א': ריפוי גנטי

א.1 - הגורמים למחלה גנטית

גן הוא היחידה התפקודית של התורשה ומהווה יחידת מידע תורשתי. כל גן הוא חלק מרצף מולקולות DNA המהווה כרומוזום. מכל כרומוזום קיימים שני עותקים בכל תא מתאי גופנו. עותק כזה מכונה אלל, וכל אחד מהאללים מורש אל כל אחד מאתנו מאחד ההורים. כל גן מכיל מידע לייצור חלבון מסוים, האחראי להוצאה לפועל של פעילות פיסיולוגית מסוימת או תכונה. המידע לייצור החלבון גלום ברצף הייחודי לכל גן. במקרים רבים, שני העותקים של הגנים אינם זהים לחלוטין ברצף שלהם ומביאים לייצור חלבונים שונים זה מזה אך במעט ברצף, אך העשויים להיות שונים זה מזה לחלוטין בתפקודם. במקרים רבים, כתוצאה מקיום הבדלי רצפים בין שני אללים, רק אחד מהם מביא לייצור חלבון תקין והשני מייצר חלבון פגום או לא מביא לייצור חלבון כלל. הגן המקודד חלבון פגום עלול לגרום להופעתה של מחלה גנטית{1}. שיטות ההנדסה הגנטית הביאו למהפכה ביכולת המחקר בתחום מדעי החיים, בכך שהן מאפשרות לבחון את פעילות הגנים בתאי גופנו. יתר על כן, הן מאפשרות לשנות את החומר התורשתי בצורה מבוקרת ומתוכננת מראש על פי רצון החוקר.

א.2 - דרכי ריפוי אפשריות

התערבות גנטית לצורכי ריפוי אפשרית בשני מישורים:

1. אפיינים המייחדים אותם לתפקידם, בריקמה החולה בלבד. הפעילות באותה הריקמה תהיה תקינה, אולם בשאר תאי ה- DNA הגוף, הנושא בתוכו את המידע הגנטי הפגום, לא ישתנה, ויועבר בצורתו המקורית לצאצאים.

2. ריפוי תאי נבט - ריפוי של תאי המין, שכדוגמתם מתפצלים כל יתר התאים. תאי נבט הם תאים בגוף שאינם ממויינים לתפקיד ספציפי של ריקמה בגוף, והם כשירים לחלוקה. בחלוקתם הם מספקים תאים חדשים להחלפת תאים ישנים שנהרסו בעת שמילאה הריקמה את תפקידה. תאים אלה ברובם יתמיינו ליצירת תאים בוגרים וממויינים ואילו חלקם הקטן יצטרף למאגר תאי הנבט הממשיכים בחלוקה לשם התמדה באספקת תאים חדשים להחלפת תאים שסיימו את תפקידם. התהליך המתרחש בגרעין התא: הכרומוזומים מוכפלים ולבסוף מתחלקים שווה בשווה לתאים בנים באופן בו המידע הגנטי של התאים הנוצרים זהה למידע הגנטי שהיה בתא טרם חלוקתו. ריפוי כזה יכול להיעשות בזרע, בביצית, או בשלבים ראשונים של התפתחות עוברית ולשם כך נדרשת הפריה חוץ גופית.

באמצעים העומדים היום לרשות ההנדסה הגנטית ניתן להחדיר, על ידי הזרקה במחט דקה ביותר, פיסות DNA הנושאות מידע גנטי נבחר לתאי ביציות מופרות. לאחר ההזרקה מושתלת הביצית ברחםDNA שהוכנה באמצעים הורמונליים לקליטתה, והצאצא המתפתח ממנה נושא פיסות DNA המוחדרות לכל תאי גופו, ובמקרים רבים אף מבטא את החלבונים המקודדים על ידיהן.

המשמעות העתידנית מרחיקת הלכת היא שבשיטה זו פיסות ה - DNA המוחדרות עשויות להקלט ולהפוך חלק מכל אחד או יותר מהכרומוזומים בתאי הצאצא הקולט. יתר על כן, לחוקר אין אפשרות לשלוט על מספר העותקים שיקלטו. לכן פותחו גישות חדישות המאפשרות החלפה של כל מקטע DNA נבחר בכל מקטע אחר. גישות אלה משמשות כיום לפיתוח

מודלים למחלות גנטיות שונות על ידי החדרת מוטציות מכוונות באתרים ידועים בגנום של האובייקט. ייתכן ושיטות אלה תאפשרנה החלפת גנים פגומים, הגורמים למחלות גנטיות בבני אדם, בגנים תקינים ובכך תשמשנה לריפוי מלא של הסובלים ממחלות גנטיות לצמיתות. ריפוי גנטי, אם כי עדיין לא נפוץ בשימוש, נתפס היום כרפואת העתיד לגבי אנשים החולים במחלות גנטיות חשוכות מרפא.

א. 3 - הטיעונים בעניין התערבות גנטית בתהליך ההולדה הטבעי

טיעונים אלה מתחלקים לשלושה סוגים {2}:

1. *טיעונים המתבססים על איסורים לפגוע בתהליכים טבעיים או בסדרי עולם אלוהיים.

2. *טיעונים המבטאים חשש לאינטרסים של בני אדם קיימים או ליציבות המוסדות החברתיים להם בני אדם אלה מחויבים, בעקבות טיפול ובלעדיו.

3. *טיעונים הנוגעים לטובת הילד או בכלליות לאינטרסים של הדורות העתידיים.

ב': טיעונים נגד פגיעה בתהליכים טבעיים ובסדרי בראשית

ב.1 - "לשחק את אלוהים"

(א). "ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו ובדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף

השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ. ויברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם... וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד" {3}

בהתערבות גנטית יש חדירה לפררוגטיבה אלוהית, או אם נרצה, יקומית. מיהו האדם שייקח אחריות על פלישה כזו לסדרי הטבע? לפי אילו שיקולים יחליט מה לשנות ולאיזה תוצר?

ביסוד גישה זו שלש הנחות{4}:

1. לאלוהים יש מונופול על תפקיד זה.

2. אלוהים עושה עבודה טובה, או לפחות טובה יותר, ממה שאנחנו היינו יכולים לעשות ולכן עליו להמשיך ולעשות זאת.

3. רצונו של אלוהים מבוטא בטבע, וסדר הטבע לא צריך להיות מופרע{5}.

לעומת גישה זו טוען אבינועם בן זאב את ההפך: הצורך בציווי מוסרי נובע מן הצורך המתמיד בתיקון מצב קיים או במאבק נגד קלקולים צפויים{6}. לדידו אין לטעון טענות מוסריות נגד מעשים המנוגדים לטבע רק משום שהם כאלה. לעיתים דווקא ההשלמה עם הטבע היא גישה בלתי מוסרית{7}. מטרת הטכנולוגיה לגלם ככל האפשר את רצונו של האדם בטבע (להבדיל מזה של אלוהים), לכן אין לשפוט את מוסריות הטכנולוגיה, כפי שאין לשפוט את מוסריות הטבע. שניהם אינם מגלמים רצון חופשי. עלינו לשפוט את מוסריות השימוש בטכנולוגיה, הנעשה על סמך רצונו החופשי של האדם. הוא תומך בשימוש זה כי הוא נעשה תמיד תוך מקדם זהירות שהוא מחשבה תחילה, גם לעניין הרס אפשרי (אפילו יהא לא ידוע), להבדיל מנזקים שנעשים ללא עזרת הטכנולוגיה, וגורמים להרס ללא אבחנה {8}.

(ב). דווקא משום שההולדה היא האירוע החשוב ביותר בחיי אדם, בולטת הנטייה להותיר אותה לטבע. התהליך הטבעי נתפס כעדיף על היצירה המלאכותית: הוא שגרתי, קובע בדרך לא נודעת את מה שהופך עבורנו ל"נתון", ואנו עומדים מולו ביחס של מורא או לפחות של ענווה. לעומת זאת, הניסיון לשלוט בדרך מלאכותית בתהליך טבעי נתפס כהתערבות אקטיבית בסדרי בראשית, כניסיון להשליט תוכנית אנושית על מציאות על אנושית, כאי השלמה עם הגורל ההכרחי המוכתב על ידי מציאות ביולוגית בלתי תלויה ברצון פרטי או חברתי {9}.

התערבות גנטית מהווה שליטה על חוקי האבולוציה על פי אינטרסים או ערכים אנושיים. בכך טמונה הבעייתיות הראשונה: אינטרסים וערכים אלה הם תלויי תרבות, זמן, השקפות עולם שליטות וכו' {10}.

מה שנעשה בהווה מתוך כוונה טובה יכול בפריזמה של תקופות ונורמות להתגלות כהרעה, במיוחד לאור חוסר הודאות בעניין התוצאות, ותפישתן של האחרונות על ידי אנשי העתיד {11}. השפעה על דבר נשגב ואלוהי כמו התפתחות האנושות, על סמך דבר קיקיוני וחולף דוגמת הערך הנוכחי, נראית

חסרת שחר כמעט כמו קביעת עתיד האנושות על סמך הגרלה בין כמה אופציות עתידיות סותרות המתקבלות על הדעת.

ב.2 - יצירת מין חדש

הנדסה גנטית מאפשרת עירוב בין מינים שונים, שעלול להוביל להתערבות מלאה בתהליך הבריאה עד ליצירת מין חדש.

(א). הבעיות העולות מיצירת יצור כלאיים בלתי אנושי עקב ההתערבות הגנטית באות משני כיוונים {12}:

מצד היצורים סביר להניח שהם עצמם לא יהיו מאושרים:

*השינויים בגנים עלולים לגרום להם כאבים אפילו בפעולות הכרחיות לתפקוד. שלא כאלוהים איננו יכולים להיות בטוחים שהשינוי שעשינו לא יזיק מבחינה שעדיין לא באה לתשומת ליבנו.

• מבחינת ההזדהות אנו גוזרים על יצור כזה בדידות שכן אין הוא ככל מין אחר בטבע, תהינה לו בעיות משלו, אך בשונה מהאדם הוא יאלץ להתמודד איתן לבדו, ללא עזרה והנחייה.

• לאור טבע האדם, דחייה של יצור כזה על ידי החברה היא וודאית. האדם מפחד מכל מה שאינו יודע לקטלג בקטגוריה מוכרת. על מין כזה ייגזר ניכור תמידי.

• במין הנוכחי כל אדם שונה מרעהו. גם פגם גנטי הוא דבר מוכר. במין החדש, כשמערך הגנים מבוקר, עלולים שינויים או פגמים להיות נדירים יותר, התגובה החברתית עלולה להיות חזקה יותר, ומעמדו של היצור רע יותר.

מצד החברה היצורים גורמים לנו לחוש שלא בנוח, אולם, מכל הזכויות השמורות לאדם, אין לו זכות על שלוות הנפש.

מידת האומללות שתיגזר על זן זה תלויה במידת האנושיות שתיוותר במוצר המוגמר. ככל שיהיה זר יותר, כך יגדל הניכור שהוא צפוי לו בשל "פער הגנים" {13}, בדומה לפער חברתי או תרבותי. הם יהיו עובדים טובים יותר, פחות חשופים למחלות והיעדרויות, עמידים בפני מפגעים סביבתיים ומחלות שונות. דבר זה יגרום לאפשרות עבודה עם חומרים מסוכנים שהגזע החדש עמיד בפניהם, אך הם ימשיכו לסכן את העולם ותושביו, אנשים ובעלי חיים. מצד המין החדש הדחיפות להסרת מפגעים תקטן {14}.

(ב). מתן הידע מעביר לאדם את חופש הבחירה והוא עלול לעשות שימוש בלתי נכון, בלתי אחראי ובלתי ראוי עם מידע שכזה {15}. הצורך ביצירת מין כזה הוא לשימוש של האדם, לטוב ולרע {16}: יגודלו לשם תרומת איברים, לשם נסיונות וחקר בחלל, לשם לוחמה בצבא במקום ילדנו. שימושים אלה עלולים ליצור זן שאינו אנושי משתי סיבות {17}:

• כדי שהאדם ירגיש נוח מבחינה מוסרית ליצור ולהשתמש ביצור כלשהו לשם תרומת איברים, עדיף לו שהיצור יהיה שונה ואף נחות ממנו.

• המטרות שלשמן נדרשים אותם יצורים מחייבות תכונות שיכולות להיות שונות מאשר תכונות אדם. דוגמא: לשם הסתגלות לחיים בחלל.

אולם אם נתעקש על שמירת צלם אנוש תהינה הבעיות המוסריות הנוגעות לשימוש ביצורים אלה כפופות לכל וטו שהוטל בעבר על שימוש בבני אדם. הם יהיו בעלי סטטוס מוסרי זהה, זכאים לאותן זכויות, חירויות, והגנות כבני אדם. מכאן שעצם הבאת אדם פוטנציאלי למצב שתישלל ממנו אנושיותו אינה מוסרית.

ב.3 - הגבול בין ריפוי ושיפור - טענת המדרון החלקלק

בהנחה שנסכים, לפי בקשת הורי ילד, לתקן פגם גנטי שהיה ממילא גורם למותו תוך זמן קצר, ואולי אף נראה חובה לעשות כן, האם נסכים גם לתקן פגם צורני עמו יכול הילד לחיות לנצח? נראה שלא. מה נעשה במצבים גבוליים, כמו לדוגמא ילד עם מנת אינטליגנציה מעט מתחת לממוצע ובשלב מאוחר יותר גם עם צבע עיניים או גובה בלתי רצויים? איפה הגבול המדויק בין טיפול ושיפור? איפה נקבע את הגבול הסופי בין התערבות רצוייה, לכזו שאינה מקובלת מבחינה מוסרית? האם לא נוכל למצוא תמיד צידוק ללכת עוד צעד אחד קדימה? האם איננו נדונים כאן לסכנה הגדולה של המדרון החלקלק, שתביא אותנו להתערבות במקרים שאינם מקובלים עלינו {18}? נראה כי התחלה כזו, במיוחד לאור המירוץ המטורף להישגיות הילדים בימנו, יכולה לגרור אותנו לדילמות מוסריות כבדות אף יותר, עם התפתחות המדע והגברת הנפיצות של טיפול כזה.

לאור ההשקפות הנהוגות כיום, לא מן הנמנע יהיה להזמין את מין הילוד (בשל שיקולים כלכליים תרבותיים), ובכך לגרום לחוסר איזון בין נשים לגברים בחברה, הדבר יתפרש להפרת סדרי בראשית, פגיעה בילודים, או כאינטרס המנוגד, בהסתכלות כוללנית, לאינטרס ההורים המולידים {19}.

ג: טובת בני אדם קיימים

ג. 1 - הטיעון המשפטי

(א). חוק זכויות החולה, תשנ"ו 1996, קובע בס' 3 (א) כי זכותו של כל נזקק לטיפול רפואי לקבלו בהתאם לכל דין, ובהתאם לתנאים ולהסדרים הנהוגים מעת לעת במערכת הבריאות בישראל. מכאן שאם תתגלה מוטציה או פגם גנטי בביציות מופרות, זכותם של ההורים לדרוש ליהנות מכל התפתחות רפואית טיפולית שתציל את עובריהם, וכך גם זכותו של העובר לטיפול שכזה.

על פניו, מטרת החוק להעניק זכות שתאפשר ריפוי מקסימלי ויעיל ככל האפשר של חולים, ללא התחשבות בהשלכה המספרית או האבולוציונית שיש לכך על החברה. אין צורך להמשיך ולסבול ממחלה שיש לה מרפא, בשל סכנה מדבר שאינו ידוע, כמו מחלה עתידנית שסבירות הופעתה קטנה. גם ריפוי סומטי, או אפילו תרופתי, עלול להשבית את הגן הגורס למחלה, ולא לאפשר ליתרון הגדול לבוא לידי ביטוי {20}. מעבר לכך, לאור דוקטרינת "מעשה מחדל" - אין הבדל מבחינה מוסרית בין מעשה ומחדל עלי תוצאות זהות. לפיכך, אסור להימנע מפעולה, או הסרת סכנה שתזיק בעתיד, בדיוק כפי שאסור להזיק בפועל. יתכן שדווקא העדר מחקר ימנע יתרון עצום שיוכל להועיל בעתיד לאנושות וכיום עדיין איננו מודעים לחשיבותו. דוגמא {21}: ריפוי מחלות זיהומיות או פיגור שכלי.

לפיכך יש לשקול את האלטרנטיבות בין עשייה והימנעות מעשייה משלוש בחינות {11}:

• יש צד חיובי לגן הפגום.

• חשוב לשמר את הגן במחיר הסבל הנגרם לאדם ממחלתו.

• אין להשיג את היתרון בדרך אחרת - למשל, לנצל את הביוטכנולוגיה

ליצירת גן שנושא רק את היתרון ולא את החסרון.

כיום, כאשר ריפוי גנטי עדיין אינו מובן מאליו, אנו תוהים האם לאפשרו או לא. אולם בעתיד, כשייהפך לטיפול קונבנציונאלי, בחברה השמה עוגנים על זכויות האדם והחולה, נראה כי יקשה מאוד להשריש אי מתן טיפול משפר איכות חיים כאשר ניתן לתת אותו מבחינה מדעית, רפואית וכלכלית. על פניה נראית התוצאה רצויה, אך השלכות טיפול כזה עשויות להיות משמעותיות ויש להביאן בחשבון {23}.

(ב). בעיית ההסכמה מדעת: כל טיפול רפואי מחוייב בהסכמה מדעת של החולה לטיפול. הסכמה זו מעוגנת בס' 13 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו 1996, וכוללת קבלת מידע רפואי בעניין הדיאגנוזה, הפרוגנוזה, מהות הטיפול, מהלכו, מטרתו והתועלת הצפויה ממנו, הסיכונים הכרוכים בו (כולל תופעות לוואי) וכן סיכונים וסיכויים של טיפולים חלופיים או העדר טיפול. כיצד נוכל להסביר להורים מהם הסיכונים הכרוכים בריפוי גנטי, כשאנו מודעים לקיומם, אך המדע לא מודע עדיין למהותם והשלכותיהם?

קיים ויכוח נרחב אם ביצית מופרה מהווה "אדם". אם נראה זאת כיצור חי, החלטות קיומיות עבור ייצור חי שלא הביע את הסכמתו לטיפול (ויתכן כי יוכל לחיות גם ללא הטיפול) ולא יוכל לשנות את תוצאותיו, מהוות פגיעה בזכותו להחליט על הטיפול שיקבל {24}. אולם גם אם נשלול את בחינת הנושא מצד היילוד, שהרי הוא נולד למצב נתון ואין לו זכות לקבול על שלא נולד אחרת, וכן הוא קטין הנתון למרות אפטרופוסיו, גם מבחינתם, בשל השפעתה של ההתערבות הגנטית על כלל האוכלוסייה, על ההסכמה מדעת להיות מצד כל האנושות {25}.

(ג). הפן הקנייני: אם נראה במאגר הגנים רכוש אישי, קניין מלא של נשאיהם, הרי שכחברה אין לנו זכות להכתיב מה ייעשה בהם, שהרי הזכות הקניינית כוללת גם זכות למכור {26}, להשמיד, או לשנות קניינו של אדם. במקרה זה מעורבת גם האוטונומיה של אדם כהורה על זרעו, או ילדו הפוטנציאלי {27}. זכותו המלאה לפעול למען השבחת מאגר הגנים האישי שלו. להורים יש אוטונומיה על ילדיהם העתידיים וזכות להוליד ילד בריא ככל שמדע הרפואה מאפשר. מבחינה מוסרית לא נוכל למנוע מהורה לעשות את המקסימום האפשרי עבור ילדו.

מאידך, אם נראה בראיה כוללת את כלל מאגרי הגנים כרכוש המין האנושי כולו, ישנם שינויים העלולים להשפיע על העתיד ולא נרצה לאפשר עשייתם. במקרה כזה נוכל להכתיב תנאים להתערבות גנטית. וודראול טוען שברור שאין זה קניין אישי אלא כלל חברתי {28}.

(ד). זכות תביעה: כאשר ניתן יהיה לקבוע תכונות של הילוד ניצור מצב שבו

לכאורה, למרות שהורי הילד הם שגרמו לחייו, אם בחרו עבורו תכונות מזיקות כלשהן, הרי שזכותו תהיה לטעון בגינן כנגד הוריו {29}. לדידו של אבינועם בן זאב, עם התפתחות הטכנולוגיה, נראה את בעלי האמצעים הטכנולוגיים כבעלי חובה מוסרית כלפי החברה בדומה לחובתם של רופאים {30}.

ג.2 - הטיעון הכלכלי

(א). הטיפולים יקרים, ונוגעים לפלח קטן מאוד באכלוסיה {31}. מה הקריטריונים לזכאות לטיפול כזה? האם לא נצטרך לטפל גם בנשאים לשם העלמת הגן? האם במגבלות התקציב לא נגרום לכך שרק העשירים יוכלו לשלם עבורו? בשאלות של הקצאת משאבים טמונות דילמות מוסריות והשלכות משמעותיות לגבי צדק חברתי וגודלה של החברה:

• אם לא נממן את הטיפול, יתכן שהמשפחה תתוכנן בקפדנות, כך שמספר הילודים יאפשר למשפחה לעמוד בהוצאות מימון ההתערבות הגנטית בכל ילוד.

• מצב זה עלול להפוך התערבות גנטית למעין חיסון: ילד הנושא "גנים שליליים" עלול לסכן דורות עתידיים שאין סכנה שיפגעו מהמחלות שהוצאו ממי שעברו טיפול {32}.

• בריפוי גנטי של עובר פגום ניתן לבצע הפלה במקרה של ילד פגום ובכך להשיג את הפחתת הגן הפגום באכלוסיה (הילדים שייוולדו יהיו כאלה שלא נושאים אותו) במחיר זול יותר {33}. פתרון זה פסול לחלוטין מבחינה מוסרית, בהיותו תומך בהפלה כפתרון שיטתי להשגת מטרה, ולא כאופציה במקרים ספציפיים ונתונה כבחירה לאם מתוך כלל האופציות האפשריות.

(ב). מאידך, אם השינוי מצליח, ייחסך התשלום עבור טיפולים קונבנציונאליים מאוחרים יותר, שכן הילד והדורות שאחריו ייולדו בריאים (בהנחה שאין תופעות לוואי). הלחץ ממערכת הבריאות יפחת ויאפשר טיפול רק באנשים ה"רגילים" {34} ובמחלות רגילות.

(ג). יש הטוענים כי זול ומעשי יותר לבצע שינוי גנטי באדם (בעזרת זריקה שתאפשר לנשום אויר מזוהם, למשל), מאשר לבצע רפורמות סביבתיות שקשה לחוללן ותוצאותיהן מאכזבות בד"כ {25}. (שינוי תקן הזיהום, שיחייב את המפעלים שינוי יקר יותר במטהרי האוויר, ועלול לגרום לסגירת המפעלים, אבטלה, וכו'). שינוי אחר דורש יותר מהחברה ופוגע בהרגלי האנשים. שינוי שיאפשר לאדם לחיות בעולם מזוהם הוא מחריד וכמובן שאינו פותר את הבעיה עצמה. להפך, מבחינת מדיניות רצויה, ככל שיקל לשנות את האדם, המוטיבציה לתקן את כדור הארץ תעלם {36}.

(ד). מסחור בגנים: אם מאגר הגנים של אדם שייך לו {37}, הוא רשאי לסחור בהם. מסחור של גנים עלול להוביל להשלכות מוסריות הקיימות במכירת איברים ולכן יש לשלול אותו. שיקול מסחרי כמו רישום פטנט על גן מסויים יכול להשפיע על נפיצתו ועל נגישותו של הגן הרצוי ולהפחיתה. ניתן לרשום פטנט על שיטה מסוימת, אך אין לאפשר רישום פטנט על הגן עצמו, שהוא מתת הטבע {38}.

ג.3 - הטיעון החברתי - טיעון התא המשפחתי

ילד בעל גנים פגומים יוכל לקבל השתלת גנים מאנשים שאינם הוריו האמיתיים, שינוי ב-DNA כבר לא ייצג את ההורים האמיתיים. התורמים יהפכו מאותו הרגע להורים ביולוגים נוספים {39}. מעבר לעכירות המשפטית בנוגע להורות {40} (מי הם ההורים המשפטיים, האם יש צורך באימוץ הילד, וכו'), תיווצר התפוררות התא המשפחתי הבריא שאליו מחנכת החברה. הדבר יביא להחרפת הבעיות הקיימות כיום בהפריה מלאכותית שלא משני ההורים המגדלים, מבחינה פסיכולוגית לילד, ומבחינה דתית בענייני גילוי עריות בחברה שבה אין וודאות לגבי קרבה משפחתית מבחינה ביולוגית {41}.

ד': טיעונים לטובת הילד או הדורות הבאים

ד.1 - גיוון עמדות

הטבע דואג לערבב גנים כדי להגדיל את מאגר הגנים האנושי הן במנגנונים פנים גופניים והן בעובדה שילד מקבל מחצית מהגנים של אימו, ומחצית מהגנים השונים של אביו. במצב בו קיימת מוטציה בתא המין ופעלנו כדי לשנותה העלמנו את המוטציה לצמיתות. זהו יתרון גדול בפני עצמו. אולם מאחר ובחברה דינמית כשלנו מתגלות מחלות חדשות, יתכן שהזמן יוכיח כי מוטציה מסוימת ברצף ה-DNA, המהווה חסרון ברקמה אחת, היא יתרון למחלה אחרת, שאינה ידועה כיום, ואולי לא קיימת עדיין. שלילת רצף DNA מסוים עלולה לשלול יתרון לא ידוע, הקיים בנשאי אותו הרצף ולשלול נוגדנים מסוימים למחלה מהמין האנושי כולו. דוגמא {42}: אנמיה חרמשית, שהיא מחלה גנטית, מפתחת עמידות לחוליה בפני מלריה. על ידי הקטנת מאגר הגנים האנושי והשבחתו, נגיע בסופו של דבר למאגר גנים מוגבל המביא לידי "אדם אידיאלי", ובמצב כזה, גם השילוב בין הורים שונים, שמאגר הגנים של כל אחד מהם זהה, פחות או יותר, לא יגרום לגיוון אצל הילד. מצב זה מנוגד לטבע האדם השואף, ככל בעל חיים אחר, להמשיך את שושלתו, שכן הוא עלול לגרום להחלשת המין אנושי ויצירת אבולוציה שאינה חסינה בפני שינויים סביבתיים בגלל מרכיבים שניטלו ממנה. אם יקרה שינוי בתנאי כדור הארץ, אם חלק מהאנשים לא שורדים במצב מסוים, אם יש גיוון, אזי התכונות השונות הנמצאות אצל האחרים מאפשרות עמידות באותו המצב. באין גיוון, כל האנושות לא תשרוד, שכן אם גנים של אדם אחד לא עומדים בתנאים החדשים, כל הגנים שכמותו לא יעמדו בהם {43}. מצב זה ימיט שואה על הגזע האנושי שקטלניותה אינה נופלת משואה גרעינית {44}. יש הטוענים, כי מדובר על מספר מועט של גנים, שנועד ליצור שינוי שייטיב עם האנושות ולא ישנה את עמידות המין אלא להפך: הגנים הפגומים ייצאו ממאגר הגנים לצמיתות. מעבר לכך, יתכן ובעתיד תאפשר התערבות גנטית ליצור גיוון מלאכותי של גנים {46}.

ד.2 - איכות הסביבה

כאשר מדברים על מושגים הנוגעים לכל העולם, דוגמת איכות הסביבה, מדובר על כלל המין האנושי כחלק משרשרת הטבע. לעומת זאת, בתוך החברה האנושית מוחזק כל פרט בפני עצמו. בראיה רחבת טווח, משפיע מאגר הגנים בחברה האנושית על שרשרת הטבע כמכלול. דוגמא: מחלה כמו אידס יכולה לחסל אוכלוסיות שלמות, ולדללן באופן משמעותי. מאידך, באפריקה, מקום בו שולט האידס באופן משמעותי, קיימות חברות שהטבע העניק להן חסינות פיסית בפני וירוס זה.

נשאלת השאלה, האם במתן חופש ריפוי של תאי מין ליחידים לא נגרום נזק לחברה?

דרך פחות מקובלת להסתכל על העניין נמצא אם נראה כיתרון את העובדה שמחלות אלה גורמות לדילול אוכלוסין על פני כדור הארץ. לטבע שיטה משלו, לפיה "החזק שורד". דרווין כינה זאת "הברירה הטבעית": האדם, כמו כל יצור חי אחר, ישרוד רק אם יהיה מותאם לסביבה. בעבר התבטא הדבר במותם של הציידים הפחות טובים או במותם של אנשים שגופם לא עמד בפני מחלות ממאירות כמו שחפת, צהבות ואף בהכחדתם של סוגי אדם שלא צלחו.

לאורך כל הדרך היו מחלות ובכללן גם מחלות גנטיות, חלק מדרך הברירה של הטבע. מאגר גנטי חלש או פגום יתבטא בכך שהפרט לא יוכל להעמיד צאצאים, או שיעמיד צאצאים חלשים שהטבע יברור בשלב מאוחר יותר. הנדסה גנטית מאפשרת להתגבר על הדרך הזו. כיום, כאשר כדור הארץ עומד בפני התפוצצות אוכלוסין וכאשר קיים ספק אם באפשרותו לספק די מזון,

עבודה וקורת גג לכל תושביו, ריפוי שיביא את כלל בני האדם לקומפטיבליות חיים יגרום למשבר אקולוגי ובעקבותיו לאסון. הסרת מנגנון הדילול מהטבע, כך שכולם ישתייכו לצד הבריא, תביא כמות אנשים בריאים מעל לכמות הטבעית. כתוצאה מכך, שרשרת המזון תצא מאיזון, יהיה פיצוץ אוכלוסין ותישבר ההרמוניה הטבעית בין האדם לסביבתו {47}. השקפה כזו רואה במחלות חלק ממעגל החיים של הטבע, הכרח להמשך חיים, שייפגע מעודף יצורים מזן "אדם" שיעמדו במאבק ההישרדות.

מאידך, הקידמה הביאה מרפא למחלות רבות, שאינן גנטיות, שגרמו בעבר למוות ובכך נטרלה את תהליך הברירה הטבעית והפכה אותו לתלוי תרבות. לא נהוג לטעון כי למרות הידע והתרופות הקיימות אין לחסן ילדים מפני שחפת, ואין לתת תרופה לחולי דלקת ריאות, מאחר ומותם יתרום לדילול אוכלוסין.

ד.3 - המין האנושי והאנושיות

ככל בעל חיים, גם האדם חייב לפעול לטובת המשך הישרדותו בעולם הן מבחינת דור העתיד, והן מבחינת שימור המערכת האקולוגית {48}. יש הטוענים כי אם אנו רוצים לשרוד כחברה, חובתנו לשמור על תורשתנו כפי שחובתנו לפקח על ההתנהגות. כאדונים לגורלנו עלינו לקחת אחריות על ניצול ההתקדמות {49}. חייבת להיעשות ברירה בתוך מאגר הגנים, שמא בעלי הגנים הרעים ישתלטו, וההשלכות החברתיות תהינה חמורות ביותר מבחינת ההוצאות הרפואיות ומבחינות סוציולוגיות. לדידם של הסוברים כך החלטות לגבי טיב הצאצאים נעשות ממילא על ידי המשפחות, ללא ידע מוסף וראיה כוללת, אולם תכנון כלל ארצי יכול להביא להטבה גדולה יותר (דוגמא: השפעה גנטית שתביא לשינויים סוציולוגים - הפחתת תקיפות בחברה וכו'). זו החלטה שגויה. לא מן הנמנע כי האופציה שתביא לתועלת חברתית כללית נמוכה יותר, תביא לתועלת גבוהה יותר למשפחה פרטית. הדבר גם יוביל למצב שבו "לטובת הכלל" יהיו אנשים שכלל לא יורשו להביא את צאצאיהם לחברה, והורים יאלצו לקבל "רשיון הולדה" שיוכיח כי באפשרותם לתרום לחברה בהבאת צאצאים {50}.

חובת הפיקוח המוזכרת לעיל תחייב אותנו להגדיר את עצמנו מחדש {51}. כדי לדעת מה תכונות האנוש הבסיסיות שאנו מתנגדים לשינוין ואולי אף לבדוק אם אנו ראויים להשאר כפי שאנו {52}. תכונות אלה תקבענה מן הסתם, עפ"י האינטרסים של מממני ההתערבות ובעלי השליטה ותהיינה כפופות לשחיתות ולמניעים זרים {53}. החלטה כזו בהכרח תחייב שיפוט מסוים על בעלי הפגמים הגנטיים החמורים בעניין שינויים {54}. האם בכך לא נהפוך את בן האדם "המתוקן" לגולם, למושא, לתוצר תעשייתי {55}? עלינו לזכור כי חוסר השלמות הוא מה שעושה אותנו לאנושיים {56}. אין לאדם בריא, שחוסר שלמותו מתבטא ודאי בפגמים כלשהם, זכות לשפוט עתידו, מהותו, קיומיותו של אדם אחר, שנחיתותו היא רק בשל העובדה שפגמיו גנטיים, לטובת אחרים ולא לטובת אותו אדם.

ד.4 - חוסר ודאות

רצונו של דור העתיד אינו ידוע והוא תלוי בתרבות ובהשקפת העולם העתידית. תוצאות התערבות גנטית בתאי נבט הן בלתי הפיכות ובלתי נצפות. יתכן כי סדר העדיפויות יהיה שונה ודור העתיד לא היה חפץ בהתערבות. כל שינוי שנעשה בגן הופך לחלק מהאדם ולפיכך מדובר למעשה בשינוי בזהות הילד {58}. מי אנחנו כי נבצע שינוי כזה בעבורם {59}, שבועת היפוקרטס מבטיחה ריפוי ללא פגיעה. לאור חוסר הודאות, האם נוכל להבטיח זאת {60}? מאידך, האם הטיפולים המסובכים כיום יכולים להבטיח זאת?

הבעיה היא שכיום אין אפשרות להעריך תוצאות של פעולות כאלה, אפילו נראה כי הן "לטובת דור העתיד", מאחר ששיפוט ערכי והשוואות ערכיות בין מצבים שונים אפשריים רק כשהם מיוחסים לאנשים קיימים. אנו יכולים לקבוע מה טוב ועדיף בעינינו, אך לא לקבוע בדבר זהות הילד {61}. המסקנה - יש להעדיף את אינטרס החולים בהווה על אינטרס עלום של חולים עתידניים {62}. חוסר הודאות הופך במובן מסוים את הטיפול לניסוי, או אז חלים עליו כללים ייחודים לניסוי שכזה, הבאים לידי ביטוי בהצהרת הלסינקי {63}. מחד, כאשר יש מצב של חוסר וודאות בקשר לתוצאות האלטרנטיבות, נראה כי עדיף לשגות "בצד הבטוח" ולא לשנות את הסטטוס קוו. מאידך, המצדדים בהמשך המחקר ובערך המדע מציעים להמשיך ולפתח, ורק כשיהיה בידנו הידע, להתחיל להעביר את האופציות לשימוש במבחני הביקורת האתית {64}.

ד.5 - מבחינה מדינית

בהנחה שהמחקר יתבצע במדינות אחרות, נפסיד את ערך הידע עצמו. נאמר לדוגמא, שעירק תפתח מין אדם העמיד בפני נשק ביולוגי-כימי שברשותה. יתכן שאם לא נאפשר מחקר בנושא נמצא את עצמנו מפגרים. מבחינה מדעית ומבחינה כלכלית - שימוש בתרופות יכול להיחסך בעקבות ריפוי הגן עצמו. מבחינה רפואית - רמת הבריאות בארץ תהיה נמוכה יחסית למדינות המשתמשות בריפוי גנטי וערכם הכלכלי של הטיפולים יחסך מאתנו. זאת - הן מבחינה חברתית, או צבאית לעומת מדינות אחרות {66}.

התפתחות גנטית מתורגמת מיד לתחום החברתי מדיני, כפי שקרה כבר בהיסטוריה עם התפתחות תורת האבגניקה {67}. תורה זו יצאה מנקודת מבט שחלק מהאנושות נחות, ויש לחסל את הגנים שלו. התורה היוותה בסיס לתורת הגזע הנבחר של הנאצים. שליטה של בני אדם במאגר הגנים עלולה להביא ליצירת גזע עליון שולט וגזע תחתון (שמידת אנושיותו לא ברורה {68} ). נשלט, ולאפליה בין האנשים ה"משופרים" לבין ה"רגילים" {69}.

ה. ס י כ ו ם

הטבע מגלה עצמו כמתוחכם וגאוני יותר מכל דבר שיכול האדם להמציא. הרי האדם עצמו הוא פאר היצירה של הטבע, ואיך יוכל להעפיל על עצמו? כמו בכל דבר, אין כאן "שחור ולבן". התערבות הרת גורל, הנוגדת את הטבע, עלולה לגרום ליצירת מפלצות שיחצינו את יצריו הנוראיים ביותר של המין האנושי. התערבות כזו תגרום ל-דהומניזציה - תפיסת ה"אדם" כמכלול תכונות ואיברים, ללא חשיבות לערך האישיות הייחודית שבכל פרט וללא הערכה לחיים עצמם {70}. האדם, כפי שאנו מכירים אותו היום, ייהפך לאמצעי בדרך למטרה נעלה יותר. לא נראה כי הגזע האנושי, שלא מסוגל להביא לשיפור חייו בדרכים הפשוטות והטבעיות של חינוך, שמירה על איכות הסביבה וכו', ישכיל לשפר את הטבע בדרך מלאכותית. האדם מורכב מגוף ונפש. דרך הטיפול בגנים מזניחה את הצד הרוחני באישיותו של האדם והופכת אותו לגוף ללא נשמה. רוב הבעיות להן מעלים הגנטיקאים פתרונות, יכלו להיפתר בעזרת עבודה על הנפש. קל יותר לאדם לשנות שינוי טכני במקום שינוי פנימי. האדם ניסה לשנות את הטבע בדרכים שונות, עד שהגיע למצב שאינו מסוגל עוד לשלוט בשינוי ולתקן את הטעיות שיצר (כלכלית, חברתית, פיסית). עכשיו, במקרה ה"טוב" ביותר הוא יצליח לסגל את האנושות לעולם במצב הנורא אליו הביא אותו {71}. וגם אז לא ברור אם תהיה דרך חזרה כשלא ישתלט על התוצאה. חשוב לנסות ולהציל אנשים, אולם לא לשנות את חומר הגלם ממנו עשוי האדם. לא כל התערבות היא בעלת השלכות חמורות ומזיקות, ורובן יכולות להוסיף אושר ולהועיל, דבר שהוא על פניו חיובי ורצוי.

על תגליות מדעיות להיות מאוזנות עם התאקלמות חברתית. לכן אין פסול התערבות עתידית, אולם כיום החברה עדיין לא מסוגלת להתמודד עם ההתערבות ועם תוצאותיה {72}.

נספח

בראשית / חיים חפר

. . . "והאדם אילף כל בהמה
והאדם חרש באדמה
והאדם המציא את הגלגל והאדם השיט ספינות אל גל
והאדם ריסן את הקיטור והאדם טס מעלה כציפור
והאדם כבש כוכבי מרום ואדם ברא את האטום
והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני התהום
וביום הראשון הבדיל אלוהים בין חושך לאור - ויהי אור והבוקר בהיר זרח
בעולם ואחריו בא הלילה שחור ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד
וביום השני הוא יצר את הרקיע הרקיע שפרץ מתוך המים והבקיע
וביום השלישי הוא יצר את היבשה ונטע הרבה עצים וגם שתל פרחים ודשא
ויהי ערב ויהי בוקר יום שני ויהי ערב ויהי בוקר יום שלישי
וביום הרביעי את השמש ברא וירח עלה בלילות
רבבות כוכבים, כל כוכב הוא מזל, סובבו ועברו במסילות ויהי ערב ויהי בוקר רביעי
וביום חמישי הוא יצר חיים במים-
ובאותו היום פרחו בני הכנף אל השמים וביום השישי הוא ראה כי מעשהו תם-
וישבות מכל מלאכתו ולא ברא את האדם-
וירא אלוהים כי טוב".

מקורות והערות

1. י. שילה, הגנטיקה החדשה ותורשת האדם, (הוצ' משרד הבטחון, ת"א, תשנ"א, 1991) עמ' 90

2. ד. הד, "בני אדם על פי הזמנה", הריון מסוג אחר, (הקיבוץ המאוחד, ת"א, תשנ"ו 1996), עמ' 223.

3. בראשית פרק א, פס': כז, כח, לא.

4. J. Harris Wonderwoman and superman )New York, 1992, Oxford University Press(, p 146

5. ראה התייחסות בפרק ד.2 ההנחה בעייתית: גם תרופה פשוטה היא התערבות בסדר הטבע.

6. בן זאב, "מה שניתן לתקן בטבע ראוי שיתוקן", הריון מסוג אחר, (הקיבוץ המאוחד, ת"א, תשנ"ו 1996), עמ' 239.

7. ראה הערה מס' 6 בעמ' 247.

8. 1. ראה הערה מס' 6 בעמ' H. Hayry, How To Assess The - 249 "Consequences of Genetic Engineering Ethics and Biotechnology, edited by Anthony Dyson and John Hariss. .2 )London, Routledge, 1994(, p. 149, 155

9. ראה הערה מס' 2 בעמ' 221.

10. 1. ראה הערה מס' 4 בעמ' 145. 2. ט. הווארד, ג'. ריפקין, האם נהיה כאלוהים? (רשפים, ת"א, תשל"ח 1978) עמ' 112.

11. לעניין זה ראה פרק ד.4

12. ראה הערה מס' 4 בעמ' 147.

13. ראה הערה מס' 2.10 בעמ' 146.

14. 1. ראה הערה מס' 4 בעמ' 189-187. 2. ראה הערה מס' 8.2 בעמ' 146.

15. ראה הערה מס' 10.2 בעמ' 114.

16. ראה הערה מס' 4 בעמ' 151. במאמרו תוקף ג'ון האריס כל שימוש ושימוש, אולם נראה לי כי אין הצדקה להגיע לבחינת השימושים השונים לאור האמור לעיל, כדי לשלול מוסרית את הרעיון.

17. לעניין זה ראה פרק ד.3

18. 1. ראה הערה מס' 10.2 בעמ' 105. http://www.cma.ca/journals/cmaj/vol-154/0927e.htm .2 עמ' 4.

19. 1. ראה הערה מס' 2 בעמ' 226. D. Weatherall, "Human Genetic Manipulation", Principles of Healt .2 ,Care Ethics, edited by Raanan Gillon, )John Wiley and Sons Ltd .Chichester, England, 1994(, p. 980 3. ראה הערה מס', 10.2 בעמ', 80. 4. ראה הערה מס' 4 בעמ', 18.

20. ראה הערה מס', 4 בעמ' 166.

21. ראה הערה מס' 4 בעמ' 16.

22. ראה הערה מס' 4 בעמ', 182 ,178-177.

23. ראה לעניין זה פרק ד.4

24. ראה הערה מס' 2.18, עמ' 3.

25. בדבר הצורך בהסכמת כל חברי האנושות: D. Suzuki and P. Knutdson Genethic Unwin Hyman, London, p. 181 כפי שאוזכר בספר ""Wonderwoman and Superman ראה הערה מס' 4 בעמ' 163. כמו כן ראה לעניין זה פרק ד.4

26. ראה לעניין זה פרק ג2. (ד).

27. D. Mangnus, "Look Out "Back Door Eugenics", PennBioethics Vol.3 .No., 1 )Fall 1997, Center for Bioethics, University Pennsyl vvania(, p.2

28. ראה הערה מס' 2.19. בעמ' 980

29. 1. ראה הערה מס' 2 בעמ', 228. 2. ראה הערה מס' 10.2 בעמ', 105. 3. ע"א 540 ,518/82, דר, רינה זייצוב ואח' נ' שאול כץ ואח', פ"ד מ (2) 85, בעמ' 120. מאחר ובתחום זה רב הנעלם על הנגלה, מצב זה אפילו בעייתי יותר.

30. ראה הערה מס' 6 בעמ' 250.

31. ראה הערה מס' 18.2 בעמ' 4. 2. ראה הערה מס' 4 בעמ' 198-192 ,174.

32. ראה הערה מס' 4 בעמ' 200.

33. J. Harris, "Biotechnology, Friend or Foe? Ethics and Controls". Ethics ,and Biotechnology, edited by Anthony Dyson and John Harris, )London Routledge, 1994(. P. 221

34. ראה הערה מס' 4 בעמ' 187.

35. ראה הערה מס' 10.2 בעמ' 168 ,66.

36. ראה הערה מס' 4 בעמ' 162.

37. ראה פרק ג.1 (ב).

38. ראה הערה 19.2 בעמ' 978.

39. 1. ראה הערה מס' 2.10 בעמ' 71. 2. ראה הערה מס' 4 בעמ' 19 ,15.

40. 1. מ. קורינלדי, "לשאלת ההורות החוקית בישראל )ילדים שנולדו בטכניקה של הולדה מלאכותית(, הריון מסוג אחר, )הקיבוץ המאוחד, ת"א, תשנ"ו 1996(, עמ' 137. 2. ראה הערה 2.18 בעמ', 2.

41. ראה הערה מס', 10.2 עמ', 81.

42. ראה הערה מס, 4 בעמ' 164.

43. 1. ראה הערה מס', 10.2 בעמ', 119 ,19. 2. ראה הערה מס' 18.2 בעמ' 5-4. זהו העיקרון העומד בבסיס הברירה הטבעית המתאפשר על ידי הגיוון בגנים. ראה לעניין זה פרק ד.2.

44. ראה הערה מס' 10.2 בעמ' 11.

45. ראה הערה מס' 4 בעמ' 173-172.

46. ראה הערה מס' 33 בעמ' 223.

47. ראה הערה מס' 4 בעמ' 189.

48. 
    

49. ראה הערה מס' 10.2 בעמ' 71.

50. לעניין "רשיון ההולדה" בלבד ראה: 1. הערה מס' 12.2 בעמ' 132. D. Heyd, Genethics )University of California Press, 1992(, p. 176 .2

51. ראה הערה מס' 10.2 בעמ' 122.

52. ראה הערה מס' 210.2 בעמ' 180. לעניין זה ראה פרק ב.2

53. 1. ראה הערה מס' 2.10 בעמ' 175 ,168 ,163. 2. ראה הערה מס' 2.18 בעמ' 5. 3. ראה הערה מס' 4 בעמ' 199.

54. ראה הערה מס' 4 בעמ' 168.

55. ראה הערה מס' 10.2 בעמ' 105.

56. ראה הערה מס' 4 בעמ' 170.

57. 1. ראה הערה מס', 2.10 בעמ' 118, 2. ראה הערה מס', 2.50 בעמ', 163.

58. ראה הערה מס', 4 בעמ', 13.

59. 1. ראה הערה מס', 18.2 בעמ', 3. 2. ראה הערה מס', 19.2 בעמ', 978

60. 
    

61. ראה הערה מס', 2 בעמ' 225-222.

62. ראה הערה מס', 33 בעמ' 219.

63. בשל הגבלת ההיקף, לא ארחיב באספקט הניסויי, בפרט בעוברים, שאינו מענינו הישיר של מאמר זה.

64. http://commml.uwp.edu/39lext/projects/591x/17/knop.htm בעמ' 3.

65. ראה לעניין זה פרקג.2.

66. ראה הערה מס' 10.2 בעמ' 168. ראה לעניין זה "פער הגנים" בפרק ב.2.

67. ראה הערה מס' 10.2 בעמ' 45 ,42.

68. לעניין זה ראה פרק ד.3.

69. 1. ראה הערה מס' 2.10 בעמ' 73. 2. ראה הערה 2.18 בעמ' 2.

70. ראה הערה מס' 10,2 בעמ' 172 ,168.

71. ראה הערה מס' 10.2 בעמ' 166.

72. http://www.clearlight.com/~morph/value.htm p.3 .72 back

מקורות בנושא השיבוט

• מאמרים

• מונחון אתיקה

• מה בין שיבוט וחקיקה

• נווט אתרים