פרשת ויחי- מסרים ותובנות לחיינו

                                  פרשת ויחי -מסרים ותובנות לחיינו

·        קבורה בארץ ישראל. יעקב אבינו  מסיים את 17 שנות חייו האחרונות על אדמת מצרים. סמוך למותו הוא מבקש מבנו יוסף, המשנה למלך מצרים " אל נא תקברני במצרים" .כמה סיבות לדבר. הוא חושש שהמצרים יסגדו לקברו. הרי בבואו למצרים חדל הרעב והבצורת. הוא בעצם הצילם ממוות. עלולים להפוך את קברו לסוג של ע"ז. כמו כן הוא רוצה לחבר את כל משפחתו אל ארץ ישראל, ארץ אבותיו. שלא ישכחו לרגע את שורשיהם ולאן צריכה להיות משאת נפשם.

עלינו לראות בגלות, אולי תחנה זמנית של ברירת מחדל בכל מיני עיתים של מצוקה.לא בית של  קבע, וודאי בכל רגע שאפשר לעלות , מחוייבים לעלות אל הארץ ולהיבנות בה.

·         יעקב חולה. זו הפעם הראשונה בתורה שמוזכר חולי. חכמים אומרים שיעקב ביקש חולי. למה? מי צריך את זה?

לעתים אדם חי וחי, ולא חושב על משמעות החיים ותכליתם. דווקא החולי והקושי מעורר אותו לנסות לחשוב לשם מה אני בכלל כאן? האם רק כדי לאכול שלוש פעמים , להסתובב, לישון, וחוזר חלילה?? החולי מעורר למחשבה להעמקה . לניצול נכון לתובנות עמוקות.לכן בעת מחלה לא להתאמץ רק לסלקה, ולהחזיר את המצב כמו קודם לכן , אלא לנצל  את פסק הזמן הזה להרהור  אמיתי, לאן אני כל הזמן רץ, לאן אני שואף ולאן אני צריך לשאוף.ולהתפלל אל מקור האמת שינחנו בעצה טובה.

·        רגישות יוסף לצער אביו. מודיעים ליוסף על חולי אביו? למה לא מיקם את דירתו סמוך אליו? אחר 22 שנים שלא זכה לכבדו? הוא רצה שעד מותו לא ידע אביו מה עוללו לו אחיו.

בעלי התוספות על בראשית מח,א משמע שלא היה רגיל יוסף אצל אביו כמו שמצינו ויקרא לבנו ליוסף. וי"ל שהיה ירא פן ישאל לו אביו ענין המכירה והיאך ירד למצרים ויקלל יעקב אחיו ...

·        ברכת הבנים- כאפרים וכמנשה. בעדות רבות מברכים את הבנים והבנות, בליל שבת.  את הבנים בברכה " ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה". ואת הבנות בברכת " ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה". מדוע נבחרו אפרים ומנשה? למה לא תהיה כמו  לוי ויהודה? או דן נפתלי?

  כל משפחתו של יעקב בניו ונכדיו חיו איתו בחממה בארץ כנען. שמעו ממנו סיפורים על סבו ואביו. שירים ו'אידיש קייט'. היחידים שלא חוו זאת היו  אפרים ומנשה.והנה רואה יעקב שהם  הולכים בדרך הישר, יראי שמים, והמקפידים על קלה כחמורה. היאך? כי היה להם אבא שעם כל עיסוקיו, הקדיש להם זמן לחינוך מדוקדק, לחיזוק הרוח היהודית ולחיסונה מכל השפעות רעות נכריות שנשבו במצרים.. בחיינו אנו חשופים כל הזמן להשפעות שונות, של חברה והבליה, של תקשורת ואינטרנט. איך נגן על עצמנו? איך נישמר ? דרוש עוז פנימי ועקשנות לשמור על טהרה פנימית ולא להיסחף. להמשיך להקפיד על כל הלכה גם בחברה שונה  ולעתים לשחות נגד הזרם.

סיבה נוספת. מביט יעקב על שני נכדיו , שהחליף ביניהם וברך את הקטן יותר מהגדול,  על אפרים הניחימינו עול מנשה את שמאלו. הוא מביט בשימת לב בפניהם. והנה לא ניכרת גבהות ויהירות אצל אפרים, ולא כעס וקנאה אצל מנשה. ולכן אנו מברכים את ההבנים, הלוואי ומידות הנפש שלכם יהיו כמו אלו של אפרים ומנשה.

·        לראות את הטוב והאור גם העתידי בתוככי החושך העכשווי.  אומר יעקב לנכדיו 'הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ'.  מה הכוונה מכל רע והרי  היו לו , צרות רבות בחייו ? אלא עתה בסוף ימיו מביט הוא אחרת על כל מאורעות חייו. מבין הוא שהרבה דברים שאולי נראו לו רעים, ועליהם  אמר פעם " למה הרעותם לי" ולפרעה אמר " מעט ורעים היו ימי שני חיי" אך עתה בסוף  ימיו במבט פרספקטיבי רואה שמכל רעה צמחה טובה ובעומק הרעה מונחת כבר הטובה. כדברי רבי עקיבא "כל מה שעושה ה' – לטובה".

·        ענווה כלפי ה'. אחר מות יעקב , חוששים האחים מנקמה מיוסף. אולי עתה 'יחסל איתם חשבון'. חששם גובר כמסופר במדרש שאחר שקבר את יעקב, הלך לראות את הבור שאליו הושלך על ידי אחיו , והביט בבור ממושכות. האחים סברו שהוא נזכר בכל מה שעוללו לו והתעלמו מבכיותיו. אך אומר להם יוסף "  " וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיות עַם רָב". הכל  היה לטובה. אין הוא אומר שעשו טוב אלא שהכל התהפך לטובה. אך יש לשאול למה הלך יוסף לראות את הבור? מסבירים, שיוסף חשש שמעמדו הגבוה יגרום לו גאווה ורום לב וניכור .לכן הלך לבור ונזכר איך שהיה כפסע בינו לבין המוות מעקרבים ונחשים. וה' הוא שהרימו מאשפות והצילו, ולכן חלילה אסור לו להתגאות ולא לזוח דעתו על אחרים.

                     שבת שלום לכולם , ברכה והצלחה. יאיר הילר אשמח להערות 684yah@gmail.com