דף מידע 37

דף מידע קטע 37 תל ערד 12.11.10

ערד

העיר ערד הוקמה בתחילת שנות השישים כעיירת פיתוח למופת, כל אותן טעויות של העיירות האחרות בנגב משנות החמישים לא נעשו כאן ויצרו שילוב מעניינת של עיירת קיט ומרפא המרוחקת מהצפיפות העירונית.

גרעין מיוחד של ותיקים מצפון הארץ, ביסוס האזור כנקודת מרפא לאסטמה ותעשיה נקייה או מרוחקת מהעיר, תוך תכנון קפדני – כל אלה הפכו את ערד למופת, עד סוף שנות השמונים.

מאז, נכנסה ערד לשרשרת של בעיות שעצרו את התפתחותה וגרמו לה לדרוך במקום. קשה לשים את האצבע על הנקודה המדויקת – אולי שינוי בתמהיל אוכלוסיה שלא הצליח (עולים חדשים רבים מאוד, אוכלוסיה חרדית ובדואים מהסביבה שהתיישבו בעיר), אולי ניהול, אולי בעיות תעסוקה, ואולי המזגנים במלונות ים המלח שפגעו בתיירות.

למרות כל הבעיות, מנסה ערד להתאושש, ולשקם את מעמדה התיירותי כשער למדבר יהודה. יש בה אקלים נפלא, אוויר נקי, נוף מרהיב וקרבה למגוון אתרים מרתקים.

רכס זוהר

הדרך ממשיכה על רכס הרים בשם רכס זוהר (השמות נקראים כך בגלל מרבצי הגז הטבעי והפוספטים שנמצאו כאן, שניהם קשורים לאור ולזוהר) עד לראש זוהר, נקודת תצפית מדהימה על העיר ערד וסביבותיה, על הפזורה הבדואית, על כל דרום מדבר יהודה ועל ים המלח.

על פיסגת מצפה זוהר בולט רוגם אבנים גדול , זהו שריד של מבנה עתיק הבנוי מגושי צור קובייתיים , מסותתים בחלקם . נראה שהמבנה היה מיצדית – מגדל מבוצר ששימש לתצפית , שמירה ואיתות , מצדיות כאלה נכללו במערכי ה"לימס " המבוצרים שהקימו הרומאים בנגב ובמדבר יהודה .הן נבנו תמיד בנקודות גבוהות שמהן יש קשר עין למצודות גדולות יותר . נראה שהמצדית הייתה חלק מהקו הרומי המבוצר אשר הגן על הארץ הנושבת אל מול פני המדבר .

בראש זוהר יש אנדרטה לאחד מראשוני המטיילים באזור, פנחס סלע.

מכאן, נמשיך ונרד בשביל מסומן ירוק, לאתר בשם "רוגם זוהר", מבצר רומי עתיק וחרב, שהיה אחד ממבצרי ה"לימס פלסטינה", כלומר – גבול פלסטינה, לשמירה מפני נוודי המדבר. בלב המבצר בור מים ייחודי.

השביל הירוק ממשיך ויורד לכביש ערד- ים המלח, אך כדאי לרדת לוואדי שמשמאל (מערב) לנו, למאגר מים קטן בשם מאגורת יעלים, שאגר מי שיטפונות בימי קדם, ולהמשיך מכאן לכביש.

נחצה את הכביש. השביל משנה את צבעו לאדום, ומוליך אותנו למאגורת מים גדולה בהרבה, היא מאגורת כידוד, כשמו של הרכס הצפוני של ערד. נבקר במאגורה המרשימה, ונחזור על עקבותינו בנחל (נחל יעלים).

לאורך הנחל נראה מקומות עם סלע כהה, שנראה כמו אספלט ששפכו סוללי הכביש לנחל. אמנם, זהו אספלט, אך מדובר באספלט טבעי שנוצר כאן לפני מיליוני שנים, והיה ידוע ומוכר גם בימי קדם, כמוצר ששימש להכנת תרופות ולחניטת מתים.

ליד עץ שיטה מתחילים שני שבילים (ירוק וכחול) שמטפסים לעיר ערד. הכחול דרך נחל טביה (שלפעמים זורם בו ביוב) לשכונות הדרומיות של ערד, והירוק, לכיוון איזור המלונות והמצפורים של ערד.

נחל כנפן

ערוץ הנחל יורד מרכס זוהר-רום 600 מטר- אל מפגשו עם נחל קינה ומייד אחריו המפגש עם נחל חימר. שניהם מימין. במפגש עם נחל קינה הסימון מתחלף לכחול- וכך הוא יישאר כמעט עד הסיום. ממפגש נחל חימר הערוץ נפתח לעמק רחב והשביל נוח להליכה. אחרי 2 ק"מ העמק מתרחב מאד ואליו מתחבר מימין נחל דימונה. בקיר המצוק לפני מפגש נחל דימונה מערה.

בנקודת המפגש נחל חימר עושה תפנית שמאלה-ושוב ימינה ובסמוך לאפיק מימין מחצבה של מפעל הסיד. עוד חצי ק"מ אנו עולים על מפגש דרכים- זו משמאל מסומנת ירוק ויורדת מרכס זוהר- ומימין דרך סלולה ממפעל הסיד. עוד 1.3 ק"מ עד הסיום.

ים המלח

הוא ימה מלוחה חסרת מוצא, הנמצאת בתחום השבר הסורי אפריקני על גבול ישראל-ירדן. חופיו הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם. מקווה מים זה הוא השני במליחותו בעולם, אחרי אגם אסאל בג'יבוטי. לשם השוואה, ריכוז המלח בים המלח הוא 33.7%, לעומת ריכוז המלח בים התיכון שהוא 3.5% עד 3.9%.

לים המלח חשיבות כלכלית רבה. המלחים הרבים המומסים במימיו משמשים בתעשייה הכימית, בין היתר להפקת היסודות אשלגן, ברום ומגנזיום. ב-2009 עלה ים המלח לשלב האחרון בהתמודדות על היכללותו בשבעת פלאי עולם הטבע