(בנוסף להפניות וקישורים בגוף הדברים)
כל שירי רוברט ברנס ותרגומם לאנגלית
כל שירי רוברט ברנס בפרויקט גוטנברג
על המשורר וכתביו באתר של הבי בי סי (דפי רשת שהופקו בשנת 2009 לרגל 150 שנה להולדת המשורר) בדפים אלה זה גם כל שיריו והשמעתם.
הקוטג' של ברנס באלוואי, איירשייר, היום מוזיאון לזכרו
סרטונים
תולדות חייו של רוברט ברנס (סדרה של הבי בי סי):
חלק ראשון חלק שני חלק שלישי חלק רביעי חלק חמישי חלק שישי חלק שביעי חלק שמיני חלק תשיעי
סרטון על המוזיאון לזכרו של רוברט ברנס והתצוגה בו
צילומים נופי ילדותו של המשורר וקריאה משיריו
שירים המבטאים את דעותיו החברתיות של המשורר
השיר "בכל זאת" (קריאה) (A Man's A Man For A' That)
השיר "בכל זאת" בטכס פתיחת הפרלמנט הסקוטי וגם (על רקע נופי סקוטלנד, האנשים החיים בה וביתו של המשורר)
השיר "בכל זאת" משרטט את המתאר המוסרי ההופך את האדם לאדם ראוי. הוא נחשב לאחד השירים הידועים של רוברט ברנס שבהם הוא מביא בסגנון פשוט את עיקרי אמונתו הליברלית. השיר מפרט כי ערכו של אדם לא נקבע בשל עושרו או מעמדו החברתי ואופיו הוא העושר האמיתי שלו. יושר הוא העיקר ולא מראית עין ולבוש, או תואר שררה, אומר המשורר, שכן טוב לב לא ניתן לקבל כמתת מנסיכים, וכבוד עצמי איננו ירושה מאב עשיר. השיר מסתיים בחזון של המשורר כי בעתיד תשרור אחווה בין בני האדם, המושתתת על כבוד הדדי ואמון הדדי.
השיר "קינתו של העבד" (Slave's Lament)
השיר "קינתו של עבד" מספר מפיו של בן סנגל על חטיפתו וקריעתו מנופי מולדתו, לחופי הים, ומכירתו לעבדות בווירג'יניה. הוא עובד בפרך וחולם על מולדתו בה שרר חום נעים לעומת השלג והקרה אליהם נחשף עתה, על געגועיו לחבריו ועל משטר הפחד בו הוא חי ומזיל דמעות על גורלו.
השיר "תפילתו של ווילי" (קריאה)
השיר "תפילתו של ווילי" ( Holy Willie's Prayer) הוא שיר סטירי שבו מבטא המשורר את שאט נפשו מכפיית עמדות הכנסייה כלפי הטבע האנושי והטבע בכלל. השיר הוא תפילה תמימה של נער לאל המבקש להודות לו על כי למרות היותו חוטא (בכל מעשי היומיום שלו ואף לפני היוולדו) הוא זוכה לחסדו ולא נענש. וכל חטאיו אותם הוא מונה קשורים בתפישה הנוצרית של החטא הקדמון והאהבה הטבעית של הנער לאהובותיו.
שירי מולדת
השיר "הלאה הליברלים" (Awa Whigs Awa).
זהו שיר נגד הליברלים ששכחו את מורשתם הסקוטית. השיר מכנה את הליברלים בוגדים ונבלים אשר התעוורו באבק שעלה עם נפילת הכתר הסקוטי. המשורר מבטיח כי שמותיהם יזכרו לעד וכי נקמת המלוכנים, התומכים במלך הסקוטי ונרדפים עתה, בוא תבוא.
השיר "אתה יעקוביני בשמך" (Ye Jacobites By Name)
בשיר "אתה יעקוביני בשם (במהותך)" מעודד המשורר את היעקוביני להמשיך במאבקו. בשם יעקובינים כונו חברי התנועה הסקוטית – אירית שקראו להחזרת השלטון לבית סטוארט ולהמליך על אנגליה סקוטלנד ואירלנד את המלך ג'יימס השני ויורשיו. השם נגזר משמו של המלך ג'יימס בגאלית (יעקב).
השיר "סקוטים אשר" (שפכו דמם עם וואלאס ועם ברוס) (קריאה) (Scots Wha Hae)
בשיר "סקוטים אשר שפכו דמם עם וואלאס ועם ברוס" פונה המשורר אל בני עמו אשר נלחמו בצדו של וויליאם וואלאס, המנהיג הסקוטי שמרד בשלטון האנגלי במאה ה 14 לספירה, ובצדו של רוברט ברוס המנהיג הסקוטי שמרד בשלטון האנגלי והוכרז כמלך סקוטלנד, אף הוא במאה ה 14 לספירה. המשורר מעודד את האנשים האלה להמשיך את מאבקם ולמות או לזכות בתהילת עולם.
השיר "לעולם לא יהיה שלום עד שישוב ג'יימי הביתה" (There will Never Be Peace Till
Jamie Comes Home)
הנסיך צ'ארלס המכונה "הנאווה, היפה" (bonnie Prince Charles), בנו של המלך ג'יימס הרביעי של סקוטלנד והשני של אנגליה, שהודח על ידי האצולה בשל דבקותו בקתוליות, והוביל את המרד היעקוביני של הסקוטים בשלטון האנגלי בראשית המאה ה 18 לספירה, הפך לסמל של המאבק המזוין בשלטון האנגלי בעיקר בשל היד הקשה שבה דוכא המרד.
השיר מתאר בעצב את מצבה של סקוטלנד, ההרס הפוליטי, החברתי והתרבותי ואת התקווה המפעמת בקרב כל איכר עני להשבת הכתר והשלטון העצמאי לסקוטלנד. הוא מושם בפיו של איכר זקן אשר איבד את בניו בקרבות למען המלך ג'יימס והוא מסיים את דבריו במילים: למרות שקומתי כפופה משנים ומתלאות עד רגעי האחרונים אני חוזר ואומר כי שלום לא ישרור עד אשר ישוב המלך לביתו".
השיר "עדת נבלים" (Parcel O' Rogues)
בשיר עדת נבלים (בקרב האומה) נפרד המשורר מתהילת סקוטלנד אשר אבדה לה בשל התומכים במלך האנגלי אותם הוא מכנה עדת נבלים ונוכלים אשר בשל בגידתם הפכו את אדמותיה של סקוטלנד לחלק של הממלכה האנגלית. המשורר מבכה את העובדה שכל עצמתה וכוחה של מולדתו נגוזו בשל קומץ יראי לב, שמכרו את כבודם וכבוד מולדתם עבור מטבעות זהב שנוצקו במטבעה האנגלית.
השיר "כששכחה רוח המוות הפראית של המלחמה " (When Wild War's Deadly Blast)
השיר "כששכחה רוח המוות הפראית של המלחמה" מובא מפיו של חייל השב לביתו בתום הקרבות. ילדים רבים נותרו יתומים ונשים רבות התאלמנו והחיל שב לביתו ועליו לבנות את חייו, חסר כל. (בהיותו סקוטי נאמן לא בזז ולא שדד), הוא מעלה בדמיונו את האהובה שהותיר בצאתו למלחמה, את חיוכה. הוא עושה דרכו בעמקים המוכרים לו לעבר ביתה ודמעות בעיניו. וכשהוא מתאחד עם אהובתו, למרות עוניו, הוא יודע כי זכה בכבוד של לוחם המגן על מולדתו ונכון למסור חייו עבורה.
הנסיך צ'ארלס לבית סטוארט מוביל את תומכיו לקרב
שירי אהבה
השיר "ורד אדום" (A Red, Red Rose)
השיר "ורד אדום" הוא שיר אהבה שבו מדמה המשורר את אהובתו לורד אדום הפורח ביום קיץ. אהבתם תשרוד לנצח עד אשר יבשו כל הימים, הסלעים ימסו בלהט השמש, וכל עוד יחיו שום מרחק לא ימנע מהאוהב לראות את אהובתו.
השיר "ירוק הפריחות " (Green Grow The Rashes)
השיר "ירוק הפריחות" הוא שיר הלל לנשים באשר הן. "עמן ביליתי את השעות הנעימות של חיי", אומר המשורר. "ומהם חיי האדם ללא נשים"? הוא שואל. רדיפה אחרי עושר לא מרחיבה דעתו ולא ממלאת את לבו של אדם. שכן: "כל האושר שבעולם לא ישווה לשעה אחת לעת ערב, שבה אחבק את אהובתי". וכל מי שלא סובר כך אין הוא חכם, שכן "הנשים הם פאר הבריאה והטבע".
השיר "נשיקה אחת של חיבה" (Ae Fond Kiss)
השיר "נשיקה אחת של חיבה" הוא משירי האהבה הידועים ביותר של המשורר. בו הוא קובע כי כל עוד לאדם תקווה באהבה, גם אם נפרד ממנה, אל לא להתייאש. נשיקה אחת של חיבה לפני הפרידה מקלה את השהות ללא האהובה, גם אם הפרידה היא לנצח.
השיר "גביע הכסף" (The Silver Tassie)
בשיר "גביע כסף" נפרד המשורר היוצא למלחמה מאהובתו. לפני הפרידה הוא מבקש כי ימזג לו יין בגביע כסף. לא ממוראות המלחמה הוא ירא כי אם מהפרידה מאהובתו.
השיר "האם תלכי עמי לגבעות ליזי לינדסי (Will ye gang tae the Heilands, Leezie Lindsay)
השיר לליזי לינסדי, שכותרתו "האם תלכי לגבעות ליזי לינדסי" הוא משירי העם שערך רוברט ברנס, ובין כתביו מספר שירי אהבה המופנים לעלמה בשם זה. הגבעות הוא האזור הצפוני ההררי של סקוטלנד שנבדל, חברתית ופוליטית מאזור השפלה הסקוטי, ובו חיו ופעלו תומכי המלך הסקוטי הגולה ג'יימס. את האהובה ליזי מכנה המשורר "הפרח של מחוזות המערב" ו"גאוות סקוטלנד" מבטיח לה את לבו לנצח.
השיר "כשראיתי לראשונה את פניה הנאווים של ג'יני" (When First I saw Fair Jeanie's Face)
השיר "כשראיתי לראשונה את פניה הנאווים של גיני" מהלל המשורר את עליצותה הטבעית ורוח השמחה של האהובה, ואת הן העוטף אותה. לה הוא מוכן להעניק את כל אוצרות תבל לו היו לו. וגם אם נגזר עליו לראותה בזרועות אחר, שכן בכל רחבי סקוטלנד כל עוד לגברים יהיו עיניים תמיד תמצא אהבה בשל תכונותיה, הוא מברך אותה באושר עד.
אך אתמול, מספר המשורר, היו תלתליה הזהובים של אנה מונחים על חזי. השיר נכתב למלצרית בבית המרזח "גלוב" בעיר דמפריז (Dumfries), אהובתו של ברנס שאף ילדה לו בת. את נשיקותיה הוא משווה לטעם המן שניתן לבני ישראל במדבר, הוא מוכן לוותר על כבוד מלכים ואוצרותיהם ומבקש רק את חיבוקה. ולא רק על הבלי העולם הוא מוכן לוותר עבורה, היא השמש של חייו "ולו היו לי רק שלוש משאלות, הראשונה שבהן הייתה אנה".
השיר "אל תדברי על אהבה" (Talk Not Of Love)
את השיר "אל תדברי על אהבה" כתב ברנס לאהובתו קלרינה (היא Agnes McLehose). בשיר הוא מבקש ממנה לא לדבר על אהבה מפני שהנושא מכאיב לו, ותמיד נפגע מאהבה, או שהאהבה "כבלה אותו בנחושתיים". הוא מעדיף לכתוב על רגשותיו אליה כחברות טהורה נצחית ומלאת אושר אשר דיבורים על אהבה רק יעכירו מפני שזה הדבר היחיד שהוא חייב לסרב לו.
השיר "הנערה עם התלתלים הרכים ככותנה" (Lassie With the Lint White Locks)
את השיר "הנערה עם התלתלים הרכים ככותנה" כתב ברנס בהיותו בדנפריז, עבור נערה בשם ג'ין לורימר (Jean Lorimer ) אותה כינה בשיריו גם קלוריס ((Chloris. זהו שיר אהבה בעל אווירה כפרית "האם תצאי עמי לרעות" שואל המשורר המתאר את אהובתו כנערה תמימה וטבעית שאיננה בעלת גינונים מעושים. בין כרי המרעה הלבושים ירוק של אביב הוא משווה אותה לפריחה המתחדשת ומבטיח להגן עליה מפני הטבע גם בימי הקרה.
השיר "מי יתן והייתי במקום מנוחתה של הלן" (Where Helen Lies)
השיר "מי ייתן והייתי במקום מנוחתה של הלן" נכתב על הלן אירווינג (Helen Irvine) מיישוב כפרי קטן (Hamlet) בשםKirkconnell Lee ליד הכפר Eaglesfield שבמחוז דנפריז. להלן היו שני מחזרים ויום אחד, כשהלכה עם אחד מהם, אותו כנראה גם העדיפה, ארב להם המחזר השני וירה במתחרהו. הלן השליכה עצמה מול הכדור ונפצעה פצעי מוות. המחזר אליו כיוון היורה שלף את חרבו והרג את הרוצח אך כדי להימנע מתביעה וממאסר נאלץ לברוח ולחיות בנכר. רק לקראת מותו שב למקום הולדתו והא נקבר בצדה של אהובתו שמסרה נפשה להצלתו. השיר ושם בפיו של המחזר שנאלץ לברוח ומנציח את גבורתה ומסירותה של אהובתו. כל שאיפתו היא להיות לצד קברה כשתלתל משערה שמור עמו.
השיר "טבעות של שעורה" (Rings o' barley) נכתב לנערה בשם אנני, בת לשכני המשפחה והוא מתאר טיול לעת ליל עם הנערה בשדות השעורה והתירס. לילה אשר המשורר מספר כי בכל תענוגותיו תמיד יעלה בזכרונו.
השיר "רוחות מערב" (Now Westlin winds) מתאר את נופי הסתיו, כשהגבעות מכוסות ירק ואת הנאתו של האיכר הפשוט ממראה הנוף, במיוחד כשאהובתו לידו.
השיר "גדות הנחל והמדרון של נהר דוּן הנאווה"
בשיר "גדות הנחל והמדרון של נהר דוּן הנאווה" (Ye banks and braes o' bonie Doon) (נהר במזרח מחוז אייר שבו חי המשורר) מביע המשורר תמיהה כיצד יכול מקום להיות כה יפה ומענג הירקות הפריחה וציוץ הציפורים. המקום מזכיר לו את נשכחות אהבתו, אולם מאהבה זו נותרו לו רק החוחים והוא רואה בכאב את הוורדים הפורחים במלואם ונעצב עוד יותר.
נהר דוּּן
השיר "נחל אפטון" (Afton Water) (נחל במחוז אייר שבו חי המשורר) הוא שיר הלל לנחל הזורם בשלווה בין גדות ירוקות. על הגדה נמה אהובת המשורר והא מבקש ממי הנחל לזרום בעדינות כדי לא להפריע את חלומותיה. הוא מתאר את הנוף הנשקף מהנחל, את הגבעות העוטפות אותו בגאון, את צלילות המים ואת פרחי הרקפות המציצים בפריחתם. את יופיו של הנחל ומימי הבדולח השוטפים בו הוא משווה ליופייה של מרי.
נחל אפטון
בשיר "עצי התרזה של אברפלדי" (The Birks of Aberfeldie) פונה המשורר לאהובתו ומפתה אותה להצטרף אליו לטיול על ידי תיאור יופיו של האזור אברפלדי ליד נהר טאי, במחוז פרת' ומספר לקורא כמה מבורך הוא ביופי של הטבע ועם האהובה בצידו.
עצי התרזה של אברפלדי
השיר "נהג את הכבשים לגבעות" (קריאה)
השיר "נהג את הכבשים לגבעות" (Ca' The Yowes To The Knowes) כלומר "צא למרעה" מתאר את נופי כרי המרעה של סקוטלנד העטורים בפריחת הפרח הלאומי של סקוטלנד, האברש (heather) שפרחיו הסגולים מעטרים את מדרונות הגבעות, בין המעיינות המפכים ועצי השקד. הרועה איננו ירא מרוחות ושאר היצורים המיתולוגיים החיים בטבע שאינם אוהבים חברת בני אדם (כמו הhobgoblin ) משום שהוא נאהב ואהוב ובשל האהבה שהנערה השרה את השיר רוחשת אליו הוא מוגן גם על ידי האל.
פריחת האברש על מדרונות הגבעות בסקוטלנד
שירי טבע
השיר "לעכבר" (To a Mouse) מספר כיצד ברנס, האיכר, חרש את שדהו ונתקל בקן של עכברים בשדה. את הגיגיו על פגיעה זו בבעל חיים כתב בשיר שהוא אחד מהידועים בשיריו, והשפיע כל כך על הסופר ג'ון סטיינבק, עד כי קרא לספרו "על עכברים ואנשים" על פי הבית השביעי של השיר: "התכניות המושקעות ביותר של עכברים ואנשים, לעיתים קרובות אינן מתממשות, ומותירות אך יגון וכאב במקום ההבטחה של שמחה".
השיר "לינשוף" (To The Owl) הוא שיר שבו מתחבר המשורר לעצבותו של הינשוף, לעובדה כי הוא נעור ופעיל בלילה, חסר חברת ציפורים עליזות, בודד ונטוש בקרה. הוא מעודדו לספר על סבלותיו ומסיים במילים כי קריאות הינשוף יש שהן אהובות עליו יותר משירת הזמיר.
שירי עם
השיר "טאם או'שנטר" (שיר להלווין) (קריאה) וגם
השיר טאם או'אושאנטר (Tam O'Shanter) או : "סיפור על פיות ורוחות רפאים" (על השיר) (ר' גם, בלווית ציורים המתארים את קורותיו של טאם )הוא סיפור בחריזה על טאם או'שנטר ממחוז אייר (שבו נולד וחי המשורר רוב ימיו), אשר נשאר עד שעה מאוחרת בבית המרזח ובשובו לביתו ראה מראות שאינם נגלים לבני האדם בדרך כלל, מעולם של קוסמים ומכשפות, וכאשר איננו יכול עוד לשמור על שתיקתו למראה של אחת המכשפות שחולצתה קצרה מחוללת (היא הידועה בשם קאטי לבושת החולצה הקצרה (cutty-sark הוא חושף את היותו עד ורק בזכות סוסתו המהירה ניצל שכן הצליח לחצות את הגשר שעל נהר דון ומכשפות בידוע אינן יכולות לשאת מים זורמים. לסיפור לקח על הרגלי שתייה של גברים ובמיוחד כאלה אשר דמותה של קאטי לבושת החולצה הקצרה משפיעה עליהם.
דמותה של cutty-sark חרוטה מעץ על חרטום ספינות מהמאה ה 19 לספירה
השיר "רובין השוטטן" (Rantin Rovin Robin) הוא אחד משירי העם שערך ברנס והוא מספר כי לרובין נכונו כבר בהולדתו ימים קשים אך בשל לבו הטוב והאמיץ יהפוך לגאוותה של סקוטלנד.
השיר "ברוך הבא ווילי סטוארט" (You're Welcome, Willie Stewart) נכתב לאדם בשם זה ממכריו של ברנס אשר גם בתו (פולי הנאווה) נזכרת בשירי המשורר. בילי טוארט היה בעל בית מרזח ועמו התיידד המשורר ועל פי המסופר גם חרט עבורו את השיר על לוח קריסטל.
השיר "ג'וני מתגנדר בכובעו" (Cock Up Your Beaver) הוא שיר עם קצר בן שני בתים המבוסס כנראה על שיר קדום יותר. המושג "beaver" מתייחס לסוג של כובע ומילותיו מביעות לעז לסקוטים שהיגרו ללונדון עם עלייתו של המלך ג'יימס השישי לכס השלטון באנגליה והעדיפו כובע אנגלי המציין מעמד ביניים על פני הכובע הסקוטי המכונה bonnet.
סוגי כובעים המכונים beaver
מצנפת סקוטית: צבעי הבד או צבעי הסרט המעטר את המצנפת נקבעו על פי השתייכות לשבט (clan), לכל שבט דוגמת בד משובץ בצבעים שונים המיוחדים לו (tartan).
השיר "נאום להאגיס"
האגיס (Haggis) הוא מאכל סקוטי עממי כפרי העשוי מאברים פנימיים של כבשה טחונים עם קמח שיבולת שועל ותבלינים ומבושלים, בדרך כלל כשהם צרורים במעי הכבשה, ברוטב. השיר "נאום להאגיס" (Address to a Haggis) נקרא היום בכל סעודה חגיגית בעת שהמאכל מושם על השולחן ובוודאי בארוחת הערב השנתית לזכרו של המשורר. על פי השיר ראה ברנס במאכל עממי זה חלק מהמורשת והזהות הסקוטית ובאמצעותו הוא מעצים את הזהות הזו ואת התרבות המיוחדת של הסקוטים, אשר למרות הדלות החומרית (ההאגיס איננו מאכל של עשירים, נעשה בו שימוש בשאריות הבשר ובקמח) יש להן עצמה פנימית.
האגיס