23/7/2010 - נחל חווארים

חברים,

להלן הפרטים האחרונים לטיול הלילי בנחל חווארים, שישי 23/07/2010.

משך ההליכה כשעתיים וחצי לאורך מסלול קל יחסית של 2 ק"מ, בליל ירח מלא (זריחה מוקדמת). מתאים גם לילדים.

המסלול מאוד פופולארי, בודאי בעונה הזו של חופשת הקיץ. למרות השעה, אנחנו עלולים להיתקל בעשרות מטיילים.

נקודת מפגש להתחלה: ב- 20:00 במגרש החניה של בור חווארים, מדרום לשדה בוקר. תחילת צעידה: 20:45.

ההגעה לנקודת ההתחלה: כביש מס.40 לכיוון שדה בוקר. כקילומטר וחצי אחרי הפניה למדרשת שדה בוקר (אין לפנות למדרשה, ממשיכים על כביש 40), פונים שמאלה, על פי פניה משולטת, לעבר בור חווארים וממשיכים למגרש החנייה שבתחילת המסלול.

מומלץ לצאת מאזור המרכז ב- 17:45 לערך.מי שמעוניין להיפגש כבר באזור המרכז, נא שלח לי מייל.

המפגש הצפוי הוא ב- 17:45 בתחנת הדלק של צומת הכפר הירוק.

בנקודת ההתחלה בחניון חווארים 'נפתח שולחן' (שתיה חמה עלי..) ונאכל ארוחה קלה עד להגעת כל המשתתפים ולרדת החשיכה.

רכבים מסויימים בלבד, להם אודיע אישית, יגיעו במקביל, ב- 20:30, לנקודת הסיום (היינו, נכנסים למדרשת שדה בוקר, לפני שער המדרשה פונים ימינה בירידה לערוץ נחל צין, ולאחר 4 ק"מ חונים בחניון קטן שבתחתית הסרפנטינות, מול סימון מסעף שבילים) וישאירו שם מספר רכבים.

כל הנהגים מתבקשים להתקשר אלי ( 054-3374141) מספר דקות לאחר שיצאתם לדרך, ולא לפני 18:15, ולדווח על מספר האנשים ברכב.

שעת חזרה צפויה (לת"א): שבת בבוקר, 2:00.

פירוט מסלול ראו גם בקישור הבא:

http://www.mapa.co.il/ng/BuildRecord_print.asp?ID=17155&tab=4&SubjectID=10&checksend=1

התמונות של ספי

התמונות של אלכסה לישנסקי

התמונות של זליג וריבה

התמונות של מיכל

דף מידע 23.7.10

מסלול הטיול – נחל חווארים

קטע ראשון - מחניית הרכבים ויורדים לבור חוורים, הנמצא ליד החניון.

בור זה נמצא מעט מצפון לחניון ומגיעים אליו לאחר ירידה קצרה. הבור מנקז מים משטפונות, ומשמש דוגמא למערכת הניקוז במקום.

מערכת זו, כמו גם הבור עצמו, נחצבו על ידי הנבטים ששלטו באזור לפני אלפי שנים.

במידה והבור ריק, מומלץ לרדת במדרגות בזהירות. אפשר להדליק נרות במדרגות ובתוך הבור. אור הנרות יוצר אווירה מיוחדת

שביל ההליכה ברור מאוד. לאחר דקות הליכה ספורות ניתן להבחין בפס סלע קשה, החוצה את המסלול. זהו דייק חיובי של אבן צור.

ניתן לזרוק אבני צור על הסלע ולראות כיצד יוצאים ניצוצות מהחיכוך.

בסיום חווית הניצוצות, ממשיכים בהליכה וכעבוד דקות מועטות מגיעים לגבעה תלולה. עולים בשביל על הגבעה לתצפית נוף ירח. המקום צר ולכן יש להזהר ולא לדחוף.

מהתצפית יורדים בזהירות, בשביל תלול מאוד, חזרה לשביל הנמצא בערוץ הנחל, למטה משמאל.

משך ההליכה כשעה.

קטע שני - ההליכה בתוואי הערוץ נוחה בדרך כלל.

כדאי מאוד להביט סביב ולראות את מגוון צורות המצוקים המוארים באור הירח.

בהגיע המטיילים לשטח הפתוח, עוצרים למנוחה להפסקת קפה/תה צמחים (יש להביא ערכת תה כולל צמחי תבלין) ולסיפורי נוסטלגיה.

משך ההליכה כחצי שעה.

קטע שלישי - המסלול ממשיך לאורך הערוץ, יש לשמור על עירנות בעת ההליכה, מאחר והמסלול לא נשאר נאמן בצורה מוחלטת תוואי הערוץ ולעיתים יוצא ממנו והולך בשוליו, בעיקר בשוליים הימניים של הערוץ.

הדרך מתקדמת בתוואי כמעט מישורי, אם כי מעצם טבעו של ערוץ נחל, מגמת ההליכה מתבצעת במורד מתון.

לאורך תוואי הערוץ ניתן מדי פעם לעצור ולהכנס לערוצונים צרים וחשוכים הנמצאים לאורכו.

בכל מקרה, בעת הכניסה לערוצים הצרים מומלץ לעשות זאת בליווי של מבוגר.

לאחר כשעה לערך, ערוץ הנחל מתרחב ומשמאל ניתן לראות את אורות המדרשה.

ההליכה בקטע האחרון מעט משעממת, השביל מגיע לכביש היורד מהמדרשה לחניון הרכב.

גן לאומי עין עבדת

עין עבדת הוא מעיין הנובע כל השנה באפיקו של נחל צין שבנגב, סמוך לקיבוץ שדה בוקר. באזור בו נובע המעיין, נחל צין עובר בקניון צר ועמוק, החצוב בסלע הקירטון הלבן והרך המאפיין את האזור.

עין עבדת יוצר בנביעתו נווה מדבר קטן, העטוף בקירות קירטון לבנים. מי המעיין נופלים במורד מפל בגובה 15 מטרים אל תוך בריכה טביעת שעומקה 8 מטרים. סביב המפל צומחת צמחיה עשירה, והמקום מושך אליו בעלי חיים רבים. לעיתים קרובות ניתן לראות באזור עדרים של יעל נובי.

הנַבָטִים

בפי עצמם: נבטו; מילולית: "חופרי בורות מים" היו שבטים שמקורם בחצי האי ערב; הנבטים הופיעו באזור ארץ ישראל כבר בסוף התקופה הפרסית ותחילת התקופה ההלניסטית (המאה ה-4 לפנה"ס). הנבטים החלו מעבירים סחורות דרך המדבר לשיווק ביוון העתיקה ואחר כך ברומא. בעיקר סחרו במור ולבונה (שהובאו מאזור תימן וסומליה), וכמו כן בסוגי בשמים נוספים, תבלינים, מלח, בדים יקרים, ואף אספלט (ששימש לאטימת ספינות). ייחודם וכוחם של הנבטים היה בכך שידעו את סוד ההישרדות ומציאת המים במדבר והיו היחידים שמסוגלים לחצות אותו בשיירות של מאות גמלים. במהלך הזמן נקבע מסלול דרך הבשמים בו הוקמו תחנות מעבר כל 30–40 ק"מ לאורך המסלול ונחפרו בורות מים לאגירת מי נגר. סחורותיהם הגיעו לנמל עזה, משם יצאו לעיבוד במצרים ואחר כך לאירופה.

דוד בן-גוריון (גרין)

16 באוקטובר 1886 - 1 בדצמבר 1973, המוביל והדוחף להקמת מדינת ישראל אשר עמד בראש מייסדיה, היה ראש ההנהגה של "המדינה שבדרך" ולאחר שהיא קמה במשך שנות דור (1935 - 1963). היה לראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל ומראשי המנהיגים של תנועת העבודה הציונית.

עיקרי פועלו של בן-גוריון:

עמד בראש מקימי מדינת ישראל, הוביל את המאבק על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, גם במחיר חלוקת הארץ, והכריז על הקמת מדינת ישראל.

ממנהיגי התנועה הציונית ויו"ר הנהלת הסוכנות היהודית בירושלים.

הנהיג את מדינת ישראל בתקופה שלאחר ייסודה, פעל למען הממלכתיות (בסיסמה "ממעמד לעם") ודיכא נסיונות מימין ומשמאל (אלטלנה, הפלמ"ח) בהם ראה סכנה לקיום צבא ממלכתי אחד.

שימש ראש ממשלה ושר ביטחון בממשלה הראשונה ובממשלות לאחריה.

ממנהיגי תנועת העבודה הציונית בארץ ובעולם, ממייסדי ההסתדרות הכללית של העובדים ומזכירה הכללי הראשון ומראשי היישוב.

מנהיג מפא"י - מפלגת פועלי ארץ ישראל.

הקים את רפ"י - רשימת פועלי ישראל.

בן-גוריון החזיק בהשקפה כי עתיד היישוב היהודי בארץ הוא בנגב על מרחביו, העצומים ביחס לחלק הצפוני קטן הממדים של המדינה. חדור אמונה, התפטר בן-גוריון מראשות הממשלה ב-7 בדצמבר 1953 ועבר להתגורר בצריף שנבנה עבורו בקיבוץ שדה בוקר שם עבד בדיר, כדי לשמש דוגמה לכך שיש בכוחו של הפרט להפריח את השממה.

דוד בן-גוריון נפטר ב-1 בדצמבר 1973 בגיל 87. קברם המשותף של דוד ופולה בן-גוריון (שנפטרה ב-1968) נמצא במדרשת בן-גוריון, מול בקעת צין. בהתאם לצוואתו, ביתו בתל אביב, צריפו בשדה בוקר וארכיונו מנוהלים במסגרת "יד בן-גוריון". בנוסף, ביקש כי לא יינשאו הספדים על קברו ולא יירו מטחי כבוד בטקס הלוויה.

קיבוץ שדה בוקר

שדה בוקר הינו קיבוץ חילוני, המונה כ- 80 משפחות.

שדה בוקר הינו קיבוץ שיתופי "מסורתי"- "כמו שהיה פעם", שלא עבר עדין תהליכי הפרטה משמעותיים, ורואה חשיבות רבה בפעילות תרבותית וחברתית משותפת.

הישוב הוקם בשנת 1952. שמו של הישוב על שם הר בוקר ונחל בוקר שבאיזור. "שדה" מלשון רמה גבוהה.

בשנת 1953 עבר להתגורר בקיבוץ דוד בן גוריון, ראש ממשלת ישראל הראשון, במטרה להוות דוגמא ולהדגיש את חשיבות יישוב הנגב.

הצריף בו התגורר בן גוריון עומד עד היום כאתר מבקרים וכסמל לדמותו, חזונו ומנהיגותו הייחודית.

תהליך עליה לקרקע:

ראשוני המשק היו יוצאי מחלקת מודיעין בפיקוד דרום במלחמת העצמאות ואנשי משרד החקלאות. הישוב עלה לקרקע כחוות רועים, המתבססת על יתרונותיו המקומיים של המדבר- מי שיטפונות ושטחי מרעה. בכוונת המשק היה להוכיח בעצם עלייתו על הקרקע את האפשרויות הטמונות בהר הנגב ולהביא את המוסדות המיישבים לתכנון האזור כולו. שנות הבצורת התכופות, קשיי הריחוק, בעיות כוח אדם והמאבק עם הבדואים על שטחי מרעה הביאו לחיסול ענפי העדר בזה אחר זה.

העתיק הדביק וערך : ראובן בן דוד