השכפולים באים
מאת: אילן גטניו
מתוך: ידיעות אחרונות, מוסף 24 שעות, יום שני, ז' בתמוז תשנ"ט, 21.6.1999, 16-17
השכפולים באים
מאת: אילן גטניו
מתוך: ידיעות אחרונות, מוסף 24 שעות, יום שני, ז' בתמוז תשנ"ט, 21.6.1999, 16-17
במשך 12 יום, במהלך חודש נובמבר האחרון, גודל בצלוחית עובר אנושי שיוצר כולו במעבדה * מטרת הניסוי המוצלח, עליו הודיעה בסוף השבוע חברת ביוטכנולוגיה אמריקנית, היתה ליצור טכנולוגיה שתוביל בעתיד לגידול "חלקי חילוף" לבני אדם * המדענים האופטימיים טוענים שהחלום יוכל להתגשם בעוד שנים מועטות.
בימים אלה ממש, בעוד אנחנו עסוקים בענייני היום יום האפרוריים שלנו, עושה האנושות צעדים של ממש לקראת חיי הנצח. חברת ביוטכנולוגיה אמריקנית הודיעה בסוף השבוע כי הצליחה לבצע בנובמבר שיכפול גנטי של עובר אדם, והניחה לו להתפתח במשך 12 יום.
המטרה היתה להצליח בעתיד לגרום לתאי העובר להתפתח לכלל איבר מושלם - כל איבר שנחפוץ: כבד, ריאות, עצם או אפילו מוח - אותו ניתן יהיה להשתיל בגוף אנושי. אם נרצה, נוכל, תיאורטית, גם לתת לעובר להתפתח לכלל תינוק שלם, יציר מבחנה מובהק.
אם הרעין הזה מפריע לכם, ממהרת חברת "אמריקן סל טכנולוגי'י" להרגיע, כי הניסוי שביצעה אינו מיועד ליצור בן אדם שלם, אלא נעשה כצעד לקראת ייצור של איברי גוף אדם להשתלה למטרות ריפוי בלבד. מדעני החברה מאמינים, כי בעזרת טכנולוגית שיכפול זו ניתן יהיה לייצר תאים אנושיים להשתלות ולרפא מחלות כמו פרקינסון, אלצהיימר או שבץ מוחי, באמצעות החלפת תאי המוח שמתו או נפגעו.
ליישומי השיטה אין גבול: אם מישהו איבד איבר חיוני, כמו כליה למשל, ניתן יהיה בטכנולוגיה הזו לשאוב מתאי גופו חומר גנטי (דנ"א), להשתיל באותו בתא פרה או כבשה שרוקן מתוכנו, לגדל את התא החדש שנוצר בתנאי מעבדה, תוך "הכוונתו" כך שתתפתח כליה שלמה, הזהה להלוטין לכליה שאבדה. את הכליה חדשה אפשר יהיה להשתיל בגוף החולה, בלי שתתעורר סכנת דחיה.
במחקרים מקבילים, שהסתיימו לפני כשלושה חודשים, כבר אותר הקוד המורה לתא כיצד להתפתח לכלל איבר ספציפי. שילוב שתי הטכנולוגיות הללו מקרב אותנו בקפיצת ענק לעידן שבו נוכל לתרום תא מגופנו כדי שייצרו ממנו "חלקי חילוף" לאיבר שנפגע.
מסביב לעולם עובדות קבוצות מחקר ובראשן טובי המדענים על הגשמת הפנטזיות הפרועות ביותר שלנו, שרק שלשום עוד יצאו בכריכה קשה במהדורות של מדע בדיוני. גידול אברים שלמים במעבדה הוא אמנם עדין חלום רחוק של מדעני הביוטכנולוגיה, אך החלום הזה התקרב בשבוע שעבר להגשמה, בזכות ייצור העובר של "אמריקן סל טכנולוג'י".
בניסוי השתמשה החברה בביצית של פרה, שהוצא ממנה החומר הגנטי והוחדר לתוכה דנ"א אנושי. התא החדש, "שוכנע" באופן כימי להתנהג כעובר חדש, שתאיו מתחלקים ומשכפלים עצמם. העובר החל להתפתח ללא בעיות, וחלק מתאיו הפכו לתאי "גבעול".
תאי "גבעול" יכולים להפוך לכל איבר בגוף: מהם מתפתחים תאי עור, עצם, דם, מוח וכל תא אחר בגוף האדם. לאחר 12 יום הופסק הניסוי, אולם לכאורה ניתן היה לגרום לתאי "הגבעול" להשלים את פעולתם, תוך "עידוד" כימי, ולייצר איבר שלם, מוכן ומזומן להשתלה.
את השלבים האחרונים, שלא הושלמו, יהיה אולי ניתן לבצע בעתיד בזכות מחקר אחר, של קבוצת מדענים מאוניברסיטת ויסקונסין. במאמר במגזין היוקרתי "נייצ'ר" מדווח צוות המדענים, כי גילה בתוך תולעת זעריה בעלת מערכת איברים שלמה ומפותחת, חלבון הקובע את צורתו של כל איבר בגוף התולעת.
גילוי החלבון הקובע את צורת התא, חשוב למחקר על גידול אברים במעבדה, ומהווה צעד משמעותי בפענוח התהליך שבו מארגן הטבע קבוצת תאים והופך אותם לאיבר מורכב אחד. למרות שהמחקר עוסק בתולעת מיקרוסקופית, לדברי ד"ר ג'ודית קימבל, פרופסור לביוכימיה במכון המחקר של ויסקונסין, סביר מאוד להניח שאותו מנגנון פועל בצורה דומה על כל האברים אצל רוב בעלי החיים.
המירוץ ליצירת "חלקי החילוף" האנושיים נמצא כעת בשיאו: מספר חברות ביוטכנולוגיה בארצות הברית פועלות במרץ כדי לגדל איברי-אדם בצלוחיות מעבדה. ברחבי העולם נעשו כבר מספר נסיונות בגידול תאי "גבעול" מורכבים, שמהם ניתן ליצור תאי עצב, תאי דם ותאי סחוס, שהם "חלקי החילוף" הראשונים שיהיו זמינים בשכפול הגנטי. במקביל עובדים בכמה
מעבדות בארצות הברית ובאירופה על תהליך שיאפשר לבצע השתלות של האברים שיגודלו במעבדה.
כיום כבר ידוע, כי התאים שיגודלו במעבדה יצטרכו לעבור כמה "סיבובים" של הנדסה גנטית כדי להיות מתאימים להשתלה -אולם התוצאה הסופית תהיה ביטול הצורך במציאת תורמים מתאימים כמקור להשתלות.
אחת החברות המובילות בתחום היא חברת "גרון" האמריקנית, שנוסדה ב-1994 במטרה להגיע לשכפול תאים לצורכי ריפוי. בחמש שנות קיומה הגיעה החברה להישגים מרשימים: בניסויים בעכברים הצליחו מדעני החברה ליצור תאים בעלי התאמה מירבית שלא נדחו על ידי הגוף בו
הושתלו. בחברה מאמינים, שבשינויים קלים ניתן יהיה ליישם את הטכנולוגיה הזו גם על בני אדם.
גם "אמריקן סל טכנולוג'י" רואה בניסוי השכפול העוברי צעד נוסף לקראת הגשמת המטרה של ייצור אברי חילוף אולם לדבריה, יש עדיין כמה וכמה מכשולים בדרך לשכפול מלא. יש עדיין צורך בשורה נוספת של טכנולוגיות, ובשורה של ניסויים בחיות, בעיקר קופים, לפני שיבועצו ניסויים אמת בבני אדם.
מכיוון שהגידול של התאים בתנאי מעבדה מתבצע באטיות יחסית, קשה עדיין להעריך מתי יהיה אפשר לגדל "חלקי חילוף" אנושיים, שניתן יהיה להיות בטוחים בפעולתם התקינה לאחר ההשתלה. הערכה אופטימית מדברת על חמש שנים, אך רבים מאמינים שהטכנולוגיות הללו יהיו בשלות ליישום רק בעוד 15 שנים.
בכל אופן, חברות הענק העומדות מאחורי המחקרים ממשיכות להזרים כספים בתקווה שעם התקדמות חקר תאי "הגבעול" האנושיים, ועם התפתחותן של טכנולוגיות תומכות, החלום יהפוך למציאות רפואית יום-יומית.
כנגד החלומות היפים שטווים המדענים, עומדים לא מעט מתנגדים המצביעים על הסיוטים האתיים שעלול ליצור שכפול אנושי. עם הטיעונים האלה מתקשים המדענים להתמודד.
בקהילייה המדעית ישנן שמועות מבוססות מאוד, כי כבר בוצעו כמה וכמה ניסויים בעוברי אדם במוסדות מחקר ובמעבדות פרטיות, והעוברים הושמדו בשלב מוקדם של התפתחותם. בכל המקרים העדיפו המדענים להצניע את העובדה שמדובר בעובר אנושי והסתפקו בהודעה, כי תאי "גבעול" שוכפלו. הודעת "אמריקן סל טכנולוג'י" היתה הראשונה מסוגה: זו הפעם הראשונה שנמסר במפורש, שהתחלקות התאים הובילה להתפתחות של עובר אדם.
אבל גם החברה הזו נאלצה לדחות את שאפתנותה עד שהציבור יהיה מוכן לקבל ניסויים בעוברי אנוש יצירי מעבדה. בניסוי נתנו לתא העוברי להתחלק, אולם ביום ה -12 לחייו הוא הושמד. "עובר שהוא בן פחות מ -14 יום הוא לא אדם", אמר ד"ר רוברט לנה מ"אמריקן סל טכנולוג'י", "וההשמדה התבצעה כדי לא להתעמת עם השאלות האתיות ששכפול כזה מעורר".
בארצות הברית פועלת כבר הרשות למזון ותרופות למען פיתוח שורה של תקנות, המיועדות להתמודד עם השאלות האתיות המתעוררות בכל הקשור לגידול תאי אדם במעבדה. בינתיים, המדענים ממשיכים להרגיע. "איש לא ינסה לשכפל בן אדם", מבטיח ד"ר הארי גריפין ממכון רוזלין בסקוטלנד, "לפחות לא בשלב כל כך מוקדם של המחקר וכאשר אנחנו יודעים כל כך מעט על התהליך המלא".
הכשלונות
הכבשה דולי סובלת מזקנה מוקדמת
הטכנולוגיה ששמשה בניסוי של "אמריקן סל טכנולוג'י" דומה מאוד לטכנולוגיה ששימשה לשכפול הכבשה דולי. הכבשה החביבה נתפשה בציבור כמבשרת על בואם הקרוב של השכפולים, אולם המדענים מזכירים שנדרשו 278 ניסויים עד שהצליחו לשכפל כבשה אחת.
גם הצלחתו של הניסוי שהביא לעולם את דולי אינה סוף דבר, והכבשה המפורסמת איננה היצור המושלם שלו קיוו: משום שדולי שוכפלה מכבשה בוגרת, יש לתאי גופה הצעיר מאפיינים של תאי כבשה קשישה, וכתוצאה מכך סובלת דולי מתסמינים של זקנה.
ניסויים אחרים הסתיימו בצורה טרגית עוד יותר. במכון המחקר האגרונומי בצרפת נלקח תא מאוזן של פרה בריאה בוגרת (ששוכפלה בעצמה מתא עוברי) כדי לייצר שכפול מלא. שישה שבועות לאחר שנולדה העגלה המשוכפלת, אירעה נפילה פתאומית בכמות תאי הדם האדומים שלה. הפרה מתה שבוע לאחר מכן.
ניתוח שלאחר המוות גילה כי מספר איברים פנימיים חיוניים לא התפתחו בצורה נורמלית. "מדובר בתהליך מאוד עדין", אמר אחד המדענים שהשתתפו בניסוי, "ואין פלא שזה לא עובד בכל פעם".
מקורות בנושא השיבוט