

                         " יש הרבה ילדים שרוצים להיכנס לבריכה אבל לא כולם יכולים להיכנס יחד. מה הם יכולים לעשות?"

                          ג. מציאת פתרון נוסף: " לתינוק אסור להיכנס לבריכה לבד. אימו לא רוצה להחזיק אותו יותר. מה היא

                         יכולה לעשות במקום להחזיק אותו?"

                         ד. מניעת הבעיה: " אם המים נשארים למשך כל הלילה בבריכה, נכנסים לתוכם חרקים ועלים, ואז 

                         המים לא טובים לרחצה. מה אמא יכולה לעשות עם הבריכה בלילה כדי שזה לא יקרה?"

קביעת סיבתיות: א. קביעת הסיבה-על בסיס חזותי: " האם אוחזת את התינוק כשהוא בבריכה. מדוע?"

                                 " מדוע הילדים שעומדים מחוץ לבריכה אינם נכנסים למים?"

                              ב. קביעת הסיבה על בסיס שמיעתי: " אמא אינה מרשה לתינוק להיכנס לבריכה לבד. מדוע?"

                                   "הכלב כל הזמן רוצה להיכנס לבריכה עם הילדים. הם לא רוצים שהוא ייכנס איתם. למה?"

                                  " עוד ילדים רוצים להיכנס לבריכה אך הם לא יכולים להיכנס כולם יחד. מדוע?"

הכללה: א. יצירת סיפורי רצף: 

                   עתיד- רמה נמוכה: " כשכולם יסיימו לשחות, מה הם יעשו?"

                   עתיד- רמה גבוהה: " " מה לדעתך יקרה אחרי זה?"

                  עבר- רמה נמוכה:  " מה עשו הילדים כדי להתכונן לשחייה?"

                  עבר- רמה גבוהה: " מה קרה לפני כן?"

               ב. משחק תפקידים: " כשהתינוק רצה להיכנס לבריכה, מה הוא אמר לאימו? מה היא ענתה לו?"

               ג. ידע כללי: " איך אתה יודע שחם בחוץ?"

                                   " למה אין לבריכה הזאת קרש קפיצה?"

                                   " אם האם תכנס לבריכה הזאת, היא תוכל לשחות בה? למה לא?"

               ד. ידע אישי: " האם אתה יודע לשחות? אתה אוהב לשחות? לאן אתה הולך לשחות?"

                                  "מה אתה לובש כשאתה שוחה? באיזה צבע בגד הים שלך? מה עוד אתה לוקח כשאתה הולך 

                                    לשחות?   מי הולך איתך לשחות?"

בגשם

הבנה- פירוש סיטואציה:א. זיהוי קיומה של בעיה: "מה הבעיה בתמונה?"

                                                                                   "איך מרגישים הילדים ולמה?"

                                           ב. הסבר לפי שימוש ברמזים: "איך אתה יודע שהילד לא רוצה שהילדים האחרים ישמעו 

                                           את מה שהוא אומר לילדה?"                                              

פתרון בעיות: א. זיהוי הפיתרון: " הילדה שמקשיבה מתקשה לשמוע את דברי הילד. מה עליה לעשות?"

                         ב. חשיבה היפוטטית-אודיטורית: " מה יכול הילד לתת לתינוק כדי שהתינוק לא ירצה לשחק בקוביות?"

                          ג. מציאת פתרון נוסף: " הילד לא רוצה שהילדים האחרים ידעו מה הוא אומר. מה עוד הוא יכול לעשות

                          חוץ מללחוש בסוד?"

                         ד. מניעת הבעיה: " הילדים האחרים כועסים כי הילד הזה לוחש סוד לילדה ולא מגלה גם להם. מה הוא 

                         יכול לעשות כדי שהחברים האחרים לא יכעסו?"

קביעת סיבתיות: א. קביעת הסיבה-על בסיס חזותי: " למה הילדים האלה לא יכולים לשמוע את הילד הזה?"

                                " למה הוא לוחש?"

                              ב. קביעת הסיבה על בסיס שמיעתי: " הילדה הזו (המקשיבה) מתקשה לשמוע את הילד. מדוע?"

הכללה:    א. משחק תפקידים:    " הילד עם החולצה האדומה רוצה לדעת מה הילד השני אמר לילדה. מה הוא יגיד 

                   לה? מה היא תענה לו?"

                  ב. ידע כללי: " היכן נמצאים הילדים הללו? לפי מה אתה יודע?"

                                   " הילד הזה מספר לילדה על מסיבת יומהולדת. זה צריך להיות סוד. מה יקרה אם הוא לא ילחש?"

                  ג. ידע אישי: " ספר לי על מקום בו אתה לוחש במקום לדבר בקול רם. מדוע?"

                                  "האם סיפרת פעם סוד למישהו? למי?"

עיצוב וניהול האתר: שרה זיגלבאום