השביל כתום כחול לבן שלנו

השביל כתום כחול לבן שלנו

כשאסי פנה אלי לכתוב משהו חשבתי, מה פתאום ? אני רק אעתיק אדביק ואערך. אבל בשביל 50% אפילו אני מוכן לשנות מהרגליי .

נכון אני אישית לא עברתי 50%. אני גם לא משלים באובססיה קטעים חסרים כמו אריה וענת מורן, אין לי דגל ישראל שאיתו אני צועד בראש כמו דורון ואפילו מטריה כמו לזליג אין לי. אבל אני חלק מקבוצה איכותית שיחד כבר עברנו הרים, חופים מישורים, גשם, שמש ושרב והמסלול החודשי הפך לחלק מאיתנו ולמרכיב בתכנון טיולים וחופשים.

שביל ישראל הוא לא רק 1,000 ק"מ. זה טרק אמיתי החוצה את כל נופי ישראל. כן זה טרק ולא טיול רגלי קליל . הקושי והאתגר הינם חלק בלתי נפרד מהמסלול. אבל לא פחות מזה חזקה מאד היא החוויה של ללכת ביחד ולהכיר לעומק חברים וחברות מהקבוצה.

לא מעט שואלים אותי מה זה "ללכת את שביל ישראל" ואני בעיניים בורקות עונה תמיד באריכות. ללכת פעם בחודש 20 ק"מ ( אם אסי לא טועה ) זאת הליכה ולא טיול , צריך נעליים טובות ואהבת הארץ. 4 ליטר מים פלוס אוכל ,ללא חמור לידך, זה משקל כבד על הגב. אבל זה כלום לעומת הסיפוק, הנופים והצעידה עם חברים. בנוסף מסתכלים אחורה ואומרים אני עברתי כבר חצי מדינה ברגל . כמעט תמיד השאלה הבאה היא איך מצטרפים.

השביל כתום כחול לבן הפך כבר להיות חבר, למרות שלפעמים אנחנו מתברברים בשטח ולא מוצאים אותו. לפני שבועיים כשהיינו בטיול בדגניה וראינו את הסימון , מיד עופר ואני הצטלמנו לידו והרהרנו האם אסי יכיר לנו בנקודה .

מה זה שעברנו 50% כשפורטים לפרוטות ? ממטולה עד זיכרון זה חור שחור ( לא צעדתי ) . בהמשך זיכרון יעקב, חדרה, נתניה , תל אביב, ראש העין, מודיעין, נווה שלום , הרי ירושלים, בית שמש בית גוברין, קריית גת, דביר ולהב. אבל כמו כל חוויה תמיד זוכרים את הרגעים הקשים. בשבילי ההליכה בגשם השוטף ובבוץ בין מצפה מודיעין לנווה שלום הייתה חוויה בלתי נשכחת.

מה זה 50% שטרם עברנו? הרבה ימי שישי ושבת, הרבה מדבר נחלים וגאיות והליכה ביחד. ותמיד תזכרו שבסוף מחכה לנו אילת , טאבה, הדגים והים.

בקיצור הרבה שביל כתום כחול לבן או רק 500 ק"מ – קטן עלינו!!

כתב : ראובן בן דוד