פרשת ויגש מאירה לנו

ב"ה                פרשת מקץ -חנוכה מאירה לנו

א. חנוכה, זמן של התעוררות לירושלים ולמקדש. ירושלים והמקדש הם השיא של הגאולה, פיסגת הפירמידה והכל  שואף לשם כנאמר  "ואחר כך באו בניך לדביר ביתך וטהרו את מקדשך'.  ובימינו, 'בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים' והחלומות – יתגשמו. דברי הנבואה- נצחיים, אינם ספק ככל מעשה אנוש, אלא מוחלטים- דבר ה'.   העולם לעת עתה, לוחם בכל עוז בירושלים.. מגנה בתוקף בניית כמה בתים בה. ושותק מול רצון השמדתינו.  זה ענינו של העולם המערבי – יווני,לפרוץ פרצות במקדש ולבטל את קדושתו. תרבות יון- בנו של יפת הכל חיצוני ואין קודש פנימי. אבל אנו נמשיך לבנותה- להיבנות בה, ספר חגי פרק ב '...מִיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻסַּד הֵיכַל יְדֹוָד שִׂימוּ לְבַבְכֶם'. ויום יבוא , בקרוב, ויבינו גם הם שמשם, מהקודש בציון, יקבלו חיות וברכה כח, ויבואו ויעלו ללמוד ולינוק קדושה .  ספר ישעיה פרק ב (ב) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְדֹוָד בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם:(ג) וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְדֹוָד אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְדֹוָד מִירוּשָׁלִָם:

ב. כח ה' והשגחתו-אין עוד מלבדו. מה הסיכוי של אסיר שנשפט בעולם דיקטטורי על עבירה קשה, בתנאים קשים, מה סיכוייו לצאת, להשתקם, ולעלות לגדולה ולהיות סגן הרודן? יוסף,בכמה דקות ממש, מבור עלוב, מורם אל על לכסא משנה למלך מצרים.  ספר בראשית פרק מא (יד) וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פרעה.  (לט) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹקִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ:(מ) אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ:(מא) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם:(מב) וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ"      הגיוני?- לא. אלוקי? כן. יש אלוקים- לא רק במגרש הכדורגל כשהכדור ברשת 'הנכונה'- אלא תמיד בכל רגע , משגיח הוא, עלי ועליך ועל כלל ישראל.

ג.  ישראל – לב העולם, שמחה ואחריות עצומה.  למה  בפרשתינו, רעב  של 7 שנות בצורת,על כל מצרים ועל המזרח התיכון? כדי לגרום ליעקב ולביתו לרדת למצרים, כדי שהנבואה של ברית בין בתרים, תצא אל הפועל.תרד משפחת יעקב, ותהפוך לעם גדול- עם ישראל, שיעלה אל ארץ-ישראל , ויקים בה מרכז גדול של אור. שיסלק את החושך העצום שבתבל. כי זה תפקידנו "באנו חושך לגרש". כל ההויה וההתרחשויות שבה , מכוונת אל הקמת עם קדוש, שימשוך אותה למעלה, אל מצב רוחני ומוסרי טוב יותר.  זו אחריות גדולה. עלינו להאיר את עצמנו,  כל אחד אל לבבו ונפשו, את הבית והמשפחה – "נר איש וביתו", ואחר כך , להדליק על החלון  להאיר את רשות הרבים . "לתקן עולם במלכות שדי " זו משימתינו!

ד. היצר והחטא, מתגברים מהר. התשובה איטית אבל תבוא!! אחי יוסף ,  נותנים למידות שלהם להישחק במהירות, קנאה, שנאה, אי יכולת לדבר, ותוכנית חיסול.  הכל מהר ומיידי.  לא נותנים דעת על צערו העצום של האב הישיש, לא שמים לב לזעקות השבר העולות מן הבור של יוסף.  אלו הם אבותינו. אשרינו שיש להם מצפון, והנקודה הטהורה שבנשמה, מבצבצת ועולה , המצפון מתחיל להתעורר ולצעוק, רגשי אשם,ורצון לתקן.  בראשית פרק מב (כא) 'וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנֲנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת'.  ולכן יורדים הם למצרים  לא רק להביא לחם אלא בעיקר לחפש את האח האבוד  , אולי ימצאוהו... מדרש רבה בראשית פרשה צא פסקה ב 'וירדו אחי יוסף עשרה א"ר בנימין ממשמע שנאמר אחי יוסף איני יודע שהם עשרה אתמהא אלא תשעה חלקים לאחוה ואחד לשבור בר'