עיר בת ארבעת אלפים שנה, שהיתה עיר חשובה בימי הכנענים, הפלישתים, התקופה הרומית, וימי הצלבנים. בימי העותמאנים העיר העתיקה נעזבה, והאזור שהיה מיושב היה מג'דל. משפחת סינוואר במקור משם, ויש אומרים שזו הסיבה שהוא מטווח במיוחד את אשקלון..

במהלך חרבות ברזל נורו כ1200 רקטות על אשקלון. למרות כיפת ברזל, היו כ200 נפילות. היה גם נסיון חדירה בסירות גומי, אך סוכל ע"י חיל הים, כפי שמראה התיעוד הזה. במקביל היה גם נסיון התקדמות לאשקלון מהיבשה, אך הם נעצרו בקרבות הודות לחסימות שבוצעו ביד מרדכי. לפי OCT7MAP.COM שני תושבי העיר נהרגו מנפילת טילים (יהושוע חטב ז"ל [ היה בדרכו לבית הכנסת. נפצע קשה ונפטר כעבור כמה ימים בבית החולים] ויאנה רודרמן ז"ל).

• לפי שני מקורות שונים שראיינתי היתה גם היתה חדירת מחבלים לעיר, אבל מטייחים את זה.. אני כן מצאתי מאמר אחד ש הודה שהיתה חדירה "לאזור התעשיה בדרום העיר בלבד"..

• מאמר בעיתון פרו-סעודי מפברואר 2024 טוען שהיתה חוליה שהיתה אמורה לפרוץ לכלא "שיקמה"   באשקלון, ולשחרר כ500 אסירים ביטחוניים. בפועל החוליה הותקלה על כביש 4 ביד מרדכי, פנתה לנתיב העשרה, ומשם המשיכה לשדרות. חוליה נוספת שהיתה קשורה ליעד הזה התברברה ותקפה את קיבוץ זיקים במקום.

מידע מעודכן לפי הכתבה הזו:

38 מחבלים תקפו ב7 סירות. הראשונה זוהתה ב6:36 והושמדה, אך חיל הים הצליח לחסל רק שניים באופן מלא, ו3 באופן חלקי. 2 סירות הגיעו לחוף בן 6:44 ל6:48 (רצב סרטון) סה"כ 18 מחבלים חוסלו, אך 20 הגיעו לחוף. הם רצחו 7 אזרחים בשרותים, ותשעה במיגונית (חמישה ניצלו). 

ב6:44 הגיע כח גולני לחוף, אך החיילים "חילצו לאחור" מותירים אחריהם רכב סבאנה מונע. הם נסעו לכיוון קיבוץ זיקים, אך במזל תצפיתנית זיהתה את זה והתריעה בפני הקיבוץ שהרכב בשימוש מחבלים. ב7:00 הררכב נבלם בכניסה לקיבוץ.

8:20 לוחם שב"כ מיכאל בן משה שהקפיץ את עצמו נהרג בקרב בגדר המערבית של זיקים, והמחבלים לוקחים את רכבו.

• באפריל 2024 בשרותים מצאתי בחדרים שונים קביים. לפי הכתבה הזאת הם של יורי ליסובוי ז"ל, בן 60. הוא וזוגתו סבלטנה מאשדוד הגיעו אותו בוקר לחוף זיקים ונורו למוות. לפי כתבה אחרת כוחות ההצלה לא היו מודעים לארועי חוף זיקים והגיעו אליו רק כעבור שמונה ימים (!).

• באוגוסט חודש כל החוף.

קיבוץ זיקים  - בקרית חיל הים שלחה התרעה לקיבוץ זיקים שהכין את כיתת הכוננות שלו, שמנתה 12 חברים, שהיתה עם רובי סער במימון עצמי. אל הקיבוץ מתקרבת סבאנה צהלית שננטשה ע"י חיילים בחוף זיקים. קובי פודה, מנכל פולירון וחבר כיתת הכוננות תחילה סבר שמדובר בתגבור צהלי, אך כאשר ראה שיוצאים ממנו מחבלים הוא פותח באש. מתנהל קרב של 4 דקות. הוא פוצע אותם והם נסוגים, אך מנסים לתקוף משמורת הטבע. הם פוצעים שניים, אך כיתת הכוננות הורגת שישה והשאר נסוגים. 

מיכאל בן משה ז"ל - איש שב"כ שראה שלא מקפיצים אותם ויצא להילחם. נפל בקרב בגדר המערבית של קיבוץ זיקים. מצבה גדולה בצורת מגן דויד לזכרו.

ישנם שלושה בסיסים מדר מז לקיבוץ זיקים: משא ארז, יפתח, ומחנה זיקים. למשא ארז פורצים מחבלים עם דויד ממוגן והם לבושים כחיילים. הקרב נמשך שם 17 שעות. מוצב יפתח הותקף ע"י 15 מחבלים ונכבש. אין לי מידע נוסף. מחנה זיקים הגדול הותקף ע"י כ50 מחבלים. הסגל הצליח להדוף ההתקפה, אך במחיר 7 הרוגים (ראה ערך נפרד)

ב8 לאוקטובר חוסלו חמישה מחבלים נוספים שניסו לחדור מהים. ב10 אוקטובר חוסלו ארבעה נוספים. ב11 כח מחבלים התקיל כח מגלן. כל השמונה חוסלו, אך במחיר 3 הרוגים. ב24 היה נסיון חדירה שלא הצליח לעבור את הגדר. צהל חיסל עשרה מחבלים. 

• סה"כ נהרגו 37 אזרחים וחיילים בקרבות בחוף זיקים והבסיסים.

קרב בא"ח זיקים, לפי הכתבה הזו  והזו

החדירה היתה מחמישה מוקדים שונים. בקרב נפלו 7 חיילים, ונפצעו 10. בזכות גבורת הסגל הבסיס לא נכבש.

6:37 – לאחר שהחלה מתקפת טילים והערכה לאפשרות של חדירה רס"ן אדיר עבודי ז"ל (ממודיעין) הורה להוריד את כל הטירונים מעמדות השמירה שכן הם טרם עברו הכשרת ירי, ולרכז את כל ה100 טירונים ו20 אנשי סגל מנהלה באולם הספורט. 14 אנשי הסגל החליפו אותם וניהלו קרב הגנה. כעבור 20 דקות אזרחים נמלטים מחוף זיקים ומאפשרים להם להיכנס לבסיס.

7:24 ירי לעמדה הדרומית. פגיעה בחשמל גורמת לכך שרוב המצלמות מנותקות, גם הקשר קטוע.

7:40 ירי לש"ג אחורי. נוצר קרב בן 35 דקות שבסופו 4 הלוחמים בעמדה נהרגים מRPG ורימונים. בעקבות זאת שני מחבלים חודרים לבסיס.

8:23 הטירון דניאל גל-אור אבוחצירה חווה מעצור בנשק ומתנפל בידיים חשופות על אחד המחבלים כאשר הוא מגיע לדלת. המחבל דוקר אותו עם פגיון, אך בסוף חייל אחר, איימן לאלא, הורג אותו. במקביל מפקד כח ההגנה, רס"ן אדיר מאיר עבודי ז"ל נהרג מירי צלף. כעבור כמה דקות גם סגניתו, סרן אור מוזס ז"ל, נורת למוות.

8:35 חיילים מחסלים מחבל בש"ג המערבי. אזרחית נפצעת.

9:05 מפקד הבא"ח מגיעים לבסיס ולוקחים פיקוד. כעבור 10 דקות מחסלים עוד מחבל. ב10:00 מגיע כח מגלן לגיבוי. בסריקות מחוץ לבסיס מחוסלים עוד שני מחבלים. מתחיל פינוי פצועים וגופות. ב14:30 מכריז מפקד הבא"ח על סיום הארוע.

נופלי קרב בא"ח זיקים:  רן אדיר מאיר עבודי ז"ל, סגנית מפקד הפלוגה סרן אור מוזס ז"ל, מפקדי מחלקות – סגן אדר בן סימון ז"ל, סגן ינאי קמינקא ז"ל, מפקדת כיתת טירונים סמל ראשון עדן אלון לוי ז"ל, לוחם ונהג חפ"ק הפלוגה סמל ראשון עומרי ניב פיירשטין ז"ל, וטירון טוראי נריה אהרון נגארי ז"ל.

·       התחקיר ציין לשבח את הסגל, והעביר ביקורת על כך שלמרות שהבסיס סמוך לגבול לא היו בו רימונים, מאגים או טילי לאו להגנה.

·       בפאתי הארוע מתישהוא 7 לוחמי גולני מזהים פלישת נוחבות מחוף זיקים ובורחים, נוטשים גם רכב סוואנה. המחבלים אף משתלטים על הסוואנה ודוהרים לקיבוץ זיקים. בזכות תצפיתנית המזהה את הארוע היא מזהירה את רבשץ זיקים. כיתת הכוננות עודכנה וחיסלה את המחבלים.

קיבוץ שהוקם ב1943 כ"מצפה ים" (כיון שההתארגנות היתה על צוק ליד נתניה). כיון שהוקם בסמיכות למרד גטו ורשא, ב1946 שונה שמו ל"יד מרדכי". יד מרדכי ב1948: ב19 מאי המצרים תקפו את הקיבוץ, לאחר שהצליח לפנות הנשים והילדים. בקיבוץ נותרו 150 לוחמים ו75 כל נשק קלים. לאחר קרב של יומיים נסוגו המצרים, והסתפקו ביומיים של ארטיליריה, אך ב23 תקפו שוב. לאחר שלא הגיע תגבורת, בלילה הלוחמים התפנו. בבוקר ה24 הצבא המצרי נכנס לקיבוץ הריק ופארוק מלך מצריים הגיע במיוחד להצטלם ליד מגדל המים. בקרב נפלו 26 ונפצעו 35. למצרים 400 פגועים. חשוב מכל  - העיכוב אפשר ליצור קו הגנה באזור אשדוד, ואותו אכן המצרים לא הצליחו לעברו. באתר הקרבות הכלים המצרים המקוריים מהקרב, כולל טנק בריטי (ויקרס או קרומוול). באוקטובר 48 הקיבוץ שוחרר ויושב מחדש.

יד מדרכי ב7.10.23: במתקפת החמאס ב7 אוקטובר רבשצ נתיב העשרה, זיו וולק, הודיע בקשר על הפלישה. כיתת הכוננות של הקיבוץ הספיקה להתארגן, והיה לה כח של 3-4 חיילי מג"ב שיושב קבע בכניסה לקיבוץ. כיתת הכוננות סיכלה נסיון חדירה מכיוון הרפת, ובמקביל חוליית המגב ירדה לצומת. תוך 60 שניות היא זיהתה 8 אופנעי חמס ופתחה באש נגדם (רצב סרטון). החל ירי, ובמהלכו הגיעה במקרה לצומת כח ימ"מ שהוקפץ ועדיין היה על אזרחי (מפקדו היה ארנון זמורה ז"ל). הכח ימ"מ חטפו יריות וRPG  אך בנס הוא פספס. הוא חבר לחוליית המגב והם חיסלו את הכח הפולש (במעשה הזה הם הצילו את הקיבוץ, וכנראה גם את אשקלון). כך לפי כתבה במעריב. מנגד לפי כתבת עובדה מינואר 2025 לא היה איש בצומת וכשארנון זמורה עובר בה הוא חשד בקבוצת אופנועים. כשהם פורקים חוטפים ירי וRPG ומתחילים לנהל קרב. ואז מגיעים גם שני טנדרים. נלחמים מהם ומבקשים סיוע מהאויר. מפקד הימ"מ מנסה ללא הואיל. הלחימה נמשכת עד 10:34 ולאחר הריגת עשרות מחבלים נראה שיש שליטה על הצומת.

כעת זוהה טנדר עם מחבלים 200 מ' מהרפת. כיתת הכוננות ירתה עליו וכח הימ"מ חבר אליהם. המחבלים חוסלו. לא היו נסיונות נוספים, אך המשק החליט לפנות הנשים והילדים. בדצמבר 2023 חגג הקיבוץ 80  - בגבעת אולגה.

• הימ"מ היה היחיד ששלח כוחות לגזרה לפני 6:30. מפקד הימ"מ עודכן על הדלקת הסימים ב2 בלילה, ולאחר שנוצרו עוד עידכונים הוא החליט לשלוח לשם כוחות, כנראה שני ואנים. במקביל סטס שיינקמן ז"ל מהיחידה נוסע לבסיס רעים לתאום מול צה"ל אם יהיה צורך. הוא נתקל במארב של ארבע טנדרים קרוב לבסיס. פורק, יורה כל התחמושת שלו, ונהרג לאחר שנגמרה לו התחמושת. 

השילוט שם מלמד ששם נרצחו קובי פריאנטה ונעמי שטרית ז"ל. כתבה בYNET ובערוץ 13 מלמדת שקובי ונעמי היו חברים בקבוצת ריצה SDEROT FRONT RUNNERS. הם נפגשו עם רם חיון ויצאו לריצה מיד מרדכי לכיוון נתיב העשרה. באזור הבטונדה החל מטח כבד והם הסתתרו למרגלות הבטונדה. לפתע הם גם שמעו קולות "אללה אכבר" וירי. רם ונעמי הסתתרו בצינור גדול והסוו עצמם. קובי לא הספיק והופיע מחבל שירה בו. לפתע עבר ג'יפ עם מחבלים שקרא למחבל והוא עבר לידם, אבל הוא לא זיהה את רם ונעמי. הם הסתתרו חמש שעות ובממוצע כל רבע שעה שמעו קולות ורכבי מחבלים עוברים. כעבור חמש שעות, לקראת 12:00 לפתע שמעו עברית, ויצאו לחיילים, ונדהמו לראות שגם קובי שרד ויצא מהמחבוא שלו. מסתבר שהיו אלו ארבע חיילי 890 שקיבלו הכוונה להגיע אליהם לחילוץ. לפי ההוראות שקיבלו הם שמרו על המקום, וחיכו לרכב חילוץ. כעבור רבע שעה איתי מרצאינו צועק "מחבלים, נתקלנו!". הם מזהים שישה מחבלים ונוצר קרב. עילי ואיתי מדלגים ונשכבים, אך לבסוף הם נהרגים. המחבלים ירו למוות גם בקובי ונעמי. רם נפצע, ושמע יריות, אך אז ראה את המחבל נופל לידו. הוא שכב חצי שעה והרגיש שאצבעותיו נהיות קרות ומנומנמות. אז היה ירי שוב, עם צעקות בעברית. הוא צעק שהוא פצוע והחיילים משכו אותו לרכב חילוץ והוא ניצל. שני החיילים שנפלו הם עילי גמזו, ואיתי מרציאנו ז"ל. איתי מרציאנו היה הסמל של עמית, הבן של איתמר הנהג מיניבוס ממודיעין. לפי איתמר עמית ראה באיתי מודל לחיקוי והעריץ אותו. 

מושב שהוקם ב1982 בחבל ימית לזכר תאונת מסוק מ1971 בה נהרגו עשרה חיילים. עם פינוי סיני הועתק מקומו לגבות הצפוני של רצועת עזה, 100 מ' בלבד מהגבול. הישוב מתבסס על חקלאות כגון פרחים, זנים מיוחדים של עגבניות ופלפלים, תבלינים, ותרנגולי הודו. סה"כ 1000 תושבים. לאחר פינוי רצועת עזה ב2005 נתיב העשרה הפך יעד תדיר לירי מרגמות. 5 חיילים ותושבי המושב נהרגו מירי מרגמות בן 2005 ל2021. ב2007 היה גם נסיון לטפס מעל החומה, אך הוא סוכל ע"י צהל. מנגד ב2022 החמאס הקים מגדל תצפית על הישוב שלא סוכל ע"י צה"ל (..). המושב נודע בפרויקט "נתיב לשלום" על החומה לכיוון עזה, שלווה בסיורים של הגזרה.

תוצאות תחקיר צה"ל שפורסם במרץ 2025 (פרסום ופרסום): 

ב6:34 נוחתים בישוב שלושה מחבלים עם מנצחי רחיפה ממונעים, לאחר שמערכת רואה יורה נוטרלה. התצפיות מזהות ושולחות התרעה. תושב אחד יורה עליהם עשרות כדורים, אך ללא הצלחה. רבשץ הישוב, זיו וולק, מתריע בקשר האזורי, וכך יד מרדכי מצליחה להתאגן על הגנה. מנגד הוא מורה לכיתת הכוננות של נתיב ההעשרה להישאר בבתים "מחשש לדו"צ עם צה"ל, והעדר אמצעי קשר מנפילת החשמל" (שני טיעונים מוזרים - כיתת כוננות אמורה להגן עד הגעת צה"ל, והקשר נשמר בעזרת ווטסאפ). לפי הכתבה הזו, באוקטובר 2024 וולק הועזב, וכעת הוא תובע את המושב. כנראה שלמושב מנגד יש בטן מלאה עליו..

המחבל שנוחת בנקודה הצפונית ביותר חובר למחבל השני ובדרך רוצח את משפחת אקוני (ההורים רותי ואריה ז״ל וביתם אור ז״ל) ולאחר מכן את אורן שטרן ז"ל, דני וובק ז״ל, וחוה סגל ז״ל.

שלומי מולכו ז״ל נתקל במחבל שנוחת בנקודה הדרומית אך היה לו מעצור באקדח. המחבל רוצח אותו ובהמשך זורק לבנת חבלה לשרותים של נורית ברגר ז״ל ורוצח אותה. אח״כ הוא רוצח את מרינה אלמגור ז״ל.

המחבל השלישי משתהה. כנראה חיכה לשניים האחרים. חבר כיתת הכוננות אלון קרן הורג אותו (בנו , טל קרן ז״ל נרצח עם אור תעסה ז״ל בחוף זיקים).

6:42 במקביל פלוגת נוחבה מתקרבת לקיר ההגנה לפוצץ בו מעבר (כנראה בשתי מקומות). במקומות אחרים הנוחבות הצליחו לפוצץ מעבר אך פה הם נכשלים, כנראה מתפעול לקוי, מה שמציל את הישוב מטבח הרבה יותר גדול (למרות שהם ניסו להגיע מארז אך נכשלו).

6:49 חפק מג״ד מגיע לכניסה ליישוב ומנסה להבין מהרבשצ איפה המחבלים אך הלה בביתו ולא יודע.

7:00 שני המחבלים חוברים ותוקפים את בית משפחת תעסה. במיגונית מגורים ליד הבית מסתתרים גיל תעסה ז"ל ושני בניו. הם מגלגלים רימון וגיל קופץ עליו ומת. מצלמות הבית מתעדות את המחבל פותח המקרר ושותה קולה ליד גופת גיל ושני הילדים הפצועים.

7:25 יגאל וקס ז״ל השכן יוצא אליהם עם מאצטה. הם יורים בו. הוא נסוג פצוע לבית הרבשצ ומדמם שם למוות.

7:28 המחבלים ממשיכים לבית נוסף אך לבנות החבלה שלהם תוקעת הדלת והם מוותרים. עוברים לבית נוסף בו המשפחה מתחבאת בארון. הם סבורים שהבית ריק וממשיכים הלאה. הם מגיעים לבית בלהה וינון יעקובי ז"ל, רוצחים אותם אנשים מעלים הבית באש. בהמשך מזהים את גלעד כפיר ז״ל, יורים בו ובהמשך ימות.

הם כעת שבים לבית משפחת מולכו ורוצחים את איילת מולכו ז"ל שהיתה בממד. שני חברי כיתת כוננות מגיעים ומתחיל קרב.

8:13 המחבלים זורקים רימון שהורג את חבר כיתת הכוננות עדי בהרב ז"ל. בהמשך רוצחים עוד חבר כיתת כוננות עמית וקס ז״ל. הקרב מתפתח והם מחליטים לסגת וחוזרים חזרה לרצועה, ומצליחים ללא שחוסלו.

בפאתי המושב נרצח חיים בנעים ז"ל שרכב על אופניו

12:15 שבעה מחבלים נוספים מנסים לחדור. ארז אקוני יורה לעברם שלושה בורחים. אחרי הארבע מתנהל מרדף בישוב עד שנתפסים ומועברים לשב״כ. הם לא חמושים ומקוטלגים כבוזזים.

היקף המחדל:

לישוב כיתת כוננות גדולה יחסית של 25 איש ועם נשקים בבתיהם. אך הרבשצ מורה להם להישאר בבתים (בתחקיר טען שזה כדי להימנע מדוצים עם צהל). לישוב בעבר היתה הגנה של שתי מחלקות אך בעקבות ארועי 2021 הם כווצו ל4 חיילים בלבד.

מפקד הגזרה, למרות ההתקפה על יפתח, מורה לתעדף את נתיב העשרה ושני חפקים, שלו ושל סמפ בגזרה, מגיעים לכניסה לנתיב העשרה ב7:00.

זאת אומרת שבשלב זה היו בישוב 37 לוחמים מול 3 מחבלים, והם עדיין לא מנעו הטבח! למה?

א. המגד לא מורה לרבשצ להורות לכיתת הכוננות לצאת ולחתור למגע (שלושה מהם עשו זאת על דעת עצמם)

ב. הרבשצ לא מורה לחוליית גולני לחבור אליו ולא יוצא מביתו. והם מחכים במטעים להוראות, וכשנגמרת להם הבטריה קשה להם לחבור להוראות.

ג. המגד בעצמו לא מספיק חותר למגע וכנראה שסורק לאט מידי (לזכותו יאמר שהוא מנהל במקביל בקשר חדירות בעוד עשרה מוקדים).

התוצאה - שלושת המחבלים עורכים מסע רצח במשך שעתיים.

8:17 לבסוף הם מאותרים בבית משפחת מולכו. הם פותחים שם במכת אש חזקה ובחסותה שניים מהם מצליחים לחזור לעזה. הכח לא רודף אחריהם.

ולמרות שבהמשך מגיע תגבור, שימו לב -

12:14 שבעה בוזזים מגיעים לישוב. השער פתוח. הם גונבים כסף ותכשיטים אך בסוף נתפסים.

חוצמזה - אף שבחומה ארבע רואה יורה שהיו פעילים היתה להם רק מפעילה אחת שהיתה צריכה להחליט איזה מהם לתעדף.

דמויות בולטות:

בלהה ויעקובי ינון ז"ל – זוג שנרצח ושביתם נשרף כליל. ההודעה האחרונה של יעקובי היתה שהם בממד ולכן רוב חיפושי שרידיהם התמקדו שם. את שרידי יעקובי מצאו, אך לא את של בלהה והיא הוגדרה נעדרת (הסיכוי לחטיפה היה נמוך כי לא מצלמות הישוב לא הראו את זה). רק באוגוסט 2024 דובר צהל הודיע שנמצאו שרידיה. אם הבנתי נכון, זה כי בדקו שוב שרידים באזור הדלת. מעוז ינון, בנם, הוא מורה דרך ומייסד שותף של "אברהם הוסטלים". למרות האבדן הוא קורא לפיוס היסטורי ואף מצהיר שהוא "סולח לחמאס"..

אמנון זיו – רבשצ הישוב. זיהה את הטרקטורונים המעופפים וצרח בקשר, התרעה לישובים שכנים בזמן. 

גיל ואור תעסה ז״ל - גיל גר בנפרד מאישתו סבין באותם ימים. כשהפלישה החלה הוא היה בדרך לממ"ד עם שניים מילדיהם. הוא חזר לבית להביא אקדח וראה שהמחבלים כבר מגלגלים רימון לממ"ד הוא קפץ עליו להציל הילדים ומת. במקביל אור, הבן הגדול, שהלך לגלוש בחוף זיקים, התקשר לאימו, סבין ועדכן אותה שיש אזעקות והוא נסוג לשרותים. הוא ירצח כעבור 10 דקות. המחבלים נשארו עם שני הילדים בממ"ד כרבע שעה, במהלכם אחד הילדים ניסה עם גוגל טרנסלייט להסביר למחבל שהוא רוצה לאמא שלו. המחסל לקח לו הפלפון, פתח פייסבוק, ותיעד את גופת גיל, אבל הוא לא הרג הילדים. 

כעבור רבע שעה הם עזבו את הבית והלכו לבית סבין. היא פתחה את הדלת כי חשבה שאלו הילדים. במקום, היא רואה שני מחבלים, אחד על אזרחי והשני על מדי צה"ל. אחד מהם כיוון אליה אקדח וצעק "אללה אכבר", אבל היא הספיקה לסגור להם הדלת בפרצוף. המחבלים ניסו לפרוץ דרך החלונות ועם רימון אבל בסוף עזבו. כשהילדים בממ"ד רואים שהמחבלים עזבו הם הולכים לבית אמה. היא חושדת ממארב אבל בסוף פותחת ומגלה שהם נפצעו מרסיסים, ומאבדים דם. מצבם מידרדר אבל מצליחים לחלץ אותם בזמן.

משפחת מולכו - מול משפחות ינון. שני הרוגים. עד היום סימני פגיעה על הקיר.

משפחת וייס - ליד. שני הרוגים.

• ביוני נחנך בחזית הישוב מיצב הנצחה ובו 20 עצי זית ודגל ישראל ענק (17 על 12 מ).

• נכון ליולי 2025 חצי מחברי המושב (500 מאלף) שבו. לפי אסיף 200 הודיעו שלא ישובו.

מעבר גבול הנמצא סמוך לקיבוץ ארז ומכאן שמו. היה פעיל מאד למעבר פועלים בישראל עד ב2007. בעקבות עליית החמאס לשלטון צומצמה התנועה לדיפלומטים ומצבים הומניטריים בלבד. ב2021 חודשה כניסת פועלים מסוימת והחלה השקעה בשרוולי מעבר מהירים על בסיס זיהוי פנים. בדיעבד כנראה שהפועלים סיפקו מודיעין עדכני על ישובי הסביבה. חלקו הדרומי של המעבר הוא דרך "סלאח א-דין" הנמשכת עד רפיח. ב7 אוקטובר חמאס השתלט על המעבר ופרץ אותו. לפי OCT7MAP.COM סה"כ נרצחו שם 9 חיילים ואחד נחטף (תמיר נמרודי).

ב7 דצמבר נחשפה מנהרה גדולה שתחילתה 400 מ' מדרום למעבר ארז. אורכה 4 קמ. 

הוקם ב1950 ע"י יוצאי הפלמ"ח, 750 מ בלבד מגדר עזה, ובינהם מטעי אבוקדו. (במרכז הקיבוץ התגלתה רצפת פסיפס ביזנטית המתארת מאלף בקרקס).   תחקיר קרב קיבוץ ארז, לפי הכתבה מיוני 2025  הזו –

6:40  הרבש"צ אור חבה היה בירושלים הקפיץ את כיתת הכוננות של 12 איש כבר ב6:40, שנשקם היה איתם. את הלחימה בשלב בראשון ניהל הרבשצ לשעבר בן סדן.  15 עד 20 מחבלים חדרו לקיבוץ.

ב8:00 הרבשצ חבה ומצליח להביא 7 מכיתת כוננות מאור הנר הסמוך, כמו כן מעלה רחפן לאויר שמזהה חדירה.

כיתת הכוננות הצליח לבלום ההתקפה לבדה. שני מחבלים חוסלו בתוך הקיבוץ, ועוד שישה מחוצה לו.  המג"ד האזור היה עסוק בלחימה בנתיב העשרה והגיע רק לאחר הקרב.

בקרבות נפל חבר כיתת הכוננות רס"ן (מיל) אמיר נעים ז"ל. אישתו היתה בחודש הרביעי.

קיבוץ שהוקם ב1957, וקיבל שם בזיקה לקיבוץ הסמוך ברור חייל בשל הציטוט מהתלמוד "אור הנר וברור חייל משתה שם משתה שם" (בבלי, סנהדרין לב עמ ב). ב2007-8 אמנים מארגנטינה עשו בקיבוץ ציורי קיר גדולים שהפכו לאטרקציה תיירותית. הקיבוץ לא הותקף ושלח כח כוננות לסיור לאנשי קיבוץ ארז. איתי כהן בן ה15 מהקיבוץ באותו בוקר התאמן ברכיבת אופניים באזור כפר עזה. הוא נפצע בראשו ואיבד את עינו הימנית אך חזר להתאמן.

שדרות הוקמה ב1951 כמעברה לעולים מכורדיסטאן ואיראן. היא קיבלה את שמה משדרות אקליפטוסים שניטעו בעיר וסביבותיה. בהמשך קלטה העיר עולים מרומניה, מרוקו, רוסיה, ואתיופיה. נכון ל2023 בעיר כ36,000 תושבים. ב2001 נפלה הרקטה הראשונה בעיר, ומאז היא ספגה כ10,000. בחמש השנים הראשונות נפלו רקטות רק על שדרות, ולא היה מנגנון הגנה. מערכת חץ החלה רק ב2011. אבל גם מערכת ההגנה נותנת התרעה של 15 שניות בסה"כ, ולפי עדות התושבים מדובר ב8 שניות בפועל. כ7,000 בתים מוגנו, וחמשת בתי הספר ממוגנים לחלוטין. כ

ב7 אוקטובר 2023 תקפו את העיר 60 חמושי חמאס על שישה טנדרים. בכלל הקרבות בשדרות נרצחו 53  אזרחים ושוטרים, ומתו 35 מחבלים. לפי הכתבה הזו לעיר היתה כיתת כוננות של 22 איש, אלא שבשל החשש לגניבת נשקים הם היו בנשקיה.. והשינוי נעשה ללא עידכון ראש העיר. יתרה מזאת - ב2022 קובי הרוש סיים את תפקידו בשל סרטן, וכיון שלא מצאו לו מחליף, הוא החזיר הנשקים לצה"ל (!), משמע ב7 לאוקטובר לאנשי כיתת הכוננות היה רק אקדחים אישיים, למי שהיה.. וכיתת הכוננות לא אומנה במשך שנתיים (!). מלכתחילה לעיר הגדולה אין גדר הקפית או שערים. יש בה 300 מיגוניות. 

כרוניקון הארועים (לפי הכתבה הזו)

6:29 תחילת ירי רקטי על העיר. נורו 41 רקטות על העיר באותו היום. 10 מהן ב10 ב45 הדקות הראשונות של ההתקפה.  (לפי קובי נורו על העיר סה"כ 168 רקטות במלחמת "חרבות ברזל"). בעיר ניתנה רק התרעת "צבע אדום", אך לא התרעת חדירה (!).

6:58 חדירה ראשונה, לתחנת המשטרה (ראה ערך נפרד). בדרך הם רוצחים את מור גבאי ז"ל ודולב סויסה ז"ל.

7:00 חדירה נוספת, לאזור התעשיה. לפי התחקיר המיגוניות נפתחו אוטומטית למעט 11 בשל בעיה טכנית, בינהן המיגונית מול הספריה, מה שהביא לרציחתם של 13 איש. (לפי עדות ששמעתי בתקומה אף מהמיגוניות לא נפתחו כי הבחורה שהיתה אמורה לפתוח אותם ברחה מתחנת המשטרה הביתה..).

7:28 שיש לוחמי ימ"מ מגיע לצומת שדרות דרום ומתפצל לשתי חוליות. דקה אח"כ מגיעים מחבלים לתחנת הדלק של מול 7. מנסים לפרוץ לתחנה, ללא הצלחה. הם נוסעים לצומת שם מתפתח קרב בסופו שלושה נהרגים ושישה בורחים לכיוון תחנת הרכבת.

7:34 חדירה שלישית, לשכונות אחוזה ע"י 4 מחבלים. מנסים לפרוץ לבית כנסת ובתים, ללא הצלחה. ב9:15 הם מחוסלים ע"י ימ"מ אך רצחו 4 בדרכם.

10:30 מחבל נוסף חודר ונשבה.

ב10:30 העיר מטוהרת למעט תחנת המשטרה.

תחנת דלק תפוז במרכז המסחרי של שדרות - 11 איש מתקבצים שם עם הסירנות. מנהלת המשמרת, נוי, מכניסה אותם לממ"ד של החנות, אך לא מספיקים לנעול דלת החנות, ולא מצליחים לסגור דלת הממ"ד. שמים שמיניות מים מול הדלת ומתפללים. הם שומעים מחבלים מגיעים ומנסים לפרוץ, כאשר הם רואים מכוניות בחוץ עם המנוע דלוק. מצלמות האבטחה קולטות איך הם מנסים לירות ולבעוט בדלת, וסודקים אותה, אך לא מצליחים לפתוח אותה (הם לא מבינים שזו דלת הזזה שניתן לפתוח בקלות לצד..). אחרי שהם עוזבים סולומון יוגיוב ז"ל מנסה להגיע לאישתו לאחר שהיא מתקשרת ואומרת שהיא רואה מחבלים בחלון הבית. הוא נרצח בדרך אליה.

דולב ואודיה סויסה ז"ל - עם תחילת הסירנות דולב ואודיה מחליטים לעזוב את שדרות עם הבנות. בן כיכר יצחק שמיר לביג הם מבחינים בטנדרים של החמאס הבאים ממול. הם יוצאים מהרכב לכיוונים שונים, כל אחד עם ילדה (ראה סרטון). דולב מגיע מעבר לפינה, אבל הטנדר מסתובב פרסה בכיכר, יורה בו, ופוצע אותו אנושות. הטנדרים ממשיכים. הבת ליה, בת שלוש, חוזרת ברגל לאמה, שנתקפת בהלם. כעבור כמה דקות עובר במקום הבדואי עאמר אבו סבילה ז"ל מאבו-תלול שהיה בדרכו לבקר משפחה בשדרות. כשהוא רואה מצוקת האם הוא מציע להסיע אותם. שוטר ברכב אזרחי עובר במקום ומנחה אותם ליסוע לתחנת המשטרה, ללא ההבנה שהמחבלים הגיעו לשם. כאשר הם מגיעים מול התחנה יורים בעאמר, ובדרטון רואים איך אח"כ המחבל בן מול החלון ומוודא הריגה של עאמר ואודיה. מתפתח קרב על תחנת המשטרה, אבל בשלב מסוים השוטר אהרן עמר ניגש באומץ תחת אש לבנות, שכנראה צרחו מאחור. הבת הגדולה, רומי, שואלת אותו "אתם של ישראל?", והוא מרגיע אותה ובסוף מחלצים אותן (רצב סרטון החילוץ). תחילה סברו שעאמר היה מחבל. בהמשך התבררה זהותו האמיתית.

• הרכב שלהם היה קשקאי + 2 שחור, 31-503-54. איפה הוא?

קרב תחנת המשטרה - ראה ערך נפרד

רמב"ם 39 - רואים טיל שפגע בחצר הבית והנזק שנגרם!

רמב"ם 11 - בית שכנראה חטף טיל פעמיים! שרף את המחסן בכניסה. נכון למאי 2024 כבר מתקנים הנזקים.

שדרות איפרגן - רואים ממזרח לכביש פגיעת טיל בממד בקומה השלישית, ומכתש מנפילת טיל על הכביש עצמו! לפי קובי היו 168 נפילות בעיר ב"חרבות ברזל". 

טבח המיניבוס – דרך יצחק שמיר, מול הספריה העירונית. לפני האזעקות נעצר שם מיניבוס של כ15 גמלאים שהיה בדרכו לים המלח. היה לרכב תקר. הנהג החל לטפל בו ונשמע אזעקת צבע אדום. הקבוצה ירדה וניסתה להיכנס למיגונית, אך הדלת היתה נעולה. טנדר עם מחבלים הופיע וכאשר הבחין בהם ירה ללא אבחנה. הם נפלו על הנהג, וכך המחבלים לא הבחינו בו. כנראה שהוא היחידי שניצל. המיניבוס כיום בתצוגה בתקומה.

גבעת תצפית לזכר סגן שילה כהן ז"ל - מדרום לגבעת קובי. שילה היה דתי לאומי משדרות שהיה מפקד צוות בשלדג. בבוקר ה7 אוקטובר לקח הנשק, אילתר ציור, וחבר לצוות מטכל שנלחמו בכביש 232, במפלסים, בחץ השחור, בסעד ובבארי. בבארי נפצע ביד ורגל והמשיך להילחם,עד שחטף מטח קטלני כשניסה להגיע לעמדה גבוהה.

מתחם ביג בכניסה לשדרות - כוחות ימ"מ הם הראשונים להגיע לעיר, ולפי הכתבה הזו, הם מחסלים כמה עשרות מחבלים באזור מתחם ביג.

·       53 איש נרצחו. 37 תושבי העיר, 3 חיילים, ו13 אנשי כוחות בטחון. העיר איבדה סה"כ 73 מתושביה ב7 אוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל".

·       39 מחבלים חוסלו, שניים נשבו. אף אחד מהחודרים לא הצליח להמלט.

·       למעט תחנת המשטרה ב10:30 כבר הושגה שליטה הודות לזרימת כוחות רבים, הודות לסרטונים שהופצו. כאלף לוחמים זרמו לתוך העיר.

קיבוץ שהוקם ב1943. הסתבר שהוא מעל אקויקלוד, וקידוחים שנעשו שימשו מקור לקו מים שהונח ב1947 לספק מים ליא הנקודות בנגב שהוקמו במוצש יוהכ 1946. בשנות השישים המערכת חוברה לקצה הדרומי של מפעל המים הארצי.

ב7 אוקטובר 2023 תקפו 40-50 מחבלי חמאס את ניר עם.  מפקדת כיתת הכוננות היתה ענבל ליברמן. היא הזעיקה את הכיתה (12 איש), והציבה אותם בעמדות. עקב נפילת הרקטות נפל החשמל בקיבוץ, אך היא נתנה ההוראה לא להפעיל גנרטור מחשש שכך יצליחו המחבלים לפתוח השער של הקיבוץ. הם פגעו בשלושה מחבלים, הורגים שניים מהם. זה גרם למחבלים להעצר במדגרה ממזרח לקיבוץ. הם מוצאים שם את סאמר טללקה ז"ל, בדואי מחורא שעבד במדגרה. (הם חוטפים אותו עם רכבו. רכבו התגלה בשיפא, ובדצמבר 2023 הוא נורה בשוגג ע"י צהל לאחר שהצליח להימלט מהחמאס).

בשלב מסוים מגיע נמ"ר גולני עם חמישה לוחמים. אך כשהוא מגיע למדגרה כנראה מצמידים לו מטען שמשבית אותו ופוצע את רוב הכח. החיילים מנסים לירות ע"י הוצאות נשק מהצריח. בשלב מסוים נזרק לתוכו רימון. מתן אברג'ל צועק "רימון" וחובק אותו, ומציל את שאר הכח. שאר החיילים מצלמים וידיאו פרידה. אחד מתקשר לאביו להיפרד. בסוף כח ימ"ס מגיע בחיפוי טנק ומצליחים לחלץ אותם. המחבלים שנותרים בהמשך נמלטים חזרה לעזה ומחוסלים עי זיק.

בהמשך נפל לוחם מהיחידה הטקטית, אך חיי כל אנשי הקיבוץ ניצלו.

צומת מרכזית על הצטלבות 34 ו232 בצמוד לשדרות וגבים. לפי כתבת אילנה דיין מינואר 2025 כח מחבלים מתמקם סביבו. 

7:07 תחילת ירי על רכבים שעוברים באזור.

7:29 המחבלים פותחים באש על קצין ימ"מ שעובר באזור. הוא פורק ורץ לשיחים. בהמשך המצלמה קולטת אותם לוקחים את ד"ר טארק אבו ערער שהיה בדרכו למשמרת במיון של בי"ח ברזילי. לפי הכתבה הזו הוא עצר בצומת כי ראה מישהו שוכב בצומת, אך כשהתקרב הוא ירה בו. אז קפצו עשרה מהשיחים עם ציוד מלא ומדים דומים לצה"ל. הוא צעק ואמר תפילות מוסלמיות. כשקלטו שהוא מוסלמי הצמידו אותו לעמוד. בהמשך המחזיק שלו ירה לו ברגל שלא יברח ושיוכל להשתמש בו כמגן אנושי.  

8:00 מגיעים שני כוחות משני כיוונים שונים ופורקים להתחיל לטהר המתחם. בשיחים והתעלות סביב הכבישים נוצרת היתקלות של 7-8 מטר. אברהם הנקין ז"ל ויוראי כהן ז"ל נהרגים.

8:09 כטב"ם תוקף את המחבלים בצומת.

8:18 כח של משהאל שלמה פורק ומגיע למרכז הצומת. ירי מהעצים פוגע בהם. משהאל שלמה ז"ל, בר סיון ז"ל ודרור אלטון ז"ל נהרגים. רק הפרמדיק שורד ומצליח להעביר דיווח איפה המארב. מפקד הימ"מ מבקש מסק"ר לירות לאזור. לא מגיע. לבסוף מצליחים לטהר הצומת, ולהציל את ד"ר אבו ערער. (רצ"ב וידיאו של מארבי המחבלים).

9 אוקטובר – מחבלים המסתתרים בשיחים בצומת פותחים באש והורגים את רס"ן (מיל') ד"ר איתן נאמן, רס"ר (מיל') אביחי אמסלם וסרן (מיל') יובל הליבני ז"ל. לבסוף טנק דורס את המחבלים.

מצבות באזור הצומת

אבשלום יאיר פרץ ז"ל  ושירז ז"ל - אבשלום היה לוחם ימ"מ שהיה בדרכו ליחידה. נרצח עם בת זוגתו, שירז, בצומת.
 

עומר גברה ז״ל - לוחם שב״כ שירד לעוטף ונלחם בצומת שער הנגב עד שהוכרע ע״י צלף שתיצפת על הצומת. מצבה לזכרו ליד תחנת האוטובוס.

אביחי אמסלם ז"ל - אביחי עבד באלביט. לאביחי ואישתו היו שתי בנות והם גם ניהלו משפחתון ל12 בנות בסיכון. בסריקות ב9 אוקטובר היה בכח שהותקל.

ללא מצבות:

משפחת קפשיטר ז"ל - זוג ממוצא רוסי עם שני ילדים מבאר-שבע שישנו בקמפינג בתל אשקלון. עם תחילת האזעקות התקפלו מהר ונסעו חזרה הביתה. לפני צומת שער הנגב נתקלו למארב קטלני וכולם נרצחו. יבגני (36), דינה (34), אלין (7.5) ואיתן (5) ז"ל 

אלי רפאי ז"ל - אחיה של שרון רפאי ז"ל. כשהתקשרה מהנובה יצא מגן יבנה בנסיון להציל אותה. הוא נרצח בצומת שער הנגב. היא נרצחה ליד מפלסים. גם קשת קסרוטי ז"ל ומוטי זוארמן ז"ל נרצחים בצומת (ראה פירוט בהמשך).

הימ"מ איבד מאז הקמתו 6 לוחמים, וב7 אוקטובר הוא איבד 9. הימ"מ נלחם בצומת יד מרדכי, בצומת שער הנגב, ב"חץ השחור", בבית רחל ודוי אדרי באופקים, ובבית פסי בבארי. 

הימ"מ ניהל גם קרבות קשים בתחנת המשטרה של שדרות, הרבה שעות לבדם. בקרב ההוא נהרג קצין היממ אלכסי שמקלוב ז"ל. ועוד שני פצועים אנוש. בקרב בתחנת הדלק של ביג שדרות נפל לוחם היממ חן נחמיאס ז"ל. בצומת שער הנגב נפל אבשלום פרץ ז"ל יחד עם בת זוגו שירז, כשהיה בדרכו ליחידה. ייטב הלוי ז"ל (הבן של יורם הלוי, שהיה פעמיים מפקד הימ"מ) שלחם בחילוץ של אופקים נפל במאי 2024 בקרב בטול כארם. ארנון זמורה ז"ל נלחם גם בצומת יד מרדכי, גם בנחל עוז, ובבארי, ונפל במבצע החילוץ של 4 בני ערובם ביוני  2024 בעזה במבצע שנקרא על שמו.

יש סימנים של ירי, וסימון של זק"א, אבל כמה שידוע לי לא היו שם הרוגים.

העיקול מול אנדרטאת "החץ השחור". באזור זה נרצחו 55 איש, רובם ככולם במהלך מנוסה מנובה. הניצולים קוראים לו "עיקול המוות". יש עדות של ניצולה שאחד המחבלים היה ילד בן 12.. (רצ"ב סרטון נסיעה על הציר באותו יום. והנה עוד אחד).

מצבת דדו צפיר ז"ל - בן 45 מאשקלון. נשוי ואב ל3. נסע מהמסיבה כשהתחילו הרקטות. נקלע למארב קטלני קצת לפני צומת שער הנגב. הספיק להתקשר לחבר ולאמר שהוא פצוע קשה ושהוא מתחבא בשיחים. חבריו חיפשו אחריו ומצאו את רכבו, ואחרי חיפוש מצאו את גופתו מוסווית בשיחים ליד.

ליאור אסולין ז"ל, שחר בן נעים ז"ל, הילה קיילין ז"ל, מרסדס עמר ז"ל - נרצחו בצומת של 232 עם שני שבילי עפר. ליאור אסולין היה שחקן כדורגל בעברו והעלה את בני סחנין לליגה לאומית. בסחנין לא ציינו כלום לזכרו. בפברואר 2025 התראיין כרוז הקבוצה, סעיד חסאנין, ושיבח את התקפת החמאס. הוא פוטר למחרת (אבל הייתי ממשיך לעקוב..) 

מצבת אוריה ריקדרו ז"ל - מתחת לעץ אקליפטוס. לפי עדות אביה, בנקודה בה מצאו את גופתה. מצבת הזכרון מכילה פונט שנוצר מכתב ידה. 

מצבת אלי רפאי ז"ל, שחר מנצור ז"ל, שרון רפאי ז"ל ואוריה ריקרדו ז"ל - אוריה ריקרדו ברחה עם שרון רפאי ובן זוגה שחר מנצור. השלט במקום בו הרכב נמצא לאחר שמחבלים ירו עליהם. שחר מת במקום. שרון התקשרה לאחיה , אלי רפאי, שיבוא להציל. אלי נרצח 150 מ בלבד מהמקום בדרכו מצומת שער הנגב. לאחר כשעתיים שרון ואוריה עזבו את האוטו. את גופת אוריה מצאו לאקליפטוס. את גופת שרון 20 מ מערבה יותר. בינהם נמצאה גופת בר שכטר ז״ל.

בר שכטר (32) ז"ל - חתנו של מורה הדרך עדי ישראל מזכרון יעקב. לפי הכתבה הזו היה ידוע בשם הבמה SYLOOPO. ותיקלט אחרי KIDO, שם הבמה של די ג'י מתן אמלמם שידוע ברמה עולמית. הוא מאד התרגש וזו היתה ההופעה מול הקהל הגדול ביותר שהיה לו. הוא נשאר אחרי הופעתו. הותיר ילד בן 8 מזוגיות קודמת ותינוק בן שנה מיערה, ביתו של עדי ישראל, איתה היה בזוגיות מאז 2018.  

מור כהן ז"ל - כנראה נרצח באותו אזור כאשר נמלט מנובה. היה מחלוצי משחק הלקרוס בישראל, וממייסדי הנבחרת בתל-אביב. 

מצבת סטיבן מקרצ'נקו ז"ל, אליסיה לוין ז"ל, וחברם סלבה גילר ז"ל - מכרמיאל. הם ברחו מנובה ונקלעו למארב מוות בנקודת המצבה. 

מצבת מור טרבלסי ז"ל - (המצבה בצד השני של הכביש, לפני קיבוץ מפלסים) - מור ויובל טרבלסי התחתנו חודש קודם, ב7.9.23. כשהתחילו הסירנות בנובה הם מיהרו לרכב ויצאו מייד מהמקום. הם ניצלו ממחסום אחד, אך אחרי "עיקול המוות" עמד טנדר עם מק"ח וחסם הציר. מור נרצח. יובל נפצעה קשה אבל שרדה, כאשר גופת מור מעליה. היו ברכב עוד שני נוסעים פצועים והם העמידו פני מתים כאשר מחבלים עברו ליד. הם שמעו הרבה אונס ורצח. 

מצבת תומר שפירר ז"ל - (המצבה שלו בן מצבת מור טרבלסי למפלסים). מצבת רוכב אופניים. תיעד עצמו עם נפילת הרקטות הראשונות בתחנת האופניים של בארי. נרצח ב7:00 קצת אחרי קיבוץ מפלסים בעת נסיעתו ברכב חזרה צפונה. הספיק להתקשר לחבר לרכיבה ולאמר "אני פצוע קשה.. תודיע לאישתי והילדים שאני אוהב אותם".

מצבת  סתיו גטה ועדן גז ז"ל - הצליחו לצאת מהמסיבה עם הרכב, ואף עשו סרטון צחוקים והודיה. כנראה שזו הנקודה בה נקלעו למארב ומתו. סתיו היתה אם חד הורית לשני ילדים. רצב סרטון שלהם בעת הנסיעה מהמסיבה, סבורות שניצלו.. 

מצבת לירז אסולין ז"ל - בת 38 תושבת קרית מלאכי שהיתה בזוגיות וברחה מהמסיבה. לפי עדות אבא שלה שפגשתי בשטח, זה בנקודה במדויקת בכביש בה נורתה למוות.

דניאל בן סימון ז"ל ושרון הירש ז"ל - זוג חברות שכנראה ברחו יחד ממהמסיבה ונקלעו למארב קטלני באזור מצבת סתיו ועדן גז. דניאל בן סימון סעדה את אמה לאחר ארוע מוחי, ושרון הירש גידלה לבד שלושה ילדים. לפי הכתבה הזו שרון הצליחה לחלץ מהאוטו וניסתה להגיע רגלית למיגונית של מפלסים ונורתה למוות בדרך.

עדיאל טויטו ז"ל - נודעה בהשתתפותה בתחרות בישול ("מטבח מנצח MKR"). נרצחה ליד מצבת סתיו ועדן.

מצבת רון בנימין (53) ז"ל - רוכב אופניים שקבע עם 4 חברים בבארי. בהגיעם לקיבוץ החלו סירנות. הארבעה חתכו, הגיעו למיגונית סעד, שם שתי ניצולות אמרו להם לברוח, וחייהם ניצלו. רון התמהמה, ומכוניתו התגלתה 400 מ' מקיבוץ מפלסים. ב17 מאי 2024 צה"ל השיב גופתו. הוא גם השיב את גופות שני לוק ז"ל, אוריון הרננדז ז"ל, עמית בוסקילה ז"ל, איציק גלרנטר ז"ל, חנן יבלונקה ז"ל, מישל ניסנבאום ז"ל. כולם נרצחו ב"סיבוב המוות".  

גל דנגורי ז"ל, אופק רביע ז"ל, נדב ברטל ז"ל - שלושה חברים שהלכו יחד לנובה. נרצחו בסיבוב המוות. המשפחות איתרו את הגופות, ראו שהיה בהם עדויות לוידוא הריגה. הם פינו הגופות בעצמם לאסף הרופא.

קשת קסרוטי ז"ל, שני לוק ז"ל, ואוריון הרננדז ז"ל - שלושה חברים שהגיעו למסיבה. בורחים ממנה אך נקלעים למארב קטלני ליד מפלסים. קשת קסרוטי נפצע אך מצליח לחלץ עצמו לאחר שדיווח למד"א, ונאסף ע"י מוטי זוארמן ז"ל. המחבלים ירצחו את שניהם כעבר 2 קמ בצומת שער הנגב. שני ואוריון נחטפים, ובמיוחד זכור הסרטון של שני שוכבת בטנדר. כעבור שלושה שבועות המדינה הכריזה שהיא מתה בעת החטיפה. באמצע מאי 2024 צה"ל הצליח לאתר ולהשיב את גופתה של שני לוק ז"ל. כעבור שבוע הוא הצליח לאתר ולהשיב את גופתו של אוריון הרננדז ז"ל. אוריון הוא אזרח מקסיקני-צרפתי, אבל לילדה בת שנתיים, ובן זוגה של שני לוק. הכיר אותה בפסטיבל מוסיקה שהפיק ביוון בספטמבר 2023. 

עדן זכריה ז"ל ועמית בוסקילה ז"ל - בעיקול המוות מול מפלסים גם נחטפו עדן זכריה ועמית בוסקילה. עדן זכריה נחטפה כשהיא פצועה קשה, לאחר שבן זוגה, אופק קמחי ז"ל, נרצח. ב11 דצמבר 2023 הצליחו לחלץ את גופתה. ב17 מאי 2024 הצליחו להשיב את גופת עמית בוסקילה ז"ל.

איציק גלרנטר (56) ז"ל - ברח מהנובה. רכבו התגלה ב"עיקול המוות". במאי 2024 צה"ל הצליח להשיב את גופתו.

חנן יבלונקה (42) ז"ל - כנראה ברח מהנובה ונפל למארב ב"עיקול המוות". במאי 2024 צה"ל הצליח להשיב את גופתו.

מישל ניסנבאום (59) ז"ל - נסע משדרות לבסיס ברעים כדי לחלץ נכדו שהיה עם בנו הקצין. נחטף ב"עיקול המוות". מישל היה מדריך ב"שביל הסלט" בתלמי יוסף, ונהג אמבולנס מתנדב. במאי 2024 צה"ל הצליח להשיב את גופתו.

איתן לוי ז״ל - נהג מונית. לקח לקוחה לבארי מוקדם בבוקר. הגיעו ב6:30. שחרר הנוסעת כשהתחילו הסירנות. הותקף בסיבוב המוות ומת בחטיפה. באוגוסט 2024 המשפחה שחררה סרטון המראה התעללות בגופתו ע״י צעירים ברחובות עזה.

תמר גולדנברג ז״ל - לוהקה לסדרה "המפקדת" לפרק אחד. חברה של גידי ונעה חיאל ז"ל. מראשון לציון. ב6:30 הודיעה למשפחה שיש טילים והם יוצאים משם. ב7:15 ניתק הקשר. שלושתם נרצחו ב״סיבוב המוות״ וכנראה נמלטו באותו רכב. במשך כמה ימים אביה חיפש אותה באזור מפלסים. אחרי 12 יום המשפחה קיבלה הודעה שגופתה זוהתה בעזרת dna. מצבה לזכרה מתחת לאחד העצים.

גידי ונועה חיאל ז"ל - אח ואחות שנרצחו בעיקול. מאחוזת ברק נרצחו בנובה גם שליו גל ז"ל, שי שליו ז"ל, איתן שניר ז"ל, שהם בר ז"ל, ודודו דין בר ז"ל.

גל ונאג'י עבדוש ז"ל - זוג צעיר לשני ילדים שיצא למסיבה. לפי מקור לא מאומת את גל אנסו ואז שרפו. את גופת נאג'י מצאו ליד.

אורי ארד ז"ל - עבד כברמן בנובה. בבריחה אסף אליו את שיר זהר ואסתר בורכוב שרכבם הושבת. הוא הציע להם מים והצהיר שיציל אותן. בסיבוב המוות נפתחה עליהם אש. אורי האיץ והתהפך פעמיים עם הג'יפ ונמחץ בתעלה ליד הכביש. אורי נפצע קשה ואיבד ההכרה. הבנות העמידו פני מתים. כעבור זמן מה אורי שב להכרה וכשהמחבלים ראו שהוא חי ירו בו מטווח אפס. הבנות העמידו פני מתות במשך שלוש שעות עד שחולצו. 

הוקם ב1949 ע"י עולים מדר אמריקה. ,תחקיר הקרב ב7 אוקטובר לפי הכתבה הזו: 

6:29 עם תחילת ההפגזה הרבשץ משה קפלן נוסע למטע הזיתים הצמוד לפנות חברי משק שעשו שם קמפינג מסורתי.

6:56 הרבשץ מזהה דמות חשודה בשער הקיבוץ ויורה עליה ומקפיץ את כיתת הכוננות.

7:10 קרב בלימה נגד נסיון חדירה לקיבוץ דרך פשפש הגנרטור. שניים חיילים בחופשה שהצטרפו לכיתת הכוננות נפצעים.

8:00 כשלושים (!) מחבלים מצליחים להיכנס לקיבוץ. הם פונים למתחם העובדים הזרים וחוטפים 12 מהם על עגלה עם טרקטור.

9:25  נסיון חדירה נוסף מכיוון אחר. כיתת הכוננות פוצעת חלק מהתוקפים ובולמת ההתקפה.

9:30 יוסי טהר ז"ל הורג את המחבלים בטרקטור ומציל 12 התאילנדים מחטיפה.

10:00 כח יממ סורק סביבות הקיבוץ ומחלץ מבלים מנובה שמתחבאים בשדות.

10:20 מושגת שליטה על הקיבוץ וכוחות צהל. נתפסו כמה מחבלים חיים לכיתת הכוננות שני פצועים קל בלבד. מנגד במיגונית בכניסה לישוב נרצחו 4 איש + ניר פופוב.

• על גופת אחד המחבלים מאנדרטאת חץ שחור נמצאה חוברת ובה תוכנית מפורטת כיצד לחדור לקיבוץ, עם המשימה להרוג ולחטוף כמה שיותר.  

• יותר מאוחר צה"ל פרסם שיחת טלפון ובה מחבל חמאס מתקשר לאביו בטלפון של יהודייה שרצח ומתפאר שהוא רצח עשרה וכעת הוא במפלסים. הכוונה כנראה לכביש מול הקיבוץ.

מידע עדכני לפי הכתבה הזו :

ב6:52 מגיעים המחבלים לשער הקיבוץ. הם רוצחים את ניר פופוב ז"ל, המאבטח של השר קרעי. היה בדרך מביתו באשקלון למושב זמרת. נתקל בכביש במחבלים ונשכב בצידי הכביש. בשלב מסוים מנסה לדלג מפלסים, אך נורה למוות מחוץ לשער.

כאשר יש ירי בקיבוץ יובל שוסטר מכיתת הכוננות יוצא מהשער ומגיע למיגונית ורואה החמישה. הוא רואה שהם בסדר ושואל לאן המחבלים הלכו והם מסמנים לקיבוץ. הוא חוזר לקיבוץ להילחם, ואז מגיעים עוד עשרים מחבלים. נוצר ירי, 

ב7:35 אחד המחבלים מבין שאנשים מסתתרים במיגונית ליד שער הקיבוץ. הוא מכניס את קנה הנשק ורז פרי, שהיה בדרכו למסיבה, נלחם בו. בעיקבות זאת מחבלים נוספים יורים למיגונית וזורקים רימון. אדיר תמם ז"ל שנפצע מנסה לצאת כדי לנשום, ונורה למוות. גם שירז  תמם ז"ל מתה. בהמשך המחבלים חוזרים ועושים וידוא הריגה לסלין נגר ז"ל ושלמה דוידוביץ ז"ל רוכב אופניים מקיבוץ גבים הסמוך.

 רז פרי נותר פצוע ומצליח לחלץ עצמו, והוא היחיד מהמיגונית ששרד (רצ"ב סרטון טיקטוק של עדותו). רצ"ב תמונה של המיגונית לאחר ניקוי, אך לפני צביעה מחדש.

"החץ השחור" נקודת תצפית וזכרון לפעולות התגמול שביצע צה"ל בשנים 1954-6 על פעולות טרור של הפדאיון בהכוונה מצרית. הוא מכונה על שם פעולת "חץ שחור" בפיקודו של שרון ודוידי מ1955. 

 ב7.10.23 האזור היה נקודת פריצה מרכזית של הנוחבות. תחקיר הקרב לפי הכתבה הזו - 

6:29 עם תחילת הקרב עלה צוות קרב משולב של צה"ל לגבע שלטת בחץ השחור וזיהה עשרה טנדרים וחמישה אופנועים, אך לא הצליח לבלום אותם ובהמשך נשלח לכפר עזה ונחל עוז.

9:45 כוחות מגלן וימס סורקים את האזור ופוגעים במחבלים המסתתרים בן העצים. בהמשך מצטרפים כוחות מגלן, יהלם,  נחל931. בקרב נפצע ומת רסן טל גרושקה ז"ל מהנח"ל.

11:20 מגיעים כעשרה טנדרים לאזור, אך מחוסלים ע"י זיק מסוקי קרב.

12:49 סיום טיהור המרחב. 

יוסי טהר ז"ל (לפי הכתבה הזו) - יוסי טהר ז"ל, סגן מפקד היחידה המבצעית בשב"כ. הוא מקבל טלפון מאחד מאנשי הכח שלו שנפצע אנושות בשדות גבים. טהר דוהר אליו ומצליח לחלץ אותו ולפנות אותו במסוק. בהמשך הוא חובר לכח ימ"מ כי להילחם במפלסים לאחר הודעה על חדירה. בדרך הוא נכנס לקרב עם שני טנדרים עם מחבלים והם משמידים אותם. בן השאר הם תופסים מכשיר קשר, והוא מדווח לחפ"ק השב"כ. מהקשר הוא מבין שכח חמאס חדר למפסלים. הם מגיעים לקיבוץ ומחסלים שלושה מחבלים שהיו בדרכם החוצה עם טרקטור ועליו תאילנדים לחטיפה. הוא מחסל מחבלים נוספים, ומציל הקיבוץ מחדירה נוספת.

הוא מתקדם משם לחץ השחור ומדווח שלפי הקשר מתכוונת משם פלישה גדולה. בדרך הוא נורה ע"י מחבל ונהרג.(רצ"ב כתבה על יוסי טהר ז"ל. גם לאחר מותו אסור לפרסם תמונה שלו). אבל בשב"כ מבינים את החשיבות האסטרטגית של שליטה באזור החץ השחור מדיווחי טהר. שולחים לשם כח טקילה וגדעונים. בדרך חוברים אליהם כח ימ"מ. הם מתקדמים לאנדרטה ומותקלים ע"י מחבלים ושני טנדרים. מתפתח קרב, ותוך כדי, לקראת 11:00 מזהים שיירת ענק מתקדמת מעזה. לפי הכתבה הזו הם מבקשים סיוע של חיל האויר, אך זה לא מגיע. לבסוף מפקד הימ"מ שמכיר את אישית את מפקד בסיס פלמחים מתקשר אליו ומצליחים לגייס זיק. מזהים 25 טנדרים. לפי כתבה אחת מגייסים עוד שלושה כטממים ולפי הוטרינר מאיר גם מסק"ר השתתף. מתחילים לרסס אותם ובמקביל כוחות הקרקע מצליחים לחלץ 4 לוחמים שנלכדו באנדרטה בן ירי צה"ל לירי החמאס. המגמה מתהפכת וסביב 11:30 הטייסים מדווחים על נחיל שבורח חזרה לעזה, והארוע מסתיים. בויקיפדיה מדווחים על 200 מחבלים הרוגים. לפי מאיר - 1400 מחבלים הרוגים (!!).   

• לפי OCT7MAP.COM אין הרוגים ב"חץ השחור". לפי האנדרטה במקום, זהו מקום מותו של - 

ליאון בר (בן מוחה) ז"ל – ליאון התגייס לצנחנים ב1989 ושירת 26 שנה, התפקיד האחרון כרמ"ט יהודה ושומרון. בבוקר ב7.10.23 למראות התמונות משדרות, ב8:00 יצא מביתו בגדרה להילחם. בחירוף נפש ובגבורה חילץ פצועים משדרות וממסיבת ה"נובה" ברעים והציל עשרות אנשים. בערב שב לביתו והודיע שהוא חייב לשוב למחרת. בנו, עומר, סמ"פ במילואים בחטיבת הצנחנים, הצטרף אליו. הם עסקו בפינוי גופות. בסביבות 12:30 הם מצאו ניידת משטרה ירויה והפוכה. כאשר ניגשו אליה מחבל נפשע שארב להם על הגבעה ממול ירה לכיוונם. המחבל פגע בשניהם, אך רק עומר שרד (הוא הזעיק כח מילואים שחיסל את המחבל). ליאור מת במקום, בדיוק בנקודה בא נמצאת האנדרטה. הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. צה"ל יקום דמו.

הוקם ב1951 2 קמ בלבד מהגבול עם עזה ע"י יהודים ממצרים ומרוקו. הקיבוץ התמחה בהשקיה אוטומטית, ויש בו מפעל פלסטיק (כפרית). ב7 אוקטובר כ70 מחבלים תקפו הקיבוץ ב6:30 משלושה כיוונים שונים, וכן עם רחפנים. תחקיר הפלישה לפי המאמר הזה ממרץ 2025: 

אף שהתארגנות שני פלוגות מול הגדר החלה ערב קודם ב18:30 ולאורך הלילה לא אמן לא שב״כ ולא תצפיות הגזרה זיהו משהו חשוד. ב6:00 עשרות מחבלים כבר היו בהיכון וב6:29 נורה מטח של אלף רקטות על גזרה זו. במקביל כוחות הנוחבה פורצים בשלוש גזרות בן 6:35 ל6:41 ובמקביל שישה מחבלים נוחתים בקיבוץ עם 3 מצנחים ממונעים. צלם ynet רועי עידן ז״ל תיעד הבאקאים. בהמשך הם ירו בו למוות, גם באישתו סמדר מור עידן ז"ל, ויחטפו את ביתם אביגיל.

ב6:40 תא״ל ישראל שומר תושב הקיבוץ מבין את חומרת המצב ומתקשר ישירות להרצל הלוי ואלוף הפיקוד פינקלמן. בהמשך ילחם תחילה עם סכין שזה כל מה שהיה לו.

6:55 כיתת הכוננות מנסה להגיע לנשקיה, אך גם המחבלים היודעים היכן היא.

7:25 טנק פגוע נכנס לקיבוץ. אך הוא לא יעיל כי מערכותיו פגומות. המטק מקבל הנחיה ממפקדו לעזוב לגזרה אחרת והוא עוזב.

7:30 עוד 150 מחבלי נוחבה פורצים, בעיקר לשכונת הדור הצעיר. המטרה היא רצח וכאשר רואים שרוב הממדים נעולים הם מעלים הבתים באש.

ב8:23 מגיע כח ראשון של מסייעת גולני. הנמ"ר פורץ את השער ואחריו רכבים פתוחים. הם נוסעים על הגדר ומחפשים מחבלים. ב9:00 כשמזהים מרחוק פורקים ומוצאים בית ובו גופת אמא ובת. חוברים גם לחובש הישוב, חגיב חכמון. בהמשך הנמ"ר חוטף RPG ומתחיל לבעור. נוחבות מנסים לטפס על הנמ"ר אך הלוחמים יורים בו מתוך בכלי. מסתבר שהרגו את ראש חוליית הנוחבות, והשאר ברחו. אך במקביל מתחיל גל שני של חדירה לקיבוץ. חלק מהלוחמים נערכים ליד השער ונהיה שם קרב. לאחר שאחד נפצע מפנים אותו לאחד הבתים ומחכים חמש שעות לחילוץ. 

• שני גיפים גולני שגם נשלחו לקיבוץ מוווחים ע״י אר פי גי. הם פונים למפלסים ומשם לשדרות שם יהיו בלחימה בתחנת המשטרה.

8:42 מסקר יורה (לא נמסר מעבר לזה..)

9:44 כח של 15 שוטרים וחיילים מגיע לקיבוץ ומותקל בכניסה.

10:34 כח דובדבן של 18 לוחמים על שני רכבים ממוגנים מגיע הם רואים חיילים על הדשא, אך עם קלצ. כשנפתחת האש הם מבינים אלו מחבלים, ונכנסים ללחימה. בהמשך קיבלו משימה לחלץ בכיר בשבכ שהתחבא בעליית הגג של בית מסוים. שישה מהכח יפלו בקרב (סניף ארומה בתחנת הדלק של כפר עזה מכיל מצבה לזכרם). במקביל מגיע כח מטכל קטן של 8. ארבע מהם יהרגו ממארב מחבלים. בשלב הזה 260 מחבלים בקיבוץ. היו גם כוחות שנערכו מ10:00 בשער הקיבוץ אבל לא נכנסו. ואפילו לא הצליחו לבודד את הכניסות למנוע חדירת מחבלים נוספים (גלי החדירה המשיכו עד 2 בלילה). 

10:46 מפקד מגלן מגיע עם כח קטן. גם כי מ890 מגיע.

11:00 האלוף דן גולדפוס מגיע ומוביל הלחימה למשך כשעה יחד עם מגלן.

11:24 סנ״צ שמעון פורטל מגיע לחלץ את ביתו משכונת הדור הצעיר ומעביר לראשונה המידע שהמחבלים מתבצרים שם.

11:48 כח דובדבן נוסף של 53 לוחמים מגיע. אך 18 תושבים נוספים נרצחו ו19 נחטפו. רק 8 מחברי המשק פונו. מתחילים לסרוק דירות אך מנחים התושבים להישאר נעולים בממד. היו כאלו שנרצחו מאוחר יותר כתוצאה מכך.

12:50 כח ראשון מגיע לשכונת הדור הצעיר המחבלים השלימו הרצח והחטיפות ומתבצרים בשכונה.

13:30 עם כח של 202 מנסה לחדור לשכונת הדור הצעיר ומותקלים באש חזקה.

13:52 מג"ד גולני תומר גרינברג ז"ל  מוביל כח נוסף לשכונה. מנסים גם עם נמר לנגח הדירות בלי באמת לדעת אם בפנים מחבלים או תושבים.

14:00 עד 16:00 מחט ביתי מגיע עם עוד כוחות. מ17:00 מתחיל לחלקה גזרות. סה״כ כ700 לוחמים בשטח הקיבוץ. אך אין מפקד ואין כח שנשלח לשדות ולבודד את הקיבוץ. מחבלים רבים ממשיכים להתקיל כוחות בליל מהשדות.

18:00 כוחות יורים ברכז היוצא מכפר עזה לעזה. הורגים המחבלים אך גם תושב הקיבוץ שנחטף כפות (שמו לא נמסר).

19:00 חפק מוקם בתחנת הדלק.

20:00 גרינברג מוצא זוג תינוקות בוכים , הילדים של איתי והדר ברדיצ׳בסקי שנרצחו.

23:00 מתחיל פינוי התושבים באמצעות ווטסאפ וססמא. בדרכם רואים גופות חבריהם פזורות. אין להם פינוי מסודר מתחנת הדלק. חלקם מתפנים בטרמפים.

בלילה אין לחימה מחשש לדו״צ. קצין אחד מנסה להשיג טרקטורים כדי להפוך הדירות בשכונת הדור הצעיר.

5:37 ראשון בבוקר: היתקלות בן כח שייטת למחבלים ליד הבריכת שחיה.

8:00 ראשון בבוקר: שישים אחוז מהקיבוץ פונה. נמשכות היתקלויות לאורך היום.

יום שני - שייטת 13 משלימה קרבות ופינוי התושבים

יום שלישי 18:00 - כח מילואים שנותר בקיבוץ מאתר והורג מחבל פצוע עם סכין. זו ההיתקלות האחרונה בקרב.

עדויות נוספות: לפי עדות כיתת הכוננות הנוחבות ידעו איפה הנשקיה, והציבו עליה מארב. בנסיון להגיע לנשקיה נהרג חצי מכיתת הכוננות (שבעה איש), כולל הרבשצ, שחר אביאני ז"ל. שאר הכיתה החליטה לחזור לבתים (חוץ מאביחי ברודץ שנלחם מהחדר אוכל, נפצע, וכשסרגי בא לסייע נפצע גם. רק ב14:00 צוות ימ"ס בא וחילץ אותם. בינתיים הוא קיבל הודעה מאישתו שחדרו להם לבית, ויותר לא ענתה. הוא היה בטוח ששחטו אותם, אך כעבור יום הסתבר שנחטפו. הוא היה הראשון לשבת מול הקריה, לבד, פצוע. נוצרה מזה ההפגנות הקבועות שם. כל משפחתו שוחררו בנובמבר).

החמאס רצח 64 מחברי הקיבוץ וחטף 19.  11 מהם שוחררו בעסקת השבוים בנובמבר. אמילי דמרי, דורון שטיינברכר, וקית' סיגל שוחררו בינואר 2025. זיו וגלי ברמן - עדיין בשבי.

ב16 לדצמבר נורו בשוגג יותם חיים ואלון שמריז מהקיבוץ לאחר שהצליחו להימלט משוביהם כמה ימים קודם.   

עוד דמויות מרכזיות:

איתי והדס ברדיצבסקי ז"ל – זוג צעיר. החמאס רצח אותם והותיר את התינוקות התאומים בני ה9 חודשים שלהם בחיים כדי שיבכו וימשכו כוחות חילוץ למארב. התינוקות חולצו לאחר 12 שעות.

משפחת קוץ ז"ל – משפחה של חמישה שנרצחה כולה.

תא"ל ישראל שומר – תת אלוף ובן המשק. הוא קם ב6:10 לריצת בוקר, ו6:29 שמע הסירנות והמטחים. ב6:31 ראה שני בקאי טסים לכיוונו ומייד הבין שזו חדירה. הוא העביר את משפחתו לממד, ודילג עם סכין מטבח לכיוון כיתת הכוננות. בדרך הספיק לצלם את שני הבקאי במדשאות ולדווח לפיקוד. הוא יוצר "סמטת מוות" והורג בה שישה מחבלים. ב8:30 על דעת עצמו מקפיץ את כל האוגדה בצפון. כשמגיע כח צהלי הוא חובר אליו ועולה על מדים. כשנהיים פצועים הוא מפנה אותם לביתו ואישתו מטפלת בהם. הוא נלחם עד הערב, ואז עלה צפונה לגזרה עליה הוא מפקד.

שי-לי עטרי – מוסיקאית. התחבאה עם משפחתה בביתם, וכאשר תקפו אותו בעלה יהב ז"ל תקף בחזרה. זה איפשר לשי לי לברוח עם התינוקת בת החודש לשכנים. הם חולצו כעבור 27 שעות. בעלה נרצח.

זיו וגלי ברמן - אחים תאומים. נחטפו מביתם בכפר עזה. נכון למרץ 2025 היחידים החיים מהקיבוץ שעדיין חטופים.

כלל נרצחי כפר עזה: שחר אביאני ז״ל (הרבשצ) אביעד אדרי ז״ל, אליהו אורגד ז״ל, טל אילון ז״ל (מכיתת הכוננות), לילי איתמרי ז״ל, רם איתמרי ז״ל, סיון אלקבץ ז״ל, מודי אמיר ז״ל, בלהה אפשטיין ז״ל, נטע אפשטיין ז״ל, יובל בויום ז״ל, מאיה בן-דוד ז״ל, שחף ברגשטיין ז״ל (מכיתת הכוננות), איתי ברדיצ׳סקי ז״ל, הדר ברדיצ׳סקי ז״ל (בני זוג), אביב ברעם ז״ל (מכיתת הכוננות), ים גולדשטיין אלמוג ז״ל, נדב גולדשטיין אלמוג ז״ל, ארן גורן ז״ל, טובה גורן ז״ל, נעמי דגני ז״ל, סטהא הומהוסרן ז״ל, אבי הינדי ז״ל, אביב ורטהיים ז״ל, דורית ורטהיים ז״ל, איתן זיו ז״ל, פלג תמי זיו ז״ל, ניראל זיני ז״ל, יותם חיים ז״ל, אברהם חננאל הנדי ז״ל (סגן רבשצ) נאור חסידים ז״ל, עומר חרמש ז״ל, אופיר ליבשטיין ז״ל (מכיתת הכוננות), סי-וואנג ניטיקורן ז״ל, יובל סלומון ז״ל, מור סמדר עידן ז״ל, רועי עידן ז״ל, נדב עמיקם ז״ל (מכיתת הכוננות), סאריוט פנקיטווניטגרואן ז״ל, גילה פלד ז״ל, דניאל פלד ז״ל, יזהר פלד ז״ל, יגאל פלש ז״ל, סינדי פלש ז״ל, אנגלין פרלטה ז״ל, עומר צדיקביץ׳ ז״ל, אביב קוץ ז״ל, יונתן קוץ ז״ל, יפתח קוץ ז״ל, לבנת קוץ ז״ל, רותם קוץ ז״ל, דוד קצקו קציר ז״ל, ניר רביב ז״ל, נירה רונן ז״ל, רס״ן מיל׳ אורי שמעון רוסו ז״ל (מכיתת הכוננות), אליקו ריכנשטיין ז״ל, דוד שוורצמן ז״ל, אורלי שוורצמן פינקו ז״ל, אופיר שושני ז״ל, מירה שטהל ז״ל

קיבוץ דתי שהוקם ב1947 במקור ב"מעוז מול עזה". הוא הופגז באינטנסיביות במלחמת העצמאות על ידי המצרים וכל בתיו נהרסו למעט "בית הבטחון" (=מעוז מול עזה). לאחר המלחמה הוא הוקם 1 קמ מזרחה כדי שלא יהיה מתוצפת מעזה.

ב7 אוקטובר 2023 עם האזעקות כיתת הכוננות תפסה מקומות. הרכב הראשון שהגיע היה של סא"ל פצוע ירי ממפלסים. כיתת הכוננות כיוונה אותו לשער אחורי, 200 מהראשי שנותר סגור. הוא מעדכן אותם על היקף ההתקפה. בהמשך הגיעו עשרות כלים של נמלטים ממסיבת נובה, וגם הם הופנו לשער האחורי, וטופלו בקיבוץ. במקביל הקיבוץ ביצע חסימה בצומת מדרום לקיבוץ, והפנה נמלטים נוספים לנתיבות.

• בשלב מסוים הגיעו מחבלים, אך הופיע גם טנק שחיסל עשרות מחבלים, ואח"כ המשיך. בקיבוץ כונה הארוע "נס הטנק". במרץ 2024 צוות הטנק יצא להתרעננות מעזה, ואז התברר באיזה צוות מדובר.

• על אחת מגופות המחבלים נמצאה חוברת ובה תכנית מפורטת לתקיפה של בית הנוער ובית הספר ביישוב. לדעתי הדבר מעיד שההתקפה לא היתה עם תאריך קבוע מראש, שכן בשבת וחג אין בית ספר, ורוב בית הנוער בחופשה.

כיכר צומת סעד: מכילה מצבה לזכר ליאוניד וגנר ז"ל. מת שם בתאונת דרכים ב2001.

בסיס הנמצא על קו הגבול של ציר 25 (באר-שבע - עזה), 850 מ מהגבול. אף שאמור להיות מוצב קדמי להגנה מפשיטה ומהתקפה על קיבוץ נחל עוז הסמוך, הוא התנהל בפועל כמחנה רב יחידתי, המאפיין בסיסים עורפיים. תחקיר צה"ל שפורסם במרץ 2025 ופורסם בN12 ובכאן 11, מלמד הדברים הבאים - 

א. תקלות טקטיות בבסיס:

• מלכתחילה המוצב התנהל גם כבסיס עורפי ("מחנה רב יחידתי") למרות שהיה מוצב קדמי, 850 מ בלבד מהגבול. התנהלו בו חמלים, בלונאים, ותצפיתניות. כל אלו היו צריכים להיות בבסיס יותר מרוחק מהגדר

• למחצית מכח האדם לא היה נשק (רק ל90 מ162 הלוחמים היה נשק). זה כולל קציני מטה של גדוד 13 של גולני שהיו ללא נשק (!).

• חומת המגן לא היתה אטומה, ובמיוחד בולט הפשלה שבצד המערבי היה קטע קיר בטון שהיה חסר והושלם בפח..

• לא היו סביבו תעלות קשר ושדות מוקשים.

• החמ"ל היה ממוגן נגד טילים וללא תכנון של הגנה מפני פשיטה קרקעית.

• לא היתה בו שגרת מוצב קדמי של תרגולים של פשיטה קרקעית.

• לא היתה בו שגרת "כוננות עם שחר" בו כל הבסיס בכוננות (זה כווץ ל"שעת גשר" בו רק חפקים וכיתת כוננות בכוננות)

• בבוקר ההתקפה העמדות לכיוון עזה לא היו מאוישות (!). היה רק לוחם אחד בהיקף הבסיס, בשער. היו עוד שלושה לוחמים בשמירה, בתוך הבסיס, מפני גניבות.. (אחד בנשקיה, אחד במשטח הרק"מ, ואחד ברחבת הבלונים).

• מכתבות אחרות מתברר שהפיקוד היה מודע לכל זה. לפי עדות של הרצי הלוי הוא היה מודע להגנה הגרועה של הבסיס, ושנדרשו 200 מליון שח לסדר את זה, אך לא היה תקציב.

החמאס מצידו אסף חומר רב על שיגרת הבסיס, הרבה מהרשתות החברתיות. הוא הבין שנדרשים 15 דקות להגיע מהגדר לבסיס, וזה טווח הזמן בו הירי הרקטי קריטי כדי לרתק החיילים למיגוניות. הוא אף בנה מודל של הבסיס ותירגל את כיבושו.     

ב. רשומון הקרב:

שישי ב18:00 ברצועה מתחילים להערך לפשיטה מבלי שאמ"ן ושב"כ מיירטים את זה.

4:00 אינדיקציה ראשונה לפעילות ליד הגדר והנחיה "לא לרדת לציר הסמוך" (!?!?). לא היו ארועים חריגים נוספים.

5:30 סמ"פ גדו 13 מחליט להוציא חפ"ק ל"חץ שחור".

6:29 בשבת – מטח רקטות כבד ובחסותו כח ראשון פושט על הבסיס עם 60 נוחבות. בבסיס אין "כוננות עם שחר" ואין נהל שבעת ירי רקטי מתגברים את העמדות. התוצאה: רוב החיילים הולכים למיגוניות. רק שני חיילים, על דעת עצמם, מתגברים את הש.ג.

6:31 התצפיתניות מדווחות על פריצות בגדר וחדירה ודאית. המג"ד מכריז על "ארוע מורכב". התצפיתניות מדווחות על פריצות נוספות בגדר. הסמג"ד יוצא לציר למנוע חדירה לישובים.

6:42 התצפיתניות מדווחות על טנדרים ואופנועים בדרך לבסיס. שני גששים לוחקים ג'יפ צבאי ונמלטים מהבסיס למרות הפצרות קצין הגששים שישארו.

6:55 הסמג"ד ניר בוימפלק נפצע קשה.

7:00 עשרים מחבלים מצליחים לחדור לבסיס. מתחילים קרבות על המיגוניות. שני חיילים יוצאים לתגבר את החייל הבודד בש"ג.

7:30 שלושת לוחמי הש.ג. נהרגים.

7:40 רס"ן שילה הר אבן ז"ל מגיע מ"חץ שחור" ונכנס ללחימה. הוא מאבד את ידו מRPG.

7:50 הערכות להתקפת נגד עם צמד טנקים.

7:56 התקפת הנגד נכשלת ורוב הלוחמים נהרגים. במקביל מ"פ פל' ב יוצא לכפר עזה לאחר דיווח על חדירה לקיבוץ.

8:00 המחבלים הורגים חמישה בלונאים במיגונית. במיגונית הבנות סגן עדן נמרי ז"ל מנסה להגן על מיגונית ובה 31 בנות. לבסוף המחבלים זורקים רימונים והורגים מעל חצי מהבנות. 14 הצליחו לברוח, הרוב למגורי הבנות.

8:04 זיק תוקף את המחבלים התוקפים את הבנות שברחו למגורי הבנות. זה מציל את חייהן.

9:00 טנק מזהה גל שני של מחבלים המנסה להגיע לבסיס. בהכוונת מסק"ר מסתער עליהם.

9:02 הטנק נפגע מנ"ט ומושבת. יותר מאוחר טיל נוסף פוגע בצוות.

9:30 כח חמאס  נוסף פושט על הבסיס, עם 50 נוחבות

10:00 שלושת הלוחמים בטנק נחטפים, וכוח חמאס נוסף פושט על הבסיס.

10:20 שבע תצפיתניות נחטפות.

12:00 לאחר לחימה של שעתיים על החמ"ל בהם שני קצינים חייל וגשש מגינים על 22 חיילים וחיילות הוא מועלה באש. חמישה קציני מטה של גולני ללא נשק מצליחים להימלט. 15 חיילים וחיילות נהרגים.

12:00 במקביל כחח פק גדוד 890 מגיע למחנה יחד עם כח צנחנים נוסף וימ"מ. קרבות טיהור בבסיס.

17:00 דיווח בקשר שבסיס נחל עוז מטוהר ממחבלים.

·       בלחימה על בסיס נחל עוז בוצעו 14 תקיפות כטבמים, 6 תקיפות מסקר, ו150 פגזי ארטילריה.

דמויות בולטות

רס"ן שילה הר-אבן ז"ל: לפי הכתבה הזו, הוא היה מפקד כח הגולני בבסיס, ובבוקר ההתקפה היה עם שלושה ג'יפים על הגדר. הוא ניהל את הקרב ובשלב מסוים, סביב 8:20 אסף כמה לוחמים לפרוץ לבסיס עם נמ"ר, למרות שידע שהסיכוים נמוכים. הם חטפו אש מארבע כיוונים והוא נפצע ביד. הוא המשיך להילחם עד שנפל, בסביבות 8:30. מועמד לעיטור העוז.

רס"ב איברהים חרובא ז"ל: הגשש החטיבתי של גולני, שהיה בבסיס נחל עוז בבוקר ההתקפה. היה בכח שנלחם כארבע שעות על דלת החמ"ל. לפי עדות התצפיתניות ששבו מהשבי בשלב מסוים אמר להם שלכבוד הוא לו למות עבורן ועבור מדינת ישראל. מועמד לעיטור העוז.

סגן עדן נמרי ז"ל: היתה אמורה לעבור תפקיד יומיים מאוחר יותר. ניסתה להגן עם נישקה ופיג'מה על בנות במיגונית. הצליחה להרוג מחבל אחד, אבל מהפתח השני מחבלים שלשלו רימונים שהרגו אותה. אך 17 חיילות נצלו, אם כי חלקן בהמשך נחטפו.

אדיר בוגלה ז"ל, דור לזימי ז"ל , ואורי כרמי ז"ל - בבוקר ה7.10 אדיר עמד לבד בעמדת הש.ג. עם תחילת ההתקפה דור ואורי חברו אליו, על דעת עצמם. הם נלחמו עד שנגמרה להם התחמושת ונפלו בקרב (כתבה). 

• היו סה"כ 14 התקפות כטבמים בקרב, ו150 פגזי אפאצי. מעריכים שכך חוסלו 60 מחבלים. 

• בקרב נפלו סה"ע 53 חיילים וחיילות מהם 20 בנות (מהן 17 תצפיתניות). המחבלים גם חטפו שלושה טנקיסטים ושבע תצפיתניות. נעה מרציאנו ז"ל נרצחה בשבי אך צהל הצליח להשיב את גופתה. צהל הצליח גם להציל את אורי מגידיש. רק תצפיתנית מהבסיס אחת שרדה (מאיה דסיאטניק). כל התצפיתניות, אגם ברגר, לירי אלבג, נעמה לוי, דניאלה גלבוע וקרינה ארייב שוחררו בינואר 2025!! נותרו חטופים: מתן אנגרסט, נמרוד כהן,  

סה"כ הנופלים בקרב על בסיס נחל עוז - 

התצפיתניות: סרן שיר אילת ז"ל, סמל אביב חג'ג' ז"ל, רב"ט נועם אברמוביץ' ז"ל, סמל שי אשרם ז"ל, רב"ט הדר מרים כהן ז"ל, סמ"ר נועה פרייס ז"ל, סמ"ר שחף ניסני ז"ל, רב"ט שירת ים עמר ז"ל, סמ"ר ים גלס ז"ל, סמל יעל לייבושור ז"ל, רב"ט מיה ויאלובו פולו ז"ל, סמל רוני אשל ז"ל, סמל שירה שוחט ז"ל, סמ"ר עדי לנדמן ז"ל וסמל שיראל מור ז"ל. רב"ט נועה מרציאנו ז"ל נחטפה ונרצחה בעזה, וגופתה הושבה לישראל במבצע צבאי.

לוחמי גדוד 13 של חטיבת גולני: רב סרן שילה הר אבן ז"ל, סרן עידן בלוי ז"ל, סגן יוחאי דוכן ז"ל, סמ"ר רועי ברקת ז"ל, סמ"ר ישי פיטוסי ז"ל, סמ"ר סהר מידאני ז"ל, סמ"ר ברק בן דוד ז"ל, סמ"ר יעד בן יעקב ז"ל, סמ"ר דור ירחי ז"ל, סמ"ר דור לזימי ז"ל, סמ"ר אדיר בוגלה ז"ל, סמ"ר אורי כרמי ז"ל, סמ"ר דוד רתנר ז"ל, סמ"ר נאור סיבוני ז"ל, סמ"ר דביר זכאי ז"ל, סמ"ר איתי אברהם רון ז"ל, סמ"ר נהוראי אמיתי ז"ל, סמ"ר דניאל ראשד ז"ל וסמל שוהם שלמה נידם ז"ל.

הבלונאים, לוחמי איסוף קרבי: סמ"ר נטע בר עם ז"ל, סמל אמיר איל ז"ל, סמ"ר שמעון אלרואי בן שטרית ז"ל, סמל שמעון לוגאסי ז"ל וסמ"ר דניאל שפרבר ז"ל. 

לוחמי השריון מחטיבה 7: סמ"ר יוני גולן ז"ל, סמל אור אביטל ז"ל, סמל תומר ליבוביץ ז"ל. סרן דניאל פרץ ז"ל וסמ"ר איתי חן ז"ל נפלו גם הם בקרב, גופותיהם מוחזקות בעזה. 

חיילי אוגדת עזה: סרן עדן נימרי ז"ל, מפקדת צוות יחידת רוכב שמיים; הסמב"ציות סמל אושר ברזילי ז"ל וסמ"ר שיראל חיים פור ז"ל; החובשות סמל שיר ביטון ז"ל וסמ"ר ירין מארי פלד ז"ל; הגשש רס"ב איברהים חרובה ז"ל; סמ"ר סיון אסרף ז"ל, רכזת אמצעי תקשוב; וסמל בועז מנשה יוגב ז"ל, טכנאי מערכות הגנה.

קיבוץ שהוקם ב1951 במרחק של 500 מ' מהגבול כהאחזות נח"ל. הוא אוזרח ב1953, ונשען בעיקר על חקלאות – גזר, כותנה, חיטה, רפת, ולולים. עבר הפרטה ב1997. ב1956 חיילים סודנים רצחו את רבשצ הקיבוץ, רועי רוטברג, והתעללו בגופה. שלושה חברי משק נוספים נרצחו בשנות החמישים. ב2014 ירי על נחל עוז הרג את דניאל טרגרמן בן ה4. 

ב7.10.23 מאתיים מחבלים תקפו את בסיס נחל עוז הסמוך. במקביל מעל מאתיים מחבלים חדרו לקיבוץ. בקיבוץ ישנה כיתת כוננות של שלושה בלבד, אך יש גם כח של שמונה ימסניקים שנלחם בהם. לפי רונן ברגמן, שקד ומאיר הוא הורג (לפי מאיר) 214 מחבלים, אך מאבדים אחד מהצוות (יעקב קרסינסקי ז"ל). למרות היממניקים המחבלים רצחו 15 וחטפו 8 (כולל סטודנט לחקלאות מטנזניה). את חלק מהחטיפות הם שידרו בפייסבוק. כוחות חילוץ נלחמו 12 שעות לשליטה על הקיבוץ. דמויות בולטות:

אילן פיורנטינו ז"ל - רבשצ הקיבוץ שנהרג בקרב.

שלמה רון ז"ל – בן 85. התחבא עם משפחתו. בשלב מסוים יצא וישב לבדו בסלון כדי שהמחבלים יחשבו שהוא לבדו. הם אכן רצחו אותו אבל לא המשיכו לחפש בבית, וכך הוא הציל את אישתו, שתי בנותיו, והנכד.

אריאל זוהר - בן 13. יצא לרוץ בבוקר וכך חייו ניצלו. המחבלים רצחו את כל משפחתו הישירה (הוריו ושתי האחיותיו הגדולות). הוא אומץ ע"י דודתו.

נעם תיבון וישראל זיו – שני גנרלים בדימוס. הצליחו להגיע לקיבוץ לקראת 15:00 להציל את בנו של נועם ועוד חברי משק.

משפחת אליקים - החמאס שידר בפייסבוק בלייב את ההשתלטות על המשפחה. נועם וזוגתו דקלה, וילדיהם תומר (17), דפנה (15), ואלה (8). הבן תומר הוכרח לעבור בן בתי השנים ולשדל אותם לפתוח הדלתות. הוא ניסה לשכנע אותם שאין בבתים אלו איש. בינואר 2025 צה"ל פרסם שבשלב מסוים הוא הצליח לברוח מהם ולהתחבא שעה וחצי, אך לבסוף כוחות חילוץ סברו שהוא מחבל וירו בו למוות. צה"ל גם מודה שבסבירות גבוהה האם דיקלה נורתה למוות במהלך החטיפה לתוך עזה. רק דפנה ואלה שרדו הירי והועברו לעזה ברכב אחר. הם הוחבאו בבית בעזה, אך שבועיים לפני השחרור בסוף נובמבר הועברו למנהרה שם פגשו חמש חטופות נוספות. גופתו של נעם אליקים זוהתה ב17.10.23 ונקברה לצד דקלה ותומר.

• נכון לפברואר נותרו בשבי מנחל עוז עמרי מירן וגופת ג'ושוע לוליטו ז"ל, סטודנט מטנזניה שהיה בנחל עוז.

בסיס צמוד גדר מדרום לנחל עוז וממערב לבארי. ניתן להגיע אליו בכביש חצי סלול מנחל עוז. הוא עובר בדרך ליד מגדל המים של בארות יצחק הישנה. מוחזק ע"י גולני ואולי עוד כוחות. ב7 אוקטובר כ150 מחבלים תוקפים אותו. 13 חיילי גולני נהרגים. השליטה מוחזרת בסיוע לוט"ר רק ב18:00.

קיבוץ דתי שהוקם ב1966 ליד סעד. כרניקון הארועים לפי הכתבה הזו והזו - 

ב6:38 סמבצית הודיע לרבשץ הקיבוץ להקפיץ את כיתת הכוננות. הרבש"ץ סבר שבהתחשב בהיקף הירי הרקטי עדיף להישאר בממדים, והסמבצית הסכימה לזה.

ב7:00 עשרה מחבלים פורצים לשער האחורי של עלומים. הגיעה למגורי הפועלים התאילנדים והנאפלים וטבחה בהם. משם המשיכה לשער הכניסה הראשי.

7:10 חוליית החמאס השתלטה על הכביש וטבחה בנמלטים מנובה, כולל אלו שהתחבאו במיגונית. כח גולני מגיע ממוצב "מגן עלומים" ומתעמת איתם והורג את מפקד המחבלים. שאר החוליה נסוגה לעזה דרך השער האחורי של הקיבוץ. בינתיים אנשי כיתת הכוננות ששומעים הירי בסביבות הקיבוץ יוצאים עצמאית לכיוון הנשקיה. תחילה לא מוצאים המפתח, אך לבסוף מופיע הרבשץ עם המפתח.

7:22 פתיחת הנשקיה, התחמשות כיתת הכוננות, סריקה בקיבוץ, טיפול בפצועים במגורי התאילנדים, ובשער הכניסה.

7:30 אופק אטון ז"ל וחברתו תמר נכנסים לקיבוץ ומתבצרים באחת הדירות של המשק בזמן שדייריו מסתתרים בממ"ד. הם מזעיקים את כיתת הכוננות שסבורה שאלו מחבלים, במיוחד כאשר אופק מסתער עליהם עם סכין. הם יורים בו למוות ופוצעים קשה את חברתו. 

8:40 עשרה מחבלים נוספים נעים לכיוון הקיבוץ על אופנועים. כיתת הכוננות מצליחה לחסל שלושה מהם והשאר נסוגים חזרה לבארי.

9:20 כח חמאס נוסף פורץ לקיבוץ דרך שער המטעים. כיתת הכוננות נלחמת בהם בהצלחה, אך ארבעה נפצעים. המחבלים פונים למגורי התאילנדים לטבח נוסף, שכולל חטיפת שניים. 

9:30 ארבעים מחבלים נוספים מגיעים ב4 טנדרים, ונוצר קרב בלימה. כח יס"מ שמגיע למקום מנהל קרב מולם. רון גוילי ז"ל, לוחם בכח, נופל, וגופתו נחטפת לעזה. גם האחים סלוטקי נופלים בקרב הזה. בהמשך מסוק קרב של שלדג פועל באזור בית האריזה של הקיבוץ ומחסל מחבלים רבים.

10:45 מחבלים נוספים חודרים באזור התעשיה של הקיבוץ. שורפים את המתבן וסככת הלוגיסטיקה של בית האריזה. שלדג נלחם בהם והורג 30 לפחות.

11:30 כח "מצדה" של שב"ס מגיע לקיבוץ.

11:40 כח 890 מגיע לאזור הקיבוץ, חובר לכח שלדג. נהיים בקיבוץ כ300 לוחמים מ17 יחידות שונות. 

13:00 מזוהה חדירה בשער האחורי. כח יהל"ם מוקפץ ומחסל אותם. 

19:00 אדם רץ ממזרח לכיוון השער תוך שהוא צועק בתאילנדית. החיילים סברו שהוא מחבל וירו בו. מסתבר שזה היה תאילנדי, כנראה ממושב שובה.

* סרטון ממצלמות האבטחה.

* יש הבדלים בן הפרסומים השונים, ולא לגמרי ברור לי הרצף. כנראה שהיו שני ארועי טבח וחטיפה של הפועלים הזרים. סה"כ נרצחו 22 פועלים מנפאל ותאילנד, ונחטפו 8.

* כמו כן כנראה שהם רצחו כ50 מנמלטי נובה באזור הצומת (!!)

* בהמשך הלחימה איבד הקיבוץ שלושה מבניו בלחימה בעזה (נכון לפברואר 2024).

• לפי הכתבה הזו בישראל לפני 7.10.23 עבדו כ30,000 תאילנדים בחקלאות. 39 מהם נרצחו ב7.10.23, וכן עשרה מנפאל. בעסקות נובמבר-דצמבר 2023 שוחררו 23 עובדים זרים. בידי החמאס עדיין שני חטופים חיים (ביפאן ג'ושי מנפאל ונטפונג פינטה מתאילנד), ושלוש גופות.

•  10 עובדים זרים עדיין חטופים, מהם 7 בחיים. 6 מתאילנד, ואחד מנפאל. בידי החמאס גם שתי גופות של תאילנדי, ונפאלי אחד. 

נועם וישי סלוטקי ז"ל - שני בניו של רב הקיבוץ, הרב שמואל סלוטקי. עזבו הקיבוץ ועברו לבאר-שבע. הזניקו עצמם לקיבוץ להילחם ונפלו בקרבות. אביהם הוא גם מפקד פלוגה ביחידה לסריקת חללים המטכלית, וגויס לשורה. להשלים הסיפור של זיהוי הגופות.. כנראה שהאח השלישי איתר אחד מהם לפי איכון הטלפון. 

ביפן גו'שי - סטודנט לחקלאות מנפאל שהגיע ללמוד בעלומים רק שלושה שבועות לפני ההתקפה. כנראה בחיים, וכנראה גם נטפונג פינטה מתאילנד. החמאס מחזיק בעוד 3 גופות של עובדים זרים.

מידע עדכני (לפי הכתבה הזו).

היתה התקפה ראשונה על מתגונני המיגונית ב7:10, אז נרצחו יונתן חי אזולאי ז"ל, איזבלה גנדלין ז"ל (היתה שבועיים לפני חתונתה),  וברק דויד ז"ל שהיו בחזית המיגונית והגנו על השאר. יונתן מת מהתפוצצות רימון בעודו בשיחת וידיאו עם אמו. הורי יונתן עבדו במשרד ראש הממשלה וקראו ליונתן ע"ש יוני נתניהו. חברתו טל ניצלה הודות לכך.

שאר ההרוגים: שרון גורדני ז"ל, איציק (יצחק) דהן ז"ל, לורי ורדי ז"ל, אריק (אריה) חפץ ז"ל, וסאן (אמנון) יעקובוב ז"ל. שישה נוספים נרצחו באזור המיגונית.

אך המחבלים עזבו את המקום מה שאיפשר לשורדים לברוח. המחבלים חזרו למקום לקראת 10:00.

בשורדים בני הזוג גלי סגל ובן בנימין, ששניהם איבדו את רגל ימין, והתחתנו.

לפי עדות של שני שורדים (יהל אלוני ונעם כהן) במיגונית הזו הסתתרו כ20-30 אנשים. לפי עדות בועז אדר, גמלאי מהאזור, הוא היה בדרך לרכיבת אופניים בבארי. כשהחלו האזעקות חזרו, אך החליטו לחכות במיגונית של עלומים בשל הטילים. אחרי כמה דקות הגיעו מכוניות רבות של חוגגים מרעים. החלו יריות וחשבו שזה צהל. אך אז ירו לתוך המיגונית, ואז זרקו רימון. היו עוד יריות ובסוף הן נפסקו, ואז ברח עם שלושה פצועים.                         

נרצחים בסביבת המיגונית (לפי OCT7MAP.COM): בן שמעוני ז"ל, גאיה חליפה ז"ל, הזוג גבי אזולאי ז"ל וקרלה סטצלר מנדס ז"ל מקרית מלאכי,  והחברות קרין ורניקוב ז"ל וספיר בלימס ז"ל (נרצחו בסרטון הזה. בטעות מייחסים אותו לקרינה פריטיקה וחברתה, מים חיים. הן נרצחו ליד צומת רעים).  

רומי גונן-לשם ואופיר צרפתי ז"ל נחטפו משם. בדצמבר 2023 צה"ל הכריז שאופיר מת וכעבור כמה ימים הצליח להשיב את גופתו. הם היו בחילוץ האחרון של בן שמעוני ז"ל, שגם נרצח באזור הצומת. (רצב תמונה אחרי הארוע)

• לפי הכתבה הזו באזור הצומת נרצחו הרבה יותר! כ50 איש!!

• בן שמעוני שירת בצבא בגזרה והכיר אותה היטב. הוא ניצל שבילים והצליח פעמיים לחלץ אנשים מהנובה ולהביא אותם לבאר שבע ונתיבות. בסבב השלישי, למרות שאמרה לו שזה מסוכן מידי, הוא שב לאסוף את גאיה חליפה, אופיר צרפתי ורוני גונן לשם. הם נמלטו דרך שבילים, אך כאשר חזרו לכביש מול עלומים היה שם מארב. בעודו בטלפון עם אביו בן נורה למוות, וגם גאיה חליפה. רומי גונן ואופיר צרפתי שישבו מאחור נפצעו, ונותרו במקומותיהם. כעבור חצי שעה מחבלים שמו לב אליהם וחטפו אותם. 

• למרות שישנן עדויות שאופיר צרפתי נחטף בחיים והגיע לשיפא חי, הוא מת יותר מאוחר, וצה"ל חילץ גופתו. למרות זאת, מנהל בית החולים של שיפא שוחרר ביולי 2024.

• לא ברור לי אם רומי גונן נפצעה, אך היתה בסביב הראשון של ההסכם עם החמאס בינואר 2025, ושוחררה. 

1 ק"מ ממזרח לעלומים. בשדות בינו לבין 232 מגיעים שני מסוקים עמוסים לוחמי 890 שהטיסו מנבי מוסא. הטסת הכוחות נעשתה על דעת עצמו של הטייס, שהכיר את מגד 890. הם תאמו בינהם וביצעו. לקראת נחיתה אחד היסעורים חוטף טיל והולך לו מנוע אחד. הוא נוחת עם מנוע אחד, ואז הרמפה לא נפתחת. מצליחים לפתוח רמפה באופן ידני, והטייס מכבה המסוק ומפנה את הצוות. הם רצים למסוק השני תוך כדי אש. הטייס משנה נורה בירך, אבל מצליח להתפנות למסוק, והם טסים ישירות לבית חולים. כעבור כמה שעות הוא שוחרר וחזר ללחימה. המסוק עצמו נשרף לחלוטין (תמונה של השריפה; תמונה של שרידיו לאחר השריפה. הכתבה המלאה כאן).

רן גאוילי ז"ל - בן עצי האקליפטוס מדרום לעלומים מצבה לרון גאוילי, לוחם יס"מ שהיה בהמתנה לניתוח עם כתף פרוקה, אבל זינק לשטח והיה בדרכו לנובה. נתקל בנקודה הזו, ושלח הודעה אחרונה ב10:50 שנגמרה לו התחמושת והוא נפצע פעמיים ברגל, ומאז נעלמו עקבותיו. הסתבר שהגיע פצוע לשיפא ושם מת מטיפול לקוי. בסוף ינואר צה"ל הכריז שהוא מת ושגופתו בידי החמאס.

עידו רוזנטל ז"ל - לפי כתבה זו נודע בשם "קרידו". לוחם ותיק בשלדג. נפל בקרבות בן עלומים לבארי.

מוצב מדרום לקיבוץ, בן עלומים לבארי. יש שם כיפת ברזל, ובחלק המערבי גבעת תצפית מצוינת!

• לדעתי הוקם ע"י 890 לאחר הלחימה שלהם באזור. כזכור הם הונחתו במסוקים מאחרי עלומים, והתקדמו רגלית לבארי. איבדו שני לוחמים.

קיבוץ שהוקם ב6 אוקטובר 1946, מוצאי יום כיפור, במסגרת מבצע יצירת 11 נקודות ישוב חדשות. הוא הוקם בנח'ביר, הופצץ ע"י המצרים ב1948 אך לא נכבש, ואחרי 1948 הוא הועבר 3 קמ דר מז למיקומו הנוכחי, 5 קמ מגבול עזה. חקלאות הישוב מבוססת ע"י תפו"א, גזר, בוטנים, מנקאי, וחוחובה, אך הוא קיבוץ מאד עשיר, ומקור עושרו העיקרי בבית הדפוס שלו. סה"כ 1250 תושבים. הקיבוץ נודע בתמיכתו בערביי עזה, כולל הסעות חולים עזתים לטיפולים בבתי חולים בישראל, מה שלא שינה (ואולי אף היה מניע) למחבלי החמאס לרצוח, לשרוף ולחטוף כל כך הרבה. 

טבח 7.10.23: ב6:55 מגיעים שני מחבלים לשער. אף שאין שומר הם מנסים לחדור ולא מצליחים. הם אורבים לרכב, וכאשר מגיעה מזדה כחולה עם שלושה מבלים מנובה הם רוצחים אותם ונכנסים פנימה. כנראה במקביל פורצים חור בגדר בפינה הצפ מע של הקיבוץ. בהמשך רוצחים את הרבש"ץ, אריק קראוניק ז"ל, ומותירים את כיתת הכוננות ללא פיקוד וללא המפתחות לנשקיה. בהמשך ירצחו 3 מחברי כיתת הכוננות, (כולל גיל בויום ז"ל, שבנו, ענבר בויום ז"ל נרצח בצומת שער הנגב). למחבלים נילוה כתב טלוויזיה ששידר את החדירה, מה שיביא עוד מחבלים, ובוזזים.

ב8:37 הגיע צוות חילוץ ראשון של שלד"ג עם 13 לוחמים (הם יצאו ב8:00 אך ביבנה חזרו והגיעו לאזור במסוק). בכניסה נהרג לו לוחם, ושני נפצע. כשהמפקד הבין שהוא מול מאות מחבלים, פינה שלושה פצועים, כולל שניים שלו, בסיוע איש כיתת הכוננות שהשתמש בקלנועית, ומחוץ לקיבוץ מסוק 669 פינה אותם (מנגד לא פונה אף פצוע מהמשק, כולל אלו שרוכזו במרפאת השיניים).

ב9:00 מפקד כח השלדג מחליט להתמקם בשאר הראשי, למנוע חדירת מחבלים נוספים משם, ולחבור לכוחות סיוע נוספים שהיה אמורים להיות בדרך. מפקד היחידה הבטיח לו סיוע "תוך רבע שעה" (בפועל הגיעו אחרי שלוש שעות בשל חסימות צירים). הוא הצליח לחסל שם 30 מחבלים (יש סרטון של סיכול מחבלים בקיה פיקנטו המנסים להיכנס). בינתיים כיתת הכוננות נלחמת בפנים, כשרק לשלושה מהם נשק.

בינתיים מחבלים נוספים זורמים לקיבוץ, חלקם אחרי שסיימו לטבוח בנובה. חלקם מרכזים חטופים בבית של פסי (ראה ערך נפרד).

ב9:30 הגיע כח שוטרים עם אקדחים. לאחר שהם מבינים שהם בנחיתות, הם מתפנים לכיוון אוקפים ומבטיחים לחזור נשקים ארוכים, אך מוצאים עצמם מעורבים בלחימה באופקים, ולא שבים.

•  הקיבוץ נותר מופקר לכ4 שעות, במהלכם סה"כ כ340 מחבלים מעלים באש כ150 בתים, ורוצחים וחוטפים אנשים.

ב13:20 מגיע כח מטכל לאחר שנע לכיוון הקיבוץ במשך שלוש שעות, והותקל 3 פעמים. ב13:30 הוא נכנס פנימה ומתחילה לחימה ונסיון לחלץ התושבים. רוב הקיבוץ בשליטת המחבלים, ורק מסדרון אחד, ממרפאת השיניים מזרחה נותר לא כבוש. המחבלים התמקמו ליצור שטחי הריגה, והיו מקרים שהם הסתערו עם חגורות נפץ.

ב15:00 מגיע כח צנחנים רגלית מעלומים.

ב16:00 מגיעים 4 טנקים. 

ב16:24 מגיע כח ימ"מ להתמודד עם החטופים בבית של פסי (ראה ערך נפרד). במקביל מגיע ברק חירם ולוקח פיקוד על הלחימה עד 18:30.

טיהור הקיבוץ לקח יומיים וחצי ובמחיר של 33 הרוגים. מעריכים שחדרו לקיבוץ סה"כ 300 מחבלים, רובם מ"גדוד נוסייראת".

הם רצחו 102 מתושבי הקיבוץ. 32 מחברי הקיבוץ נחטפו לעזה. מהם 20 שוחררו בנובמבר. נותרו 10 בשבי, אבל ככל הידוע רק 3 מהם בחיים. בין הנרצחים תינוק בן 10 חודשים מילה כהן, וחנה קריצמן בת ה88. הם גם שרפו 150 בתים.

* הריכוז מחבלים הגבוה כנראה גם נבע מהפנית כוחות מחבלים שיועדו לנתיבות לטובת הטבח בנובה, ולאחר שסיימו שם המשיכו לבארי. אגב, נכון ליולי 2024 גדוד נוסיירת עדיין חי וקיים. כנראה שחוששים להרוג חטופים באם תהיה לחימה. 

* נכון למאי 2024 רק 100 חברים חזרו לגור בקיבוץ, אך מידי יום מגיעים 400 עובדי חוץ. רוב הקיבוץ במלון דויד בים המלח. לאחרונה הגיעו לחצרים קרווילות, והקיבוץ מתכוון ליצור קיבוץ זמני שם.

השכונה המערבית של הקיבוץ / שכונת הכרם -  לפי הוגו, שם שוכנה שכבת הגיל של הקיבוץ של 55-70, ולכן רוב נרצחי התקפת החמאס הן משכבת הגיל הזו. רק בשלוש מגיע כח צנחנים לשכונה הזו, ורק בארבע מגיעים שלושה טנקים.

פינת הקיבוץ הדרום מערבית - לפי הוגו הם ריכזו ליד הבית חטופים רבים, אך בסוף רצחו אותם. האזור סונן גם ע"י רשות העתיקות בחיפוש אחר שרידים.

"תמרור המוות" - תמרור האט ליד פינת הקיבוץ. לפי המקומיים שם המחבלים הוציאו להורג חלק מאנשי הקיבוץ, כולל כנרת גת, שהדרכתי קרובי משפחתה..

שלטי זכרון רצח - בהרבה בתים הוצבו שלטים המלמדים מי נרצח באותם בתים. מעבר לגדר ניתן להבחין בשלט לזכר דוד קרול ז"ל, וגלית מייזנר קרבונה ז"ל. דויד היה בן לעולים מתורכיה, והגיע לבארי בחברת נוער. היה נשוי פעמיים ועבד בנגריה ובהסעות של הקיבוץ והיה חובב בישול. גלית בת לזוג שעלה מאוסטרליה והתיישב בבארי אחרי מלחמת ששת הימים. התחתנה עם מתנדב מאיטליה ונולדו להם 3 ילדים.

הבית של פסי - ראה ערך נפרד

אלחנן מאיר קלמנזון ז"ל – סרן במיל ואיש שב"כ. הגיע לקיבוץ עם רכב ממוגן ושני חברים ב18:00 . והצליח לחלץ 100 איש. נפצע אנושות בבוקר למחרת ומת מפצעיו.

יוסי בכר - תא"ל במיל ומחט צנחנים ומגלן בעברו. עשה מארבים למחבלים כמה שיכל, והרג 15 מחבלים. אימו נרצחה.

תומס הנד – הודיע ששמח שצהל הודיע לו שנמצאה גופת ביתו, אמילי הנד. לבסוף התברר שנחטפה. שוחררה בנובמר.

אלי שרעבי - שוחרר בפברואר 2025 רק לגלות שאישתו, שתי בנותיו, ואחיו נרצחו. 

עדויות זק"א – מפני הגופות העידו על אונס, עריפת ראשים, שריפה בחיים, ושיסוף גרונות בהרבה מן המקרים. מקרה גם של פתיחת אישה הרה והוצאת העובר.

כלל נרצחי בארי:

אלון אבן ז״ל, חן אבן ז״ל, עידו אבן ז״ל, רינת אבן ז״ל, חגי אבני ז״ל, סילביה אוחיון ז״ל, דרור אור ז״ל, יונת אור ז״ל, יוסי אפלטון ז״ל, גיל בויום ז״ל, ענבר בויום ז״ל, אורון בירה ז״ל, טל בירה ז״ל, יסמין בירה ז״ל, תאיר בירה ז״ל, תהל בירה ז״ל, גאולה בכר ז״ל, דנה בכר ז״ל, כרמל בכר ז״ל, מזי בכר ז״ל, חוה בן עמי ז״ל, יובל בר ז״ל, מעין בר ז״ל, יורם בר סיני ז״ל, סהר ברוך ז״ל, עידן ברוך ז״ל, איילת גודארד ז״ל, מני גודארד ז״ל, כנרת גת ז״ל, עדי דגן ז״ל, נרקיס הנד ז״ל, זאב הקר ז״ל, זהבה הקר ז״ל, אבשל הרן ז״ל, מעינה הרשקוביץ ז״ל, נח הרשקוביץ ז״ל, אילן וייס ז״ל, יהודית וייס ז״ל, מתי וייס ז״ל, עמיר וייס ז״ל, שמוליק וייס ז״ל, חיים זוהר ז״ל, תכלת זערור פישביין ז״ל, איתן חדד ז״ל, אביה חצרוני ז״ל, אילה חצרוני ז״ל, ינאי חצרוני ז״ל, ליאל חצרוני ז״ל, ליאור טרשצ׳נסקי ז״ל, סוג׳יט יטוורה ז״ל, יהודית יצחקי ז״ל, אהד כהן ז״ל, יונה כהן ז״ל, מילה כהן ז״ל, פסי כהן ז״ל, שושנה כרסטני ז״ל, רוני לוי ז״ל, ד״ר דניאל לוי לודמיר ז״ל, איגור לוסב ז״ל, מרינה לוסב ז״ל, אבי מור ז״ל, רפי מורדו ז״ל, גלית מייזנר קרבונה ז״ל, אבלום מילס ז״ל, עמית מן ז״ל, מרדכי נווה ז״ל, אדריאן נטע ז״ל, אורית סבירסקי ז״ל, איתי סבירסקי ז״ל, רפי סבירסקי ז״ל, תמי סוכמן ז״ל, חנה סיטון ז״ל, טל סיטון ז״ל, יצחק סיטון ז״ל, ויויאן סילבר ז״ל, ירין פלד ז״ל, מרסל פרייליך ז״ל, יונה פריקר ז״ל, שחר צמח ז״ל, גרייסי קבררה ז״ל, איציק קוזין ז״ל, סמי קידר ז״ל, עפרה קידר ז״ל (גופתה הושבה ביוני 2025), אביתר קיפניס ז״ל, לילך קיפניס ז״ל, רותם קלדרון ז״ל, פול וינס קסטלוי ז״ל, דרור קפלון ז״ל, אריק קראוניק ז״ל (הרבשצ), דוד קרול ז״ל, חנה קריצמן ז״ל, אנולה רטניאקה ז״ל, דור רידר ז״ל, יונתן רפופורט ז״ל, זיו שופן ז״ל, נוי שוש ז״ל, רן שפר ז״ל, יהל שרעבי ז״ל, יוסי שרעבי ז״ל, ליאן שרעבי ז״ל, נויה שרעבי ז״ל, כרמל גת ז"ל.

"ציר נצרים": או "פרוזדור בארי". נמתח מהגבול ממערב לבארי ועד קו הים. אורכו רק 4.5 קמ (3 מיל) והוא בנקודה הצרה ביותר של רצועת עזה. אף שנסלל ועוביו היה ל7 קמ.

התקבצו בו כ40 איש. נרצחו בו 16 איש מידע מעודכן (לפי הכתבה הזו)

לפי עדות של שלוש שורדות - בר גולדשטיין, אדר יובל, ויובל ארבל - הן ברחו מהמסיבה ונכנסו למיגונית מהחשש מהטילים. כבר ב7:00 הגיעו לשם מחבלים והחלו לירות לתוך המיגונית. למזלה של יובל ארבל היא היתה בעומק המיגונית. היא התקשרה לאביה שהורה להעמיד פני מתה. "הייתי מוקפת בגופות בכל אזור בגוף שלי. עם גופה ספציפית הסתתרתי בכל פעם שהגיעו מחבלים, מחוררת ומדממת עליי מכל מקום. הרמתי את הראש שלה, שמתי את הלחי שלה על הלחי שלי וככה הגנתי לעצמי על הגוף".  היא שמעה את המחבלים יורים וזורקים רימונים ונוסעים, ואף מדליקים מדורה בכניסה, אך למזלה הם לא נכנסו לחפש חיים. רק כעבוr שבע שעות הגיעו מחלצים ישראלים, וגם אז חששו לזוז. רק כששמעו מישהו אומר "ניצן אבא מחכה לך באוטו", קמו ויצאו. 

• בינואר 2025 יובל ארבל זכתה בתחרות לייצג את ישראל באירוויזיון 2025!

סרטון עדות משפחת סאסי: עומר סאסי היה ממארגני מסיבת הנובה, ובאותו זמן הגיע לביקור חלק ממשפחתו הישראלית בארה"ב. המשפחה (אבי סאסי ז"ל, עומר סאסי, לי סאסי, דניאל סאסי, בעלה מאור, ניצן רחום ז"ל ובן זוגה לידור לוי ז"ל, וחבר משפחה אלכסנדר לוק ז"ל) יורדת להצטרף למסיבה במהלך הלילה. כשמתחילים רקטות ו"צבע אדום" עומר סאסי מקבל הוראה מקצין משטרה להפסיק המוסיקה ולהורות על פינוי. אבי, בנותיו דניאל ולי, ועומר ואלכס כנראה מתפנים באותו רכב, ומגיעים עד בארי, שם הם מחליטים להיכנס למיגונית עד שיפסיקו הרקטות. היו בו כבר 15 איש. במהלך 40 דקות היו שעזבו והיו שהצטרפו. פתאום מגיע בחור פצוע ברגל ומתיישב במיכונית. מרחוק שומעים יריות ועוד אנשים מתקבצים. אבי סאסי ז"ל מורה לגברים להתקבץ בחזית להגן על הנשים ולהילחם אם יצטרכו. מתחילים יריות ויש הרוגים. אבי זינק על הרימון הראשון להגן על ביתו דניאל שהיתה לידו מעבר לקיר. בשלב מסוים נכנס מחבל, דורך על הגופות, ויורה בפנים. אחכ זורקים שני רימונים. אחכ זורקים שני בקבוקי מולוטב אלא שאין רצפה לשבור הבקבוק והם לא מתלקחים, אבל יוצרים עשן סמיך ומחניק. ב13:45 מגיע מוטי עזרא, אזרח, עם בנו עמית, להציל את ביתו ניצן. הם מוצאים כ12 חיים מתחת לגופות. אח"כ הגיע סיוע נוסף.

• ניצן רחום ולידור לוי כוונו ע"י המשטרה דרומה. הם התחבאו במיגונית בה היה ענר שפירא. ניצן נרצחה בתוך המיגונית. לידור לוי ניסה לרוץ החוצה ונורה למוות במנוסתו.

סרטון העדות של בן לנדאו ובר גולדשטיין: בן הגיע למסיבה עם זוג החברים מאי נעים ז"ל ולוטן אביר ז"ל (מאי היא נכדת שלמה שרף). הם ברחו מהמסיבה והגיעו למיגונית בארי. מאי ולוטן התיישבו ליד הכניסה. הוא מחליט ללכת עד העומק. פתאום מגיעים מחבלים ויורים פנימה. אחר כך נזרקים רימונים. אבי סאסי ז"ל קופץ על הרימון הראשון ונהרג. אלכס לוק ז"ל יוצא מהמיגונית (אומרים שידע ערבית, כנראה ניסה לדבר איתם) ונהרג. רימונים נוספים נזרקים. כשיש שקט הוא מנסה לקום ולהגיע למאי ולוטן אשר את גופותיהם הוא מזהה מרחוק (מחובקים). בר גולדשטיין, אותה לא הכיר, מושכת אותו חזרה. הם שוכבים מחובקים ולא זזים עד 13:30 כל 10-15 דקות מגיע רכב או אופנוע ויורה למיגונית. בשלב מסוים בר נפגעת מכדור ברגל. בן שהיה חובש קרבי בסדיר מאלתר לה חוסם עורקים מחולצה אלא שאז נזרק רימון ובן נפגע בראשו. בר לוקחת החולצה ושמה לו על הפצע. בן מתייאש, מתקדם לדלת כדי שהירי הבא יהרוג אותו. הוא גם כותב הודעת פרידה בקבוצת הווטסאפ של המשפחה. בר מצטרפת אליו ונשכבת עם הגב לכניסה, הראש עליו, ובוכה. ב13:50 הם שומעים צעקות בעברית. הם לא יודעים עם להגיב כי היריות נמשכות. לפתע נכנס מישהו ואומר ״מי שחי החוצה!״, אלא שאז הוא שולף אקדח ויורה החוצה. אנשים מסוימים יוצאים החוצה. בן ובר מחליטים לא לצאת. אבל אז נכנס חזרה מישהו מהמיגונית ואומר לבן שזה בסדר ושזה חילוץ. כשהוא יוצא הוא רואה המחלץ - מוטי עזרא.

מוטי עזרא: אבא של ניצן עזרא. כשהיא שולחת הודעות מצוקה הוא דוהר עם הבן מעבר חפר לגזרה. במחסומים הם שיקרו ואמרו שהם כח גיבוי לימ"מ וכך המשיכו להתקדם. בדרך אספו ניצולים. הגיעו ב13:45 למיגונית בארי והיו המחלצים הראשונים שם. הצילו את הבת ועוד 30 איש.

כלל השמות ההרוגים: אבי סאסי ז"ל, אלכסנדר לוק ז"ל, מאי נעים ז"ל ולוטן אביר ז"ל, קים דוקרקר ז"ל, סופיה בונגרט ז"ל, מרדכי בן אריאל ביטון ז"ל, גלעד בן יהודה ז"ל, עדן בן רובי ז"ל, אלדד (אנג'ל) ברגמן ז"ל, זן דומר ז"ל, רן מזרחי ז"ל, עדי מרגלית ז"ל, לירז ניסן ז"ל, לינור קינן ז"ל, רוני שיטרית ז"ל.

קים דוקרקר ז"ל - מפקדת במג"ב. לפי הראיון עם אחותה היא ברחה מהנובה עם חברה שהיתה פוסט טראומה הגיעו למיגונית. בשלב מסוים הגיעו חברים והציעו לחלץ אותם. החברה סירבה וקפאה. קים החליטה להישאר איתה. שתיהן נרצחו. לםי סרטון אחד קים נפצעה קשה ודיממה ומתה סביב השעה 12:00 מאיבוד דם.

עדן בן רובי ז"ל - בלונד תלתלים ונזם באף. ממשפחה מסלוניקי.

לינור קינן ז"ל - ברחה עם עוד אנשים לכיוון צפון, אך בעלומים המשטרה הכווינה אותם לחזור. בדרך חזרה נורו עליהם יריות והחליטו לעזוב הרכב להימלט למיגונית בבארי. ב8:15 זרקו כמה רימונים למיגונית שהרגו אותה.

ואדי א-שריעה בערבית, הפלג הגדול ביותר של נחל הבשור, שמתחיל בלהבים ורהט, וחובר לנחל בשור אחרי תל רעים. אורכו 50 קמ. באזור תל שרע עד תל הרור יש קבוצות מעינות מליחים.  אזור זה מזוהה כהאזור בו היתה מריבה בן אברהם ויצחק עם רועים פלישתיים על מקורות מים, ולבסוף כרתו ברית עם אבימלך מלך גרר.

שם הנחל לא השתמר, וגרינץ בכלל סבור שיש לזהותו בואדי אל עריש, בן השאר כי יש לו יובל בשם ואדי אל גרור ומקומות עם השם "גר" בהם.

גם מקומה של תל גרר אינו ודאי וראה בערך תל רעים הדיון שם.

·       ראוי לציין שאזור זה יכול להתחבר לסיפור של דוד וצקלג. לפי ספר שמ"א ל כאשר דויד לא היה בצקלג עמלקים פשטו על הישוב ושבו את המקנה ונשותיו. לאחר תפילה לאל הוא רדף אחריהם עד נחל הבשור תקף את העמלקים והצליח לשחרר את שבויו ומקנהו. מפתה לציין שדויד נע לאורך נחל בוהו, נחל גרר, ובנחל הבשור באזור הגבול עם רצועת עזה מצא את העמלקים!

מצבת אביב אליהו ז״ל - מנהל האבטחה של נובה. כשהבין ש232 מלא מחבלים, לשני הכיוונים, הוא כיוון המתפנים מהיציאה הצפונית לנוע מזרחה, דרך השדות, לכיוון מושב פטיש. בדרך הזו הוא הציל אלפים! הוא נשאר בצומת ונלחם במחבלים המגיעים. בשלב מסוים הוא היסתתר מאחרי ניידת אך מת כשהם ירו RPG על הניידת. מצבה לזכרו נמצאת בכניסה הצפונית לנובה על 232, כנראה בנקודה בה נפל.

מיגונית המוות בכניסה הצפונית לנובה: בכניסה הצפונית היתה מיגונית קטנה. 

 לפי השילוט שם נרצחו חנן חנניה עמר ז"ל, חברו, עופר אודי ז"ל, וכן שני בן עמי ז"ל, ועדן אבדולאייב ז"ל. לפי כתבה אחרת שני בן עמי נרצחה יחד עם עדן אבדולאייב, ובני הזוג ניר מדמון ז"ל ושהם תורג'מן ז"ל, ושכולם עבדו במסעדת C2 בתל אביב. 

לפי הכתבה הזו במיגונית מצאו את מותם עדן אבדולאייב ז"ל, שני בן עמי ז"ל, חנן עמר ז"ל,  ועופר עודי ז"ל. ליד המיגונית נרצחו ניר מדמון ז"ל ושהם תורג'מן ז"ל.

מצבה לרם שלום ז"ל - בכניסה האמצעית לנובה. לפי חברים שפגשתי במקום הוא התחבא מאחרי השיח שמאחרי השלט עם עוד 9 חברים, והמחבלים ירו RPG על בסיס השיח שהרג את כולם. ניתן לראות חור גדול בבסיס השיח.

הילי סלומון ז"ל - נקודת הזכרון לזכרה בכניסה הדרומית למתחם נובה. בת 26 ושירתה בעוקץ. נרצחה בשטחי הנובה. אחותה עשתה תחנת כלבים לטובת סובלים מפוסט טראומה. 

מפל אדם ז"ל - אחותה של מגישת הטלוויזיה מעין אדם. התכתבה עם אחותה עד רגעי מותה. לפי תאוריה היא התחבאה שם מתחת למשאית עם בן זוגה, רועי. הוא שרד.

כיום ברחבת הריקודים 400 עמודים, על כל אחד פרטי הרוג או חטוף מההתקפה. אזור הבמה מצוין במאות פסלוני קרמיקה של פרחי פרגים אדומים.

נשרף לחלוטין. ישנן עדויות שהתגלה על צידו, וישנן עדויות שהתגלה עומד. עדות חשובה של אביה מרגולין מלמדת שהגיעה לאמבולנס כשהיה בחפק יחד עם בת דודתה. האמבולנס עשה סבבים ביער ואסף פצועים. באחת הנסיעות שלו לתוך היער הותקף ע"י שבעה מחבלים. הם ירו עליו, ואח"כ זרקו רימון פנימה. בשלב הבא ירו עליו ר פ ג מאחור. הוא החל לבעור. אביה ובת דודתה הצליחו לברוח ולהתחבא במסתור. הם ראו האמבולנס והלכודים בוערים שעות. עדות נוספת של נהג אמבולנס נוסף, יניב ריז, שהצליח לצאת מהמתחם עם אמבולנס אחר, על בערת האמבולנס.  אחהצ הגיעו אנשי זקא ותוך כדי קרב החלו לחפש שרידי גופות. נכון ליולי 2024 אותרו באמבולנס וסביבתו שרידי 18 גופות. 12 בתוכו, ו6 תחתיו.

כלל שמות הנרצחים: שני גבאי ז"ל, אליקים ליבמן ז"ל, קארין ז'ורנו ז"ל, ליאור עטון ז"ל, מתן KIDO אמלמם ז"ל, רות פרץ ז"ל, אריק פרץ ז"ל (אבא ובת), ויקטוריה גורלוב ז"ל ואלכסנדר סמוילוב ז"ל (בני זוג), זיו פרנקל ז"ל ולין דפני ז"ל (חברות), בר תומר ז"ל ונועם שלום ז"ל (חברות), אלינה פלחטי ז"ל, מוריה אורי סויסה ז"ל, שיר ג'ורג'י חנה ז"ל (כעבור שנה אביה מת משברון לב. רק בן 57), שרונה שמוניס הראל ז"ל,  ויוליה וקסר ז"ל.                 

• האמא של שני גבאי העבירה לי סרטון שצילמה נעם שלום ז"ל. רואים את הגב של ליאור עטון ז"ל והגב של קארין ז'ורנו ז"ך. על האמבולנס מוריה אור סויסה ז"ל ובסוף רואים הברך של שני גבאי ז"ל. נורא.

• בשטח עדיין נמצא בלון החמצן של האמבולנס. מפויח. וחלקים שלו סביב מצבת KIDO. האמבולנס עצמו נמצא במתחם תקומה.

עווד דרוושה ז"ל - ערבי ישראלי מאיכסאל שניהל אחד האמבולנסים. לפי אמא של שני גבאי היה הנהג, והחל לנהוג בו מחפ"ק לכיוון מזרח עד אש נורה בנקודה בה נמצא.

שני גבאי ז"ל - סלקטורית של הנובה. שני גבאי הצליחה לברוח מהמסיבה והגיעה למיגונית של עלומים והתחבאה שם עם שני חברים. ב7:00 מגיעים מחבלים שזורקים 4 רימונים. שני חבריה מאבדים הכרה. היא נפצעת אבל מצליחה לברוח מהמיגונית ומגיעה חזרה לרכב למרות שנפצעת ברגל מירי שלושה כדורים. נוהגת חזרה לנובה שם מפנים אותה ל״סייף זון״ בחלק הצפוני של המתחם. אמבולנס אחד עוזב עם פצועים קשה. היא מחכה לסבב הבא, כאשר מתחיל ירי מחבלים עליו. היא בורחת לחפק המשטרה ומשם למתחם האמבולנסים, נכנסת לאמבולנס. בשלב מסוים עווד מחליט ליסוע משם מזרחה ואז מותקף כולל ירי נט הגורם לו להישרף כליל. בטלפון האחרון שלה להוריה דיבר גם אליקים ליבמן, מאבטח שהיה איתה, והבטיח לאביה שלא יעזוב אותה. אביה, יעקב הגיע כבר ב9:30 לאזור, פחות או יותר בשעה שבה נורה האמבולנס (!!). הוא נשאר חמישה ימים בשטח, חילץ 22 איש, וכל הזמן חיפש את ביתו, לשוא. ואף שידע שהמיקום האחרון שלה היה האמבולנס, לא מאתרים את שרידי גופתה. כעבור 47 יום המשפחה מוצאת בשטח צמיד שלה ועליו שרידי דנ״א של צעירה נוספת (רצב תמונה של ויקטוריה גורלוב ז"ל). פותחים הקבר ומגלים שיש בו גם שרידי שני (שתי שיניים..). ב3 מרץ 2024 התברר שיש בו גם שרידי אליקים ליבמן ז״ל. 

קארין ז׳ורנו ז״ל - הגיעה למסיבה עם רגל שבורה, ולכן פונתה מיד לאמבולנס. כעבור 11 ימים מודיעים למשפחה שאותרו שרידי גופתה בדמות שלוש שיניים. זה הכול. 

נקודת זיכרון לKIDO - שם המותג של הדי ג'יי מתן אלמלם ז"ל מדימונה. לפי הכתבה הזו מתן בן ה42 היה די ג'י ידוע ברמה עולמית שחי תקופה ארוכה ביפן. הוציא דיסק טרנס משלו והיה פעיל בתנועת "תנו צ'אנס לטרנס". לפי עדות שורדים הוא נותר ברחבה וסייע לאנשים להתאפס כדי לברוח.  אולי הוא גם מת באמבולנס. לא ברור לי. אבל ליד מצבתו שרידים מהאמבולנס.

ליאור עטון ז"ל - מחדרה. משקמת כלבים. אביה לא ידעה שהלכה למסיבה, אבל האיתורן התקשר אליו ודיווח שהרכב בקיבוץ רעים. הוא נסע לקיבוץ ולא מצא אותו. מסתבר שהרכב היה בנובה.

אלינה פלחטי ז"ל - מצבה לזכרה ולזכר בן זוגה יהונתן אליהו ז"ל בקצה היער. בני זוג מבית שאן ורשל"צ. הסרטון הזה מציג תיעוד של מנוסת שניהם, אבל אלינה נפצעה והוחזרה לטיפול באמבולנס.. אלינה היתה חיילת משוחררת שטרם השלימה תהליך הגיור שלה. כיון שכך תחילה נקברה בבית שאן מעבר לגדר, אך לאחר ראיון עם אמא הגדר הוסרה ונותרה רק גדר סמלית. 

ויקטוריה גורלוב ז"ל ואלכסנדר סמוילוב ז"ל - בני זוג שעבדו בנובה כמאבטחים.

זיו פרנקל ז"ל ולין דפני ז"ל - חברות מילדות מקרית מוצקין וקיבוץ עין המפרץ. כנראה נרצחו באמבולנס. חברתם, מוריה אביב ז"ל, נרצחה באזור אחר של המסיבה. 

בר תומר ז"ל ונעם שלום ז"ל - חברות ילדות מקיבוץ עין שמר. חברה שלישית שהיתה איתם שרדה.  

יניב סרודי ז״ל - מנהל לוגיסטי בנובה. פינה שמונה אנשים לבסיס רעים, וכשהוא מבקיע דרך ארבע מארבים. כשהגיעו לבסיס הבינו שגם הוא הותקף והניצולים התפזרו. הפציעות בידיו ורגליו היו קטלניות והוא נפטר. זוגתו , סיון כהן, נפצעה גם כן. חייל הכניס אותה לחדר ושם לה חוסם עורקים. הי פונתה כעבור שמונה שעות. פינת ישיבה לזכרו בחלק המזרחי של החורשה

אלה חמוי ז"ל -  נקודת זכרון עם פרחים ממזרח. מניר יצחק. נפצעה אנושות, אבל נפטרה רק כעבור חודש.

סא"ל אבי חובלאשווילי ז"ל - סמג"ד קרקל. ב7:30 מקפיץ את עצמו מאשדוד לכוחותיו שנלחמים בסופה. בדרך חובר לשני יממניקים ומחסלים כמה מחבלים ליד סעד. אח"כ הוא ממשיך לבדו, וליד נובה נתקל בחוליה נוספת. הוא פורק אבל נורה למוות. אישתו היתה בחודש השני, וילדה ביום העצמאות 2024.

שלמה סיבידיה ז"ל וד"ר ליליה גורביץ ז"ל  - שני גרושים עם ילדים שהכירו זמן קצר קודם, ועבדו בהי טק וביוטק. לכל אחד היו שני ילדים. גופותיהם התגלו 1 קמ מצפון לצומת ניר עוז.

בן מזרחי ז"ל - עולה חדש מקנדה וחובש בצבא. כשהתחילו הפצועים הלך לאמבולנס והוציא ערכת חובש כדי לסייע, ונרצח.

גיא עזר ז"ל ובן חסיד ז"ל - חברים טובים. נרצחו בנובה.

עמית להב ז"ל - מראשון לציון. שלטי זכרון לה ממערב לאזור המסיבה, כנראה היכן שאותרה גופתה.

לפי השילוט הסתתרו שם כעשרים איש , חלקם בהכוונת המשטרה שהורתה לא להתפנות דרך הכביש. ב8:15 הם החלו לארגן המקררים למגננה. וסברו שקולות הירי זה לחימה של צה״ל. בשלב מסוים שוטרת נשלחת לאבטח אותם. שני צעירים הספיקו להימלט מהבר ולהינצל. לקראת 9:35 חוליה של עשרה מחבלים הקיפה את הבר. הם ירו בשוטרת ושאלו אם יש חיילים במתחם. לאחר מכן החלו מוציאים צעירים מסוימים, מתחקרים אותם, ויורים בהם. בהמשך נכנסו פנימה וירו בכולם. אחר כך המשיכו לירות במסתתרים מתחת לבמה, בשרותים, במכולת הזבל, באמבולנס, ועוד. אחריהם הגיעו בוזזים. בשיא הארוע מעריכים שהיו פה מאה מחבלים. רק בשעות הצהריים כוחות צבא החלו להגיע לאזור. לפי אתר מיפוי הנרצחים פה מתו:

נעה אנגלנדר ז״ל ונעם אפריים ז״ל (בני זוג), ג׳ני כרמלי ניסימבוים ז״ל, אילן משה יעקב ז״ל (בני דודים), ומאי יצחקי ז״ל (חברה). דניאל גולטמן ז״ל ודניאלה פטרונקו ז״ל (בני זוג). תפארת לפידות ז״ל, שי שלום אליאור מוספי ז״ל, קרינה אלה דוידוב ז״ל, נטע בועזיז מורלי ז״ל, דניאל ברסלבסקי ז״ל, דבורה אברהם ז״ל, רינת הודיה זגדון ז״ל, גילי אדר ז״ל (גופת בן זוגה, אברהם גלעד טיברג ז״ל התגלתה מדרום לבר. כנראה מחבלים שלפו אותו ורצחו אותו)

• תפארת לפידות ז"ל - דתלשית מחריש. לפי הצלם הקנדי החבר שלי מצאו את גופתה לאחר אונס וידיה ורגליה כרותות.

ירין משה אפריים ז״ל - ממנהלי הבר של נובה ושותף בחברת ״דרים בר״ עם עדן ליז אוחיון ז״ל (בת דודתו), ואוראל אבוחצירה ז״ל. (הם גם נרצח בנובה). לפי לוח הזכרון הוא גם נרצח ב״בר הקטן״.

נסים מעין ז״ל - שמו המלא נסים מעין לוי. נרצח ב״עיקול המוות״. חרדי לשעבר. גרוש עם ילד. הטלפון לו אוכן בג׳בליה אבל בהמשך התברר שנרצח.

ג׳ני  ניסינבוים כרמלי ז״ל - בת 32 מבת ים. מאמנת כושר. לא רצתה ליסוע למסיבה אבל הסכימה לנהוג את החוגגים. בהודעתה האחרונה כתבה שהם חסמו הכניסה לבר במקררים.

אילן משה יעקב ז״ל - בן דוד של ג׳ני. פעיל חברתי ופוליטי מתל אביב. הגיע איתה ועם מאי יצחקי ז״ל שגם נרצחה בבר.

דניאלה פטרונקו ז״ל ודניאל גולטמן ז״ל - בני זוג מראשון לציון.

נעה אנגלנדר ז"ל ונעם אפריים ז"ל - זוג מחד-נס. הגיעו עם עוד קבוצה של 16 איש מהגולן. הטלפון של נעם אוכן בעזה והודיעו למשפחה שהוא חטוף. אבא של נעה אמר שזה לא יתכן שהוא עזב אותה. אכן גופותיהם בסוף התגלו בבר, ביחד.

לפי עדויות השורדים רק ב8:15 הגיעו מחבלים לנובה. עד אז היו רק טילים על האזור.

ב9:20 מחבלים הגיעו למכולות האשפה. הם ירו בעיקר במי שהסתתר מאחריהם. בתוך המכולות הסתתרו 16 איש. כשעתיים המחבלים לא חושבים לבדוק את המכולות. הם שומעים ירי ואונס וחטיפה.

ב11:47 (!) מחבל בודד מחליט להיכנס למכולה ולירות ללא הבחנה (ההורים סבורים שזה קרה כי מישהו הרים את הראש להציץ). הוא הורג את רון יהודאי ז״ל, עמית לוי ז״ל, ענבר שום טוב ז״ל, יפתח טוויג ז״ל, אילקין נזרוב ז״ל, הזוג מאיה ביטון ואלירן מזרחי ז״ל, דויד נאמן ז״ל, והדר פרינץ ז״ל. (9 סה״כ).

ב12:30 מגיע כח חילוץ ראשון למסיבה, 3 דוידים מגדוד שקד שהיו מוצבים בטלמונים והחליטו על דעת עצמם לרדת לדרום. הם גם מחלצים 7 בחיים מהמכולות. 

באוגוסט 2024 משפחות ההרוגים הציבו מכולת זכרון בנובה, אך כעברו יום קיבלו הוראת פינוי. נכון לספטמבר 2024 המכולה עדיין שם.

במכולה השניה נרצחו גדעון ריבלין ז"ל, וירדן בוסקילה ז"ל.

• גדעון ריבלין ז"ל הגיע למסיבה עם שלושה מאחיו. רק שניים מהם שרדו. גדעון התחבא במכולה המערבית. הוא היה על הקו עם אחיו יוחאי, שהתחבא ברכב מתחת לשמיכה. הוא אמר לא שנורה בגב שלוש פעמים, וגסס בטלפון עד מותו. יוחאי שרד, אבל אח נוסף, אביעד, לא שרד (לא ברור לי נסיבות מותו).

גבי אזולאי ז"ל וקרלה סנדרס מנדס ז"ל - מצבת אבן שחורה. זוג מקרית מלאכי (היא חצי ברזילאית). הם נרצחו במיגונית בעלומים. 

דניאל בן סניור ז"ל - בת 34 שסעדה את אמא באור עקיבא לאחר שעברה ארוע מוחי ולמדה אחיות. נסעה לנובה עם חברתה שרון הירש ז״ל . לאחר מותה הילדים העבירו האם לבית אבות אך היא נפטרה כעבור שלושה שבועות. הן קבורות יחדיו באור עקיבא. שרון הירש ז״ל - מרמת השרון. גידלה לבדה שלושה ילדים בגירים בבית הוריה. לפי כתבה הזו היא הצליחה להימלט עם דניאל בן סניור, אך נקלעו למארב קטלני ב"סיבוב המוות". שרון הצליח להחלץ וניסתה להגיע רגלי למיגונית של צומת מפלסים אך נורתה למוות בדרך. 

עידן פרץ ז"ל - נרצח ליד הצומת למושב ישע.

מתן זנטי ז״ל - שלט גדול ומפורט. הצליח לברוח עם 4 חברים כולל בר זהר ז"ל, אך בבארי המשטרה החזירה אותם לנובה. בדרכם חזרה הותקלו במארב. מתן נפצע קשה. כעבור 4.5 שעות מגבניקים חילצו אותו לתחנת דקל אורים. שם הפרמדקית ניצן פרחן, בעצמה ניצולת נובה, שמה לב ששכחו אותו בהמולה ומפנה אותו לסורוקה. בסורוקה ניסו במשך 12 להציל את חייו אך בסוף נאלצו לקבוע את מותו. 

בר זהר ז״ל - שלט גדול ומפורט. הצליחה לחלץ עם מתן זנטי ז"ל ועוד שלושה חברים אך בבארי ניידת משטרה מכוונת אותם חזרה לנובה ובדרך הם נתקלים במארב קטלני. בנוסף לכך רכב של נמלט מנובה נתקל בהם, ומדרדר הרכב שלהם לתעלה. הוא בורח אך משאיר הרכב מונע. למרות פציעה בירך היא מצליחה לחלץ, ומצליחה לנהוג ברכב הנטוש עם חבריה חזרה לנובה דרך שביל עפר. 50 מ לפני הנובה היא מאבדת ההכרה. האחרים מחלצים ובורחים. עידו אדרי ז״ל (קצין גולני במילואים שהיה במסיבה) והאחים שרעבי עושים לה חוסם עורקים ומחלצים אותה לנובה. שם מטפלת בה לירון ברדה ז"ל, שניהלה את הבר. בשלב מסוים השוטרים מודיעים שעל כולם לברוח. בר שואלת את לירון אם היא תשאיר אותה. לירון מודיעה לה שלא, ולבסוף שתיהן נרצחות. (ישנה תמונה של לירון מטפלת בבר). גופת לירון נמצאה מתחת לאלונקה עליה היתה בר.

עדיאל טויטו ז״ל - נרצחה בסיבוב המוות קצת אחרי נקודת סתיו ועדן. נודעה בעקבות הופעה בתחרות בישול (״המטבח המנצח וי אי פי״). 

קשת קסרוטי ז״ל - ילד טבע ממושב סמר. התגורר בפלורנטין והגיע למסיבה עם שני לוק ז"ל ובן זוגה המקסיקני, אוריון הרננדז ראדו ז"ל. הם הצליחו לברוח מהמסיבה אך נקלעו למארב ב"עיקול המוות". שני וקשת נפצעו קשה. קשת דיווח למד"ר והחליט לחלץ עצמו עם מוטי זוארמן שגם ברח מהמסיבה ועבר במקום. בצומת שער הנגב הם נקלעו למארב נוסף ונרצחו. שני לוק נחטפה וכעבור שלושה שבועות הוכרזה מתה. באמצע מאי 2024 ישראל הצליחה להשיב את גופתה. כעבור שבוע היא הצליחה להחזיר גם גופת אוריון.

ענבר היימן ז״ל - אמנית גרפיטי בשם pink. מגיעה למסיבה כמתנדבת כדי לסייע במבלים שלא ירגישו טוב. עם תחילת ההתקפה היא מסתתרת מתחת לבמה הראשית. בשלב מסוים עם שני חברים היא בורחת בשדות לכיוון בארי. כ500 מ מדרום לקיבוץ מחבלים רוצחים אותה וחוטפים את גופתה ומסריטים הכול. 

בן שמעוני ז״ל - בן 31 מאשקלון. יצא למסיבה באופן נדיר ללא בת זוגו, ג׳סיקה אלטר. עם תחילת ההתקפה חילץ עצמו עם הרכב שטח שלו דרך השדות וצמוד לעזה. הוא לקח איתו שמונה איש, הוריד אותם בנתיבות, וחזר. אסף עוד ארבע שנתקל בהם בשטח ופינה אותם לבאר שבע. גאיה חליפה ז"ל, ידידה שלו שעדיין בנובה, מסרה לו שלא יחזור כי יש יריות אך הוא החליט לחזור. הוא אסף שלושה ונסע לכיוון עלומים. כשג׳סיקה מתקשרת אליו היא שומעת צעקות ״סע סע״, ירי, ואח״כ שקט. בדיעבד מסתבר שבן וגאיה חליפה נרצחו. אופיר צרפתי ז"ל ורומי לשם-גונן שהיו איתו ברכב נחטפו. ב29 נובמבר צה"ל איתר את גופת אופיר ליד שיפא, והחזירה לקבורה בישראל. 

נעה וגידי חיאל ז"ל - אח ואחות מאחוזת ברק. נרצחו בנובה. כנ"ל דין בר ושוהם בר ז"ל , דוד ואחיין מאחוזת ברק. אחים נרצחים נוספים בנובה:

מיכאל ואושר וקנין ז"ל - תאומים, מירושלים. היו ממפיקי המסיבה.

גיגי ואביעד ריבלין ז"ל - ממושב תפרח

הודיה ותאיר דויד ז"ל - מבית דגן

נואל ורוויה מנצורי ז"ל - מהוד השרון (נרצחו במיגונית קיבוץ רעים מזרח).

שוהם ושנהב יעקב ז"ל - מהרצליה

יובל ונעם רביע ז"ל - ממושב ישע

שרון ואלי רפאי ז"ל - מהוד השרון (נרצחו ב"עיקול המוות" וצומת שער הנגב).

הטנק נלחם בקו הגבול, אך לאחר שחטף נט והמפקד (שי לוינסון ז"ל. גופתו נחטפה, אך הוצלה ביוני 2025) והקשר נהרגו, רק הנהג, עידו סומך, מתפקד. הוא נסע מהגיזרה ועצר כשראה דויד צהלי. הוא סימן לו לעצור כדי לטפל בפצועים, אך מסתבר שהיו בו שני מחבלים שירו בו. אז הוא נסע ודרס אותו. הוא נסע משם ולאחר נסיעה ארוכה לכיוון האוגדה הגיע לאתר המסיבה וראה קרב. הוא נעצר בן המחבלים לשוטרים, לספק לשוטרים מחסה. הטען שהיה פצוע קשה ניסה לצאת ונורה ונהרג.

בשלב מסוים מחבלים טיפסו על הטנק תוך כדי ירי רימונים. עידו חזר לנהוג בהפתעה ודרס כמה מחבלים. לבסוף חלקו האחורי עולה באש והטנק נעצר בקצה הדרומי של חורשת רעים, צמוד לכביש 232. הוא יצא מהרכב וחבר לשלושה אזרחים עם רכב. הם ניסו ליסוע משם אבל הבינו שהם מכותרים, הם התחבאו והעמידו פני מתים. אחרי 40 דקות הגיעו חמישה מחבלים וניסו לקחת הנשק שלו. הוא ירה בהם, וחטף סלעים לפנים, עם עצמות ושיניים שבורות. הם חטפו לו הנשק וניסו לירות בו אך לא הצליחו, ועזבו המקום. הוא חילץ עצמו וחבר לזוג שהסתתר והם התחבאו 6 שעות עד שהגיע חילוץ. במקביל  -

תא"ל אורן סלומון (מיל) – חבר קיבוץ סעד. כשמתחילים הטילים הוא מבין שזה חריג. עולה על מדים עם בנו ויוצאים מהקיבוץ לחמל ומיד נתקלים במחבלים, בטווחים קרובים. תוך כדי ירי הוא מוריד הדרגות כי מבין שתפיסתו תהיה חשובה מאד למחבלים. בהמשך הוא מוצא הטנק הנטוש של עידו סומך ומשמיש המאג שלו. סביבו מתקבצים שני שוטרים וחמישים אזרחים וכולם ניצלים. מרוב ניהול הקרב הוא לא מודע לאחים דניאל ונריה שרעבי שטיפסו פנימה והבחינו במ16. הם החלו יורים, והרחיקו המחבלים. במקביל הם יצרו קשר טלפוני עם חבר קצין צהלי שהכוון אותם איך להשמיש המאג של הטנק (כתבה). בהנחייתו הם מתחילים לירות כדור מידי דקה כדי להרתיע מחבלים. בשלב מסוים המקלע שובת. בהנחית הקצין הם משיגים מאחת הבנות וזלין, מורחים על המנגנון, והוא חוזר לירות. לפי גרסה אחרת היה זה לוחם גולני דניאל בן גוזי שעלה על הטנק ותפעל את המאג, ותיקן מעצור עם וזלין. דבר אחד בטוח - כל הקבוצה זו ניצלה, כנראה 50 איש. (יש פה קצת סתירה בן העדויות.. אבל שמעתי אישית עדות סלומון, שנראית לי יותר אמינה).

• לפי ראיון במאי 2024 השריון איבד 41 לוחמים, ויש לו שמונה חטופים, מהם 3 בחיים.

ליבי כהן-מגורי ז"ל ועדי רבקה מייזל ז"ל - קצת לפני צומת קיבוץ רעים על תמרור הדרכים שלט קטן לזכר ליבי כהן-מגורי ז"ל. ליבי היתה בת חורגת של המיילד הידוע פרופ יריב יוגב. לפי הסרטון התעודי הזה היא חזרה יותר מוקדם מטיול גדול בדרום אמריקה כדי להשתתף בנובה. יצאה עם חברתה עדי ריבקה מייזל ז״ל למסיבה. ב6:30 בעצה עם הוריה חזרה מייד לרכב לחלץ. המשטרה חסמה היציאה צפונה לאחר דיווחים על מארבים למכוניות, וליבי ועד נסעו דרומה. ב8:10 התקשרה פעם אחרונה וסיפרה להוריה שירו למוות בעדי והיא פצוע קשה. ההורים הורו לה לצאת מהרכב ולהיות מוטלת שיחשבו שהיא מתה. היא דיברה איתם 8 דקות כשהיא גוססת ונפרדה מהם. לפי הסרטון היא מתה על הכביש לצד מכוניתה. לפי עדות אחרת כשהיא גססה עברו מחבלים וראו אותה וירו בה מחסנית שלמה של קלאצ. 

נתונים מעודכנים לפי מיגונית רעים מערב (לאור הכתבה הזו):     16 נרצחים, 4 חטופים, 7 שורדים (אור לוי ואלי-ה כהן שוחררו. הירש נרצח, ואלון אהל עדיין מוחזק).

בן הנרצחים אוסמה אבו עסא ז"ל, שעבד כמאבטח במסיבה. הוא מנסה לדבר עם המחבלים אבל הם מכים אותו באכזריות ובסוף רוצחים אותו.

שניות ספורות אחר כך הם מגלגלים רימון לתוך המיגונית. לידור יוסף לוי ז"ל מנסה להימלט בריצה והמחבלים יורים בו למוות.

בתוך המיגונית ענר שפירא ז"ל הודף שבעה רימונים. השמיני מתפוצץ בידיו. אחכ המחבלים יורים RPG  לפתח המיגונית. אחכ מגלגלים עוד רימון. אור לוי לפי עדותו מצליח לזרוק אותו החוצה. רימונים נוספים מתפוצצים בפנים אך הם אינם תקניים ולכן הנזק מוגבל. אך אז המחבלים נכנסים ויורים למוות ב13 איש: עינב אליקיים לוי ז"ל (אישתו של אור לוי שנחטף), ניצן רחום ז"ל (זוגתו של לידור יוסף לוי שניסה לברוח בריצה), בני הזוג עמית בן אבידה ז"ל ובת זוגו קארין שוורצמן ז"ל, יניב מסיאס מונטו אנטוניו ז"ל ובת זוגו פטריסיה רוביו ורגסו איבון ז"ל, לאור אברמוב ז"ל, איילת ארנין ז"ל, איתי בנג'ו ז"ל, תמר סמט ז"ל, יועד פאר ז"ל, שני קופרווסר ז"ל, שגב ישראל קיז'נר ז"ל.    

·       דודה של ניצן רחום, אבי סאסי ז"ל, נרצח במיגונית בארי.

המחבלים גררו מהמיגונית 4 וחטפו אותם: הירש גולדברג-פולין ז"ל, אור לוי, אלי-ה כהן, ואלון אהל. באפריל 2024 המחבלים פרסמו סרטון של הירש עם יד קטועה. באוגוסט הוא נרצח במנהרה ברפיח לצד חמישה חטופים נוספים. אור לוי שוחרר כעבור 491 יום וגילה שאישתו נרצחה. אלי-ה כהן שוחרר כעבור 505 ימים והתאחד עם זוגתו זיו עבוד ששרדה את המיגונית. אלן אהל עדיין בשבי וכנראה על סף עיוורון.

שרדו את המיגונית: זיו עבוד, איתמר שפירא, עדי קאופמן, אדם כהן, איתן האלי, עמית רוזנבאום, ואגם יוספזון. הם חולצו רק כעבור שעות.

בנובמבר 2024 צה"ל עדכן שחיסל את ראש החוליה של הטבח במיגונית, מוחמד אבו טווי.

מידע נוסף: 

כנראה נרצחים נוספים בבריחה מהמיגונית: רן בוקבוזה ז"ל, שקד חבני ז"ל, רוני פולבנוב ז"ל.

ענר שפירא ז"ל - לוחם סיירת הנחל ומוסיקאי שהיה בחופשה (כתב 60 שירים ואת חלקם הלחין). עם תחילת המתקפה הוא מקבל טלפון ממפקדו להגיב בהול למוצב סופה (הקרב בסופה ימשך 14 שעות וסופו ב65 מחבלים הרוגים ו11 חיילים). הוא יוצא דרומה אך בשל מטחי הרקטות נעצר במיגונית מול קיבוץ רעים. 27 איש מתקבצים שם. כאשר מחבלים מגיעים יוצא אליהם אוסמא אבו עסא ז"ל מתל שבע לנסות לדבר איתם אך הם מתעללים בו ורוצחים אותו. בשלב הבא לידור לוי ז"ל מנסה לברוח בריצה וגם אותו הם רוצחים. ענר מצליח להדוף שמונה רימונים (רצב סרטון) אך התשיעי מתפוצץ בידו והוא נהרג במקום. אור לוי (שנחטף) מצליח להדוף רימון נוסף אך הבא אחריו גם מתפוצץ בתוך המתחם. מצלמת מכונית צילמה חלק רב מהארוע.

11 נותרו בחיים, מהם ארבע נחטפו - אור לוי, אלון אהל, אלי-ה כהן, והירש גולדברג-פולין (חבר של ענר שהיה איתו). מנסים גם לחטוף את רז בוקובוזה ז"ל, אך הלה מנסה לקפוץ מחוץ לטנדר ונורה למוות. עמית רוזנבאום נחטפה גם כן, לרכב אחר, אך שוחררה ברגע האחרון מסיבה לא ברורה. באפריל 2024 החמאס פרסם סרטון של הירש. באוגוסט 2024 חולצה גופת הירש גולדברג מרפיח, ומעריכים שנרצח זמן קצר קודם לכן, כאשר צהל התקדם לכיוונו. בפברואר 2025 אור לוי ואלי-ה כהן שוחררו. אלי-ה היה בטוח שזוגתו, זיו עבוד, לא שרדה. אבל היא כן, והיא גילתה שהוא התכוון להציע לה נישואין. 

 מידע מעודכן (לפי הכתבה הזו)

27 נרצחים, 1 חטוף כ12 שורדים.

כ40 איש הצטופפו במיגונית. 27 מהם נרצחו. עומר ונקרט נחטף ושוחרר כעבור 505 ימים.

המחבלים גלגלו רימונים, ירו RPG וניסו להבעיר אש. אלו שניסו להימלט נורו מייד. עומר ונקרט שרד אך יצא בשל האש, והעריך שיירו בו למוות. במקום זאת הוא הופשט נאזק ונחטף. נרצחו: קים דמתי ז"ל (זוגתו של עומר ונקרט. הוא גילה על מותה רק עם שחרורו),  נוי אביב ז"ל, סיגל איטח ז"ל, דין נהוראי בר ז"ל, אחיינו שוהם בר ז"ל וחברם איתן רפאל שניר ז"ל, טל קליין ברטיק ז"ל, ליאל ג'רפי ז"ל ושתי הדודות שלו, האחיות שהם יעקב ז"ל ושנהב יעקב ז"ל, רונן דייטשמן ז"ל, עידן הרמן ז"ל, דניאל מאיר ודעי ז"ל, ליאל ויינשטיין ז"ל, נועה זנדר ז"ל (בת של עובדת ערוץ 13), לבנת לוי ז"ל וחברתה הטובה הדר חושן ז"ל, האחיות נורל מנצורי ז"ל ורויה מנצורי ז"ל ובן הזוג של נורל עמית כהן ז"ל, גלזר חנני נידג'לסקי ז"ל, רותם ניימן ז"ל, עדן נפתלי ז"ל, מאיה פודר ז"ל, אוראל פסו ז"ל, נועה פרג' ז"ל וחי חיים צפתי ז"ל.

שהם יעקב ז"ל, שנהב יעקב (אחותו) ז"ל, ליאל ג'רפי (אחיין של שהם ושנהב) ז"ל - סרטון נוראי מהפלפון של שהם יעקב ז"ל מתאר ההצטופפות וכיצד בוכים ואומרים "שמע ישראל" כאשר הירי מתקרב. 

עידן הרמן ז"ל ועדן נפתלי ז"ל -  זוג שהכיר רק חודשיים קודם. רצו לדלג לבארי, אך הדודה אמרה בטלפון שבארי מלאה מחבלים ועדיף שישארו במיגונית. 

נורל מנצורי ז"ל, ורויה מנצורי ז"ל - אחיות מהוד השרון. נורל התארסה שבועיים קודם לעמית כהן ז"ל מהוד השרון. חוגג נובה נוסף גם בשם עמית כהן ז"ל ממיתר  דאג להעמיס רכב במבלים, ובסוף נשכב עליהם. הם נסעו לכיוון בסיס רעים, אך נורו בדרך. את רוב הקליעים הוא ספג ונפצע קשה. הוא פונה בהכרה מהבסיס, אך נפטר בבית החולים מרוב איבוד דם.  

קים דמתי ז"ל – חצי אירית מגדרה. חברה, עומר ונקרט,  נשבה. רק כאשר שוחרר בפברואר 2025 קיבל הידיעה שהיא נרצחה.

נעה זנדר ז״ל - בן זוגה, דניאל, ניצל. הוא סיפר שברחו מנובה והתחבאו במיגונית בציפיה לצה״ל. בשלב מסוים שמע יריות והחליט לבדוק אם זה מחבלים. זיהה אותם קרובים והספיק להתחבא בשיח. ראה איך במשך שעתיים וחצי הם זורקים רימונים פנימה בנסיון למשוך את האנשים לברוח החוצה כדי לחטוף או להרוג אותם. אחותה, חן זנדר, היא כתבתה בערוץ 13

רוני מנדלסון מישל קורן - מהשורדים את המיגונית. (לא ידוע לי סה"כ השורדים. כנראה 12).

קיבוץ שהוקם ב1949 ע"י יוצאי הפלמח. 508 תושבים. שמו נובע מתל ג'מה שליד, שבערבית נקרא "תל אל ג'מע". לפי הכתבה הזו המבוססת על תחקיר מאפריל 2025, זהו רצף הארועים: 

חברי קיבוץ רעים לקחו ברצינות האפשרות של חדירת מחבלים ומימנו מכיסם וסטים ומכשירי קשר ועשו תרגולים, האחרון היה בניהול חממי כמה שבועות לפני ההתקפה. הם גם השאירו הנשקים הארוכים בביתם, בניגוד לתקן בגזרה. רצף הארועים - 

6:38 רבש"ץ הקיבוץ מנחה את חברי כיתת הכוננות להערך ללחימה. אף פצמר או רקטה לא נפלו בתחום היישוב, אך החלו להגיע מבלים מנובה.

7:00-7:30 כשלושים צעירים הבורחים מנובה מוצאים מחסה בקיבוץ.

7:20 חברי כיתת הכוננות מתפצלים ל4 חוליות של זוגות ואיבטחו את 4 שערי הקיבוץ (4 נוספים לא היו בקיבוץ כי לא היתה כוננות). זאת לאחר שכבר ב7:00 עשו תצפית בגבעה בראש הקיבוץ וראו רכבי שטח לבנים חריגים, וגם שמעו ירי עמום מכיוון קיבוץ נירים.

7:51 גל ראשון של כ15 מחבלים תוקף את הקיבוץ.

8:01 ארבעים מחבלים נוספים חודרים על חמישה רכבים. מתחיל מסע רצח וחטיפה. המחבלים הצליחו לרצוח שבעה: הזוג דביר קרפ וסתיו קמחי (מנגד הם לא רצחו את ילדיהם, ואף כתבו בליפסטיק על המראה "אל-קסאם לא רוצח ילדים קטנים". הילדים התחבאו בארון והתכתבו עם האמא שהיתה ביהוד עד שחולצו). גם אישה בת 81 נרצחת במיטתה. 

8:14 חטיפת חמישה תאילנדים (שוחררו בנובמבר 2023)

8:20 נסיון חדירה נוסף של 9 מחבלים. 5 מחוסלים.

9:00 כ20 מחבלים נוספים חודרים לקיבוץ. מעלים באש בתים. בשלב הזה כ80 מחבלים בקיבוץ. במקביל לחימה על ציר 234.

9:00 – 9:30 לחימה של כוחות בטחון על ציר 234. ב10:00 מגיע כח יס"מ ומנהל קרבות עיקשים עם המחבלים.

10:15 כיתת הכוננות בולמת גל נוסף של פלישה. במקביל כח משטרה מחסל חמישה מחבלים בשער הראשי ומחלץ אנשים מהמיגונית בצומת ליד. רכב נוסף יורה על מחבלים מכיוון צומת גמה.

11:00 כח גדוד 450 מגיע ומטהר את הצומת. במקביל כוחות אחרים מטהרים את שער הקיבוץ.

ב11:41 מפקד היחידה הרב ממדית, אל"מ רועי לוי ז"ל, לוקח פיקוד על הלחימה מהרבשץ, ומתחילים לטהר את כל הבתים.

13:25 רועי לוי ז"ל נופל בקרב ומחליף אותו קצין סיירת מטכל.

16:00 הלחימה מתמקדת על 4 בתים בהם מחבלים. מגיע טנק וטרקטור צהלי. הלחימה נמשכת עד 1:30 במהלכה נופל קצין סיירת מטכל.

8.10 בבוקר מתחיל חילוץ תושבי הקיבוץ.

10.10 ב20:00 מחוסל מחבל שהתחבא ליד חדר האוכל עם סכין.

 אחד ההרוגים הצעירים - 

גאי שמחי ז״ל - מעורב צנחנים וגדל בילדותו 10 שנים בקיבוץ רעים כשאביו, דדי שמחי, היה קצין אגם אוגדת עזה. היה במסיבה ואסף 14 חוגגים ונסע דרך השטח בשתי מכוניות לקיבוץ רעים להגיע לממ"ד ולחבור להדר, לוחם מגלן וחבר שהיה עם נשק. הגיעו כבר ב6:50. הוא הכניס החברים לממ"ד וחיכה בסלון עם הדר ונשקו למחבלים. כשהמחבל הראשון נכנס גיא קופץ עליו וחונק אותו , כנראה למוות. נכנס מחבל שני והדר ירה בו. המחבל השלישי קלט שיש הרוגים ושלשל שלושה רימונים. גיא נפצע. הדר עלה לגג. הבית החל להישרף. ב12:30 מגיע חילוץ ואז הם מגלים את גיא מת בסלון. בחצות אביו יוצא לחלץ הגופה, מוצא אותה, מחבק אותה 40 דקות, ומלווה האמבולנס שלוקח אותו לשורה. כתבה במאקו

מחבלים גם הגיעו למגורי הפועלים מתאילנד. הם מצאו 7 וחטפו אותם, אך כאשר לא היה מקום במשאית, ירו לשניים בראשו. שאר החמישה הושמו עם ישראלי בן 18 בחדר קטן במנהרה. התאילנדים שוחררו בנובמבר. צילומי החדירה לישוב וחטיפת התאילנדים - כאן.

מפוני הישוב שהו תקופה מסוימת במלון ספורט באילת, ובסוף יושבו באופן קולקטיבי בבנין מגורים חדש ברחוב הרצל בתל אביב. ביולי פתחו בית קפה ליד. חמשת החטופים מהקיבוץ שוחררו בעסקת נובמבר 2023.

סה"כ נרצחו 5 מאנשי הקיבוץ ושני תאילנדים. 

17 מבתי הקיבוץ הועלו באש. מעריכים ש80 מחבלים חדרו לקיבוץ. בסוף הקרב נספרו 49 גופות מחבלים בקיבוץ וסביבתו.

באזור זה נרצחו עמרי אחרק ז"ל, הזוג נועם שי ז"ל דניאל וולדמן ז"ל, גל נבון ז"ל, ושחר גינדי ז"ל. חברה, אלמוג סרוסי ז"ל, נחטף. גופתו נמצאה באוגוסט 2023 במנהרה ברפיח. שם נמצא גם גופת עדן ירושלמי ז"ל, שנחטפה 200 מ' דרומה יותר.

חווה 6 קמ ממזרח לקיבוץ רעים. בליל ה6 התכנסו שם 120 איש לתאום ארגון מסיבת מידברן שתוכננה ל6 נובמבר. כולם לנו בחווה באוהלים. בבוקר התעוררו לשמע הסירנות והחליטו להתפנות במהירות. רוב האנשים עלו על 234 לכיוון פטיש וחייהם ניצלו. לפי הכתבה הזו ד"ר חגית רפאלי-משקין ז"ל (48) היתה מהבודדים שהחליטו ליסוע לכיוון 232 ולהתפנות משם צפונה. באזור בארי נקלעו למארב, והיא נרצחה. היא הנרצחת היחידה של מתכנסי חוות טל-אור.

שם נרצחו עמרי אחרק ז"ל, שחר גינדי ז"ל, נעם שי ז"ל, ודניאל וולדמן ז"ל.

בעלה של שחר גינדי ז"ל, אלמוג סרוסי ז"ל, נחטף משם, והוחזק במנהרה ליד יחיא סינוואר ברפיח. באוגוסט 2024 נמצאה שם גופתו, לאחר שהוצא להורג יומיים קודם.

חברתו של נועם שי ז"ל, דניאל ולדמן ז"ל, היא ביתו של אייל ולדמן, מייסד מלנוקס. לאחר שמכר את החברה, הוא הקים ב2018 מרכז העסקה ל200 פלסתינאים מהשטחים, כולל 25 מעזה..

מידע עדכני לפי הכתבה הזו

עומר בן נון, רון שמר ודן אריאל חילצו לכיוון דרום ב6:39 בשל באזעקות נכנסו למיגונית. כעבור כחצי שעה הגיעו מחבלים לפתח המיגונית. דן אריאל ז"ל נורה ונפצע קשה. רון שמר ז"ל נפצע והם ניסו לחטוף אותו. תחילה נחשב לחטוף, אך כעבור שבוע גופתו התגלתה כ50 מ' מהמיגונית והוא ירוי בראשו. אחרי כמה שעות הגיע חולית מחבלים נוספת. וירתה למיגונית. עומר עשה פני מת וניצל. דן זז והם עשו לו וידוא הריגה. אחרי חצי שעה הגיע צהל. 

מידע עדכני לפי הכתבה הזו: אלינה מאסטר ולימור ואקנין פרמוטר ז"ל ברחו יחדיו לכיוון המיגונית, ובעודן יוצאות מהרכב טיל פגע בו והן נפצעו מרסיסים. כנראה שבתוך המיגונית נמצאים הזוג חברים יוסף (ספי) גינס ז"ל וגל נבון ז"ל. בשלב מסוים גניס ונבון יוצאים בידיים חשופות מול המחבלים. בהמשך המחבלים יורים בתוך המיגונית, אבל אלינה מאסטר רק מאבדת הכרה מתחת לגופת לימור.

ספי גינס ז"ל וגל נבון ז"ל (רצב תמונה) היו חברים מימי התיכון (ספי היה יזם הי טק והקים החברה FIREFLY). הם אהבו לרקוד והגיעו למסיבה ב6:00 כדי "להיות בשיא". ב7:00 שלח ספי הודעה לחברתו שיצאו מהמסיבה ועצרו במיגונית. מסתבר שנפצעו מרקטה והחליטו לחלץ למיגונית. היתה איתם ועם לימור פרלמוטר ניצולה אחת בשם אלינה. היא סיפרה שהיא ולימור היו שם, וכאשר ספי וגל שמעו צעדים מתקרבים הסתערו בידיים חשופות. הם נורו למוות, ואחכ מחבל נכנס וירה בה ובלימור. היא נורתה בגב, איבדה ההכרה, וכששבה להכרה הבינה שהם גם זרקו רימון פנימה, אך היא ניצלה.         

ליד המיגונית נרצחו אושר ואקנין ז"ל, גיל יוסף אבני ז"ל, יובל בר-און ז"ל, אליהו יעקב ברנשטיין ז"ל, אברהם נריה כהן ז"ל, עמיר יעקב לביא ז"ל, ומושה שובה ז"ל.

 לא ברור לי נסיבות מותם של אושר וקנין, עמרי לביא וגיל יוסף אבני במיגונית. (אושר וקנין ואחיו מיכאל היו ממפיקי הנובה. מיכאל כנראה נרצח בנובה. עמרי לביא וגיל יוסף אבני היו חברים)

מידע עדכני לפי הכתבה הזו: שם נרצחו מתן אקשטיין ז"ל, אדיר מסיקה ז"ל ועילי נחמן ז"ל. שלושה חברים שברחו למיגונית עם בנות זוגם. מתן אקשטיין רץ מהמיגונית עם חברו סלע מעגן לרוץ לאורך השדה ולמשוך המחבלים. המחבלים הרגו את מתן אקשטיין ופצעו קשה את סלע מעגן, אך הוא שרד ופונה כעבור 5 שעות. מחוץ למיגונית נרצחו אניטה ליסמן ז"ל ושגב שושן ז"ל. 

במיגונית נותרה רומי זרנקין (חברתו של סלע מעגן), יולי רייטר ובן זוגה אדיר מסיקה, יובל לנסקי, ועילי נחמן. 

עילי נחמן ואדיר מסיקה הסתערו על המחבלים אך נורו למוות. אך המחבלים לא נכנסו ושלושת הבנות, רומי זרנקין, יולי רייטק, ויובל נחמן נותרו בפנים. הם חיכו בדממה. מתישהוא עברו חיילים וצעקו אם יש מישהו אך הן פחדו לענות. ב14:00 הגיע כח צהל שנכנס ופינה אותן. 

מצבות מצפון למיגונית - 

אלון ורבר ז"ל - מרעננה. אוהד כדורגל ומנהל משמרת בBBB רעננה.  גופתו נמצאה שם, לצד הרכב של גיא אילוז ז"ל, אשר נחטף לעזה, ומת בשבי. 

בר ליאור נקמולי (ברלי) ז"ל - בן יחיד להוריו. היה טבח במסעדת A של יובל בן נריה. המסעדה הקימה ליין תרומות לארוחות לחיילים לזכרו. 

יוליה דידנקו למאי ז"ל - בת 31 מאריאל. אין לי שום מידע נוסף עליה. 

תחקיר מחנה רעים, גם לפי הכתבה מיוני 2025 הזו:

6:29 עם תחילת ההתקפה כ60 מחבלים מתוכננים לתקוף את הבסיס. כנראה לפני שהם מגיעים כח גששים יוצא לכיוון בסיס נחל עוז בעקבות דיווח החמל שם. כאשר נתקל במחבלים במרחק 200 מ' נסוג חזרה לבסיס ותפס עמדות הקפיות. באותה שעה, בשל השבת, היו בבסיס כנראה רק 10 אוחזי נשק. משפחות מתארחות מוכנסות לתוך החמלים, וכולם ניצלו.

7:15 שלושים מחבלים מרתקים את השער כניסה, ו30 נוספים חדרו דרך פרצות בגדר ההקפית.

7:45 לאחר קרב בלימה המחבלים פורצים גם דרך שער הבסיס.

למרות ההתקפה ואיבוד חלק מהציוד הלוגיסטי, החמל המשיך לדווח ולכוון כוחות בגזרות האחרות. המחבלים לא הצליחו להגיע לאף אחד משלושת החמלים. 

במהלך הקרב קצין הגששים של אוגדת עזה, סא"ל ערמשה, ביצע תרגיל הונאה למחבלים. הוא הוריד את החולצה וקרא למחבלים להתקרב אליו, כאילו הוא אחד מהם. כאשר התקרבו ירה בהם.

החייל אשר שמעיה ז"ל ואביו קובי שמעיה ז"ל נרצחו בכניסה לבסיס. גם שני ניצולי נובה (עמית כהן ז"ל ויניב סרודי ז"ל). מנגד 20 אזרחים נוספים (אורחים שהוחבאו במגורי הגששים ניצלו.

9:54 כוח שלדג נוחת במחנה ומתחיל לטהר אותו. גורם למחבלים לסגת דרך פרצה מערבית.

12:30 כח סיירת צנחנים וסיירת מטכל מגיע, אך כבר אין קרבות.  חוסלו 10 מחבלים. (בכתבות מוקדמות יותר דובר על ריתוק המחבלים לאולם הספורט והכוונת מסוק קרב לירי לקריסתו. זה לא מופיע בתחקיר..)

בסה"כ הקרבות נפלו 3 קצינים וחייל - סא"ל סהר ציון מחלוף ז"ל, רס"ן עידו יהושע ז"ל, סרן רום שלומי ז"ל ורב"ט עילי עזר ז"ל

קיבוץ שהוקם ב1949 סביב מקאם שיח' נוראן, הנמצא בשיא גבעה שלטת, 5 מגבול עזה. ב7 אוקטובר הותקף הקיבוץ ע"י עשרות מחבלים עם אופנועים וחמישה טנדרים. ב7:30 הם פוצצו את הגדר המערבית של הקיבוץ וחדרו פנימה (לפי עדות של שרבשצ כיתת הכוננות עידו יקיר הם לא מיהרו ולא פעלו בחיילות. אולי היו על סמים..). הרבשץ, ברוך כהן, ארגן מגננה יעילה, ניסה לדרוס המחבלים עם רכבו, ונפצע קשה. גם אבי פליישר נפצע קשה. קוראים לד"ר שני כספי, רופאת משפחה חברת המשק לסייע, והיא מחליטה לחלץ אותם מהקיבוץ. מבינים שצומת מעון חסומה, אז מחלצים לצאלים וחוברים למסוק שמפנה אותם. ברוך כהן שרד (אבל איבד רגל), אבי פליישר ז"ל מת מפצעיו. ב9:00 לערך עובר מסק"ר מעל הקיבוץ, אך לא יורה. אך זה מפחיד המחבלים שנסוגים ל"באר הקטנה" 800 מ' מערבה מהקיבוץ. שאר הכיתה נשארת למגננה. ב11:00 רואים עשן מכיוןן תחנת הדלק כי המחבלים העלו אותה באש. הם גם רואים עשן מנירים וניר עוז. הם גם מזהים שיירות של טרקטורים שנבזזו מניר עוז בדרכם לרצועה. מתישהו עוברים שני טנקים ליד הקיבוץ, אך דוהרים דרומה ולא יורים על המחבלים. יש נפילת מרגמות, ואחד הבתים נפגע קשה. רק ב13:30 מופיעים בגי'פים כח של יחידת אגוז. המחבלים יורים עליהם נט שלא פוגע. החיילים מסתערים ומאחרי הבאר הקטנה נוחת יסעור ומוריד כח. במזל לא היה דו"צ. שעות מאוחר יותר מאתרים את גופת חבר משק, אופיר ירון ז"ל, שיצא ברכבו מהמשק מתישהוא. הקיבוץ פונה למלון ENJOY בים המלח.

בכניסה למגן מדרום. ב7:50 הגיעו 20 חמושים לתחנת הדלק. שני העובדים (בר נחמני ואוסמה אלבחירי) הבחינו בכך במצלמות והתחבאו במחסן קירור מאחרי החנות במשך שעה וחצי. המחבלים בזזו את החנות, ועזבו לקראת 9:00 כאשר הצבא הגיע (כמה שאני מבין לא היה קרב). העובדים יצאו מהמקרר, אך נשאר נעולים בחנות עד למחרת בחמש בבוקר (רצב סרטון). המקום נשאר נטוש, ובעל התחנה גויס. כעבור שלושה ימים המקום נפרץ ונבזז, כנראה שלא ברור על ידי מי. בתחילת פברואר החנות נפתחה מחדש, ושמה הושב ל"אשכול מגן-דרך גיא" לזכר גיא אילוז ז"ל, אשר השתתף במסיבת נובה, נחטף לאחר שנורה בגבו ונפצע קשה, ומת מפצעיו בשיבא. (מיה שם אושפזה לידו היתה עדה למותו). אמו, דוריס ליבר, עובדת בחברת פז, וגיא היה איש טבע וטיולים. נוספה בחנות פינת טבע וטיולים לזכרו. סרטון של הארוע בערוץ 11.

• בתחנת הדלק בימי השבוע חנות קטנה לפלאפל.

קיבוץ שהוקם ב1955 ונשען על חקלאות. פיתח גם מפעל סיליקון (נירלט). ב2023 נרשמו בו 400 חברים. היה לו גם כפר סטודנטים, ובאותה שבת היו חמישה מהם בקיבוץ.

בהתקפת החמאס של 7 אוקטובר נראה שהיה תכנון מדוקדק שכן הם פגעו קודם באמבולנס (מוצג בתקומה) ורכב הרבשצ, שחר בטלר. לפי הרבשצ הנוכחי, רון בהט, היו 200 מחבלים, ואחכ בוזזים, שגם חטפו (למשל את נילי מרגלית). הם רצחו 50 מחברי הקיבוץ וחטפו 76 ( סה"כ 126!! 1 מכל 4 נרצח או נחטף!!! וכל הבתים נפרצו למעט שישה! ). נכון ליוני 2025 חמישה חטופים חיים טרם נפדו (איתן הורן, מתן צנגאוקר, דויד ואריאל קוניו), וכ5 המוגדרים חטופים מתים (אריה זלמנוביץ ז"ל, אליהו מרגלית ז"ל, רונן אנגל ז"ל, תמיר אדם ז"ל, ועמירם קופר ז"ל) 

מצלמות האבטחה תיעדו גם אזרחים רבים המגיעים לקיבוץ ובוזזים וחוטפים עוד אנשים. הכתבה הזו משחזרת את רצף הארועים:

6:40 לאחר ירי כ450 רקטות מח"ט חממי ז"ל מכריז ״מלחמה״. הוא יהרג בהמשך בכניסה לקיבוץ נירים.

6:49 שני רכבי מסיבת פייסדק מגיע לקיבוץ. שלושה רכבים אחרים מהמסביה שיגיעו אחריהם נפגעים בכניסה לקיבוץ. 8 הרוגים.

6:57 גל ראשון של מחבלים מגיע לקיבוץ וכובש אותו כמעט ללא התנגדות. בבסיס מופ קטן ליד הקיבוץ קרבות. 5 חיילים נהרגים כולל הפיקוד ו17 נפצעים. סרן וולף ז"ל לפני מותו מספיק לתת הפקודה לנתק מגע בגדר כדי להגן על הישובים.

7:14 תושב מדווח בווטסאפ שבקיבוץ מחבלים לבושים כחיילים. במקביל הרבשץ מנסה לחבור לכח גולני. נפצע ומחלץ עצמו לממד. שבעת חברי כיתת הכוננות נלחמים לבדם.

7:28 מחבלים מגיעים למגורי התאילנדים ורוצחים וחוטפים.

8:20 מתחילות החטיפות. במקביל כיתת הכוננות ממשיכה להילחם.

8:45 שתי פלוגות מביס למכים מגיעים לצומת מעון ומותקלים. בהמשך הם מופנים לכיסופים וכרם שלום. אף כי לא נשלח לניר עוז.

9:22 מסוק חג מעל הישוב לא מצליח לירות באופן יעיל, נורה, ונאלץ לעשות נחיתת חירום.

9:47 המחבלים מתחילים להצית בתים.

9:55 טנק בודד מגיע לשער הצפוני של הקיבוץ. מחסל שני מחבלים. אך ממשיך מחוץ לקיבוץ לחלץ לוחמים בנמר פגוע.

10:00 מסוקים נוספים מגיעים יורים במחבלים באזור הגדר. גורמים למותה של אפרת כץ ז״ל ופציעת מיקה ויובל אנגל.

11:15 צוות סיירת מטכ״ל בדרך לקיבוץ מותקף בצומת מעון. הלחימה שם נמשכת שעה וחצי והמפקד נהרג. דיווחים קשים מרעים ובארי גורמים לכם להמשיל לשם במקום לניר עוז.

11:50 ההריגות האחרונות בקיבוץ. מעריכים שהיו סה"כ בן 400-ל500 פולשים.

13:10 כח ראשון מגיע לקיבוץ , מיחידת מסתערבים. נותר לא רק לטפל בפצועים ולחלץ הנותרים.

מדוע היה כזה טבח דוקא בניר עוז?? - לפי מאמר של רונן ברגמן מאפריל 2024 ותחקיר עמרי מניב מפברואר 2025 חברו לכך כמה סיבות:

א. מוצב מו"פ הנמצא 4 ק"מ דרומה לקיבוץ היה אמור לספק לו הגנה (מלכתחילה המיקום לא נכון. היה צריך להיות בן הקיבוץ לגדר). בפועל המוצב הותקף כבר ב6:50. בקרב נפלו קצין וארבע לוחמים, ושאר הכח נפצע וחולץ במאמץ רב. (כנראה שגם ללוחמים לא היו רימוני רסס ולא טילי לאו) 

ב. בשל הדיווח על נפילתו של המח"ט חממי בכניסה לקיבוץ נירים, הכוחות העריכו ששם המצב הכי גרוע והתרכזו בלחימה בנירים. 

ג. כיתת הכוננות של קיבוץ מגן השכן פעלה ביעילות, וזה גרם לחלק מכוחות הנוחבה להצטרף לתקיפת ניר עוז במקום. 

ד. בסיס רעים שלח פלוגה לניר עוז אך הם הותקלו בכיסופים, ונגררו לקרב בכיסופים. בקרב המג"ד נפצע קשה, ולכן לא היה דיווח שהם כלל לא הגיעו לניר עוז.

ה. ב10:30 עובר טנק ליד הקיבוץ. יורה שני פגזים, אבל ממשיך לנירים בפקודה. הנהג גם העיד שראה בוזזים, אבל לא חמושים, וקיבל הנחיה להמשיך לנירים כי שם דווח על חמושים. 

ה. ב11:00 כח מטכל של 15 חיילים נשלח לקיבוץ, אבל מותקל בצומת מגן. בקרב הוא מאבד קצין, ובסוף הקרב הוא מוסב לקיבוץ רעים ובארי. 

ו. ב11:30 מסק"ר יורה בבוזזים בדרכם חזרה לעזה. הוא הורג אותם, אבל גם את אפרת כץ ז"ל שהיתה איתם. הוא נשאר באויר וחיכה להוראות, אבל לא המשיך לירות. 

ז. באותה שעה שתי פלגות אגוז בדרך לקיבוץ אך נתקלות בדרך ולא מגיעות.

ח. ב12:00 בערך המחבלים עזבו לאחר שמיצו את הביזה והחטיפה. לאחר מכן ביתו של חיים פרי ז"ל מגישה טופס מקוון באתר המשטרה על חטיפת אביה. הדבר מביא לשליחת כח ימ"ס למקום, שמגיע ב13:30. באותו זמן נזכרים לבדוק בחמ"ל בסיס רעים האם הגיע לשם כח אגוז ומבינים שלא, ומחליטים להנחית שם כח שייטת.

ט. ב14:20 נכנס כח שייטת לקיבוץ לאחר שהונחת ליד. לא נותרו בוזזים, מחבלים, ואף גופות מחבלים בישוב. 

• תחקיר ממרץ 2025 מצביע גם על כישלון 8200 להצביע על כך שיש כל כך הרבה סימים בניר עוז.

בנובמבר שוחררו כ40 מהחטופים של ניר עוז. מהדמויות הבולטות –

נילי מרגלית – אחות במקצועה שנחטפה ע"י עזתים ונמכרה לחמאס. ניהלה טיפול רפואי ושידול לתרופות לנזקקים עד לשחרורה בנובמבר.

יפה אדר – חברת משק בת 85. התפרסמה מתמונות החטיפה בקלנועית. שוחררה בנובמבר.

ברכה לוינסון ז"ל – חברת משק מבוגרת אשר חמאס שידר בפייסבוק את רציחתה.

נויה דיין ז"ל – אותיסטית בת 12 שידועה בחיבתה להארי פוטר. תחילה העריכו שנחטפה עם סבתה בת ה80, כרמלה דן. ב19 אוקטובר גופותיהן זוהו ליד הגבול עם עזה.

אלקס דנציג  ז"ל– מבוגר בן המשק שעסק בלימוד היסטוריה. חטופים ששוחררו העידו שארגן לימוד היסטוריה בקרב החטופים. ביולי 2024 צה"ל הודיע שהוא מת.

משפחת ביבאס – משפחה שחטיפת האבא, ואח"כ האמא והתינוקות תועדו ע"י החמאס. לא שוחררו בעסקת השחרור בנובמבר, והחמאס צילם את האבא, ירדן, מצהיר שאישתו וילדיו מתו. צלם עיתונות שתיעד את שביית האמה והתינוקות נפצע ב14 בפברואר ואיבד רגל. ב1 פברואר 2025 ירדן ביבס שוחרר ללא שום ידיעה נוספת על משפחתו. ב20 בפברואר בטקס גרוטסקי החמס החזיר את ארונות כפיר אריאל ושירי ביבס ז"ל. התברר שגופת שירי היתה של עזתית. למחרת הם העבירו הגופה האמיתית. ניתוח פתולוגי אימת המידע המודיעיני שתינוקות ביבס נרצחו בחניקה ולאחר מכן רוצצו את גולגותם שיראה כאילו מתו מהתקפת פצצות. ב26 פברואר נערכה הלוויתם 2025. צה"ל יקום דמם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

משפחת קדם סימן טוב ז"ל – משפחה של חמישה, הכוללת אחיות תאומות בנות 6 ואח קטן בן 4 שכולה נרצחה ע"י החמאס.

נורית קופר (80) ויוכבד ליפשיץ (85) – שתי ותיקות של המשק שנחטפו, ושוחררו בהפתעה וללא דרישות כבר ב23 אוקטובר, כעבור 17 יום.

עודד ליפשיץ ז"ל - בעלה של יוכבד ליפשיץ. בן 83 בעת חטיפתו שהיה פעיל שלום והסיע פלסתינאים חולים בהתנדבות לטיפולים בבתי חולים בישראל. גופתו הושבה בפברואר 2025. סיבת המוות לא נמסרה. 

יאיר יעקב (יאיא) ז"ל – שני ילדיו הצעירים, אור (17) ויגיל (13) ובת זוגתו מירב טל נחטפו ושוחררו בנובמבר. בפברואר 2024 צהל הודיע שיאיא נהרג ב7 אוקטובר וגופתו בידי החמס. ביוני 2025 גופתו הושבה

חיים פרי ז"ל - נחטף ע"י החמאס. בדצמבר 2023 החמאס פרסם סרטון שלו עם יורם מצגר ועמירם קופר. שפתותיהם היו סגולות, עדות להחזקתם במנהרות דלות חמצן. ביוני 2024 צה"ל פרסם ששלושתם מתים.

ערן סמילנסקי – חבר כיתת הכוננות. התחבא בארון עם אקדח, ובהמשך נלחם בהצלחה נגד מחבלים עם 35 כדורים בלבד.

אביב אצילי ז"ל - חבר כיתת הכוננות. נהרג וגופתו נחטפה. ביוני 2025 צהל השיב את גופתו.

במקביל לנובה היתה מסיבת מוסיקה קטנה נוספת באזור בית הכנסת של מעון נירים, ובה השתתפו כמאה איש (אפילו פחות לפי תומר). היא היתה ללא אישורים ולכן לא היו מודעים לה. תיקלט אותה דניאל אשר כהן ז"ל (32) מתל-אביב, שידוע בשם הבמה Nisha Acid. הוא תקלט עד 6:50. מצנח רחיפה עבר מעל האזור אך לא תקף. לפי עדות תומר קיטיביץ נרצחו רק אלו שניסו לברוח (למעט הוא). מי שנותר במסיבה שרד. נרצחו 17 איש ממשתתפי המסיבה. חלק באזור צומת רעים, וריכוז נוסף בצומת 232 ו2310.

הוקם במוצש יוה"כ 1946 במסגרת מבצע יא הנקודות בנגב. הוקם על אדמות שרכש הרב דנגור, רב העיר סואץ בתחילת מ20. ב15 מאי 1948, 14 שעות לאחר הכרזת המדינה בתל-אביב, הותקף הקיבוץ ע"י צבא מצריים עם 1000 חיילים, שישה משורינים, ועשרים זחליליות. בהגיעם 150 מ' מהקיבוץ פתחו אנשי המשק באש והמצרים נסוגו עם 35 הרוגים. הכשלון גרם למצרים להתמקד בהתקפה צפונה, ולוותר על כיבוש הנגב הצפוני בואכה באר-שבע. בדצמבר 48 המצרים ניסו לתקוף שוב, ללא הצלחה. לאחר המלחמה הקיבוץ עבר למיקומו הנוכחי, ולימים במקומו המקורי הוקם קיבוץ ניר יצחק. לקיבוץ 22,000 דונם, וידוע בפרסומת התפו"א שלו. הוא גם מפעיל מפעל נירלט בשיתוף עם קיבוץ ניר עוז.

כרוניקון הקרב בנירים לפי הכתבה הזו:

בצבא התמכרו לקונספציה ולא תרחשו אפשרות להתקפה המונית ללא מודיעין מקדים. גם הפרימטר צומצם ל100 מטר מהגדר בלבד.

לכל יישוב היתה חוליית חדירה "שקטה" שהיתה אמורה לפרוץ ליישוב, ולדווח אם הצליחה, ואז הגיעו כוחות של 30-40 נוחבות על טנדרים. במקביל נשלחו חוליות מארב לצמתים למנוע הגעת תגבורת.

6:42 חוליה ראשונה חודרת לקיבוץ נירים. חוליה שקטה של 12 מחבלים על 6 אופנועים.

6:53 כיון שזה היישוב הראשון שדווח בו על חדירה, חפ"ק המחט רץ לשם. הוא מקיף את הקיבוץ ומחסלים מחבל אחד. ממשיכים לתוך הקיבוץ ומחסלים שם עוד שני מחבלים.

7:10 חפק המחט מוכרע במארב בתוך הקיבוץ, ושלושת גופותיהם נחטפות לעזה. במקביל הרבשצ לאחר שיחה עם מגד גולני מורה לכיתת הכוננות להתכנס בבית אחד. הם לא יצאו כל היום להילחם.

במקביל כוחות על הגדר בולמים המשך ההתקפה. עד 8:20 הם מחסלים 50 מ120 המחבלים התוקפים. בתוך הקיבוץ 9 מחבלים בלבד. מנגד שדרת הפיקוד של צהל נפגעת,  נותר רק שליש מהכח הלוחם, ובפיקוד מכים. למרות זאת –

8:20 לשער הקיבוץ מגיעים נמ"ר וטנק, אך בהערכת מצב מחליטים לעבור לגזרה אחרת. זו החלטה קריטית שמותירה את הקיבוץ לבד,  ואז חודרים עוד מחבלים רבים לקיבוץ ומתבצע רצח של 5 וחטיפה של 5. ב8:25 הרבשצ שולח הודעה לכיתת כוננות שאין צבא, אך הם עדיין לא יוצאים להילחם. במקביל המחבלים מנסים לחטוף את גופת חממי עם רכב של דורון מאיר ז"ל שנרצח בקיבוץ, אך הוא נתקע בגדר. הם שולחים טנדר מעזה שמשלים את חטיפת הגופה.

9:20 מסק"ר יורה על פתח בגדר בקיבוץ המשמש את המחבלים. מזרז נסיגת רוב המחבלים.

10:00 כיתת הכוננות יוצאים להילחם. אך בהמשך הם נסוגים למגדל הגרעינים של הקיבוץ ונשארים שם עד שצהל מגיע ב13:30.

 11:00 מסקר נוסף מגיע לגזרה ויורה. גם זיק יורה.

13:30 מגיע כח צבאי ראשון. המחבל האחרון בקיבוץ מחוסל ב14:00. דובדבן מטהרים את הקיבוץ.

ב16:00 חילצו משפחות, ורק ביום א חילצו אותם מהקיבוץ למלון באילת.

·       גופות שני חיילי חפ"ק חממי חולצו ביולי 2024.

·       לפי תחקיר אחר טנק בפיקוד זפולסקי מגיע לקיבוץ והורג כ60 מחבלים. 

·       המחבלים הצליחו להרוג חמישה, ולחטוף חמישה (חנה פרי, נדבב פופלוול, נורלין באבאדילה אגוג'ו, רימון בוכשטוב ויגב בוכשטוב). שלושת הנשים שבהן שוחררו בנובמבר. רימון בוכשטב התפרסמה במבטים נוקבים לחוטפים במעמד השחרור. במרץ 2024 החמאס הודיע שבעלה, יגב בוכשטב ז"ל, מת מחוסר תרופות ואוכל. הקיבוץ פונה למלון המלך שלמה באילת.

הוקם ב1950 ע"י עולים מאמריקה הלטינית, וקרוי על שם שלושה שנפלו במלחמת העצמאות. במהלך השנים סבל מהסתננויות, גניבות, ופצמרים. ב7 אוקטובר 2023 פלשו לקיבוץ ב 100 מחבלי חמאס ואזרחים, וזה די נס שזה נגמר ללא חטופים ורק 4 הרוגים. מידע חדש מאפריל 2025 לפי כתבה זו מלמד -

ב3:00 בלילה השב"כ חשד שהסימנים מהרצועה הם החמאס מתכונן להתקפה ישראלית אפשרית. כדי להבהיר שלא כך הדבר, נדרשו הכוחות הצמודים לגדר להתרחק (נשמע לי כמו תירוץ.. תאוריות הבגידה הרבה יותר הגיונית!..) תקלה חמורה גרמה לכך שההוראה להתרחק מהגדר לא הגיעה למרחב כיסופים ושם הכוחות נשארו קרוב לגדר. התוצאה היתה היתקלות מהירה בשלושה נתיבי תקיפה של החאמס בגזרה. כיתת כוננות בפיקודו של סמל גולני נלחמה עד שנגמרה לה התחמושת, ובמקביל טנק בודד מגדוד 77 שיבש התוכניות לכבוש הקיבוץ. התוצאה היתה ש15 מחבלים חדרו לקיבוץ, רצחו שלושה, כולל הרבש"צ (רס"ן במיל רמי נגבי), אבל ברחו ממנו מהר.

הרבשצ, רמי הנגבי ז"ל, הספיק להקפיץ את כיתת הכוננות, אך נתקל במחבלים, מת, ונשקו נגנב. נותרו רק 4 חברי כיתת הכוננות עם נשקים, שנותרו בבתיהם, כי זו ההנחיה שקיבלו. (היו 16 בכיתת כוננות, אך מחשש לגניבות נשק צהל הותיר רק 4 עם נשקים).

מתן מליחי היה עם משפחתו ואקדח עם עשרה כדורים. הוא הכניס אותם לממד וחיכה בחדרה הסמוך. כשמחבל נכנס ירה בו שני כדורים, ולקח לו הנשק. להפתעתו חבריו לא הגיבו, וכשהמחבל התעורר חיסל אותו במכות. מתישהוא מופיע טנק ובו מפ בר זונשיין. הוא דורס עשרות מחבלים עד שחוטף טילים ומושבת. זונשיין עזב הטנק הלך 2 קמ והשמיש טנק נוסף, השמיד חוליה בנירים, ושב לעין השלושה. אחרי הטנקיסט מופיע מסקר ויורה על מחבלים בשדות הקיבוץ. כך הושמדו עשרות מחבלים. בדרכם לקיבוץ. 

במשך כל שעות היום לא הגיע אף כח צהלי. משפחות מנגד הצליחו להזעיק קרובי משפחה חמושים מאביגיל שבדרום הר חברון, מרחק שעה נסיעה. הם מגיעים ב13:15 ובהיותם על אזרחי כמעט היה דוצ. אחד מהם, בצלאל טליה, מוצא את גופת אימו, מרסל טליה ז"ל שבאה לבקר את בית שילדה יומיים קודם, בשבילי הקיבוץ, מחוררת בעשרות כדורים. המחבלים שרפו הרבה בתים, וגרמו למותה של סילביה מרנסקי ז"ל בת ה80 שנלכדה באש. בערב כל תושבי הקיבוץ פונו למלון באילת.

ב13:35 מגיע כח מגב. כח צהלי מגיע רק ב15:15 ולא מאתר אף מחבל. בערב הוא מפנה את הקיבוץ למלון בים המלח, ועדיין שכח את התאילנדים שפונו למחרת.

·       בקיבוץ יש מבשלה קטנה SABRESA..

הוקם ב1951 ע"י גרעין מארהב ואמריקה הדרומית. בן המשק דרור שאול נודע בסרט "מבצע סבתא" שמשקף את הקיבוץ, ואחיו שהיה קצין מסתערבים בכיר. תחקיר הקרב ב7.10.23 לפי הכתבה הזו - 

5:30 כח של גדוד 51 של גולני ב"כוננות עם שחר".

6:29 מתחילה ההתקפה ההתקפת טילים.

6:38 מפרד פלוגה ב מורה להגיע לקיבוץ כיסופים.

6:55 מתחילה חדירה לתוך הקיבוץ. נסיון לתקוף את בית הרבש"ץ. משליכים מטען אך הוא מצליח להתבצר בממ"ד.

7:30 חטיפת שלמה מנצור ז"ל. רציחת שישה עובדים זרים.

13:06 מגיע כח תגבור ראשון מגדוד 450. כח אחר נתקל בצומת בדרך לקיבוץ ומנהל קרבות עד 16:00.

17:00 מתחיל פינוי הקיבוץ למרות שיש בו עדיין מחבלים.

1:30 היתקלות עם מחבלים מכיוון בית גודו. מופעל עליו סיר לחץ עד הריסת המבנה, אך בדיעבד מסתבר שהיה בו אזרח, שנהרג (תום גודו ז"ל).

9 אוקטובר – מנהל הרפת לשעבר, ראובן הייניק ז"ל מגיע לרפת ונרצח. המחבלים מחוסלים בסיוע מסוק וטנק. כח מחטיבה 5 מתיישב בקיבוץ.

12 אוקטובר – היתקלות אחרונה עם מחבלים בשטח הקיבוץ.  

גי'נה סמיאטיץ' ז"ל– בת 90. הם גררו אותה מהממ"ד לסלון וירו בה בראש.

סער מרגוליס ז"ל – הרבשצ לשעבר וחבר כיתת הכוננות. נהרג בקרבות.

משפחת זק ז"ל – משפחה שנרצחה לאחר שלא נענו לקריאות המחבלים לצאת החוצה, והמחבלים שרפו את הבית.

הקיבוץ התפנה למלון בים המלח, ובהמשך לקראווילות בנחשונים.

היה בכוחות מדולדלים של גדוד 51 של גולני בשל החג והעדר התראה. ב6:30 המפ עידו יצחקי מחוץ למוצב כשמתחילה ההפגזה. הוא רואה התקפה ומחליט להתקדם לכיסופים עם 20 חיילים להגן עליהם. בבונקר הקדמי תומר נגר ז"ל לבדו עם מקלע נגב. למרות שקוראים לו להחזור למוצב הראשי, הוא נותר בבונקר הקדמי מחסל עשרות מחבלים, עד שנגמרת לו התחמושת. הוא ירה סה"כ 675 כדורים במשך שעה, עד שנגמרה לו התחמושת, ונפל. 

• בפברואר 2025 החמאס הציגלכאורה את הנשק שלו בשחרור חטופים, אך הצילום מראה שזה לא הנגב שלו, וכאמור נגמרה לו התחמושת, משמע הם רק הציגו את התוף הריק שלו..  

במקביל ירי על כל אמצעי ההתרעה וניטרולם. בחמ"ל סגן ט ושמונה סמבציות מספיקות לראות במצלמות תחילת ההתקפה ומכריזות "פשיטה". מהשש רואה-יורה רק שלושה מתפקדים, וגם זה לזמן קצר (לפי גרסה אחת – כי נגמרה התחמושת). הקצינה מורה לכל הבנות להתכנס בחמל הממוגן. סהכ 22 בנות. לפתע מצלמה אחת חוזרת לתפקד והסמבציות קרן מאיר ואחרות מכווינות זיק, מסקר, וטנק. בשלב מסוים החשמל נופל ונהיה חושך בחמל, אך זה גם פתוח אוטומטית שער החמל. לוחמי המוצב מתמקמים סמוך לשער ומגינים עליו, וגם נסיונות פריצה מהגג. אבל ממשיכים לפעול. נהיים 60 איש בחמל. מתישהוא מגיע כח קומנדו 12 איש בפיקוד סרן א'. ב12:30 מגיע כח של אגוז מחווארה לסיוע בפיקוד ס"אל מ' וסגן אושרי (סאל מ' מוביל כח לקיבוץ ונפצע קשה). לכח הזה היו שלושה נופלים. ב21:00 מגיע כח מגדוד 9 לסיוע נוסף ומחסל מחבלים שהתבצרו בבית הכנסת. ב22:00 חילצו מי שנותר. על גופות המחבלים התגלו מפות מדויקות של המוצב, כולל סימון בולט למגורי הבנות. היתה פשלה שאף אחד לא מצא המפתח לבונקר ולתחמושת בו להתחמש.  סה"כ 31 הרוגים. הצבא לא מוסר הפרטים, אבל כל התצפיתניות ניצלו.

במקביל טנק נכנס לתוך הרצועה ויורה ברכבים החוזרים לרצועה מחשש לחטיפה. הוא גם חוזר לקיבוץ מגן ודורס חמישה מחבלים. לבסוף הוא מושבת ב232 אך המפ מצליח לחלץ.