סידני גוטליב
גוטליב ביצע את הניסויים האכזריים שלו בסמכות שקיבל מהדרגים הגבוהים ביותר בסוכנות הביון האמריקאית. הוא סימם, טישטש, חישמל ועינה אלפי פליטי מלחמה זרים ואסירים אמריקאים בסדרה של ניסויים אכזריים שהתפרשו על פני 20 שנה וגבו את חייהם של חפים מפשע.
אנשים שאיש לא ירגיש בחסרונם
חלק מהניסויים נעשו בבתי חולים ובבתי סוהר בארצות הברית, אחרים במתקני כליאה סודיים מעבר לים, בעיקר בגרמניה, ביפן ובפיליפינים, שם פעל באופן חופשי ללא חשש שייחשף.
"גוטליב היה יכול לבקש מהממונים עליו שישלחו לו עשרה אנשים לצורך הניסוי והוא היה מקבל אותם", אומר בראיון לעיתון הארץ קינזר, בעבר כתב "ניו יורק טיימס" בדרום אמריקה, גרמניה וטורקיה וכיום חוקר בכיר במכון ווטסון ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת בראון. "מי היו אותם אנשים? אנשים תמימים ללא משפחה, שבסוכנות העריכו שאיש לא ירגיש בחסרונם. כשביקרתי בגרמניה לצורך העבודה על הספר הגעתי למקום שבו עמד אז מתקן הכליאה הסודי הראשון של הסי־איי־אי באזור מבודד מחוץ לפרנקפורט. אנשים שגרו בקרבת מקום העידו איך אסירים שהוחזקו במתקן שניהל גוטליב נקברו לאחר מכן ביערות הסמוכים, שהיום יש בהם בנייני מגורים ומרכזי קניות".
22 שנים שירת גוטליב בסי־איי־אי, רובן כראש כוח המשימה המיוחד שהקימה ארצות הברית במטרה לנסות וליצור את "משטרת המחשבות" המתקדמת והגדולה ביותר בעולם. "לגוטליב היו שתי מטרות עיקריות", מסביר קיזנר. "הראשונה היתה להשמיד את המוח ולהרוס את התודעה של האדם והשנייה היתה למלא את הוואקום שנוצר באמצעות יצירת תודעה חדשה. הוא הצליח להשמיד את המוח האנושי, אבל לא נחל הצלחה בשלב השני של התוכנית".
מבצע ארטישוק
גוטליב, דוקטור לביו־כימיה מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה, התגייס לסי־איי־אי ב–1951. הוא היה "האיש הראשון אי פעם שהממשל האמריקאי גייס במטרה למצוא דרכים לשלוט במוח האנושי", מדגיש קינזר. שנתיים לאחר מכן יצא לפועל המבצע שנקרא תחילה "ארטישוק" ושמו שונה לאחר מכן ל־MK-Ultra.
"בשנת 1953 נהפך 'ארטישוק' לפרויקט האלים והפולשני ביותר שבוצע אי פעם בשם הממשל האמריקאי", כותב קינזר בספר. הוא מצטט מזכר של הסי־איי־אי, שבו מוגדרת המשימה של הצוות החדש כך: "לחקור את ההשפעה של תרופות וסמים על השליטה על האגו האנושי ועל הפעילות הרצונית ולבחון אם אפשר לחלץ מידע מודחק באמצעות השימוש בתרופות וסמים בעלי השפעה חזקה על מערכת העצבים".
אל-אס-די
גוטליב לא בחל בשום סם ובשום חומר מטשטש כדי לעמוד במשימה.
"הוא היה אובססיבי בנוגע לאל־אס־די. הוא חשב שמדובר בפתרון האידיאלי להשמדה של המוח הקיים ולהשתלה של מוח חדש", מסביר קינזר. לדבריו, גוטליב היה הראשון שהכניס לארצות הברית את הסם שנהפך שנים לאחר מכן לאחד מסמלי תנועת המחאה ודור הפרחים האמריקאי.
"האובססיה שלו היתה כל כך גדולה, שבשנת 1953 הוא שיכנע את הסי־איי־אי להשקיע 240 אלף דולר ולקנות את כל המלאי העולמי של אל־אס־די שפותח במעבדות של חברת התרופות סאנדוז בשווייץ".
מה עשה עם כמות גדולה כל כך של הסם? "אחד הניסויים בוצע על אסירים שחורים מקנטאקי, שבניגוד לידיעתם קיבלו כל יום, במשך חודשיים וחצי, מנה משולשת של הסם. כך בדקו אם אפשר להשמיד את המוח האנושי באמצעות אל־אס־די.
בתי החולים עושים ניסויים בבני אדם ללא ידיעת המטופלים
ניסוי נוסף היה בעל אופי מדעי יותר, אך בעל השפעות הרסניות לא פחות. "גוטליב רצה לבדוק כיצד משפיע האל־אס־די על אנשים הסובלים מבעיות רפואיות שונות", אומר קינזר. "מאחר שלסי־איי־אי אין בתי חולים משלו ומאחר שגוטליב לא רצה שבתי החולים יידעו שהוא פונה אליהם מטעם הסי־איי־אי, הוא הקים ארגוני קש שיצרו קשר עם בתי חולים שונים והציעו להם תשלום תמורת השתתפות בניסוי שבו נבחנה השפעת הסם על מטופלים. בעקבות זאת נוצר בן לילה שוק חדש של אזרחים שנחשפו לסם והפיצו אותו לאנשים נוספים".
המדען פרנק אולסון ״מתאבד״
"מעט מאוד אנשים, גם בסי־איי־אי עצמו, ידעו על פרויקט MK-Ultra. אחד מהם היה המדען האמריקאי פרנק אולסון. אלא שבשלב מסוים, בשנת 1953, אולסון התחיל להרהר במוסריות של הניסויים שנחשף אליהם ואף פנה לממונים עליו ואמר שהוא לא מוכן להמשיך בעבודה ומעוניין לעזוב את הסי־איי־אי.
זמן קצר לאחר מכן הוא נפל אל מותו מחלון חדרו בקומה ה–13 במלון בניו יורק. באותה תקופה כלי התקשורת תיארו את המקרה כהתאבדות, אבל היום יש לא מעט עדויות לכך שאולסון לא קפץ אל מותו אלא נרצח על ידי גוטליב וסוכני הסי־איי־אי, שראו בו סכנה גדולה מדי להמשך התוכנית.
בעוד שאת המטופלים הוא האביס בכימיקאלים רעילים ו״תרופות״ לעצמו דאג גוטליב לאוכל אורגני ואף קידם את אג׳נדה 21 בגרסה הקדומה שלה
גוטליב היה אב לארבעה ילדים ובעל מודעות גדולה כביכול ל״איכות הסביבה״. כלומר, לתכנית לכפות פאשיזם ודיקטטורה במסווה של תנועה אקולוגית. הוא גידל בעצמו את הירקות שאכל ובכל בוקר לפני העבודה קם לחלוב את העזים שהיו לו. ולא הכניס לפיו את המזון התעשייתי המורעל שבו האכילו הוא וחבר מרעיו את ההמון.
מאמר המקור ממנו הנתונים העובדתיים:
https://www.haaretz.co.il/gallery/literature/.premium-1.8251405
