מקורות מידע וכללי ציטוט

סוגי המקורות

ישנם סוגי מקורות שונים:

מקורות היסטוריים:

ראשוניים – מקורות אשר נכתבו בתקופת האירוע אותו הם מסקרים או אליו הם מתייחסים, הכוונה למסמכים מקוריים מהם ניתן להפיק מידע באופן ישיר.

משניים – מקורות אשר בוחנים ומבקרים את המקורות הראשוניים, הכוונה למאמרים וספרים היסטוריים העוסקים בנושאים שונים.

מקורות מידע כתובים:

ספר עיון ומחקר – לא מדובר בספר קריאה שבו סיפורים, אלא בספר בו יש מאמרים ומחקרים. יש ספרים בהם כל פרק הוא מאמר נפרד.

כתבה – בכתבה סוקרים אירוע או תופעה (לדוגמה: סיקור ביקור נשיא ארה"ב). בכתבה יש בדרך כלל עובדות: סדר אירועים, תגובות ועמדות של אנשים שונים ונתונים מספריים.

מאמר – טקסט בו מביע/ה הכותב/ת את דעתו/ה הפרטית על נושא מסויים. הכותב/ת יכול/ה לשלב גם עובדות ודעות של אנשים אחרים, אבל זה ייעשה במטרה לחזק את דעתו/ה. מאמרים ניתן למצוא בעיתונים ובמדוריהם ובמוספי השבת של העיתונים הגדולים.

מאמר מחקרי (בתוך כתב עת) – מאמר שנכתב על ידי אדם מומחה בתחום מסויים. המאמר יובאו תוצאות המחקר והמסקנות שעולות מהן. מחקרים יכולים לעסוק בתחומים רבים ושונים וניתן למצוא אותם בכתבי עת רבים.

נייר עמדה – נייר עמדה דומה למאמר, אך מובעת בו דעה מפורשת ומנומקת של המחבר/ת. את נייר העמדה מחברים אנשים שיש להם אינטרס (מגמה או מטרה) כלשהו. הם מתארים מצב מסוים ומנסים להשפיע על הקורא/ת כך שתתקבל ממנו/ה תמיכה בדעתם ובעמדתם.

אנציקלופדיה – ספר מדעי אשר מרוכזים בו מאמרים קצרים עם מידע על תחומים שונים: מדינות, אישים, תופעות טבע וכו'. מאמר קצר באנציקלופדיה נקרא 'ערך'. הערכים מסודרים על פי סדר הא"ב. כדי למצוא ערך באנציקלופדיה ניתן לחפש באינדקס. ישנן אנציקלופדיות כלליות שבהן ערכים מתחומים רבים ושונים וישנן אנציקלופדיות המתמחות בתחום מסוים.

לקסיקון – ספר מדעי ובו מאמרים קצרים המתמקדים בתחום מסוים. הערכים בלקסיקון קצרים ומתומצתים יותר מאשר באנציקלופדיה, וגם הם מסודרים על פי סדר הא"ב.

מקורות מידע אנושיים - ראיון עם איש משפחה או איש מקצוע או אדם שיש לו קשר לנושא העבודה, שאלונים, תצפית.

מקורות נוספים - תכניות טלוויזיה, סרטים, עלוני הסברה, מוזיאונים, אינטרנט.

חיפוש המקורות, קריאתם וסיכומם הכרחית וחיונית לבחירת נושא ממוקד לחקר וכן לבחירת שאלת חקר. אולם, כיצד ניתן למקד את החיפוש במקורות לנושא העבודה ?

ישנן מספר דרכים בהן אין צורך לקרוא בשלב זה את כל המקור:

1. סקירה ראשונית – ניתן לדעת אם המקור שאותו מצאנו טוב לנו ועוסק בנושא על ידי קריאת הכותרת, תוכן העניינים, התמצות בגב הכריכה. כדאי מאוד לבדוק את שנת ההוצאה ולראות אם יש ספרים חדשים יותר בנושא. על מנת לדעת אם המקור הוא ברמה גבוהה יש לבדוק את הרשימה הביבליוגרפית של המקור עצמו.

2. קריאה מקדימה – קריאה של המבוא או ההקדמה והסיכום של המקור תעזור מאוד. בנוסף, בדקו אם יש לספר אינדקס/מפתח בסופו ובו תוכלו למצוא את מקומן של מילים חשובות וקשורות בתוך הספר.

3. קריאה מרפרפת – לאחר שראיתם כי המקור שבידכם עוסק בנושא באופן כללי, ניתן לבדוק אם אכן הדברים הכתובים בו יכולים לעזור לכם בעבודה. זאת עושים על ידי קריאה מרפרפת או קריאה מהירה באופן הבא:

א. מוצאים במקור את הפרק או הפרקים הנוגעים בנושא.

ב. קוראים את שלוש הפסקאות הראשונות בכדי לדעת אם אכן הפרק עוסק בנושא.

ג. אם הפרק אכן עוסק בנושא, ניתן לקרוא את המשפט הראשון והשני בכל פסקה ואת כל פסקאות סיכום הפרק.

ד. באופן זה הקריאה מהירה יותר ונותנת תמונה כללית על המדובר בפרק. אם אכן זהו פרק רלוונטי

לעבודה, קרא/י אותו שוב מתחילתו ועד סופו, סכמ/י אותו והשתמש/י במשפטים מצוטטים על פי כללים מתוכו לביסוס עבודתך.

לאחר השלב הראשון של חיפוש המקורות אפשר להתחיל לנסח שאלת חקר כללית ולגזור מתוכה שאלות קטנות יותר אשר יכוונו את המשך עבודתך.

בכל מאמר אותו שוקלים להוסיף לעבודה, קרא/י את פסקת הפתיחה. בפסקה זו מופיעים: נושא המאמר, המטרות של כתיבתו, הנחות היסוד שלו ומה המאמר מנסה לבדוק.

קוראים את המשפט הראשון בכל פסקה ותוך כדי כך בודקים אם יש דברים מודגשים אותם גם קוראים. לבסוף, קוראים את פסקת הסיום.

כללי רישום ביבליוגרפיה

ספר - שם משפחה שם פרטי, שם הספר, הוצאה, (מקום הוצאה, שנה), עמודים.

לדוגמה: טביביאן קציעה, מסע אל העבר המאה ה-19 עולם מודרני נולד, מט"ח, (תל אביב, 2000), עמודים 9-15.

"מאמר" - שם משפחה של המחבר שם פרטי של המחבר, "שם המאמר", שם כתב העת או העיתון, כרך, גליון, (שנה), עמודים.

לדוגמה: מישורי אליק, "מנורה וענפי זית: קורות עיצובו של סמל מדינת ישראל", קתדרה, 46 (דצמבר 1987), עמודים 40-41.

ערך מילוני, לקסיקאלי, אנציקלופדי - שמות העורכים או הכותבים – שם משפחה שם פרטי, שם המילון, לקסיקון, אנציקלופדיה, הוצאה, (מקום, שנה), כרך, עמודים.

לדוגמה: אבן שושן אברהם, המלון העברי המרוכז, קרית ספר, (ירושלים, 1999), כרך א', עמודים 27-28.

"מקור ערוך בתוך ספר" - שם משפחה של המחבר שם פרטי של המחבר, "שם המאמר או הפרק", שם העורך (עורך), שם הספר,^* הוצאה, (מקום, שנה), עמודים. ^* או שם כתב העת, מס', תאריך, הוצאה, עמודים.

לדוגמה: מיכאל אורן, "אשכול, הגיבור הנשכח", פוליסר דניאל (עורך ראשי), תכלת, מס' 14, אביב ה תשס"ג, עמודים 25-66.

מקור מהאינטרנט - שם משפחה ופרטי של הכותב או העורך, שם האתר, כתובת אתר מדויקת.

רשימה ביבליוגרפית

בסוף כל עבודה תופיע רשימה ביבליוגרפית של כל הפריטים אשר השתמשו בהם לכתיבת העבודה בסדר הבא: ספרים, מאמרים, מילונים, אתרי אינטרנט ובסדר בו הפריטים יבואו על פי סדר הא"ב של שמות המשפחה.