דף מידע 47-48

דף מידע קטע 47-48 עין סהרונים – מכתש רמון - ספיר 16-17.09.11

מכתש רמון

הוא מכתש אירוזי, הגדול מסוגו בעולם, המצוי בנגב הישראלי, אחד מחמישה מכתשים בנגב, ומהווה תופעת טבע ונוף ייחודית. על קצה המכתש מצויה העיירה מצפה רמון. הסברה כיום היא שהמכתש נוצר משחיקה של שכבות סלע רכות הנמצאות תחת שכבות קשות יותר - מרכז המכתש היה בעבר ראשו של הר, שפתי המכתש פונות עדיין אל ראש ההר שכבר לא קיים, ופנים ההר נשחק והפך למכתש. אורכו של המכתש כ-40 ק"מ, רוחבו המרבי כ-9 ק"מ ועומקו היחסי כ-400 מטר. מקור השם רמון הוא "ראמאן", כינוי לרומאים שעברו באזור זה (בדרך הבשמים).

היווצרות

המכתשים בנגב הינם היווצרות נדירה, שכן דרוש שילוב של מספר תנאים כדי שייווצר מכתש: קמר א-סימטרי, שכבות סלע שונות במידת קשיותן (למעלה שכבות סלע קשות, כמו גיר או דולומיט, ומתחת להן שכבות סלע רכות), חתירת נחל הסוחף את תוכנו של המכתש בעל בסיס סחיפה נמוך, ואקלים מדברי (יובש השומר על קירות המכתש מפני בליה).

בשלב הראשון הורבדה בראש הקמר אבן חול. אחריה הצפת ימת הטתיס הביא להרבדת סלעי משקע ימי - גיר ודולומיט. נסיגת הים והתרוממות יצרה סידוקים ברום הקמר. הצפה נוספת של ימת התטיס הקדומה הביאה להיקוות מים בסדקי ראש הקמר. המים החלו להתנקז החוצה כשהם חוצבים נחל בדרכם החוצה - נחל רמון. יחד עם התנקזות המים סחפו איתם הנחלים את שכבות הסלע מרום הקמר וחשפו כאן שכבות סלע קדומות יותר.

אתרים ותופעות במכתש

המצוק הצפוני – על שפתו של המצוק הצפוני הוקם מרכז מבקרים המשקיף אל עבר המכתש. המצוק הצפוני הוא תלול מאוד, עד כדי אנכי. שכבתו העליונה של המצוק עשויה סלעי גיר ודולומיט, וחלקו התחתון עשוי סלעי אבן חול רכים יותר.

המִנְסָרָה (גם הנגרייה) – מרבץ של אבנים מוארכות בגודל 10-20 ס"מ. אלו הם שברים של אלפי עמודים שנוצרו מגושי קוורץ שהותך על ידי סלע מאגמאתי לוהט שבקע ממעמקי האדמה.

נחל ארדון – למרגלות הר ארדון, בחלקו המזרחי של מכתש רמון עובר נחל ארדון. הנחל מתחבר לנחל נקרות המנקז את המכתש.

קיר האמוניטים – חלק ברכס הדרומי של מכתש רמון, שבו טבועים מאובנים של אמוניטים (בעלי חיים ימיים בעלי יכולת שחייה, מספר זרועות ושלד חיצוני גירני) בגדלים שונים. קיר האמוניטים הוא שכבה גאולוגית ששקעה בים והתרוממה למצבה הנוכחי (זווית של כ-45 מעלות) כחלק מהפעילות הגאולוגית שגרמה להיווצרות המכתש. הקיר הוא אחד מני רבים באזור, המכיל שרידי מאובני אמוניטים. למרות האיסור, מספר אנשים הוציאו מאובנים מהקיר. הפנייה לכוון הקיר אינה משולטת בעקבות ונדליזם.

נחל נקרות – הנחל המנקז את מכתש רמון נקרא נחל נקרות, ואליו מתנקז גם נחל רמון. מוצא הנחל נמצא סמוך לשפתו הדרום-מזרחית של המכתש. הנחל חוצה את המכתש לרוחבו, ממשיך לעבר בסיס הסחיפה, שם הוא מתנקז אל נחל הערבה הזורם צפונה לכיוון ים המלח.

כרייה ושימור

במכתש רמון התבצעה שנים רבות כרייה של מחצבים: חרסית, גבס, בנטוניט (סוג של חרסית) וחול. עד שנת 1994 לא היו נהלים ברורים להסדרת הכרייה והחציבה במכתש רמון ובמכתשים האחרים, ושנים של כרייה בהם הביאו להצטברות של השפעות סביבתיות שליליות: רעש, אבק, שפכים ופגיעה ויזואלית בנוף. ב-1994, ביוזמתו של השר לאיכות הסביבה דאז יוסי שריד, אימצה ממשלת ישראל את המלצותיה של ועדה שקבעה הסדרים לפעילות הכרייה ושימור אזור המכתש.

פרויקט החלוץ של שיקום המכתש החל בשנת 1998, כאשר הקרן לשיקום מחצבות ביחד עם רשות הטבע והגנים החליטה לשקם שבע מחצבות נטושות באזור המכתש. המחצבות היו שונות מהותית זו מזו, ולכל אחת נדרשה תוכנית מיוחדת משלה. פרויקט ראשוני זה, שתוכנן על ידי אדריכלית הנוף עמית סגל, שימש כמודל תכנוני שבעקבותיו שוקמו מחצבות נוספות באזור על ידי מספר משרדי תכנון שונים. בשנת 2004 הוחלט על מהלך נוסף של שיקום פיזי רחב של שטחים חצובים ומופרים במחצבות הקאולין והחול. פרויקט השיקום שם דגש על האיזון בין שימור אקולוגי ונופי מחד ובין גישה לקהל מטיילים מאידך, והוא נחשב כפריצת דרך בתחום שמסקנותיו משמשות כבסיס לעבודות שיקום אחרות

מצד סהרונים

הנקרא גם בשם חאן סהרונים. מבנה זה היה אחד מהמקומות בהם נחו לחניית לילה אורחות הגמלים אשר נעו על דרך הבשמים מפטרה לעבר עזה בתקופת הנבטים. אורחות גמלים אלו , אשר היו עמוסות לעייפה בתבלינים ובשמים, הובילו את מרכולתם לאורך הנתיב המדברי הידוע בשם דרך הבשמים. לאורך דרך זו הקימו הנבטים מקומות מסודרים לחניית לילה. על פי רוב, מקומות אלו נמצאו בסמוך למקור מים. גם במקרה זה, עין סהרונים נמצא במרחק של פחות מ- 100 מטרים מהמצד. החאן הרבוע שמידותיו

42*42 מטרים, מלמד אותנו רבות על הנבטים ועל אורך חייהם. (עוד על הנבטים ניתן ללמוד במסלולים לערי הנבטים, שבטה, עבדת, ממשית וניצנה).

כרבולת חרירים

לאחר הליכה במכתש, מתחיל השביל לטפס במעלה כרבולת חרירים. העלייה אינה קלה כלל וכלל אך הנוף שנצפה ממנה שווה כל טיפת זעה. לאחר כ 2.5 ק"מ נגיע לנ.ג. 583 [6]. למולנו נצפה כל הודו של מכתש רמון. מצפון ניתן לראות את הר ארדון, אשר מכונה על ידי הגיאולוגים כהיפוך תבליט. ולמה הכוונה - הר ארדון של היום היה פעם עמק בין שני הרים גבוהים ממנו. הרים אלו נשחקו ונסחפו עם השנים הגשם והבליה עד שלבסוף מה שהיו פעם הרים הפכו לשתי בקעות המוכרות כבקעות מחמל (מצפון להר ארדון) ובקעת ארדון (מדרום). אם כך, הר ארדון שבולט מאוד לעין היה פעם לא אחר מאשר עמק. מצפון מערב נוכל לראות את גבעת חרוט אשר נראית כחוד שחור ובהמשך לה את המצלעות הצפוניות של המכתש.

אמוניט

הוא מאובן של בעח אשר חי לפני כ 65-90 מליון שנים מהתקופות הגיאולוגיות, הקנומן והטורון. האמוניט היה רכיכה מוקפת שבלול אשר היה בנוי מתאים נפרדים על ידי מחיצה. בין תא לתא, עובר בין המחיצה צינורית אשר מחברת את התאים השונים.הרכיכה עצמה חיה רק בתא האחרון, זה אשר נושק למי הים בו היא חיה. מתא החיצוני הזה שולטת הרכיכה על הכנסה והוצאה של מים לתאים החלולים. בעזרת וויסות זה, יכולה הרכיכה לשלוט בשקיעה ובציפה שלה. האמוניט לא קיים זה מיליוני שנים ונראה שהוא נכחד יחד עם הדינוזאורים. עם זאת, את קרוב משפחה שלו, הנאוטילוס, ניתן למצוא עד עצם היום הזה.

הסדקים

הם תופעה גיאולוגית מעניינת. בעוד חלקה העליון של רמת צבירה עשוי סלע גיר קשה אשר אינו מתבלה, השכבה אשר נמצאת מתחתיו עשוי סלע קרטוני רך אשר נסחף בקלות רבה יותר בגשמים וברוחות. כך אנו מגיעים למצב בו לסלע הגיר הקשה אין תשתית עליה הוא נשען. העדר הבסיס מביא ליצירת סדקים אשר לאט לאט מתרחבים עד אשר הם מתנתקים ונופלים לוואדי שמתחתם. ישנם סדקים עמוקים מאוד, ויש להיזהר מאור אם רוצים לרדת ולבקר בתוך סדק שכזה.

ספיר

הוא יישוב קהילתי בערבה בתחום השיפוט של מועצה אזורית הערבה התיכונה. היישוב הוקם בשנת 1978, והוא קרוי על שמו של פנחס ספיר.היישוב, שתוכנן על ידי האדריכל גרשון ציפור, נוסד במקור כדי לספק מגורים לעובדי המועצה האזורית הערבה התיכונה, אולם במהלך הזמן השתנה אופיו של היישוב. נכון ל-2006 הוא מאכלס בעיקר בעלי מקצועות חופשיים, בניגוד לשאר יישובי הערבה העוסקים לרוב בחקלאות.בסמיכות ליישוב נמצאים משרדי המועצה האזורית הערבה התיכונה ובית הספר האזורי "שיטים".בעת הקמת היישוב התגלו במקום מי תהום. כדי למנוע את חלחולם ליסודות המבנים נחפר מחוץ ליישוב אגם מלאכותי שהמים נוקזו אליו, וסביבו פותח "פארק ספיר" הכולל חורשה ופינות מנוחה, בתכנון אדריכל הנוף שלמה אהרונסון.הישוב מאוכלס במשפחות חילוניות ודתיות גם יחדיו. סגנון החיים בישוב הוא כפרי.

הערבה

היא עמק צר וארוך המשתרע מדרום ים המלח ועד מפרץ אילת ומפריד בין הרי אדום ממזרח ובין הר הנגב ממערב. הערבה מקבילה לקו הגבול בין ירדן לישראל. השם קדום (נזכר בתיאור נדידתם של בני ישראל בצאתם ממצרים) ופירושו אזור שומם ויבש, נרדף למדבר. מקורות המים בערבה מועטים. בכמה מקומות, יש בערבה מחצבי נחושת ומחצבים אחרים, אך עיקר חשיבותה כאזור מעבר. יש המחשיבים את אילת כבירת אזור הערבה, משום שהיא המרכז הכלכלי והעסקי של יישובי הערבה.

העתיק הדביק וערך : ראובן