בס"ד
כ"ו אייר תשע"ג
06 מאי 2013
הורים יקרים- שלום וברכה!
רענון נהלים- לדרכה של הישיבה התיכונית
ברצוני לרענן מספר נהלים שמעט התרופפו בזמן האחרון.
א. חבישת כיפה- הכיפה, למרות שאינה חובה מן התורה, משמשת בדורותינו סימן מובהק לזהותו של החובש כאדם מאמין, שומר תורה ומצוות ויוצרת שייכות לציבור שלם חובשי כיפות. ממילא כאשר אדם אינו חובש כיפה- זו אמירה ברורה של ניתוק וריחוק ממערכת ערכים תורנית רוחנית. כמובן, אין אני מזלזל כלל באמונה הנמצאת בלב גם אצל אחים יקרים ואהובים שאינם חובשי כיפות וגם מצוות רבות מתקיימות על ידן (כגון, כיבוד אב ואם, יישוב ארץ ישראל, חסד וצדקה ועוד) ולמרות כל זאת ברור שלכיפה יש משמעות רבה בהשתייכות והזדהות. בוודאי כאשר מדובר בישיבה תיכונית- תנאי יסוד בהשתייכות לישיבה הוא חבישת כיפה יותר מזה- בחור שמשייך את עצמו לישיבה- חייב לא רק לחבוש אותה מחוסר ברירה (ולעיתים אף להתבייש בה)- אלא להיפך- הכיפה צריכה להיות מעין כומתה שבה אני גאה! כמו שחייל בגולני שמח וגאה לחבוש את הכומתה החומה- כך יהודי שגאה בדרכו, צריך לחבוש כיפה בגאוות יחידה- המשייכת אותו לעולם שלם של ערכים, תורה ומצוות. כמובן, איני מתעלם מכך שבדורינו החינוך של הנוער מורכב, וכולנו עסוקים באומנות החינוך כיצד לבנות את הרצון הפנימי של ילדינו- ולשלב בשילוב נכון "שמאל דוחה וימין מקרבת"- בוודאי שאיננו חפצים ליצור כפייה מוחלטת שיכולה ליצור ריחוק וניכור, אך מצד שני אין אנו רשאים להרפות לחלוטין ולאפשר לבן ללכת ללא כיפה!
מה זה אומר בפועל? א. דוגמא אישית- כרגיל- וכמובן- שהכל מתחיל מכך שהאבא מקפיד על הליכה עם כיפה וגאה בה. ב. שיח לימוד והכוונה- הם תמיד בסיס לבניית הרצון- הן ע"י האבא והן ע"י שיעורי האמונה של המחנך בישיבה. ג. דרישה בלתי מתפשרת להליכה עם כיפה- כל שעות היום- גם אחר הצהריים והערב! תלמיד שילך ללא כיפה- הן אחר הצהריים והן בשעות הלימודים- לא יוכל להיחשב כתלמיד מן המניין בישיבה! זהו מינימום שלא נוכל וגם לא נכון לוותר עליו!
ב. תספורת ראויה- גם בתחום זה ברור, שישנה תספורת שהיא מתאימה וישנן תספורות שהן מחוץ לתחום ההתאמה לישיבה תיכונית. אמנם, הגבול אינו ממש מדוייק וניתן לעיתים להתלבט על תספורת גבולית אך באופן כללי ניתן לזהות תספורות שאינן מתאימות בעליל לבחור הלומד בישיבה התיכונית. אנו, כעת מגבירים אכיפה, ללא משוא פנים, בלי הבדל בין בחור מכיתה ז' לבחור מכיתה י"ב- אנו מציבים דרישה חד משמעית להגיע לישיבה עם תספורת ראויה!
אך- כאן ברצוני להוסיף פנייה ישירה אליכם ההורים! בשני התחומים הנ"ל, כיפה ותספורת- אין שום סיבה והיגיון שההתמודדות תתחיל מן הישיבה התיכונית! הורים שמכבדים את עצמם, ויש להם סמכות הורית בסיסית- לא יכולים להרשות לעצמם לתת לבן להגיע לישיבה תיכונית עם תספורת שאינה ראויה- גם לפני שהישיבה תטפל בכך! כמו כן לגבי כיפה, הורה שיודע שבנו הולך אחר הצהריים בלי כיפה- חייב בעצמו להציב דרישה ברורה בתחום זה- ולא יתכן שנושא זה יטופל רק ע"י הישיבה! תחומים אלו הם רק מינימום שצריך להיות ברור כאשר אני כהורה שולח את בני לישיבה!
ג. לגבי תפילות שחרית: 1. חזק וברוך לכל ההורים שכבר התגייסו להיות נחושים בנושא. כבר ניכרת התחלת התעוררות הן בזמנים והן בנוכחות, אך זו רק ההתחלה ואני קורא לכל הורה שעדיין לא התגייס- להתעורר ולהיות מנהיג נחוש העוזר לבנו להתגבר על חולשתו ומגיע לתפילה כראוי. 2. שאלו אותי הורים- מדוע לא כל המחנכים נמצאים כל יום בתפילה? ובכן, תודה על השאלה, שהינה נכונה ביסודה- ותשובתה בצידה: השנה העברנו את זמן התפילה ל 07:15. שעה זו היא לפני פתיחת גני הילדים, דבר שיוצר קושי לא קטן בפיזור הילדים כל בוקר. לכן, לעת עתה, כל מחנך מחויב להגיע ל- 3 תפילות בשבוע- באופן כזה- שישנה חלוקה- שכל יום מחנך אחד מכל שכבה נמצא והוא אחראי על התפילה באותה השכבה. מי שמכיר את צוות המחנכים, מדובר בצוות נפלא ומסור באופן מעורר התפעלות והרבה הרבה מעבר לשעות בו הם מחוייבים. זו הזדמנות קטנה להכיר לצוות זה תודה מעומק לב
לכל הערה או הארה אשמח לתגובות מכל סוג שהוא.
פקס: 04-6480123
מייל: bsofer2488@gmail.com
בברכה,
בנימין סופר