חלומות וחזון!
מלבים (תהילים קכ"ו)
"היינו כחולמים, אז ימלא שחוק פינו"- ,שהשחוק הנמצא בלבנו עתה ואינו יכול למלאות את פינו, אז ימלא פינו ממנו, ולשוננו- הרונן עתה בחלום בלא תנועה רק בכח ולא בפועל, אז ימלא רנה- וזולת זה ההבדל היה הדבר אצלנו כאלו כבר יצא אל המציאות בעת היינו כחולמים אז- רצונו לומר אצל הגויים יהיה דבר חדש והם יאמרו אז, הגדיל ה' לעשות עם אלה- כאלו הדבר התחדש אז, אבל אצלנו אינו דבר חדש, כי כבר היינו שמחים הגדיל ה' לעשות עמנו- כבר שמחנו על זה בעבר, בעת היינו כחולמים ראינו ושמחנו בעת החיזיון על שהגדיל ה' לעשות עמנו, והיא אצלנו שמחה ישנה ששמחנו בה מראשית קדומים, כי היה הדבר ברור אצלנו כאילו כבר יצא אל המציאות בעת ראינוהו במחזה:"
נמצאים אנו בעיצומם של ימי חלומות, ימי געגועים, בהם אנו נכספים וחולמים על בית המקדש, על ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו, על כהנים בעבודתם ולווים בדוכנם וישראל במעמדם.
יודעים אנו, שעצם החלום ועיצומם של הכיסופים, כבר מקרבים הם את הגאולה, בהיותם מעמיקים בתוכנו את עוצמתו של הרצון להיות שלמים יותר, להיות טובים יותר, להתמלא באור האלוקי הקורא לנו להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש. אמנם בד בבד עם השאיפות שמתמלאות בתוכנו- נקראים אנו לכונן את חיינו במידות נכונות ובמעשים מכוונים- שיהוו כלי מתוקן לקרב אותנו אל אותן מטרות נכספות, ודווקא לאור חלומות גדולים- גדלה האחריות על טהרתם של המעשים והתאמתם לחיים מלאים שכאלה.
גם בעבודת החינוך- חולמים כולנו- הורים ומחנכים- על דמות בנינו ובנותינו- על דמות הבוגרים שגדלים וצומחים לעינינו. חולמים אנו אותם כבנים נאמנים לאומה, כאנשי מידות מלאים בטוב- בחסד ובעין טובה בלב טוב שעל גביו צומחת אישיות מלאה באהבת תורה ויראת שמיים בעלת אמונה יוקדת ומלאת ערכים, אידיאלים ורצון עז להיטיב לעיר בית שאן לעמק כולו ולכל עם ישראל.