מבנה אפשרי לשיעור מתוקשב

מבנה אפשרי לשעור מתוקשב (על פי המודל של דיויד קולב Kolb)

1. פתיחה מגרה ומסקרנת: מפגש עם חידה, עם בעיה לא מוכרת. מזמנת העלאת השערות, שאילת שאלות ברמה גבוהה.

כלים: שקופית PP, סרטון, תמונות, מודל (פלאש), שיר (אודיו)...

2. התנסות: התמודדות עם פתרון בעיה שלא נלמדה לפני כן. מזמנת ניסוי וטעייה, העלאת השערות, גיוס ידע קודם, עבודת צוות/התייעצות עם עמיתים, חשיבה ברמה גבוהה (ניתוח, סינתיזה, הערכה).

כלים: מצגת PP, יישומון פלאש, עצם למידה, תערוכת תמונות/צילומים, מפות (גוגל ארץ), טקסט דיגיטלי, גרפים (אקסל; אינטרנט), מקורות מידע אינטרנטיים, עבודה שיתופית בדוקס.

3. הקנייה: הדגש הוא על יצירת מושגים והכללות הנוגעים למה שנלמד בהתנסות והבניית הידע שנרכש (סידור הידע המפוזר במבנים בעלי משמעות). המדד להקנייה טובה: המחשת המידע לתלמידים באמצעים ויזואליים.

המשגה: הגדרה קצרה ומדויקת של מושג, תוך שימוש במידע שצברו התלמידים במהלך ההתנסות.

הכללה: מהו הכלל חל על כל המקרים מסוג זה? גם כאן רצוי להשתמש במידע שצברו התלמידים במהלך ההתנסות. חשוב: ליצור הכללות הנוגעות לדרכים שבהן כדאי/לא כדאי לפעול להבא במקרים מסוג זה.

4. כלים: מצגת PP, אתר אינטרנט, גרפים (אקסל), יישומון פלאש, מפות מושגים...

5. סיכום ורפלקציה: יומן למידה אישי המתעד תובנות מרכזיות, שאלות נוספות, קשיים הצלחות ועוד... אפשר להשתמש בשקופית PP אחת ובה 4-5 התובנות העיקריות שנלמדו בשיעור. את הרפלקציה אפשר לבצע בצורת דיון כיתתי ולסכם בכתב ולשלוח לתלמידים.

6. שעורי בית: עבודה על מסמך שיתופי (מסמך או מצגת): עבודה שיתופית של קבוצות תלמידים תוך שיתוף פעולה ותקשורת אינטרנטית/טלפונית.

כלים: גוגל דוקס, פורום, רשת חברתית...

7. שימוש באתר הכיתה: כל חלקי השיעור, כולל הקישורים למסמכים השיתופיים, יועלו לאתר הכיתה ו/או למאגר השעורים המתוקשבים לפני השיעור. במהלך השיעור המורה יפתח את חומרי הלמידה שבאתר ויציג אותם. תוצרי התלמידים (מהשיעור או משעורי הבית) יועלו למחברת הדיגיטלית של התלמיד ויקושרו לאתר הכיתה.

8. בסוף השיעור: רישום תוכן השיעור + שעורי בית במנבסנ"ט.

הכין: אהוד רביב (2013)