Eva Kaminska Etkin Memorial Hebrew

ממרחק של 65 שנה קדימה הגענו הנה נציגי משפחת מיכאל אטקין, בנך, כדי להנציח את זכרך , אישה יקרה ואמיצה שלנו. לא זכינו להכירך מקרוב, לשמוע את קולך, להכיר דיעותיך ובכל זאת, בזכות בנך מיכאל (אבינו), שדאג לספר עליך בכל הזדמנות בגאווה רבה ובהמון המון געגועים עד יום מותו הצלחנו לרקום לעצמנו את סיפור חייך הקצרים.שנים ראינו את פנייך היפות והצעירות ניבטות אלינו משתי תמונות ספציפיות שסיפרו לנו על אושרך . תמונה אחת מיום נישואיך למנחם מנדל ותמונה שניה, כביכול שגרת חול ובדיעבד רגע גורלי שהנציח אושר קצר מועד. את מביטה אלינו שעונה על עץ בפתח ביתך, בעלך ושני ילדייך

הקטנים ישובים על מדרגות בכניסה לבית החד קומתי כשברקע ניתן לדמיין את החצר ואת עצי הפרי שבגינה. מיכאל תמיד הזכיר את הגינה ואת העצים, הכריח עצמו לזכור את ריח הפריחה כדי לא לשכוח את האושר הקצר שחווה עם הוריו , אחיו התאום והמשפחה המורחבת שגרה בשכנות.

חייך , חוה אטקין לבית קמינסקי, הובילו אותך לבחור במקצוע של נתינה ועזרה לזולת – הפכת לאחות בית חולים בגלובוקי והחלטה זו בעצם קבעה את גורלך. אופייך העצמאי והאמיץ והמקצוע המבוקש במיוחד בשעת מלחמה , לא איפשר לך להיש

אר בגטו עם ילדיך ואחותך לאה ולחכות ברפיון ידיים לנורא מכל.

הרגשת שתוכלי לתרום יותר בחוץ, הצטרפת לפרטיזנים ונלחמת באומץ עד הסוף המר.

האם יכולת לנחש שבנך מיכאל ירצה להצטרף אליך ולחקות את פועלך? האם באמת ידעת שהוא שם ביער איתך? מיכאל סיפר לנו ששלחת אל בנך פתק ביער מבלי לציין שם ספציפי ובו ביקשת שיהיה אמיץ ושישמור על עצמו, האם יכולת לנחש מי מתאומיך ניצל?

כמה רגעים קשים ועצובים חווית בחייך הקצרים , אובדן בעל צעיר כשאת בעצמך עדיין אישה כל כך צעירה , נותרת לטפל בתאומים קטנים כשברקע מתחילים כבר להישמע קולות של מלחמה ואסון מתקרב. לא נכנעת גם בשעות קשות אלה ובחרת בעשייה ובלחימה על החיים ועל החופש.

אנו רוצים לספר לך אישה יקרה שבנך עשה בדיוק את אותו הדבר . לחם באומץ כדי להישאר בחיים ולספר את סיפור חייכם המופלא.

מיכאל עלה לישראל,התגייס לצה"ל , למד, הקים משפחה לתפארת, הצליח לנגוע בנפש כל מי שפגש, והמשיך לספר את סיפור חייו בגאוה ובאומץ.

דמותך ליוותה אותו בימים ובלילות וגם בשנים האחרונות לחייו עדיין חיפש אותך ואופיו העקשן לא נתן לו לוותר ולנסות לאתר את קברך.

בחייו לא הצליח מיכאל להגשים חלום זה ואנו כאן כדי להשלים את צוואתו . תמונתך תתנוסס בבית החולים של גלובוקי ובו יסופר אומץ ליבך.

המצבה הזו שהוקמה כאן לכבודך היא המעט שבמעט שאנו יכולים לעשות , גם אם טעינו בפרטים כמו מועד ומקום פטירתך המדוייק סלחי לנו .

אנו מאחלים לך שתנוחי כעת בשלום על משכבך.

בניך ובעליך כבר לצידך ואילו אנחנו כאן כדי להמשיך ולספר את סיפור חייכם לעוד שנים רבות ומבטיחים שהמורשת תעבור גם לדורות הבאים.

זהו בעצם ניצחונך חווה אטקין לבית קמינסקי. בזכותך אנחנו כאן, גאים במורשתנו, בשפתנו העברית ובמולדת שבה אנו חיים כיהודים וכישראלים גאים.

באהבה מכולנו,

מיכאל, רבקה,

מנחם, חיים, ניצן, עמית, עידן,

טלי, מזל, מיכל, מיטל,

ענבר, שני, קרן, הילה, ליאור, אייל, בר, שי, עידו, נעם,בן, נעה, וליהיא אטקין