אחד הפרויקטים הפחות יומרניים של המכון לסוציוגנטיקה שימושית הוגש בשם הצופן "קלון" (clone). מבחינה מדעית מנסה הפרויקט להעתיק את הצלחת היצירה של הכבשה "דולי" לבני אדם.

האם אתם זוכרים כיצד שובטה דולי?

השאלות שיבחן צוות המחקר הן:

• האם השיטה עובדת גם בבני אדם? (אין סיבה שלא תעבוד אבל צריך לבדוק).

• מדוע היה בכבשים אחוז הצלחה נמוך כל כך, וכיצד משפרים אותו בבני אדם?

• מאיזה סוג של תאים הכי כדאי לקחת את הגרעין?

• האם התא הזה גדל בקלות בתרבית רקמה כך שאפשר יהיה לקבל שבטים גדולים?

• לחלופין האם ניתן לקבל שבט גדול באמצעות יצירת זיגוטה מלאכותית אחת שאפשר יהיה לבקע אותה בכל פעם שתגיע לשלב של 16 תאים כדרך היווצרותם של תאומים זהים?

• מהי השפעתו של DNA מיטוכונדריאלי שמקורו בביצית (לא בתא הגוף) על תכונות היצור המשובט?

כאשר יימצאו תשובות מספקות לכל השאלות הביולוגיות הנ"ל אפשר יהיה לעבור לשלב היישומים החברתיים.
לא ברור אם התהליך יהיה זול כל כך שיהפוך עממי, אבל בתחשיב כלכלי נכון אפשר יהיה להציע למספיק אנשים שיכפילו את עצמם, וכך יבטיחו למכון רווחים נאותים.
לרוב האנשים תוצע הכנה של 2 עד 3 עותקים גנטיים של עצמם. עותקים אלה יישמרו תחילה כזיגוטות מוקפאות. מעניין יהיה לראות באיזה גיל יבחרו האנשים להפשיר את עותקיהם ולהביאם לעולם באמצעות אם פונדקאית. (זו יכולה כמובן להיות האישה שחיה עמם. במקרה של נשים שהכינו עותק גנטי של עצמן, הרי הן תוכלנה לשאת את העוברים ברחמן.)

אפשר לחשוב על ניסוי סוציולוגי מרתק, אם מספיק אנשים יבחרו לגדל שני עותקים של עצמם: אחד בגיל 40-30 והשני בגיל 70-60. ה"אב" הצעיר יוכל להעביר ל"בנו", הזהה לו גנטית, הרבה מניסיון החיים שלו, ולהתאים את חינוכו למבנה הגנטי המוכר לו היטב. התינוק השני ייהנה כמובן מניסיונם של "אב" ו"סב" תאומיו הזהים. מעניין יהיה לראות אם בדרך זו יושג "שיפור" באמצעות חינוך המותאם למבנה הגנטי. שאלה נוספת: כמה דורות יידרשו להשגת אותו השיפור וכיצד יימדד? אם צאצאיו/עותקיו של האדם הראשון שהועתק יוסיפו להעתיק את עצמם, הרי במובן מסוים מובטחים לו חיי נצח.

דונו עם חבריכם ב קבוצת הדיון בשאלות הבאות:

1. האם הפרויקט המוצע סביר מבחינה מדעית?

2. האם נכון ששיבוט יכול להבטיח חיי נצח כפי שנכתב בתסריט?

3. האם סביר שאפשר יהיה "לשפר את האדם" התאמת החינוך לגנים שלו וכיצד יימדד אותו השיפור?

4. האם יש פסול מוסרי כלשהו בפרוייקט המוצע ואם כן מהו?

5. האם יש סכנות חברתיות בפרוייקט המוצע ואם כן מהן?

6. לאור התשובות לשתי השאלות האחרונות האם ראוי לאסור את הפרוייקט או שמא עדיף להגביל אותו ע"י חקיקה?

מה דעתכם על פרויקט זה?