הסיבה בגללה באנו לכאן, היא, כי מכאן אנו רואים את הר הגעש המלאכותי שצופה אל תוך המדבר, שהוא המושא של הסיור.
אך בשביל להיכנס אל הנושא, אנחנו צריכים לחזור כ 2,000 שנה לאחור.
63 לפני הספירה. בשערי ירושלים עומד הגנרל פומפיוס ומכריז “מזרח תיכון חדש”.
החשמונאים הצליחו מאה שנה לפני כן למרוד באנטיוכוס הרשע וביוונים הסלווקים ולהקים ממלכה עצמאית. וכעת בשנת 63 לפנה”ס מודיעים להם שהם הופכים להיות נתינים של הממלכה הרומית.
מבחינת הרומאים אין חייבים לשנות סדרי עולם, יש ליהודים שפה שמית מוזרה עם צליל מוזר, מותר להמשיך ולשוחח בה. הדת היהודית מורכבת מפולחן מוזר – לאל אחד בלבד, ועוד ללא צורה (!) זה היה ביזארי לחלוטין בשבילם. אתה נכנס למקדש ולא רואה אותו! אבל הרומאים קיבלו את זה.
ההבדל היחיד הוא – מסים. מס פדרלי לאימפריה הרומית. הדבר לא מתקבל כל כך בהבנה, אז יש פרעות, אלפי יהודים נהרגים עד שהעם משתכנע שאין לו ברירה.
עשרים שנה עוברות והחשמונאים הם כמלכי בובה כאן באיזור, אך ממשיכים לשלוט. אך בארבעים לפנה”ס מישהו לא יהודי ישכנע את הרומאים שהוא יהיה גובה מס טוב יותר.
הוא בן של פוליטיקאי אדומי שגם עשה מהלכים טובים בשבילו בחצר רומא.
אבל הבן עלה על האב פי כמה וכמה. שמו הורדוס, המכונה בספרות “הורדוס הגדול”.
הכינוי הזה ניתן לו גם בגלל מפעליו הרבים בהשואה לבניו, וגם עוצמת מלכותו שהיה ללא ספק הרבה מעל ומעבר לכל ממשיכיו.
כינויו “הגדול” גם בא להבדיל אותו מבניו – “הורדוס ארכילאוס”, “הורדוס אנטיפס” ו”הורדוס פיליפוס”.
הורדוס שלנו מקבל את המינוי ב 40 לפנה”ס. יש קצת מתנגדים. מי לא מתלהב מאותו גובה מס חדש? במיוחד המלך המקומי, החשמונאי, מתתיה אנטיגונוס. נוצר עימות שימשך למעלה משלש שנים, מ-40 ועד 37 לפנה”ס.
ב37 לפנה”ס נפל דבר. מתתיה אנטיגונוס יפסיד ויומת באנטיוכיה והורדוס יהפוך ממלך דה-יורה למלך דה-פאקטו.
הוא ימלוך עוד 33 שנה עד מותו בגיל מופלג יחסית גיל 69. לא יצליחו להתנקש בחייו, והוא ימות במיחושים וכאבים רבים, שיוספוס יתאר בפירוט גראפי מאד, כולל תולעים במבושיו (ציטוטים בהמשך).
הוא מת ביריחו, ויוספוס מתאר שהוא הובא לקבורה בהרודיון.
למה בכלל נבנתה הרודיון? – שם, לפי יוספוס היה להורדוס נצחון חשוב בראשית הקריירה –
“במנוסתו מצא כי היהודים מכבידים עליו יותר מהפרתים: הם לא חדלו מלהציק לו, ובמרחק שישים ריס מירושלים נערכו ונלחמו בו זמן רב למדי; הורדוס הכריעם והרג רבים מהם. לימים הקים במקום יישוב, זכר לנצחונו, פיאר אותו בארמונות מהודרים, ובראש הגבעה בנה מצודה מבוצרת היטב, וקרא למקום “הרודיון” על שמו. (מלחמות א 265, תאור דומה בקדמוניות יד יג ט).
ולמה כל כך הרבה בניה? הורדוס היה מספיק חכם כדי שלא להפנות את כל האנרגיות שלו להקמת צבא ולחימה והתפשטות כשם שנהגו מלכים אחרים בתקופות אחרות. הוא מולך בחסות הרומאים, ומשכיל להפנות אנרגיות של רצון להאדרה עצמית לא בכיבושים, אלא בבניה, ויזמות כלכלית.
והוא אכן היזם הכי גדול שהיה לנו כאן בארץ ישראל, כולל בעת החדשה. אי אפשר להצביע על אדם אחד שבנה באותו קנה מידה כמו הורדוס. אולי עזריאלי..
הוא למשל לקח כפר דייגים קטן והפך אותו לעיר נמל בינלאומית – קיסריה.
אין שם מעגן – אז הוא יוצר. הוא שם בלוקים של בטון הידראולי בתוך המים ויוצר נמל, כיש מאין.
את ירושלים הוא משנה לחלוטין. הוא בונה את בית המקדש מהיסוד, ליהודים. זה גם צעד פוליטי אבל בצידו הוא יוצר שווקים. אפילו הבסיס של קשת רובינסון הוא חנויות, ואני מניח שהכל היה מושכר תמורת כסף שהורדוס גבה.
הוא גם הוסיף חומה שניה לעיר מצפון ובתוכה הכל שווקים – ממש עזריאלי.. הוא גובה מסים בהיקף גדל, ונהיה עשיר כקורח. הערכות של כלכלנים אומרות שבערוב ימיו היה עושרו הפרטי כדי שליש מזה של אוגוסטוס הקיסר עצמו. זה מטורף.
מה הוא עושה עם כל הכסף הזה? הוא בונה עוד יותר – לעצמו. בקיסריה הוא בונה על השרטון שבקצה הדרומי את ארמון השונית. הדבר הזה משקף לא רק אקסטרווגנטיות אלא גם פאראנויה. הוא תמיד חושש שהיהודים ימרדו בו ופוחד מהם, ואחת הדמויות שהוא הכי חושש ממנה זו אשתו היהודיה, מרים. נישואין פוליטיים, אך על פי יוספוס הוא מאוד אהב אותה – אבל גם פחד ממנה, ויש צדק בפחד. הוא הרג את דודה, המלך החשמונאי האחרון. יש לה את כל הסיבות להרוג אותו ולהחזיר את המלכות לבית חשמונאי.
ולכן בשלב מסויים בחייו הוא יוציא אותה להורג(!).
והורדוס לא הסתפק רק בכך – גם את שני בניו מאותה אשה הוא יוציא להורג (!!), נחזור אליהם בהמשך.
לכן תמיד הבניה שלו משלבת אקסטרווגנטיות ופאראנויה. מצדה היא הדוגמה הכי בולטת. היו שם כדי יין מרומא, ופרסקאות ועושר בלתי נתפס, אבל גם מערך של ביצורים המעידים על פארנואיד גדול. לא רק שכל ההיקף של מצדה מוקף חומה, אלא הארמון הצפוני, המדהים ביופיו ובתעוזה של הבניה, הוא בעצם גם שרשרת של קוי הגנה, כמצודה בתוך מצודה. הכניסה לארמון עצמו מאוד מוגנת, בתוך הארמון יש כמה מדורים על מדרגות ענק, שכל אחד מהם הוא קו נסיגה מסויים. רואים את האישיות שלו דרך הארכיטקטורה.
ואף שמצדה נראית כל כך אידאלית, היא אחת מתוך חמשה או ששה מבצרי מדבר. חלקם ממוחזרים מימי החשמונאים, חלקם הוא מוסיף. נסקור אותם בקצרה: מצדה, מכוור, סרטבה, הורקניה, דוק-דגון, קיפרוס.
אתר אחד נוסף הוא “בצניעותו” הוא מכנה על שמו שלו – “הרודיון”.
מה אנחנו יודעים על הרודיון מיוספוס?
“במרחק שישים ריס מירושלים (ריס = סטדיה, איצטדיון, קצת פחות מ 200 מטרים, כלומר כ 11 ק”מ) בנה תל, מעשה ידי אדם, שצורתו צורת שד, וקרא גם לו בשם זה הרודיון, (גם בשם זה, כלומר היו שניים*), אך עיטר אותו ביתר פאר. את ראש התל הקיף במגדלים עגולים, ועל השטח המוקף מגדלים אלה בנה ארמון מפואר מאד: לא רק מראה החדרים בפנים הארמון היה מרהיב ביופיו, אלא גם הקירות, הכרכובים והגגות בחוץ היו מעוטרים בעושר רב. בהוצאות עצומות הביא שפע של מים ממרחקים, ומכיוון שהתל היה גבוה למדי, על אף היותו מעשה ידי אדם, בנה בעליה לראשו מערכת מדרגות, מאתים במספר, משיש בוהק בלובנו. למרגלות התל בנה ארמונות נוספים, לאכסן בהם את רכושו ולארח בהם את ידידיו; וכך דמתה המצודה בכל אשר הכילה לעיר, אך שטחה לא עלה על שטח של ארמון.” (מלחמות א כא י).
(*) הפיסקה הקודמת מזכירה בניית הורדוס מבצר אחר בשם “הרודיון” “על הר קרוב לארץ ערב”. אתר זה טרם זוהה.
הנה הנתונים שאנו צריכים לאתר את המקום על פיהם: 11 ק”מ מירושלים וצורתה צורת שד.
ההר שאתם רואים לכיוון דרום – שמו הערבי ג’בל אל פוריידיס = הר הפרדס. אך יש כאן שימור שם. האותיות ר’ ד’ והס’ הם הסיומת של השם היווני של הרודיון, “הרודיס”, כפי שמופיע למשל במכתבי בר כוכבא. גם המרחק נכון וגם הצורה.
ולמה המחקר כל כך מתענין בהרודיון? כי סופו של הורדוס שמת ככל האדם:
“חום גופו עלה, אם כי בצורה מתונה; הגירוד בעורו נעשה קשה מנשוא; הוא חש כאבים תכופים במעיו, רגליו היו נפוחות כמו אצל חולי הידרופיסיה (מיימת, הצטברות נוזלים), דלקת תקפה את בטנו, במבושיו אחז רקבון והוליד תולעים. יתר על כן הנשימה קשתה עליו, במיוחד בשכיבה, ועוויתות לפתו את כל אבריו.” (מלחמות א לג ה)*
* לפי ליסה אולמן לא ניתן לזהות את מחלתו של הורדוס, אך יש בה מרכיבים הידועים במחלת שחמת הכבד ובמחלות לב. התאור של תולעים במבושים נראה בלתי אמין, וידוע כמרכיב ספרותי לתיאור מות מלכים רשעים. ראה תיאור דומה למות אנטיוכוס במכבים ט 5, 8-9, ותיאור פאוסניאס על מות קסנדרוס מלך מקדוניה.
נראה שיש כאן תיאור ספרותי האופייני לסופרים רומיים בבואם לתאר מוות לאיש רע, איש עריץ. בכלל – המצאת תכנים מסוימים היתה לגיטימית באותם ימים. נאום אלעזר בן יאיר בן יאיר למשל. יוספוס לא הקליט אותו, הוא המציא אותו. באותם ימים זה היה לגיטימי ליצור טקסטים שכאלו.
ולמה תאור כזה גרפי, השמור למלכים רשעים?, כי הורדוס אכן היה רשע.
רשעותו מבוטאת ע”י יוספוס אפילו בהקשר למותו – כדי שהיהודים לא יהפכו יום מותו ליום חג, ציווה לרכז את מנהיגי היהודים בהיפודרום של יריחו ולהרגם לכשימות. היהודים רוכזו, אך בסוף לא הוצאו להורג. (מי שביטל את זה הייתה אחותו שלומית, היא יצאה ובישרה שהוא ביטל את הפקודה ורק אח”כ הודיעה שהוא מת).
כאמור הוא מת ביריחו – אך נקבר בהרודיון. נקרא איך ארכלאוס, אחד מבניו מאשתו השומרונית, מי שירש את מרכז הארץ, דואג לקבורתו:
“ארכלאוס לא החסיר שום פרט לתפארת הקבורה. הוא הוציא כל דבר ביקר מארמון המלך להובילם לכבוד המת: מיטת המת היתה כולה עשויה זהב טהור, משובצת באבנים טובות ופרוש עליה מרבד ארגמן רקום בשלל צבעים. על המרבד היתה מונחת גופת המת עטופה בארגמן, העטרה לראשו ועליה זר זהב, ולימינו שרביט המלוכה. סביב גופת המלך הלכו בני המלך וקרובי המשפחה הרבים, אחריהם שומרי הראש וגדוד התראקים, וגרמנים וגאלים, כולם חגורים את כלי נשקם, כערוכים למלחמה. לפניהם הלכו שאר אנשי הצבא על כלי נשקם, ובראשם מפקד הצבא וקציניו, ערוכים בסדר למופת, ואחריהם חמש מאות משרתים ועבדים משוחררים נושאי קטורת. גופת המלך הובלה למרחק מאתים ריס* אל הרודיון ושם הוטמנה כמצוות המת. ובזה תמו דברי ימי הורדוס. (מלחמת א לג ח).
* 200 ריס הם כ 37 ק”מ, שהם כהמרחק בין יריחו להרודיון. אלא שבקדמוניות נמסר שהמרחק הוא 8 ריס. כאשר לא מצאו את הקבר, אשל ובן נון הציעו לאתר את הקבר ו”הרודיון האחרת” בדוק, מעל יריחו!.
יוספוס מבין את כובד הארוע.
התיאור מספר בפירוט את הקבורה בהרודיון. אבל לא מספר ה י כ ן בתוך הרודיון נקבר הורדוס.
זה נושא הסיור, לחפש את המקום של הקבר בהרודיון.
אמצע המאה ה-18, חוקר בשם פוקוק מתאר לראשונה את האתר, אבל הוא לא יודע את מה הוא מתאר. מי שזיהה את ההר כהרודיון, הוא אדוארד רובינסון. ובשנות ה 60 של המאה ה-19 קלרמון גנו חיפש כאן בנסיון לאתר את הקבר האבוד, ומאז ועד 2007 כל מיני משלחות וחוקרים ניסו למצוא את הקבר הזה.
תיארנו את עושרו בחייו, מה היה עושרו במותו? זה עשוי להיות דבר מטורף. הנה תמונות מקברו של תות אנך אמון. פרעה קטן לעומתו, מת בגיל 18 אבל לא נשדד. אם דבר כזה ימצא בהרודיון, תהיה סנסציה בינלאומית. אז בואו, נתקדם לאתר!
“למרגלות התל בנה ארמונות נוספים, לאכסן בהם את רכושו ולארח בהם את ידידיו; וכך דמתה המצודה בכל אשר הכילה לעיר, אך שטחה לא עלה על שטח של ארמון.” (מלחמות א כא י).
התל הוא ללא ספק האקרופוליס שמעלינו. אנחנו נמצאים בהרודיון תחתית שלמרות כמו שאתם רואים שמישהו חפר פה בקנה מידה רחב, את רובה אנחנו עדיין לא מכירים.
מי שחפר פה זה אהוד נצר ז”ל, החל מ1972.
נצר כמו רבים לפניו, חיפש את הקבר.
איך היה צריך להראות הקבר של הורדוס? יש לצפות לקבר מלכותי.
אבל איך נראה קבר מלכותי ?. נלך לרומא עצמה, לקבר של האימפרטור עצמו – אוגוסטוס.
עיגול ענק.
כנ”ל המאוזוליאום של אדריאנוס, הנמצא היום בכניסה לוואתיקן, והפך למצודה בימי הבינים. מתחם עגול גדול.
על פי ההגיון הזה הקבר של הורדוס צריך להיות על פי המסורת הרומית אותה כל כך אהב. בואו נחפש אלמנט עגול בולט בשטח.
תרימו מבט. ההר הזה, הוא מתחם עגול ענק. נראה מתאים.
בשנות ה-60 חפרו הפרנציסקנים את האקרופוליס וגילו שזה משהו אחר. ארמון רב תפארת. עוד נגיע לשם.
כאן למטה עוד לפני החפירות נראה המתחם הזה מלבני ועיגול באמצעו. קלרמון גנו יחטט פה בתקוה למצא עדויות לקבר, ללא תוצאות.
1948 ואילך כל האזור תחת שילטון ירדן, והפרנציסקנים ישקיעו בשנות ה-60 בחפירת האקרופוליס.
למה לקתולים בכלל לחפור פה?
הבשורות מתארות לנו שבעקבות לידת ישו בבית לחם יועצי הורדוס מתריעים על לידת מלך, והורדוס באקט של פרנויה טיפוסית מצוה להרוג כל התינוקות בבית לחם. יוצא שאפילו הנצרות שימרה את אופיו הפרנואידי והמרושע!, אך גם גרמה לנצרות להתענין בדמותו!
1967 העידן הישראלי..
בשנים הראשונות נעשות חפירות של מערכות המים מתחת לאקרופוליס. ב 1972 אהוד נצר תוקע כאן את האת הראשונה.
מיהו אהוד נצר? התחיל כארכיטקט, ב 1963 פרופ’ יגאל ידין מציע לו הצטרף למשלחת למצדה על תקן הרשם הארכיטקטוני שלה. נצר מתלהב ונדבק בחיידק הארכיאולוגיה עד ששינה את הקריירה ועשה דוקטורט בארכיאולוגיה.
ומה יותר מתאים לחקר הורדוס ומפעלי הבניה שלו מאשר ארכיאולוג שהוא גם ארכטיקט! נצר אכן יקדיש את שארית חייו לחקר הורדוס.
הוא חפר בקיסריה, את קיפרוס, ושנים רבות חפר, כמעט לבד, את ארמונות הורדוס ביריחו.
כמובן שמי שמתמקד בהורדוס, מציאת קברו היא משאת נפש.
כשנצר הגיע הנה ב 1972 הארמון של האקרופוליס כבר חפור, ולפי הבנתו לא יתכן שהורדוס יהיה קבור למעלה. למה? כי אמנם איכפת להורדוס מהמורשת הרומית, אבל איכפת לו גם מנתיניו היהודים, והראיה – באף אחד מהמקומות שבנה אין אומנות דמות, גם לא במקומות הפרטיים כמו במצדה.
אומנות דמות הייתה אובססיה אחת של היהודים, והשניה היא טומאה וטהרה. אי אפשר לצרוך אוכל מכלי שאינו טהור אם אתה במעמד מסויים – אם אתה כהן אתה אוכל ושותה רק מכלי אבן (לדעתי בכל אופן). כלי אבן הם כלים שנורא קשה ליצור ולהפיק, והכל רק בשביל מעמד מסויים. ריבוי המקוואות ברובע היהודי מדגים את זה, ולדעתי אלו מגורי כהנים, הנדרשים לטבילה לפני כל ארוחה, שכן הם אוכלים תרומות, ועליהם להיות בטהרה בשעת אכילת תרומות.
והטומאה הכי חמורה היא טומאת מת. “לא יתכן”, אומר נצר, “שהמלך יקבר באקרופוליס כי זה יטמא את במת ההר, והיהודים לא יבואו במגע עם בניו בגלל הטומאה. לכן המלך צריך להיות קבור בעיר התחתית”.
הוא בא לכאן ורואה את המתחם המלבני עם העיגול באמצע ומחליט לחפור אותו. מה שאתם רואים היא תוצאת עשר שנות עבודה. מה הוא מצא? מתחם ספא מפואר. המתחם המלבני הזה הוא בריכה מטוייחת גדולה במיוחד עם מגדל באמצעה, שבחלקה הפנימי נישות ליונים, אולי יוני הרדיסאות שמוזכרות במקורות, והם ריחפו מעל והשתקפו במים, ואולי שטו בה עם סטווים בהיקף. (העמודים הם רפליקות אבל נמצאו גם בסיסים מקוריים). ובפינה הוא מוצא מתחם של בית מרחץ על כל מרכיביו, בתוכו פסיפסים מקוריים מימי הורדוס.
ועוד נקודה מענינת, אפשר לראות – כמו במצדה – שהמורדים שהתבצרו כאן 70 שנה מאוחר יותר הוסיפו מקוה.
הכיפה של המבנה היא מודרנית, שנבנתה כדי לשחזר ולשמר את הקלדריום. בפנים היו עד לפני כמה שנים עמודני הסוספנסורה של הקלדריום.
אבל הקבר – לא פה.
אם הקבר לא פה, היכן עוד יכול להיות?
כשמביטים בתצלומי אויר, רואים את השקע הזה שמעלינו. כבר בשנות ה80 נצר הציע שאולי התאטרון שם, אך כמה חתכי בדיקה שערך במקום לא איתרו שום שרידים של תאטרון. מנגד בבסיס השקע ישנו בור מים גדול. יתכן אם כך שזהו מתקן איסוף מי נגר עילי, סוג של גיבוי לאמת המים שהביא מים להרודיון מ”בריכות שלמה”.
ממזרח לשקע טראסה ובה פינה של מבנה בנוי אבני גזית, ומתחתיה טראסה ארוכה מאד לכוון מזרח ברוחב קבוע, עם עצי זית על חלקה.
אנו יודעים שהורדוס בנה היפודרומים (קיסריה, יריחו, ירושלים), וסביר שגם פה קיים, אבל ניתוח של המידות שלו לא מסתדר, הוא צר מידי בשביל הביריגה או הקוודריגה (זוג או ארבעת הסוסים רתומים למרכבה).
אם זה לא היפודרום אז מה זה כן? אז עולה במוחו של נצר הרעיון הבא: זוהי דרך טקסית שכל תכליתה לשמש בעת מסע ההלוויה. יבואו בתהלוכה טקסית מהמדבר (כאילו הוא ידע שימות ביריחו..), ממזרח למערב, בציר שסופו בפינת בריכת הנוי.
אם אכן ההשערה נכונה, יש לבדוק אותה. נחפור כאן, בקצה המערבי, ונבדוק מה יש.
וזה מה שהוא עשה.
בשלב ראשון מצא מבנים רבים באיכות בניה נמוכה יחסית לימיו של הורדוס, הם אכן מהתקופה הביזנטית. מסתבר שכל האזור היה בנוי בתקופה הביזנטית. היה כאן מנזר, היו שלש כנסיות, אחת ליד הכביש הראשי, כניסה בזיליקלית מובהקת, וכל המבנים כאן קשורים אליו. אין לנו מידע עליו מהמקורות ההיסטוריים, אבל מקור מהמאה ה-14 מזכיר מבנה בסמיכות לירושלים למצורעים ששמו “פורדיסיה”. מציעים שאולי היה כאן לפרוסיום, מתקן למצורעים מהתקופה הביזנטית.
מתחת לשכבה הביזנטית מוצא נצר את מה שחיפש. מבנה מרשים הרודיאני. רמת הגימור, העיטור הפנימי – שילוב של אומנות עם חצאי עיגולים, מדרגות שיורדות מימין, ואפילו הוא מוצא ליד בריכת מטוייחת מדורגת מהמאה הראשונה = מקוה טהרה. הכל מסתדר. הנה דרך התהלוכה, הנה מקום הקבורה והנה המקוה בו היטהרו אחרי הקבורה.
רק מה חסר? קבר! אין סרקופג אין אינדיקציה שזה הקבר.
מאכזב? אחרי 15-20 שנות מחקר, ואין כלום.
זה מתסכל.
ואיך אתה מפרש את מה שמצאת? נצר מציע שכאן הייתה הדרך הטקסית, פה הביאו אותו, פה הכינו אותו, ולאחר מכן היטהרו. אבל הקבר עצמו – לא פה.
אז היכן הוא?
האבנים הללו הם לא בליסטראות, הן גדולות מידי בשביל הקטפולטות.
אלו אבני דרדור שנעשו ע”י המגינים, לדררד נגד הקוהורטה או היחידה הרומית שתנסה לתקוף את המקום.
כאלו נמצאו גם במצדה.
מה זה אומר? שגם כאן היה קרב.
יוספוס מתאר אותו בחצי משפט, ולכן לא יודעים מה היה. התאבדות, קרב עד הסוף המר? אנחנו לא יודעים:
“(לאחר כיבוש ירושלים) נשלח לוקילוס באסוס לארץ יהודה כלגאט, קיבל את הפיקוד על הצבא מידי קראליוס וטיליאנוס, והשתלט על מבצר הרודיון ועל חיל המצב שבו”. (מלחמות ז ו א).
מה שבמצדה יקח פרק שלם, כאן מתואר חצי פסקה, אבל גם פה יהיו מורדים, גם פה הקימו בית כנסת, וכאן גם כרו מחילות מסתור במעבה ההר, והנה העדויות האילמות שנמצאו כאן בסביבה וקובצו כאן.
המספרים על האבנים מתעדים היכן נמצאו, והן רוכזו כאן.
יש מידע ארכיאולוגי עשיר על שנעשו כאן הכנות לקרב, גם בזמן מרד החורבן וגם בזמן מרד בר כוכבא. לא יודעים להצביע מי עשה מה, אבל מצאנו מטבעות גם של אלה וגם של אלה.
יש גם מפה שמראה דייק שעשו כאן הרומאים סביב ההר, אבל אני אישית לא יודע איפה רואים שרידים בשטח מהדייק.
זו הפתעה. יש כאן תיאטרון קטן, וההפתעה שהוא התיאטרון השתמר על צלע ההר. והכי מדהים הוא החדר שהיה מאחור שהיה הבסיס למקום בו ישבה משפחת המלוכה וצפתה בארועים. הוא מעוטר בפרסקאות בסגנון מצדה, ומכוייר בסטוקו.
על הקיר אילוזיה של חלונות פתוחים עם נוף ועצים ואיש עומד על קצה מבצר, ואפילו בעלי חיים. אמנות דמות אצל הורדוס!?! מסתבר שלכל כלל יש יוצא מן הכלל..
שם החדר הוא לוג’יה.
כל זה יפה – אבל זה לא קבר..
היכן נקברו הפרעונים? בפנים, בתוך הפירמידות.
אז אולי הקבר בפנים? מתחת לפני הקרקע?
הפרנציסקנים חפרו את מערכות המים בנסיון לאתר את הקבר, אבל לא מצאו.
מצאו שרידי טיח מרשימים. איך התמלאו הבורות? אולי היה סיפון שהעלה את המים מהאמות שהגיעו מבריכות שלמה. אולי עבודת כפים של בני אדם וחמורים. נגר עילי יכול למלא רק את הבור העליון, לא את שלושת המאגרים הענקיים.
70 שנה מאוחר יותר באו המורדים, ביטלו את יעוד המאגרים לאיסוף מים, וחיברו אותם במחילות מסתור כדי שישמשו לביצור. מצאו כאן מטבעות מימיהם, אבל לא ניתן להכריע מי עשה מה, כי מצאנו ממצאים משתי התקופות.
המאגרים ומחילות המסתור מסתיימים במקום בו הפסיקו לחפור, אך יתכן שההר כולו כוורת של מחילות.
במעבר אל הבור השני רואים את החציבה של המורדים שקורעת את הטיח ומבטלת את השימוש בו כמאגר מים.
בבור השני ניתן לראות גם את קו המים על גבי הטיח ואת הפציעה שעושות המחילות בטיח.
המורדים ביטלו את בורות המים בעת יצירת תעלות המיסתור. שמרו מים בכדים, הם לא השתעשעו במים רבים כמו הורדוס, היה חשוב להם להתבצר, והם אכן הפכו ההר לסוג של יעד מבוצר.
העליה כעת אל הארמון מאוד תלולה. כיום יש מדרגות שהתקין הרט”ג. בימי המורדים היה עוד יותר קשה היה לטפס, לרומי שנכנס פה, דולק אחרי מורד, לא היה סיכוי.
אבל איפה הקבר?? – אם חשבנו שהקבר בפנים כמו הפרעונים, מסתבר שאין פה קבר.
אתם רואים קירטון טבעי עם פס של צור. זה מלמד שעד כמעט גובה הארמון זו היתה גבעה טבעית. הורדוס הרחיב ועיצב אותה. למעלה נראה שבעצם היו שתי גבעות, ושהגבעה ממזרח חצובה והיא הוקרבה לטובת בנית הגבעה הזאת. (היו שתי “שדיים”, אך אחת עברה “כריתת שד”..).
גם כאן יש טיח, לאמור גם זה היה בימי הורדוס בור מים. במדרגות למעלה, אם מרימים את הראש, ניתן לראות את הפיר דרכו שאבו את המים אל הארמון. אבל את המורדים זה לא ענין. הם חיו כאן, כנראה תקופה ארוכה, ולכן הוסיפו קירות בתוך הבור.
אבל איפה הקבר?? – גם פה אין קבר.
לפני החפירות הכל היה מלא שפוכת. הביאו טרקטור, גילחו ואח”כ חפרו.
מסתבר שכל האקרופוליס הוא “ארמון רב תפארת”. מתאר של עיגול מושלם, עם חצאי עיגולים למגדלים. בפאה הדרומית רואים מתאר החלונות טרם השימוש בזכוכית, שהכניסו את אור השמש פנימה, אך כמה שפחות אבק.
חלל הארמון חולק לשני אגפים. הצד המזרחי חצר פריסטילית. העמודים תמכו בקירוי ההיקפי. הצד המערבי היה בית מרחץ נוסף, קטן, כשם שבמצדה היה בית מרחץ בארמון הצפוני. באמצע-חדרי השינה, וכאן הטריקליניום.
טריקליניום, מטרי קלינה = שלש ספות. מזה באה המילה טרקלין. כמו בוילת דיניסוס בציפורי.
אבל השלט מספר סיפור אחר – “בית כנסת”. שנינו צודקים. המורדים הקריבו את הטריקליניום והפכו אותו ל”סון אגוגס” – סינגוג באנגלית. למילה אותה משמעות בעברית: בית כנסת = בית כינוס, לשבת יחדיו. איך? – ע”י הספסלים המסודרים בהיקף, שהוספו ע”י המורדים. הם מוכיחים שהמבנה שימש בדיוק לאותה תכלית, להתכנס, ולשמוע את העומד במרכז. מכאן גם השם העברי “בית כנסת” – להתכנס. הצורה הארכיטקטונית מלמדת על הפונקציה הראשונה של בית הכנסת, ומכאן גם מקור שמו.
בתי כנסת לא מוכרים לנו מימי בית ראשון, ובקושי מימי בית שני. אמנם הברית החדשה מתארת בתי כנסת, אפילו בירושלים, בימי בית המקדש, אבל בירושלים העדות הארכיאולוגית היחידה היא כתובת “תיאודוטוס”, וגם מחוץ לירושלים העדויות נדירות – בגמלא, במודיעין, אולי במודיעין עילית, ובמגדל.
במצדה ובהרודיון מוצאים בתי כנסת, אך הם נבנים כשבית המקדש עולה באש, ובוני בתי כנסת אלו ודאי התכנסו ושאלו את עצמם “איך נמשיך להתקיים ללא בית מקדש וללא קרבנות??”
יהיה זה רבי יוחנן בן זכאי שבדור יבנה יכריע ש –
א. בתי כנסת יחליפו את בית המקדש.
ב. תפילות קבע יחליפו קרבנות.
ובהתאם הארכיטקטורה של בתי הכנסת תשתנה, ולאחר חרבן בית המקדש, הם תמיד מתיחסים לירושלים (לא למרכז), כי זה כיוון התפילה.
לסיכום יש כאן ארכיטקטורה חשובה בתולדות היהדות, כמו גם שרידי טריקליניום הרודיאני. מה אין כאן? – קבר!..
נביט צפונה. אתם רואים כיפה של חדר עגול. זה עגול, אבל גם זה אינו הקבר האבוד.
זהו הטפידריום של בית המרחץ שהשתמר במלואו (!), כיון שהתמלא במרוצת הדורות בעפר. זהו ארוע נדיר ברמה עולמית של השתמרות כיפה מהתקופה הרומית.
אז איפה הקבר???? בואו נחפש על החומה.
תצפית מרחבית לירושלים, שלושת מגדלי הר הזיתים: הכנסיה הרוסית, אוגוסטה ויקטוריה והאוניברסיטה העברית. מהזוית הזאת הכנסיה הרוסית נראית באמצע.
הר הבית לא נראה, כי הרכס של ארמון הנציב ורמת רחל חוסמים. מערבה ניתן לזהות את קצה גשר המיתרים וחלק ממפגע פרויקט הולילנד. עוד מערבה הר גילה ומימין לה בית לחם – חו”ל בשבילכם.. דרומה משם בריכות שלמה. משם לכאן הייתה אמה. אותרו קטעים שלה עד כק”מ לפני ההרודיון. אין ספק שהיא הזינה את העיר התחתית, איך הזינה את העילית? לא ידוע.
משמאל מבצבצים מעל קו האופק כמה מבניני אפרת. דרומה לה גוש עציון וחלחול, בואכה חברון. קרוב יותר אלינו תקוע הישראלית, הישוב תקוע הערבי ותל תקוע מאחוריו. הדרך מפה לאפרת עוברת בכפר ששמו א-דיר. השם משמר את זכרון המנזרים שהיו פה. הישוב הקרוב, שמתחתינו נקרא פוריידיס, על שם השם הערבי של ההר (ג’בל אל פורידיס).
ממזרח זעתרא, אל נכון משום הזעתר שנלקט פה.
אכב – לאחרונה הוסף על החומה מודל של הארמון.
אבל איפה הקבר???
עד שנות השמונים חיפש נצר את הקבר למטה , בעיר התחתית, ולא מצא.
היו שאמרו לו “הקונספציה שלך שגויה, הורדוס אמר ‘אחרי המבול’ והוא כן נקבר למעלה, באקרופוליס”.
אבל אם כן, אז איפה?? מישהו רואה מועמד? משהו עגול וגדול??.
תסתכלו אל המגדל המזרחי בבקשה.
הוא עגול!!. ויש חללים בפנים!!!. חוקרים בשנות השמונים הציעו לפרק את המגדל המזרחי ולמצוא את הקבר בבסיסו. אני אישית גם סברתי ששם הפתרון.
נצר התעקש בלהט שזה לא כאן. ומי בסוף צדק??? בואו נתקרב למגדל המזרחי.
מכאן הלכה הדרך למצדה, אבל לא ניתן לראות אותה. כן רואים את נוקדים (ביתו של ליברמן), כפר אלדד, ושדה בר. ממזרח רואים את הגבעה השניה שהוקרבה לטובת הקמת הרודיון (שוב-כאילו היו במקור שני “שדיים” ובוצעה “כריתת שד” למזרחי..).
מתחתינו רואים קיר רחב העולה אל האקרופוליס. על קיר זה היו “מאתיים מדרגות שיש מבהיק בלובנו” אותם מתאר יוספוס. המדרגות כולן נשדדו, אך נותר קיר המסד.
אבל איפה הקבר?? –
ב 2005 מבין נצר שהקונספציה שלו לא עובדת. הקבר לא למטה, והפרנציסקנים כבר הוכיחו שהוא לא למעלה.
אז היכן הוא??
אולי באמצע??.
אבל אם כן, אז איפה מחפשים?? על פני השטח כל המדרונות מוחלקים ונראים אחידים.
נצר מחליט שהמגדל המזרחי אינו הקבר – אבל אולי הוא ה”נפש” של הקבר, הוא הסמן שלו.
הוא מתחיל לחרוץ את דופן של ההר שמתחת למגדל המזרחי, עושה חתכים בדופן ההר. הוא מתחיל מדרום מזרח. לדעתי כי חשב שלא יכול להיות שהקבר יהיה צמוד למדרגות, כי אז יטמא את ציר הכניסה לאקרופוליס.
הוא לא מוצא כלום בחתך הראשון, ואז הוא עושה חתכים נוספים, במרווחים קצרים, לכיוון צפון. סה”כ כ11 חתכים. בחתך ה11, הצמוד למדרגות, הוא מגלה מסד של מבנה רבוע בנוי אבני גזית.
כשהוא מוצא בסביבתו את חלקי הסרקופג האדמדמם, הוא מכנס את מסיבת העיתונאים המפורסמת (אפריל 2007), ומכריז – “מצאתי את קבר הורדוס”
בדיעבד כשניקו וחשפו את בורות המים שבהם עברנו קודם, הם הגיעו כדי מטר וחצי בלבד ממתחם הקבר (!).
הכיסוי התקשורתי היה בין-לאומי, וזכה לכותרות ראשיות במהדורות החדשות בינ”ל – cnn, bbc, וכיוב. נשיונל ג’יאוגרפיק חותם איתו חוזה בלעדיות של סיקור המשך החפירות בתמורה למימונם.
אתם רואים את המסד המרובע? לצערי זה הכי קרוב שאני יכול להביא אתכם לראות את הקבר.
למה? אתם רואים את מעקה העץ שליד המסד המרובע? מעקה עץ שכזה גרם למותו של הורדוס.
[תמר הירדני]: אלמנתו, דבורה, סיפרה לי שהוא מאוד רצה לעשות תערוכה במוזיאון ישראל של הממצא, אבל חשש שמוזיאון ישראל לא יסכים בגלל העלות הגבוהה. באוקטובר 2010 הוא נפגש ליד הקבר עם נציגי המוזיאון והופתע לגלות שהם מוכנים לכל אשר ביקש. הוא התקשר אליה, עידכן אותה, וסיכם: “זה היום המאושר בחיי”. רגעים ספורים לאחר אותה שיחה הוא נשען על קורת עץ לא יציבה, ונפל לאחור, לתוך התאטרון. רועי פורת מייד רץ אליו, ובהמשך אמבולנס פינה אותו, אך הוא נפצע קשה באחורי ראשו, וכעבור יומיים נפטר בבית החולים. יהי זכרו ברוך.
אז מה הוא מצא? קודם כל המבנה כולו נותץ לרסיסים, ולפי נצר הדבר נעשה כבר בעת העתיקה.
על ידי מי? – נצר מציע שהיו אלו המורדים היהודים, ש”סגרו חשבון” עם המלך העריץ, וניתצו את ארונו ומבנה קבורתו של הורדוס לרסיסים. אני אישית התנדבתי לחפירה שחשפה את כלל המסד המרובע, ומצאתי טבון על גבי פינת הקבר.
משמע המורדים גם ניתצו את הקבר, וגם השפילו את זכר הורדוס ואפו פיתות מעל שרידי המאוסולאום!
אבל מה היתה צורתו המקורית של מבנה הקבורה? המסד כאמור מרובע.
נצר בהצעת השחזור הראשונה הציע מבנה רבוע מעל עם מרפסת קדמית, חצי עגולה.
אני עיקמתי את האף כשראיתי שחזור זה, כי סברתי שהמבנה צריך להיות עגול.
אבל “בעל המאה הוא בעל הדיעה”..
אך העבודה סביב חשיפת הקבר נמשכה, ובנובמבר 2008 נצר כינס שוב מסיבת עיתונאים, והציג פרטים חדשים נוספים.
כשראיתי את הצעת השחזור המעודכנת חייכתי – היא מכילה מסד מרובע, אך מעליה תוף עגול, ומעל כיפה חרוטית קעורה, כמכסה קומקום. מאד דומה ליד אבשלום, וכאמור עם אלננט עגול מובהק.
נצר גם שיחזר את תהלוכת הקבורה: היא התחילה במבנה ההרודיאני שבפינת הבריכה, נעה על הטרסה הארוכה שהזכרנו קודם, עלתה במדרגות, ובחצי הדרך פנתה דרומה, למבנה הקבורה.
במסיבת העיתונאים של נובמבר 2008 נצר מציג פרטים נוספים מהסרקופג האדמדם, כדי חמישים אחוז מהארון המקורי.
אבל אז הוא “מטיל פצצה”, ומצהיר ש – התגלו עוד שני סרקופגים!.. של מי הם??
על אף אחד מהסרקופגים אין כתובת!.
אך יוספוס לא מזכיר שלצד הורדוס נקברו עוד אנשים!
נצא תמיד טען על דרך השלילה שזה קבר הורדוס – כי מה זה עוד יכול להיות?
א. זוהי הרודיון.
ב. זהו קבר.
ג. הוא מאד מרשים.
ד. ויש רק סרקופג אחד.
אז מה אתה עושה אם פתאום יש שלושה סרקופגים??
נצר מסביר שהאדמדם, המרשים ביותר, הוא אכן של הורדוס. השני הוא של מלתקי השומרונית, אישתו החמישית, ואם ארכלאוס, יורשו העיקרי.היא נפטרה מעט אחריו, וארכלאוס קובר את אימו ליד אביו, אף שיוספוס לא טרח לציין זאת.
ושל מי השלישי? לא ארכלאוס עצמו כי בשנת 6 לספירה הוגלה לצרפת ומת שם.
אבל אשתו של ארכלאוס גלפירה מתה לפני שהוגלה, ואולי הוא קבר אותה ליד חמו וחמותו?, אם כן – גם את זאת יוספוס לא טרח לציין.
מקבלים את ההסבר?
האם זהו באמת קבר הורדוס??
אציג את הבעיות המרכזיות (לדעתי):
א. אין כתובת!!! – כתובת היתה פותרת הבעיה אחת ולתמיד, אך אין אותה בידינו. לדעתי יתכן והיתה, והיא בשרידים הנותרים של הסרקופג, שטרם אותרו. לואני הייתי מנהל החפירה הייתי מחפש יותר למטה, היכן שאולי שרידים נוספים של הסרקופג (ומבנה הקבורה) ימצאו, אולי גם עם הכתובת האבודה. אבל נצר וממשיכיו התמקדו לחפור עוד שמאלה, וכך למשל התגלה התאטרון.
ב. כאמור קשה להסביר את שני הסרקופגים הנוספים.
ג. “ממך הורדוס ציפיתי ליותר”: מתחם הקבורה דומה מאד ל”יד אבשלום” וגדול ממנו בכעשרים אחוז בסה”כ. “יד אבשלום” כנראה נבנה על ידי אחת ממשפחות הכהונה. אני ציפיתי מהורדוס שכמו שבחייו בנה בקנה מידה כה גדול ונועז, כך גם מבנה קבורתו יהיה הרבה יותר גדול ועם יותר תעוזה ארכיטקטונית!
אז אם זה לא הורדוס אז מי כן? מישהו מבני משפחתו??. אני מציע שאולי כל ההיקף של האקרופוליס הכיל קברים מלכותיים. זהו אולי קבר של משפחת הורדוס, אך קברו שלו מסתתר במקום אחר.
ומי קבור כאן? יש לי הצעה פרטית – אולי מרים החשמונאית ושני בניה שהורדוס הרג??. הבעיה בתיזה הזאת היא שאם אכן כך, מדוע המורדים ניתצו את הקבר כאשר השתלטו על הרודיון?
הסרט החדש שאתם תראו כעת במרכז המבקרים יראה את התאוריה של נצר.