מדוע בחר ארגון ה״בריאות״ העולמי הנכלולי לחרות כסמלו דווקא את הנחש, סמל הרוע, ואת מפת העולם השטוח?
הנחש הוא סמל הרוע בתרבויות שונות. מדוע דווקא אותו בחר ארגון ה״בריאות״ העולמי לחרות לו כסמל? הנחש המפתה את האדם ומושכו אל התהום, כִּי הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּכֶם נְחָשִׁים צִפְעֹנִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם לָחַשׁ וְנִשְּׁכוּ אֶתְכֶם נְאֻם יְהֹוָה (ירמיהו)
מי שמכיר את ארגון האילומנטי שהקים לכאורה את ארגון ה״בריאות״ העולמי, מבין את השיטה לשלוט בבני אדם על ידי יצירת מגיפה מדומה.
כאשר מגיפה דמיונית משתוללת, אתה יכול לשקר שכל אדם הוא ״חשוד״ ״נשא״ או ״חולה״ ומפיץ מחלות וכך לשלול ממנו את כל זכויותיו. אתה יכול לרדוף אחרי עמים שלמים ולנעול אותם בבתים, ובאותו זמן ליצור סדר עולמי חדש על ידי פיזור כוחות שיטור ברחובות, הכל בשקרים שזה כיביכול מתוך ״דאגה לשלום הציבור״.
מי שמכיר את החיים האמיתיים, ולא נכנע לשטיפת המוח שיש בטלוויזיה, יודע שאין בעולם מחלות שבאמת מדבקות כמו סופת הוריקן. אם לא ישבת ליד מיטת החולה לא נדבקת. כך קובעים מדענים ורופאים. ״המגיפה״ של ארגון הבריאות הנחשי הערמומי, זו פשוט מאוד הונאה שנועדה לשעבד בני אדם.
אז אם אתם שואלים אותנו למה בחר לו ארגון הבריאות הנכלולי ששיחד בשנת 2009 מדענים ורופאים כדי שישקרו שיש ״מגיפה?״ מאחר שהוא כמו הנחש הערמומי, המגיע מהשאול והאבדון, ולא הבריאות שלנו מעניינת אותו, אלא השעבוד.
הנחש ומפת העולם השטוח, בסמל ארגון ה״בריאות״ העולמי
הנחש במזרח הקדום
במיתוסים של המזרח הקדום סימלו הנחש, הדרקון, התנין והלוויתן את כוחות התוהו והחושך הנאבקים באל הבורא. כך למשל, במיתולוגיה השומרית-בבלית אנו פוגשים באם הקדמונית של כל האלים: תיאמת - ´תהום ים´, אשר מימיה מילאו את העולם כולו ומרחמה נולדו אלים ומפלצות שונים. האלים ובראשם מרדוק יצאו למלחמה נגדה. מרדוק רוצץ את ראשה ומגופה המבותר הוא ברא את השמיים והעולם.
במיתולוגיה המצרית אנו פוגשים בנחש מפלצתי בשם Apep-Apophis שגר במעמקי הנילוס. הוא סימל את כוחות החושך ונאבק מידי לילה באל השמש רע בנסיון לבלוע אותו. אל השמש ניצל מידי לילה במאבקיו בזכות התערבותו של נחש טוב בשם Mehen. האילומנטי שהם פאגנים סוגדים לשמש והמציאו את הונאת העולם כ״כדור״ הסובב סביב השמש, אך הנה בסמל ארגונם הם מגלים את הסודות ובחרו לשים דווקא את מפת העולם השטוח. (מי שעדין מצחקק כשהוא שומע שהעולם אינו כדור, שיתחיל לחפש היכן הוא הקימור, כי לכדור יש קימור. הראו לנו בתגובות את הקימור ונשנה מיד את דעתנו. אבל דקלום של הבלים מהטלוויזיה אינם הוכחה).
הנחש במקרא
במקרא אנו מוצאים הדים למאבק איתנים זה של האל הבורא, בכוחות החושך והכאוס המתגלמים בנחש ובמפלצות התהום:
בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם (ספר ישעיה כז א).
´אתה פוררת בעזך ים, שברת ראשי תנינים על המים. אתה רצצת ראשי לויתן...´(תהילים עד, יג-ד)
בתנ´ך, הנחש מופיע לראשונה בספר בראשית בפרק ג´, בסיפור על גירוש אדם וחווה מגן עדן: ´ וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל. וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן. וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן. כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע. ..´ (בראשית ג, 1). הנחש מתואר כיצור ערמומי וחלקלק המפתה את חוה לעבור על הציווי האלוהי ולאכול מעץ הדעת.
כעונש על אכילת פרי עץ הדעת מגורשים אדם וחווה מגן עדן ואילו הנחש מאבד את רגליו, תיאור עונשו:
"וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (בראשית ג,יד-טו).
"על גחונך תלך בשעה שאמר לו הקב"ה על גחונך תלך ירדו מלאכי השרת וקצצו ידיו ורגליו". (בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה כ )
הנחש בקבלה
על פי הקבלה הנחש ´אורב על אורחות ושבילים והוא מאסף לכל המחנות´, כלומר, זהו בעל החיים שנע על גחונו, ללא מחיצות, חודר לחורים ולתהומות ודרך אותם חורים מגיע לעולמות תחתונים ופנימיים. הוא מסוכן כי הארס שהוא מחדיר לגוף קורבנו משתק אותו לנצח. בקבלה נאמר שהנחש נמצא ´בסיום כל מדרגות דקדושה´, כלומר הוא אורב לכל אדם שמתפתה לחטאים, (כישופים או סטרא אחרא) נושך ומושך אותו לתהומות המוות הן ברמה הגופנית והן ברמה הנפשית או הריגשית. הוא מעניש אנשים שמנסים למשוך חכמה מלמעלה למטה (כלומר לנצל את החוכמה לרעה) או כאילו שרוצים לנצל את החוכמה העליונה לצורך קבלת שליטה וכוח ולהרע.
הנחש משול לבן האלמוות בגלל השלת עורו לצורך חידוש נעוריו אבל זה נחש בן אלמוות שמוות יש בפיו.
הנחש ממית ומרפא
וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ. וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל. וַיְשַׁלַּח יְהֹוָה בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל. וַיָּבֹא הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי דִבַּרְנוּ בַיהֹוָה וָבָךְ הִתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּעַד הָעָם. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי. וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי (במדבר כא, ד-ט).
נחש הנחושת עמד בישראל במשך שנים רבות, מימי משה רבנו עד ימי חזקיה מלך יהודה: ´וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה, כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחשתן´ (מלכים ב יח, ד). מהפכת המונותאיזם הדתית של חזקיה, מלך יהודה, הובילה לסילוק כל סממן אלילי ואפילו חז´ל הסכימו עם הפעולה הזו:
´וכי עבודה זרה היא, והלא משה עשאו? אלא מלמד שהיו ישראל תועין אחריו עד שבא חזקיהו והעבירו´ (ירושלמי עבודה זרה ג, ג).
מספר שמות נחשים הוזכרו במקרא: נחש, פתן, צפע או צפעוני, שרף, שפיפון, אפעה, נחש בריח ונחש עקלתון.
"יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח, הַנּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר" (בראשית מט,יז).
"וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק - עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל - יָדוֹ הָדָה" (ישעיהו יא,ח).
"אַל תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף" (ישעיהו יד,כט).
"מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה לָבִיא וָלַיִשׁ מֵהֶם אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף יִשְׂאוּ עַל כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵהֶם וְעַל דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ" (ישעיהו ל,ו).
"בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה חֹלֲלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִיחַ" (איוב כו,יג).
"בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהֹוָה בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם" (ישעיהו כז,א).
וזנבו עד שאול ואבדון
ומוסיף בעניין זה ר' יוסף ג'יקטילה, מקובל מהמאה ה-13, בספרו סוד הנחש ומשפטו:
"ודע והאמן כי הנחש בתחילת בריאתו היה צורך גדול בתקון העולם בהיותו עומד במקומו והוא שמש גדול נברא לסבול עול הממלכות והשעבוד וראשו עד במתי ארץ וזנבו עד שאול ואבדון, ובכל העולמות כולם היה לו מקום וצורך גדול לתקון כל המרכבות כל אחד במקומו וזהו סוד התלי הידוע בספר יצירה והוא המניע על הגלגלים והמהפך אות ממזרח למערב ומצפון לדרום"
"שננו לשונם כמו נחש..." (תהלים קמ,ד).
ארס הנחש הוא סמל לפורענות:
"חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר" (דברים לב,לג).
נשיכתו נחשבת עונש מה':
"כִּי הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּכֶם נְחָשִׁים צִפְעֹנִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם לָחַשׁ וְנִשְּׁכוּ אֶתְכֶם נְאֻם יְהֹוָה" (ירמיהו ח,יז).
"וְאִם יֵחָבְאוּ בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל מִשָּׁם אֲחַפֵּשׂ וּלְקַחְתִּים וְאִם יִסָּתְרוּ מִנֶּגֶד עֵינַי בְּקַרְקַע הַיָּם מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת הַנָּחָשׁ וּנְשָׁכָם" (עמוס ט,ג).
"הטוב שבנחשים רצוץ את מוחו" ( מכילתא בשלח ב).
בנבואת אחרית הימים יתהפך המצב, וישכון השלום בין האויבים: "וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק - עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל - יָדוֹ הָדָה" (ישעיהו יא,ח). תינוק שאך נגמל יוכל לשבת ולהשתעשע ליד מאורת הנחש הארסי ולשלוח אליו ידו, ולא להנזק. תיאור אחרית הימים מחזיר את ההרמוניה שבין האדם והנחש לתקופת גן עדן, לשלב שלפני החטא.
אבל כדי להגיע לימים אלה עלינו להפסיק להאמין לשקרים של הנחש שלא באמת רוצה לרפא אותנו, אלא להכיש אותנו ולדרדר אותנו אל תהומות הפאשיזם של הסדר העולמי החדש.