האם הנבואה חזרה? או שהם פשוט כתבו מה התכניות שלהם?

האם הנבואה חזרה? או שהם פשוט כתבו מה התכניות שלהם?

סופרת שמעורבבת היטב באליטה, אביה היה סופר מוערך על ידי האליטה, כותבת ״במקרה״ ספר שמתאר במדוייק את מה שאנו חווים כעת, והיא קוראת לספר 2020.... קצת מוזר לא? קצת חשוד, לא?

ובכן, לא נשמע לנו סביר שמישהי כתבה ספר ש״במקרה״ מתאר בדיוק בדיוק את מה שקורה כאן היום, ואת מה שהם עוד היו רוצים לעשות לנו: פאשיזם ודיקטטורה באמצעות חוקים גוזלי זכויות אדם וחופש, כשעל המלאכה מנצח ״ארגון הבריאות העולמי״ (שמתם לב לדבר הזה? אתם כל הזמן שואלים: איך יכול להיות שכל המדינות נשלטות ומאורגנות יחד? והנה - זה גלוי, יש ארגון שמכתיב לכל המדינות את המדיניות. ממשלה עולמית פאשיסטית היא לא קנוניה, זו עובדה. ארגון הבריאות העולמי הוא לא יותר משם מכובס לממשלת הצללים העולמית שכבר שולטת כרגע בכל המדינות והממשלות).

ונחזור לספר:

הספר בן 600 עמודים מתאר פאשיזם עולמי ודיקטטורה שנכפים בעזרת מגיפה. כשהמנצח על תזמורת הפאשיזם הוא ארגון הבריאות העולמי. בחסות ה״מגיפה״ נשללות מבני האדם כל הזכויות והחופש. נגזלת הפרטיות, והעולם הופך למן רייך רביעי מטריד ומפחיד.

ובכן תסלחו לנו, אבל לא סיפק אותנו ההסבר ש״רוח הנבואה״ שרתה על הסופרת שהיא גם מעורבבת באליטה כאן בארץ, משום מה זה לא נשמע לנו תמים. ההסבר לא סיפק אותנו.

האם מי שתכנן להפחיד אנשים בעזרת ״מגיפה״ שלא הייתה ולא נבראה, הכתיב גם את הספר הזה?

יותר מידי ספרים וסרטים ״ניבאו״ את המגיפה המומצאת, ולי יותר נראה סביר שהם פשוט כתבו בספרים ובסרטים את התכניות שלהם, לפני שהם הוציאו אותן לפועל. מה דעתכם? האם הנבואה חזרה או שהם פשוט כתבו לנו מה שהם מתכננים לנו, לפני שהם הוציאו את זה לפועל?

שימו לב שהספר מתאר עולם פאשיסטי שבו אתה מחוייב לתת טביעת אצבע ביומטרית, ואת הממסד מחליט שאתה ״חולה״ (כשכל חטאך עשוי להיות כמו עכשיו - שפשוט חזרת מטיול תמים בחו״ל) יאסרו עליך כניסה לכל מקום, ואתה תורחק ותישלח למחנה ״ריפוי״. מדובר בעולם מחריד שמזכיר מעין רייך רביעי שנשלט בעזרת מערכת הרפואה והרופאים.

הבה ניזכר איך תיאר ד״ר סגל את מחנות ה״ריפוי״ שמוקמים כבר כעת בשיבא (שנקרא על שמו של ד״ר חיים שיבא ששיקר במצח נחושה שמחלה קלה כמו ״גזזת״ היא מגיפה וביצע באלפי בני אדם טיפולים שגרמו למותם מסרטן) הבה ניזכר מהו.. ״מחנה ריפוי״:

״בית החולים שלנו מנוהל בצורה צבאית, כי למעשה החולים מאושפזים כאן בכפייה אבל עדין צריך לקבל ולשחרר אותם כמו שצריך. האחיות הן אלה שלוקחות סימנים חיוניים מהחולים, והן גם עונות להרבה מאוד בקשות ודרישות שלהם. המתקן הזה מנוהל כמו בית כלא: פותחים דלתות, סוגרים דלתות, מוציאים אנשים החוצה, אבל לא נותנים להם לטייל יחד. הם רוצים חלב כזה, פפאיה כזו. יש להם המון דרישות. הם נמצאים כאן בכפייה, ולכן במובן מסויים הם אסירים שלנו״ ד״ר גדי סגל, בית החולים שיבא, 01.01.20 וינט.