נבהיר - הבחינה בע”פ בודקת באופן ישיר את הידע שלך על נושא שבחרת, ועל הדרכה בכלל רחבי ארץ-ישראל. עם זאת את/ה גם נבחן על הופעה ובטחון עצמי.
“חמשת הדברות” הראשונות מתייחסות לתוכן הבחינה ולהכנה אליה, ואילו “חמשת הדיברות” האחרונות מתייחסות להופעה עצמה, והתמודדות עם המצבים שלא רצית שיקרו, אך יתכן (מאד..) ויקרו.
1. בחירת נושא: כדאי לבחור נושא מוכר וקרוב לליבך, וגם אז לעבור עליו שוב, ולעומק. הייתי ממליץ גם לעשות סימולציות מול חברים / משפחה / מראה..
2. עזרים: אפשר ורצוי להכין עזרים נילווים להעשרת הההדרכה. אפשר להכניס חומרים – כמו: תנ”ך (ולצטט ממנו), ברית חדשה (כנ"ל), אטלס (או מפה מתקפלת..), אי-פאד (ולהציג עליו תמונות, שחזור וירטואלי או קטע וידיאו), להשמיע מהפלפון עם רמקול קטע מוסיקה, להשתמש בסמלים על מטבעות, להביא עותק של מטבע עתיק, ועוד ועוד..
אבל: אם מדובר בציטוט מהתנ”ך אין זמן לעלעל בהם ולחפש את התשובה. אם שלפת במקרה בשנייה בעמוד הנכון– טוב. יותר סביר להניח שלא יתנו לך זמן לחפש ויבקשו את התשובה בעל – פה מידיעותיך. אם מדובר בקטע מוסיקה - שהוא מוכן ב"שלוף".. וכו..
אבל2: זה ממש לא חובה, ואפילו אף משקף קצת חוסר בטחון עצמי "להחזיק את הקהל" מכוח הסברייך המרתקים.. לשיקולך..
3. הכרת הסביבה של הנושא שבחרת: כל בחינה בע”פ מתרחבת מהנושא הנבחר. הצגת את השער במגידו? - איפה עוד יש שערי תאים? מה עוד רואים במגידו? מה רואים בצד השני של העמק?
4. ידע גיאוגרפי כללי: סיכוי מאד גבוה שמתישהוא תישאל על גבולות יחידות הנוף והאזורים בכל הארץ (מה גבולות הגולן?, מה אורכה של המדינה?). אגב - סיכוי מאד גבוה שהסוכן נסיעות ישאל אותך שאלת סוכן טריויאלית (“מהו סיור אופציונלי?”, “מה זה חדר טווין לעומת דאבל בד?”)
5. ירושלים: תמיד יופיעו שאלות רבות על ירושלים. זה חלק מובנה.
6. לבוש: כמו בראיון עבודה, אם רוצים להתקבל / לעבור, צריך להראות יצוגי. מכנסיים ארוכים ונעליים יותר מתאימים לבחינה. תשאירו את המכנסיים הקצרים והסנדלים כאשר תדריכו במג'רסה.. גם חולצת כפתורים מגוהצת נראית יותר מכובדת מטי-שירט.. וכו..
7. בטחון עצמי: את/ה לא יודע את התשובה במדויק? לא להראות “מצוקה נפשית”. נבחן שלא יודע את התשובה כהלכה, נלחץ, תופס את ראשו בין שתי ידיו כאילו אסון קרה.. זה אכן יגמר בכשלון! יש לעמוד בביטחון. לא להשפיל עיניים. לא לגמגם. בטחון עצמי!.
אבל אז מה עושים אם לא יודעים? –
8. מותר לאמר “לא יודע”: אם אינך יודע/ת את התשובה לשאלה שנשאלת – ואין לך בכלל כיוון – עדיף שתאמר – "מצטער, אינני זוכר". זה עדיף מאשר לנסות ולנחש. יושבים שם 4 בוחנים, ידענים, ועוד מספר צופים. כולם יודעים את התשובה הנכונה. אם תמציא תשובה אתה עלול לגרום לעצמך יותר נזק. עדיף להודות שאתה כרגע לא זוכר.
9. אסור לאמר "לא יודע כי..": לענות כשלא יודעים "לא יודע כי לא הייתי בסיור הזה" -- זה גול עצמי. תפקידך להשלים סיורים שבהם לא נכחת. גם אין טעם לומר: ” לא למדנו את זה", או "לא לקחו אותנו לשם במהלך הקורס” – זה לא רלוונטי מבחינת הבוחנים. בשלב הזה עליך להכיר ברמה טובה את כל הארץ, כולל גם מקריאה עצמית.
10. ענווה: יש להתנהג בצורה המכבדת את הבוחנים. אין זה המקום להתווכח איתם, לערער על דעתם, לזלזל בדבריהם, לנסח עבורם את השאלה מחדש וכו’. בוא בענווה ובכבוד לבוחנים שמולם אתה עומד.