Embedded Files
מאת: עופר קליין 01/12/2008
מבוא
יכולתו של האדם להגיע לידי הגשמה עצמית תלויה בגורמים רבים. הצלחה בחיים מתבטאת באמונה ביכולת להגשים פוטנציאל אישי, בסיפוק מהשאיפות שהתממשו ומהחתירה המתמדת להתפתחות אישית ומקצועית.
אחד מתפקידיו העיקריים של בית הספר הוא להביא את התלמיד לידי מימוש הפוטנציאל הגלום בו ולנטוע בו את היכולת להמשיך ולהתפתח מבחינה אישית ומקצועית גם לאחר סיום לימודיו בחייו הבוגרים.
הצלחה של מדינה תלויה בעיקר בהצלחת האנשים החיים בה. כל דור חייב ליצור מחדש בסיס של אנשים עליו המדינה תתבסס במטרה להמשיך ולחזק את יציבותה, עוצמתה, ופיתוחה הכלכלי והחברתי.
הם יהיו המדענים החדשים אשר יחקרו כיצד ניתן לשפר את איכות החיים, הם יהיו אנשי הרוח חדשים אשר יחקרו את העבר וילמדו מה ניתן להסיק ממנו לעתיד טוב יותר, הם יהיו אנשי העסקים החדשים אשר יפתחו את הכלכלה, הם יהיו הרופאים החדשים אשר ידאגו לבעיות החולי והזקנה, הם יהיו אנשי החינוך החדשים אשר ילמדו ויכשירו את הדור הבא והם יהיו המנהיגים החדשים אשר ידאגו לתפקודה הכולל של המדינה.
ברמה האישית ניתן לממש מטרות אלו כאשר יחיד מחליט לממש את הפוטנציאל הגלום בו ובכך להגשים את עצמו בתהליך של התפתחות אישית.
מנגד, אי מימוש הפוטנציאל האישי מוביל במקרה הטוב לבינוניות אשר מתבטאת בבחירת מקום תעסוקה שאינו מאתגר אך מאפשר קיום חיים ברמה סבירה ובמקרה הפחות טוב למצב בו היחיד נתמך על ידי החברה בה הוא חי.
כאמור, למערכת החינוך תפקיד מרכזי ביותר בדרך בה בוחר התלמיד לעצב את עתידו: להגשמה עצמית ומצוינות או לבינוניות.
לבחירה זו שמתעצבת במהלך תקופת ההתבגרות השלכות רבות על חייו הבוגרים של התלמיד ובמקביל על פיתוחה וקידומה של החברה ושל המדינה.
יהדות השרירים
מדינת ישראל קמה בעקבות החזון של בנימין זאב הרצל הוגה רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית מדינית.
הרצל, ראה חשיבות רבה בביצוע פעילות גופנית, ולא במקרה אמר בקונגרס הציוני למתעמלים שהופיעו לפניו ב – 1903, שהופעתם הייתה שווה למאה נואמים (ויסטריך, 1999).
מקס נורדאו, (שהכיר את הרצל עקב היותם קולגות, שמע ממנו על רעיונו להקים מדינה רק של יהודים ב-1895 והתלהב מהרעיון) טען במאמרו המפורסם " יהדות השרירים" כי "בשום גזע אין ההתעמלות ממלאת תפקיד חיוני וחשוב כל כך, כמו שהיא צריכה למלא בתוכנו, היהודים. היא צריכה לזקוף את קומתנו מבחינת הגוף והאופי כאחד. היא צריכה לעורר בנו הכרה עצמית. אויבנו טוענים, שגם בלא זה אנו יהירים מדי. כמה מן הסילוף יש בטענה זו. האמון והשקט בכוחותינו חסר לנו לגמרי. נחדש, איפה, את הקשר עם המסורות עתיקות-הימים שלנו: נהיה שוב גברים עמוקי חזה, דרוכי אברים, עזי מבט" (נורדאו, 1902).
הדרישה ל"יהדות השרירים" נועדה לתת תשובה לתחושת ההשפלה של היהודים בסביבה אנטישמית, יחד עם הסטיגמה של פסיביות וכניעה שנבעה מהתחושה היהודית המסורתית (ויסטריך, 1999).
בעקבות מחסור בפעילות גופנית היה היהודי בגולה כדברי נורדאו "כבד תנועה מבחינה גופנית, חדל זריזות עד כדי לעורר רחמים, שהוא איטר בשתי ידיו, שרגליו מכשילות אותו בכל רגע ורגע, שנוח לו בעמידה עקומה ועקלתנית מבעמידה זקופה וכדומה" (נורדאו, 1902).
מימוש עקרונות יהדות השרירים הם אלו שבזכותם בנו ראשוני המתיישבים את המדינה, שבזכותם נלחמו חיילינו בעוז באויבנו במלחמות ישראל ובזכותם מדינת ישראל הגיעה להישגים משמעותיים ביותר בתחומים רבים ומגוונים.
בעזרת מימוש העקרונות עליהם דיבר נורדאו יתקיימו בהכרח תנאים לפיתוח "יכולת התפתחות גופנית, לימוד משמעת עצמית, הסתגלות הדדית של יחידים שונים, שיתוף של הרבה מאמצים, מתוך ליכוד והקפדה, לשם תכלית משותפת אחת ויחידה" (נורדאו, 1902).
תרומתה של הפעילות הגופנית למימוש העצמי
במשך השנים התרחש תהליך בו הדורות החדשים הגדלים במדינה אינם רואים כפי שראו האבות המייסדים את הפעילות הגופנית והספורט כחלק מהותי ובלתי נפרד מהיכולת להצליח להגשים את המטרות האישיות והלאומיות שלהם.
מעבר לתרומתה במישור הבריאותי, לביצוע פעילות גופנית באופן סדיר תרומה משמעותית במישור המימוש העצמי.
בכדי להגיע למצוינות, למימוש עצמי וליכולת להפיק את המרב, במטרה להגיע להתפתחות מקצועית ואישית, יש להצטייד בתכונות אשר הספורט והפעילות הגופנית הן כר משמעותי ביותר לרוכשן:
- התשוקה להגיע למצוינות.
- היכולת להתמיד בעת קושי בחתירה לעבר מטרה.
- הקרבה למען התועלת הכוללת של הקבוצה.
- קבלת סמכות.
- שיתוף פעולה עם אחרים והתחשבות בהם.
- התאוששות לאחר נסיגה והפסדים ויכולת לשאת בהפסד.
- היכולת להתמודד עם קשיים הנובעים מתוך חששנות והיסוסים.
רץ למרחקים ארוכים אשר נחוש בדעתו לסיים את המרחק למרות הקושי הפיסי והנפשי, שחקן כדורסל אשר נחוש לנצח את הקבוצה היריבה, ומתאמנת בשיעור פילאטיס שמתגברת על הקושי במטרה לחזק את גופה. כל אלו תכונות נדרשות ביותר גם בחיי היום יום במטרה להצליח בחיים.
תרומת החינוך הגופני לעיצוב תכונות אופי אצל התלמידים
אחת ממטרותיו העיקריות של החינוך הנה לפתח את אישיות הילד והילדה, את יצירותיהם ואת כשרונותיהם השונים למיצוי מלוא יכולתם כבני אדם החיים חיים של איכות ושל משמעת.
לטפח מעורבותם בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם תוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל
(חוזר מנכ"ל סא/2 (א)).
החינוך הגופני מספק ומפתח פעילות גופנית שבאמצעותה משתנה התלמיד בדרכים רצויות, ובכך הוא משיג מטרות ספציפיות של החינוך הגופני שמסייעות מצידן להשגת המטרות הכלליות של החינוך (רסקין, 1996).
מעבר לתרומת החינוך הגופני בבית הספר בכל הקשור להקניית ערכים, לעיצוב הרגלי פעילות גופנית סדירה ולשמירה על משקל גוף תקין, ישנה לשיעורי החינוך הגופני חשיבות מכרעת בהנחלת תכונות אופי שיביאו את התלמידים לידי מימוש יכולותיהם לאורך חייהם הבוגרים.
על כן, על המורים לחינוך הגופני בבתי הספר מוטלת אחריות הן במישור האישי והן במישור הלאומי:
- במישור האישי - שיעורי החינוך הגופני הנם המסגרת האפקטיבית ביותר בכדי להנחיל אצל התלמידים תכונות אופי שהפעילות הגופנית הן כר משמעותי לרוכשן, וזאת על ידי זימון מצבים בהם מתעוררים מאפיינים אשר דורשים מהתלמידים להתגבר על רגשות שאינן מכוונות אותם אל המטרה. כלל התכונות הנרכשות הללו יאפשרו לתלמידים לממש את יכולותיהם גם בתחומים רבים מחוץ לשיעורי החינוך הגופני ומחוץ לבית הספר לאורך חייהם. כאשר התלמידים יאמינו בעצמם וביכולותיהם, הם ישאפו להגיע לידי מימוש עצמי גם בחייהם.
כפי שהיהודי החדש האמין ביכולתו לפתח כישוריים גופניים במטרה שיוכל להאמין בעצמו שאינו פחות מוכשר מהגויים ויכול אף להתעלות מעליהם, כך על המורים לחינוך גופני לנסוך הכרה בתלמידים שהם מסוגלים להגשים את כל מטרותיהם ושאיפותיהם, כפי שעשו בפעילות כך גם בחייהם.
סביר להניח כי תכונות אופי אלו יביאו אותם לידי התפתחות אישית אשר תביא לספוק עצמי, להמשך אתגור לשיפור מתמיד וללמידה ולבסוף גם לרווחה כלכלית.
- במישור הלאומי – החברה מעוניינת להכין את התלמיד להשתלב בה. אופייה של החברה ותביעותיה מן הפרטים החיים בה משפיעים על מטרות החינוך. התחומים החברתיים השונים מצביעים על החשיבות הרבה של הפעילות הגופנית והמשחק להתפתחותו החברתית של האדם כיצור חברתי. החינוך הגופני עשוי ליטול חלק בשיפור התנהגותו של האדם כיצור חברתי, ופעולות משחקיות שונות מכוונות את הפרט לקראת חייו בעתיד ומאפשרות לו ניסיון חברתי חיוני כמנהיג, כמונהג וכחבר בקבוצה (רסקין, 2001).
ככל שתלמידים רבים יותר יגשימו את שאיפותיהם במישור האישי בעקבות ההכוונה שקיבלו בשיעורי החינוך הגופני, כך גם החברה כולה תרוויח ונוכל להגיע למצב בו יתקיים שיפור ניכר בתחומים רבים הנוגעים לפיתוחה של המדינה.
לכן, משימת המורים לחינוך גופני הנה מהחשובות במערכת החינוך, בידי המורה לחינוך גופני היכולת להביא את התלמיד לידי מימוש הפוטנציאל וההצלחה בעתיד.
סיכום
בזכות ערכי החינוך הגופני, שהיו חשובים כל כך לדור מייסדים, התפתחה המדינה והגיעה להישגים משמעותיים בתחומים רבים.
הקדמה והתפתחות טכנולוגית, אשר הושגה בעיקר בעקבות ערכים אלו שבתה את ליבם של בני הנוער וכתוצאה מכך, השתנתה תרבות הפנאי שלהם אשר מתאפיינת בישיבה ממושכת מול מסכי המחשב והטלוויזיה.
על כן, בכדי להמשיך ולחזק את יציבותה, עוצמתה, ופיתוחה הכלכלי והחברתי של המדינה יש לחזור חזרה לערכי יהדות השרירים.
לערכים אלו תרומה משמעותית במטרה להגיע לידי מימוש עצמי, מיצוי הפוטנציאל, ההצלחה האישית וקידום החברה והמדינה.
על המורים לחינוך גופני להאמין ביכולתם להנחיל ערכים אלו, ובמקביל עליהם לבצע מאמצים כבירים על מנת להחזיר את שיעורי החינוך הגופני למקום הראוי להם - בראש טבלת המקצועות החשובים במערכת החינוך.
מימוש מטרות אלו יביא לכך שרבים יותר יעסקו בפעילות גופנית באופן סדיר ולאורך חייהם הבוגרים במטרה לחיות אורך חיים בריא וכחלק מדרך חיים השואפת למצוינות, לעמידה ביעדים ולהגשמה עצמית.
ונשוב להיות כדברי נורדאו "עמוקי חזה, דרוכי איברים ועזי מבט".
רשימת מקורות
ויסטריך, ר. (1999) יהדות השרירים של מקס נורדאו. החינוך הגופני והספורט. נ"ה. 1
נורדאו, מ. (1936) אל עמו. יהדות השרירים (1900 – 1902) . הוצאה מדינית: תל אביב
רסקין, ה. (1968) השקפה כללית על תולדות החינוך הגופני. אורח מתוך:אורח חים בריא, אסופת מאמרים: ירושלים 2004.
רסקין, ה. (2001) ספורט בתכנית הלימודים בחינוך הגופני: שיקולים ערכיים ואחרים. מתוך:אורח חים בריא, אסופת מאמרים: ירושלים 2004.
http://www.isfa.co.il
8. http://www.education.gov.il
Page updated
Google Sites
Report abuse