שמיר-ענבל, ת.& קלי, י. (2011). מודל מערכתי להטמעת תקשוב בתרבות בית ספרית. בתוך: תקשוב, למידה והוראה. הוצאת המרכז ללימודים אקדמיים - אור יהודה. גילה קורץ ודוד חן (עורכים).
הערכת הפעילות על ידי המורה מאפשרת לו לבחון האם וכיצד קיים בפעילות שימוש מיטבי בטכנולוגיה, כזה המאפשר להפעיל את הלומדים באמצעות מגוון יישומים. לבחון האם הפעילות מעודדת חשיבה מסדר גבוה וכוללת פיתוח מיומנויות כגון שאילת שאלות, ניתוח, נקיטת עמדה, הסקת מסקנות, יצירתיות, יזמות, יישום, רפלקציה והערכה. האם יש שימוש במרכיבי תקשוב התומכים בעבודה שיתופית כחלק בלתי נפרד ומהותי מהלמידה. האם קיים קישור לעולמו התרבותי של הלומד ולידע הקודם שלו. באיזו מידה קיימות הנחיות מפורטות ומובנות למשימה, המכוונות את הלומד בבניית התוצר, ומאפשרות למורה לשמש כמנחה. לבחון האם התוצר אליו מכוונת הפעילות יהיה מגוון, יצירתי או מקורי, כזה המאפשר ניצול כישורים אישיים, פיתוח אוריינות דיגיטלית וביטוי עצמי של הלומד. ולבסוף לבחון האם קיימת התייחסות לצמתי הערכה בשלבים שונים של תהליך הלמידה הערכה הניתנת ע"י המורה, התלמידים או העמיתים, על פי קריטריונים ברורים הנתונים מראש.
המימד
אפיון גבוה (3)
אפיון בינוני (2)
אפיון נמוך (1)
ניצול הערך הטכנולוגי
הטכנולוגיה הכרחית בביצוע הפעילות. יש הפנייה למגוון אתרים עשירים, עדכניים, או כאלה המשלבים טקסט עם מרכיבים ויזואליים המסיעים להבנת התכנים לדוגמא: הלומד משתמש בהדמיות באופן אקטיבי, מבצע אינטראקציה עם התכנים באמצעות כלי web2 וכלים פתוחים נוספים, וכן שותף פעיל בדיאלוג מתוקשב.
המרכיב הטכנולוגי עשוי ליצור עניין וחידוש, אך ללא שינוי במהות הלמידה ולכן ניתן להמרה בפעילות לימודית שאינה מתוקשבת. העניין יכול להיות מושג על ידי: הפנייה לקישורים בודדים, או שימוש בפורום/ Talkback כמקום להבעת עמדה אך ללא דיון.
השימוש בתקשוב הוא טכני ואינו משפיע על מהות הלמידה. תלמידים מורידים דפי עבודה מסורתיים ממוחשבים, לעיתים, ממלאים ומחזירים למורה ישירות או לפורום.
הדגש על המימד הארגוני וניהולי.
אין קישורים למקורות ברשת.
רמת חשיבה נדרשת
הפעילות דורשת הפעלת תהליכי חשיבה מורכבים: שאילת שאלות, נקיטת עמדה, הסקת מסקנות, יצירתיות, יזמות, והבניית ידע בדרך של ניתוח, יישום, אנליזה, סינתזה. וכן ביצוע תהליכי רפלקציה והערכה. (בלום – רמה 3-6).
הפעילות מעודדת הבנה תוך שימוש במספר מוגבל של מיומנויות חשיבה: מתן דוגמאות, תיאור, סיכום או הסבר כללי למידע שנאסף ברשת. (בלום – רמה 2).
שינון ידע. התמקדות בשאלות ותשובות סטנדרטיות. מכוונת לביצוע משימות איסוף מידע פשוטות.
(בלום- רמה 1).
מידת השיתופיות
יש שימוש בכלים טכנולוגים התומכים בעבודה שיתופית כחלק בלתי נפרד ומהותי בתהליך הלמידה. לדוגמא: דיון משותף בסוגיות; בניית תוצר משותף; שיתוף בתוצרי עמיתים כמקור מידע לעמיתים; התייעצות הדדית; הערכת עמיתים והתייחסות לתוצרי עמיתים.
יש הנחיות מפורשות לכך שתלמידים יעבדו בכיתה בזוגות או בקבוצות, אך ללא תמיכה טכנולוגית באינטראקציה בין עמיתים. (לדוגמא: תלמידים עובדים ביחד בכיתה ומגישים עבודה למורה בפורום). אין אינטראקציה בין קבוצות או שהלומדים אינם משמשים כמקור ידע לעמיתיהם, אין התייחסות לתוצרי עמיתים.
אין התייחסות ללמידה שיתופית. מתוך ההנחיות עולה כי הלמידה היא אישית. לעיתים הלומדים מנועים מעבודה שיתופית מתוך העיקרון שלמידה יש לבצע רק באופן עצמאי.
לעיתים התשובות מועלות לפורום/לדוא"ל, לשם עיון המורה בלבד.
קרוב התכנים לעולמו של הלומד
קיים קישור לעולמו התרבותי של הלומד ולידע הקודם שלו. על ידי: א) בחירת הקשר שעשוי לעניין את הלומדים, ב) עיסוק בפתרון בעיית אמת. ג) דיונים אקטואליים ורלוונטיים ללומדים. ד) תהליך רפלקטיבי המועדד הבניית ידע ומאפשר לקשר ידע חדש לידע קיים.
יש ניסיון לקשר את התכנים לעולמו של הלומד, אולם הקישור אינו משמעותי. למשל הבעת דיעה אישית, או יצירת סיפור מסגרת מלאכותי שאיננו קשור ישירות למהות ולאופי הפעילות. אין התייחסות לצורך לקשר בין ידע ישן לידע החדש שנלמד.
אין ניסיון לקשר ולקרב את התכנים לעולמו של הלומד. מושם דגש על חומר שהלומד צריך לדעת או לזכור.
הכוונה לתוצרים עשירים
קיימות הנחיות מפורטות ומובנות למשימה, העוזרות ללומד בבניית התוצר, ומאפשרות למורה לשמש כמנחה.
התוצר מגוון, יצירתי או מקורי. מאפשר ניצול כישורים אישיים וביטוי עצמי של הלומד.
ההנחיות מאפשרות ביטוי אישי, אולם הן כלליות, ואינן תומכות או מבנות את תהליך הלמידה. למשל: כתוב סיפור בעקבות...; בנה ת.ז. של... מה הייתי עושה אילו.., דעתי על..;
התוצר פתוח ומקדם הבעה אישית של הלומד.
ההנחיות מכוונות לתוצר אחיד, סגור ומוגדר על ידי המורה (המורה במרכז הלמידה).
לא נדרשת יצירתיות לביצוע התוצר. למשל: שאלות ותשובות סטנדרטיות, מיון אחיד של נתונים בטבלה...
הערכה שזורה
הערכה ניתנת ע"י המורה או התלמידים העמיתים על פי קריטריונים ברורים נתונים מראש.
ההערכה מלווה את תהליך הלמידה בשלביו השונים ומשביחה אותו.
קיימת התייחסות להערכת התוצרים, אך ללא הצגת קריטריונים ברורים באתר או בכיתה, אין התייחסות ליישום הערכה מעצבת.
1. אין התייחסות לאופן שבו הלומד מוערך.
2. ההערכה מסכמת (נשלחת למורה לבדיקה ומתן ציון) ואינה מהווה חלק מעצב בתהליך הלמידה.
מודל לפיתוח משימה לימודית מתוקשבת
להשתמש בטכנולוגיה או לשלב אותה בהוראה
Rubric for Characterizing and Analyzing Online Activities