הַסִּפְרוּת בתקופת העוֹצְרוּת

בתקופת העוצרות פרחה ושגשגה הספרות על כל סוגותיה. רוב היצירות, הן השירה והן הפרוזה, קשורות לתנועה המכונה "הרומנטית" (Romanticism) שמקורה בקרב האינטליגנציה ברחבי אירופה כולה, כתגובה להשפעותיה של המהפכה התעשייתית וכנושאת דגל הרעיונות של תנועת ההשכלה והנאורות שעניינה רפורמות חברתיות ופוליטיות. תנועה ששאבה את כוחה מהמהפכה הצרפתית וממאבק המושבות של צפון אמריקה בכתר האנגלי . בהיבט האמנותי, שהתפתח בצד הפילוסופיה של תנועה זו, ומצא ביטוי בספרות הודגשו הרגשות כמקור החוויה האסתטית של הגיבורים, או המשוררים, ואפילו רגשות כאימה ורגשות שנוצרו כתוצאה מעימות עם כוחות הטבע (כמו הרומן הידוע "פרנקנשטיין", יציר כפיה של הסופרת מרי שלי). מתקופה זו הגיעו אלינו הבלדות המכונות "ליריות" של המשוררים הבריטיים וויליאם וורדסוורת' (William Wordsworth) וסמואל קולרידג' (Samuel Taylor Coleridge) שהיו הראשונים שיצרו שירה שמקורותיה שירי עם ומסורות עממיות; של איש האשכולות, הצייר והמשורר וויליאם בלייק (William Blake), ושל הלורד ביירון (George Gordon Byron), פרסי ב. שלי (Percy Bysshe Shelley), וג'ון קיטס (John Keats), ואחרים.

הבלדות הליריות, דף השער של ההוצאה הראשונה לאור בשנת 1796

"פרנקנשטיין, או פרומתיאוס המודרני" ; דף השער של ההוצאה הראשונה לאור בשנת 1811

ספרות תקופת העוצרות כוללת מסות וחיבורי ביקורת על הגות פילוסופית רלוונטית, שירה, רומאנים מסוגים שונים כגון רומאנים "רומנטיים", (רומנסות) (Romance Novels) שמתמקדים בקשרי אהבה שבין גיבורי העלילה ומכונים "הרומנסות של תקופת העוצרות" (Regency romance), רומאנים היסטוריים (Historical fiction) שעלילתם אף כי היא מבטאת את רעיונות התקופה נסובה סביב אירועי העבר, ורומאנים צבאיים (Military Fiction) שבהם מתוארת העלילה הפרטית של גיבורי הסיפור דרך אירועי קרבות או הווי צבאי.

ברומאנים (למעט הרומאנים ההיסטוריים) העלילה מתרחשת בתקופת חייהם של הכותבים, אף כי לעתים גם באירופה ובמושבות הכתר הבריטי, אך יש לציין כי הגיבורים תמיד אנגלים או בריטים. בדרך כלל הוצגו הרעיונות הליבראליים המאפיינים את זרם החשיבה שהשפיע על יוצרי התקופה גם על ידי הצגת גיבורים המשתייכים למעמדות שונים והדגשת הרעיון כי ההבדלים בין בני האדם המשתייכים למעמדות חברתיים שונים הם הבדלים לכאורה, בעיקר תוצאה של חינוך והשכלה שניתן להעניק לכל אדם מחד גיסא, כמו גם מחויבות של אדם לתפקידים ולאחריות הנובעים ממעמדו החברתי מאידך גיסא.

את תיאורי רגשות הגיבורים והגיבורות בספרות התקופה, רגשות של אהבה הנתקלת במחסומים בשל מחויבות למשפחה או לכבוד האישי, בשל הבדלי מעמדות או אפילו בשל סערת הרגשות שחווים הגיבורים ואשר אינם מבינים את משמעויותיה, ואשר מוצאים ביטוי גם ברומאנים ההיסטוריים המרחשים בתקופה אחרת ורחוקה לכאורה, יש לציין במיוחד על רקע העובדה כי בתקופה זו כמעט ולא יתכנו נישואי אהבה בקרב המעמדות הגבוהים (האצולה הגבוהה ובעלת הרכוש והאצולה הכפרית). נישואים התקיימו לשימור המעמד החברתי של הבנות ומשפחתן או להגדלת הכנסות הבנים. לפיכך היו מבוססים על הכנסה שנתית של המועמד או המועמדת לנישואין כמו גם על מעמדם החברתי, אף כי עלמה בעלת הכנסה גבוהה מבין האצולה הכפרית יכלה למצוא כחתן בן למעמד האצולה הגבוהה שמשפחתו ירדה מנכסיה. כלומר, קוראות הספרות הזו למעשה חיו את חייהן של הגיבורות, אשר בדרך כלל, נישאו מאהבה ובאושר בניגוד להן עצמן.

הרומאנים הצבאיים של התקופה שאבו את הרקע לאירועים מקרבות המלחמה עם נפוליון שנערכו בין השנים 1803-1814. באלה נמצא דמויות של קצינים ואת הווי יחידות הצבא, שנשענו על בני האצולה שרכשו את דרגתם מפני שלא נכללו כיורשי האחוזות (בנים לא בכורים) או בני המעמדות הבינוניים שעלה בידם לרכוש עמדת קצונה זוטרה. מכיוון שיחידות הצבא הוצבו מעת לעת בקסרקטינים של ערי שדה יש בין הדמויות בכלל בתקופה זו גם קצינים ונשותיהם שכן חיי החברה שבערים אלה נשענו על האצולה המקומית ועל קציני הצבא, שהצעירים שבהם מופיעים בספרות התקופה שמחזרים ראויים יותר או פחות, בהתאמה לאופיים ולרקע ממנו הגיעו לצבא. ואכן, יש לזכור כי אימי המלחמה לא השפיעו על תושבי האיים הבריטיים, אלא בכל הקשור להשפעתה על הכלכלה. הקרבות התחוללו במרחק ורק הדים מרוחקים שלהם הגיעו לאוזני הגיבורים והגיבורות של ספרות התקופה, אלא אם כן היו אלה אבות לקצינים שהשתתפו בקרבות, קצינים שיצאו לקרב, או נשותיהם שהתלוו אליהם כדרך התקופה. העובדה שהממלכה הייתה מעורבת במלחמה אפשרה להעניק לאירועים נופך דרמטי ודיון באימי המלחמה ותוצאותיה שנערכו בחדרי ההסבה תוך כדי לגימת תה. על מצבם הכלכלי של הבעלים והאבות נרמז בעקיפין תוך כדי תיאור הלחץ להינשא לאדם מסוים כדי להעניק ביטחון כלכלי או ניסיונות האבות לרתום את בניהם למאמץ ניהול העסקים אם אלה, כמו הנסיך העוצר, העדיפו לבלות את ימיהם ברדיפת תענוגות ונשפים.

ככאלה, מציגים הרומאנים שנכתבו בעידן העוצרות את אורח החיים בתקופה, חיי היומיום בערי השדה, בבירה ובמקומות הבילוי האופנתיים שמידת האופנתיות שלהם נקבעה על ידי ביקוריהם של הנסיך העוצר, ואחר כך המלך וחוג מכריו בהם, את רישומי האירועים בממלכה, באירופה ובאמריקה על הגיבורים המיצגים מעמדות שונים ודעות שונות, את הספרים שקראו הגיבורים וכיצד השפיעו עליהם, את מקומה של העיתונות החופשית בעיצוב דעת הקהל ואת תפקידם של בני המעמדות השונים במרקם החברתי המשתנה והמתגבש לקראת ייצוב מעמדו של הפרלמנט, על שני בתיו, כגורם מכריע להחלת רפורמות חברתיות. על הפועלים במטוויות ועל חייהם של בני המעמד הנמוך בעיר לא נמצא מידע בספרות זו, אלא רק על האיכרים שגם ביניהם נמצא מעת לעת מי שזקוק לעזרת בעלי האדמה והאצולה המקומית, אשר תפקידה היה לדאוג לרווחת כל תושבי האחוזה.

"מקדש המוזות": חנות הספרים של לקינגטון את אלן, (Lackington & Allen Co), בכיכר פינסבורי לונדון, 1809 (הקטלוג של החנות וגם וגם בשנת 1796(

חזית חנות הספרים "מקדש המוזות"

חנות הספרים של הצ'ארד (Hatchard) בפיקדילי, לונדון