האמת היא, שהסיפור על שיכפולה של הכבשה מסקוטלנד לא עורר בי את ההתרגשות הצפויה.

ראשית, המדענים שכחו לשכפל את הצ'יפס, שהם אבר חשוב בגוף הכבש, ובלעדיהם שום טלה אינו ראוי לשמו. שנית, הבה נודה על האמת, גם ללא הישגם של המדענים, הכבשים דומות מאוד זו לזו.

אומרים שיש רועים שמבחינים ומכירים כל כבשה וכבשה בעדר שלהם באופן אישי, אבל קשה לי להתעלם מן העובדה שהידע החשוב הזה הוא תוצאה של הליכה ממושכת בשמש והתבוננות מרוכזת באחוריהן רבי הייחוד וההבעה. אני, עם כל מאמציי הכנים להבדל בין חבילות הצמר הרועות בשדה, אינני מצליח.

פרט לכך, עם כל הכבוד למשכפלי הצאן, בל נשכח שגם בלי עזרתם, הכבשים נוהגות לשכפל זו את זו במרץ רב, וביחוד בעונת האביב, שאז הן נוהגות להשתכפל באחו בעליצות רבה ובפעיות קולניות ביותר, והן מנפיקות אחר כך טלאים זהים בקצב של מכונת זירוקס משובחת.

גם התגובות להישג המדעי החדש מוגזמות בהחלט ואפילו משעשעות.

קודם כל, אנחנו זוכים לדבריי דאגה וחשש, ולכל מני תסריטי זוועה שעוסקים - איך לא - באפשרות לשכפל אדם.

תסריט האימים הראשון אומר, שעכשיו יקום איזה שהוא משוגע וישכפל את עצמו. זה באמת מפחיד לרגע אחד, עד שאתה נזכר במציאות המצערת, שגם עתה, בשיטת ההתרבות המקובלת, אנחנו זוכים ללא מעט מטורפים, וללא ההוצאות והטרחה והפרובלמטיקה הקשורה בשכפול מעבדתי.

תסריט החרדות השני הוא פוליטי. עכשיו, אומרים חוזי השחורות, יקום איזה שהוא שליט אכזר, ייבחר לו גבר גבה קומה, חד עינים, רחב כתפיים, אמיץ לב וזריז רגליים, ייטול מגופו השרירי כמה תאים וישכפל לו צבא של חיילים זהים - כולם גבוהי קומה, חדי עין, רחבי שכם, אמיצי לב וזריזי רגליים - ויצא עמם למלחמות איומות ונוראות.

על כך יש להזכיר לחוששים, שעוד בטרם שוכפלה הכבשה הסקוטית, היו וישנם בעולם שליטים, שגייסו חיילים והקימו צבאות ויצאו למלחמות איומות ונוראות. לפיכך, דומה שאפשרות שיכפולו של החייל האידיאלי תהיה שנוי חיובי עד מאוד. ישכפלו להם השליטים האכזריים חיילים גבוהים, חסונים, אמיצים וזריזים כאוות נפשם, ואותנו - את הנמוכים, הרזים, הממושקפים ורכי הלבב - יעזבו סוף-סוף במנוחה.

תסריט הזוועות השלישי אומר: אבוי! מכאן והלאה שוב אין צורך בגברים בתהליך ההפריה. ועל כך אני אומר: הגיע הזמן. סוף סוף יתייחסו אלינו כראוי, לא כאל מעיין משמים של כרומוזומים, אלא כאל מקור שעשועים ותענוגים בלבד.

אחרי סקירה אפוקליפטית קצרה זו, נעבור אל תחום הפנטזיה. מיד עם היוודע דבר שיכפולה של הכבשה, יצאו מן הארונות כל מיני הזיות, שמעידות על בעליהן יותר מכפי שהן מעידות על עצם הענין.

קודם כל, ישנו זה המבקש לשכפל לו בת זוג מיוחדת במינה - הוא עצמו בדמות נקבה. על כך יש להשיב, שמי שמעלה רעיונות משונים כאלה על הדעת - מגיע לו.

שנית, ישנו זה שמבקש לשכפל גוסס זה או אחר טרם פטירתו. זה מקרה יותר מסובך, אבל בהחלט ייתכן שגם האדם המשוכפל, בהיותו זהה לתאומו המת, יהיה דומה לו גם בתוחלת חייו ובמהלכם, וכדאי להביא זאת בחשבון.

הפנטזיה השלישית הרבה יותר מפתה ממבט ראשון, אבל גם היא נושאת בחובה את פירכתה. אחד מידידיי הטובים כבר אמר לי שבדעתו לשכפל לו את איזאבל אדג'אני. "צריך קצת סבלנות", הוא אמר בעיניים הוזות, "אבל רק תתאר לך אותה 17 שנה אחר-כך..."

פנטזיה נאה, אין ספק, אבל דומה שעם כל הרצון הטוב, אין שום סיבה להניח שאיזאבל אדג'אני המשוכפלת תגלה בו יותר עניין מזה שמגלה בו איזאבל אדג'אני המקורית.

מעבר לכל זאת, יש לתת את הדעת שהשיכפול אינו דבר חדש במקומותינו. בארץ שוכפלו כבר כמה וכמה טיפוסים במהדורות שונות. הגורמטאי הכרסתן והמנפנף, עם חריץ הישבן והבטן השעירה, שוכפל כבר לפני שנים והופץ במהדורה בת עשרות אלפים. הנערה הצעירה במכנסי הג'ינס הבהירים, הטי-שרט השחור והכתפייה האחת של החזייה, שוכפלה אף היא והופצה ברבבותיה. וש"ס, כפי שכולנו יודעים, עוסקת זה מכבר בשיכפול ח"כים, וכבר הגיעה לעשרה ח"כים זהים לחלוטין במראם, בדיבורם ובאורח מחשבתם.

גם מערכות החינוך, מבחינה מסוימת, אינן אלא מערכות שיכפול.

ובקיצור, חברים, כל העניין הולך ומאבד מחידושו ומקסמו. טוב תעשו, מדענים יקרים, אם תשקיעו את מאמציכם וכשרונותיהם בכיוון גנטי חדש - יצירת כבשה עם ארבעים צלעות ותריסר שוקיים. נא לטיפולכם. תודה.